ועוד הערות
אם היית טורחת לקרוא את הפרק ברמב"ם היית לומדת את הקונטקסט ונמנעת מהשאלות המביכות. בואי ונתחיל מתחילת הפרק של אותו הרמב"ם: א ישראל שבעל גויה משאר האומות, דרך אישות, או ישראלית שנבעלה לגוי, דרך אישות--הרי אלו לוקין מן התורה, שנאמר "לא תתחתן, בם" (דברים ז,ג): אחד שבעה עממין, ואחד כל האומות באיסור זה. וכן מפורש על ידי עזרא "ואשר לא ניתן בנותינו, לעמי הארץ; ואת בנותיהם, לא ניקח לבנינו" (נחמיה י,לא). [ב] ולא אסרה תורה, אלא דרך חתנות. ב אבל הבא על הגויה דרך זנות--מכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים, גזירה שמא יבוא להתחתן. ואם ייחדה לו בזנות--חייב עליה משום נידה, ומשום שפחה, ומשום גויה, ומשום זונה; ואם לא ייחדה לו אלא נקרית נקרה, אינו חייב אלא משום גויה. וכל חיובין אלו מדבריהן. ג במה דברים אמורים, בשהיה הבועל ישראל. אבל כוהן הבא על הגויה--לוקה מן התורה משום זונה, ואחד זונה גויה ואחד זונה ישראלית; ובבעילה בלבד לוקה, שהרי אינה בת קידושין. ד כל הבועל גויה, בין דרך חתנות בין דרך זנות--אם בעלה בפרהסיה, והוא שיבעול לעיני עשרה מישראל או יתר--אם פגעו בו קנאין והרגוהו, הרי אלו משובחין וזריזין; ודבר זה הלכה למשה מסיניי הוא, וראיה לדבר זה מעשה פינחס בזמרי. האם את באמת מבינה איך אפשר ליישב את הסעיפים האלה עם הסעיף שהבאת? האם את מבינה מיהם ומהם אותם "קנאים" ומהם התנאים שאותו סעיף שהבאת מדבר עליהם? האם את מבינה את השייכות של מראי המקום שמביא הרמב"ם לצורה שאת הבנת את המקרה? האם את עדיין חושבת שאת לא זקוקה לפרשנות על הרמב"ם?