ראשית,
.
שנית, יש הבדל מסוים בינינו - אני נטיתי כל חיי לא להשתלב בקבוצות. (אהבתי מאד מורות מסוימות, רופאות, וכד', וניסיתי להתיידד איתן.) גם לא רכשתי באמת חברות טובות יחידות, ובקשר לבחורים - ........ חחחחחח. ההסתייגות שלי מאד קיימת, ומאד ברורה. (פה ושם היו בחורים - יפי תואר ורוחניים - שמצאו חן בעיני, אבל לא יצא.) התוצאה היא שכיום (אני מבוגרת ), אני לבד, הלכתי הרבה למסגרות (סדנות ספרות ושירה - לא שאני זקוקה לכאלה, אