שאלה קצת אחרת ...

[פנתרית סגולה]

פְּלָפוֹן, חחחחחחח.

המים החיים זה אנחנו, הנשים. (כן, בתת המודע האנושי, הים זה הרגשות והנשיות).

 

[פנתרית סגולה]

בוצעה עריכה

 

[cosmo15]

הבנתי את זה

החרב זו גרושה?

אגב חמוקי גבעות החול המתעתעים של המדבר...

 

[פנתרית סגולה]

חרבה-חרב. חחחחחח. דרוש נחמד. ובערבית השורש משמעו מלחמה.

 

[פנתרית סגולה]

קוסמוס, סליחה שעוד לא התקשרתי אלייך למסרים.

 

[cosmo15]

ובבקשה בלי תגובות

בנוסח אלה פחדים שיעברו , את אדם רע, האף שלך בשמים -
לא מעניין .

אני חושבת שיש לי מספיק שנים בעולם והכרתי מספיק אנשים -
כל החלק הזה של קשרים פשט את הרגל מזמן ,
אף אחד כמעט לא מאושר ,
יש כאלה שבוגדים , יש כאלה שחיים אומללים , אחרים טכנית כבר גרושים בעצם
ובאמצע יש ילדים שאוכלים את זה באשמת ההורים שלהם.

לא בא לי .
אלה שראיתי שנשארו ביחד אחרי הרבה שנים עשו עם עצמם פשרה.
אז מצידי אם תדברו גם על נישואי נוחות, או הסכם לילדים או כל דבר כזה שנראה לכם יותר הגיוני ממה שרוב האנשים רודפים אחריו ואני באמת לא יודעת למה חוץ מאיזו שטיפת מוח ששוטפים לנו, יצר התרבות , או הפחד להיות לבד - יהיה בסדר.

אם אין לכם משהו חדש להציע או משהו לחלוק , אל תבקרו אותי.

 

[sepia2]

עם יד על הלב? הבעיה שלך מצריכה מטפל.

בפורום לא יוכלו לעזור לך.
את מוצפת רגשית ולכן לא תהי מסוגלת לראות את הנקודה הבעייתית שאת נמצאת בה.
במילים לא מילים ובין השורות שמעתי אותך אומרת עליוי את המילה "פראייר"..over and over..
הוא לא יחכה לך ולא כי יש סוף לאהבה או כי ימאס לו אלא כי את פוגעת ומשחקת איתו ממקום של ריכוז בעצמי שלך.
בדיוק כמו הנקודה שאת לא מוכנה לשמוע ביקורת.
אני גם בטוחה שבחייך האישיים את דורשת חוסר גבולות אבל שיהיו בתוך הגבול שלך.
זה אופי.
כל אדם הוא זוגי ויכול להיות בזוגיות, השאלה והנקודה היא האם הוא מסוגל באמת להיות חלק ממשהו או שהוא נשאר עם עצמו, מרוכז בעצמו.
שימי לב לאנשים סביבך..לאט לאט.. ותראי מי אלו הם האנשים שאוהבים להיות לידם וביחוד גברים. את תראי שגברים הם לא יצורים מטומטמים. הם לא באמת מחכים או ירצו קשר עם מישהי שמשחקת איתם נחמדה אבל מרוכזת בעצמה ושחקנית אלא יאהבו את זו שבאמת נחמדה.

 

[cosmo15]

עונה

אני ישירה, קחי בחשבון.
קודם כל אני מעריכה את התשובה שלך כי היא מרגישה לי אמיתית, ואני אענה למה שכתבת לפי מה שכתבת.

מאוד אהבתי מה שכתבת על ניתוח האופי, אם כי זה לא באמת סוד שאמרתי שאני מרוכזת בעצמי .

עכשיו לחלק השני:
עם יד הלב את צריכה מטפל- כבר יש לי , הרי אמרתי שניסיתי המון המון . איך זה נכנס לקטגוריה שאין לי? ולמה דווקא מטפל ולא מטפלת. אני לא מבינה את הטעם בהערה שכזו, הרי ממילא ציינתי את זה.

פראייר- אני לא מבין השורות , זה בדיוק מה שאני אומרת. כשאני אומרת ביזבוז זו דרך אחרת לומר שאדם לא יכול להיות אחראי על אחר, ומכיוון שאני אוהבת את הפראייר הזה זה כואב לי . בנוסף לזה כמובן אין באמירת פראייר אמת של ממש בהקשר של מה שנתתי מצידי, ככה שבוא נאמר שיותר נכון לומר מבוזבז.

זה שהוא לא ישאר לנצח אני בטוחה, אבל בשביל אדם במצבו גם הנצח הקצר שהיה הוא כבר יותר מדי - ואני חוזרת ואומרת. אני לא רוצה שהוא יחכה , אני רוצה שיהיה מאושר. זה יותר חשוב לי ממה שאת החלטת לכנות "משחקים" (אני לא רואה איך אם אני מנסה להפרד אדם שאני מאוד אוהבת ורוצה להיות איתו ולהתרחק, למרות שזה כמעט בלתי אפשרי רגשית- זה משחק) .

אופי- אם זה אופי כמו שאת אומרת ואם אני מנסה וניסיתי, למה את יוצאת מהנחה שכל אחד הוא זוגי ויכול להיות זוגי ? למה יש איזה אפריורי כזה?
ואיך זה מסתדר עם האופי שתיארת...

גברים הם לא יצורים מטומטמים - הם לא יצורים בכלל. הם בני אדם ואני בת אדם.
איפה את יכולה לראות במקום הזה שאני מביטה באחר כצעצוע? כשאני אומרת שאני לא רוצה לפגוע? שאני לא רוצה להכנס לקשר עקר? שאני רוצה להצליח לשחרר אדם שאני אוהבת? שאני אומרת מראש אם אני נכנסת לקשר שאני לא יכולה ללכת לכיוונים כאלה? איפה בדיוק את רואה שאני אומרת-

הא הא, הרצון שלכם לחיות ולהקים קשר ומשפחה מגוחך ביינתים שופוני על האגו שלי. מה מגוחך בזה? ברור לי שזה רצון ראשוני ונכון ואני ממש לא יכולה לבוז לזה, אני יכולה להגיד שאני לא רואה את הרצון הזה מתקיים באושר ואני יכולה להגיד שזה נראה לי לירות לעצמך ברגל מרוב הקשרים שאתה מביט סביבך ורואה.

אגב - לא ענית לי לשאלה , מה את חושבת על נושא הזוגיות ? הרי מה שתיארתי הוא לא איזו פנטזיה שלי. זה מצב שיותר סובלים ממנצחים בו וזה מביא להמון אי נעימות , חיכוכים וסבל לבני זוג ולילדיהם. מה כל כך מוזר שאני אומרת את זה?.

ואחרון חביב- אני דווקא כן מוכנה לשמוע ביקורת, תלוי איזה ביקורת ולמה.
אני לא צריכה להסביר שמעבר לטימטום של כתיבת הודעה כאן , אף אחד לא יכול להכיר אותי אחרי שורה וחצי שתיים ולצפות שיוכל לומר לי בדיוק מה נכון וראוי לעשות.

 

[A לוןA]

תשמעי

את רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
גם להיות בזוגיות וגם להישאר לבד
מצד אחד אפשר להציע לך את המודל של מיכאלי/שליין. הם ביחד- אבל לכל אחד יש את הדירה שלו והחיים שלו.
אבל זה הסדר די יחודי
מצד שני אני ממש משוכנע שאת רוצה את הבחור העקשן. למה? כי אם באמת לא היית רוצה אותו היית מודיעה לו שזו שיחת הטלפון האחרונה שלכם, שיצירת קשר נוספת מצידו תגרור תלונה למשטרה על הטרדה, מוחקת אותו מחייך (כולל טלפונים, פייסבוק, מיילים וכו') ופשוט חותכת.
אבל את לא עושה את זה, ובמשך תקופה.
אז המסקנה היא שאת כן רוצה זוגיות (אולי בלי ילדים) - ואפילו רוצה זוגיות איתו- אבל כשזה מגיע להיות רציני את מכריחה את עצמך לפרק את זה. למה? אולי את רוצה להישאר בשליטה- אז את מפרקת את זה בעצמך מהפחד שיפרקו לך את זה מבחוץ, אולי את מעמידה אותו בעוד ועוד מבחן כדי שיוכיח לך שהוא כאן באמת-באמת, ויכולות להיות אלף סיבות אחרות.
&nbsp
כשהייתי קטן, אבא שלי ציטט לי - "אל תיתן למי שאתה להפריע למי שאתה יכול להיות"
נראה לי שזו העצה המתאימה ביותר למצבך.
&nbsp
בהצלחה.
&nbsp

 

[cosmo15]

תודה

לגביו , בטח שאני רוצה אותו אם היה אפשרי, הוא גידל אותי.
אני לא יכולה לחתוך, מה זה אומר לחתוך?
גם כשהייתי בקשר החדש הפניה לא באה מיוזמתי,
ניסיתי לשמור מרחק וגם כשהיה בקשר משלו- אז אתה יכול להבין שאני לא מנסה להקשות.
אני לא יכולה פשוט לנתק קשר, אם יכולתי ככה סתם או אם הוא יכל , כנראה שאחד מאיתנו היה עושה את זה כבר מזמן.

אהבתי את מה שאמרת על שליין ,זה מעודד לשמוע שיש אנשים שלוקחים את זה לתשומת ליבם.

ואני מצטערת בהקשר של הציטטה - אני מאוד מעריכה אם זה באמת הגיע מאבא שלך , אבל זו בדיוק הבעיה.

עצמי כן מפריע למה שאני יכולה (אני כבר לא יודעת אם רוצה כמו שאמרתי)
להיות.

ומכיוון שאיבדתי את החלק שמניח שעצמי יזנק לטובת עצמו בשנים הקרובות,
אז חוץ מעצמי יש עוד אנשים.

 

[A לוןA]

זה לא עובד ככה

מניסיון:
יש רצונות, ויש פחדים.
לפעמים הפחדים מוצדקים, לפעמים לא- אבל הם לא הנקודה.
הנקודה היא שהפחדים לפעמים "מתחפשים" לרצונות
ולפעמים הם בבירור מונעים אותם
ואת נמצאת בקונפליקט- רוצה אבל פוחדת, מנסה לממש והורסת.
&nbsp
אז או שתיקחי החלטה אמיצה ומוסרית, ותפסיקי, כהגדרתך, לאמלל את האנשים מסביבך.
תחתכי את הקשרים, גם איתו (לחתוך קשר זו פעולה טכנית, לא רגשית) ותחיי לבד- כדי לא לאמלל
או שתצאי למסע כדי לגלות מה את באמת רוצה, ואיך מתגברים על מי שאת בדרך ללהפוך מי שאת רוצה להיות. זה מסע קשה ולא פשוט- אבל הוא אפשרי, ורווח נאה בצידו.
&nbsp
&nbsp
כל יתר התרחישים הם פשוט more of the same
&nbsp
ואם בא לך- תקראי את זה
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewEntry/1662590

 

[cosmo15]

*

אני לא מוצאת טעם להמשיך מכאן את ההסבר לכל מה שאמרתי .
לגבי המסע- תודה יצאתי , לא תמיד מקבלים מה שרוצים.

החלטה מוסרית ואמיצה-
אני לא מוסרית, ואני לא חושבת שלומר לי לחיות בתוך קונכיה או שבלול עד שארית חיי זו פעולה טכנית ולא רגשית . בכלל לחתוך מאדם שאתה אוהב זה לחתוך מ-אדם שאתה אוהב- , זה לחתוך רגש . אני בכלל לא מבינה מה אתה רוצה להגיד פה.

לתייק ניירת- זו פעולה טכנית , לנקות את הרצפה זו פעולה טכנית , מה טכני בזה? ואם זה טכני אז כל דבר הוא טכני. למען האמת שאני חושבת על זה אין בכלל בכל מה שאמרת שום דבר. כל דבר הוא באמת טכני באותה מידה שהוא לא , טכניקה - זו צורה לעשות משהו וזה לא אומר כלום , אין שום דבר בחייך כמעט שמנותק רגש וגם כשהוא כן , הוא בדרך כלל ככה כי הוא לא מקושר למשהו אישי שלך.

לגבי מה שהוספת בבלוג ההוא-
אין לי שדים.

אני לא קוראת למצבים שהיא מתארת שדים , זה בסה"כ אלמנט ששולט בך ונכון - מתוך אלמנט של הגנה עליך מכאב דרך שליטה.
ילד שליט .

זה לא אומר שהוא כל החיים לא הגן עליך וזה לא אומר שהוא שד.
יש המון צורות לזה, ויש ביטויים לזה בכל זמן בחיים. יש זמנים שמועיל יש זמנים שמזיק.

בכל מקרה , תודה על העצה.
שמחתי לקרוא.
יום נעים.

 

[A לוןA]

לא ירדת לסוף דעתי בכלל

אבל מאחר ונראה שאת נחושה בדעתך לעשות עוד מאותו דבר* ורק רוצה שהתוצאה תהיה שונה- פה אפילו איינשיין הגדול כשל.
&nbsp
וחבר טוב שלי אומר- זה יגמר בבכי.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
*עוד מאותו דבר=לעשות כל מה שאפשר מסביב, ולא לטפל בשורש הבעיה עצמה.
&nbsp
&nbsp

 

[DogsPCI]

הלו אלון. באמת שאתה כתבת את הדברים שרציתי לכתוב בעצמי ולא

ידעתי איך לנסח.
&nbsp
רוח הדברים - נכונה. (לא קראתי את הבלוג).
&nbsp
גם לי מייד קפץ לראש אתמול בלילה כשקראתי - אי-אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. צריך - לבחור.
&nbsp
&nbsp
כולנו נדרשים לקחת החלטות קשות. כאלה שכשנבחר במשהו-אחד נאלץ לוותר על שאר האפשרויות. השאלה היא האם אנו מספיק אמיצים לקבל את ההחלטה, ולהיות שלמים איתה.
&nbsp
&nbsp
בהצלחה קוסמו. בכל החלטה שתקחי (וגם לא לקחת החלטה חדשה ולהשאר במצב הקיים - זו החלטה. שאת התוצאות שלה את מכירה הייטב).
&nbsp
&nbsp

 

[A לוןA]

 

[cosmo15]

טוב , תודה על השיתופים. ממשיכה הלאה

 

[קליספרה]

זאת בעיה שדורשת טיפול פסיכולוגי

של איש מקצוע לא איזה מאמן חפפן
הרבה יותר מידי מורכב לפורומים
בהצלחה

 

[אופירA]

החוויות שלנו מהילדות בונות את מי שאנחנו

את מערכת התגובות שלנו לסביבתנו, ובעיקר - את היחס שלנו לעצמנו.
את רווייה כאב ולא מרגישה שייכת לעולם נורמלי. אין בכך פלא, כי לא גדלת בעולם נורמלי ואינך יודעת איך חיים בעולם נורמלי.

גם הקשר הרגשי שלך אינו בריא. ואני כן רואה גם את הבעיה בגבר ש"מאוהב" בך שנים למרות שאת דוחה אותו. הוא מאוהב בזה שאת דוחה אותו, ביכולת שלו לנהל את חייך כי יש לך קושי לחתוך ולהיפרד ממנו. ברגע שתיעני לו, אני מניחה שהשינוי ביחסו עלול להיות מפתיע, לכיוון לא נעים.
לא מתחתנים עם הדוד שגידל אותך, במקרה שהוא כל כך עקשן. זו לא הדרך הנכונה לחיים מאושרים, בדרך כלל.

נכון שאת לא מצליחה לגאול את עצמך בטיפולים פסיכולוגיים עד כה. אך את צעירה, והמסע הזה חייב להימשך, למען עצמך (אגב, מזה שאת אומרת "ניסיתי" אי אפשר להבין שניסית טיפול פסיכולוגי. משום מילה מהפוסט המקורי שלך אי אפשר ללמוד שאת בטיפולים).

בגלל הסבל שלך בילדות, את בונה דעות וגישות לחיים ולזוגיות שמותאמות לסבל הזה. אבל זה לא פיתרון לסבל שלך, ואין לך בכלל כלים ונתונים, כאשר אין לך קשר טוב עם עצמך, לקבל החלטות ולבנות דעות מסוג זה. אדם נולד לזוגיות, אבל גם נולד לקשיים ולאתגרים בעולם הזה, וקודם כל הוא נולד להיות ילד שמגלה את עצמו ובונה את עצמו. וברגע שמשהו שם נדפק יסודית, זה התפקיד הראשון שהוא צריך למלא כמבוגר, ולכן הזוגיות נדחקת הצידה.
יש בעיה טכנית - זמן ותהליך ביולוגי וכו', אוקיי. יש בעיה. אולי אין לה פיתרון. אולי תישארי לבד כי את לא מצליחה לבנות קשר מספיק טוב עם עצמך, כי נכרתו לך יותר מידי איברים בנפש הילדית בצל ההורים הפוגעים שלך. אני לא יודעת, כמובן, אני לא מכירה אותך לאורך שנים בטיפול פסיכולוגי.
אבל הפיתרון אינו להכריז שזוגיות זה דבר לא מוצלח או לא נכון, או ש"ילדים מאושרים כשיש להם אבא ואבא או אמא וכלום" (וכל הפתרונות המעוותים שאנשים מוצאים לבעיות שלהם בחיים, על חשבון הטבע של הילדים שצריך זוגיות בריאה של שני הורים).

מה לעשות? לעבור תהליך טיפולי כדי לחתוך את הקשר הזוגי הזה סופית, וכדי להבין למה צריך לעשות את זה. כתופעת לוואי, הטיפול הזה יוכל לבנות אצלך הרבה דברים חשובים.
עברת כבר? לא הצליח. אז לעבור עוד ועוד עד שיצליח.

 

[cosmo15]

בהקשר

המודעות לבעיה שלו עלתה והוא עובד על זה היום בעצמו.
אני מסכימה לגבי מה שכתבת - על כל כך עקשן.

ואני חושבת שכששני אנשים נמצאים בשינוי זה דווקא כן אפשרי.
חוץ מזה שאין לי שום בעיה עם מה שאנשים חושבים,
לדעתי דווקא זה שהוא גידל אותי ודווקא זה שאף אחד מאיתנו לא רוצה להיות תלוי בשני ויש לכל הפחות דחיפה לשם ורצון משותף זה מראה שלא הוא ולא אני מחפשים מישהו להיתלות עליו.

יצא מצב מסוים שהוא משפחה שלי ואני שלו , ככה שהדוגמא של הדוד לא כל כך גרועה , אבל כן - אני מבינה מה אתה אומר .

אם הוא נולד להיות ילד שמגלה ועושה בשביל עצמו - ברור שהוא כנראה נשאר עדין ילד שלא מגלה ומתקן בשביל עצמו. בטוחה שבמקרה שלי זה נכון ומאמינה שאצלו בדרכו שלו גם. במקרה כזה צריך לחזור להיות ילד ולתקן וזה מה שבטוח לי שהוא עושה...

אני מקווה שאצליח גם בעתיד.
תודה

 

[פנתרית סגולה]

מבינה אותך, במידה רבה הייתי ואני עדיין כמוך.

נראה לי שהסידור של מיכאלי/שליין שאלון הזכיר הוא טוב ומתאים גם במקרה שלך. (והיה טוב כנראה במקרה שלי, לו מצאתי גבר שמוצא באמת חן בעיניי).
מה דעתך.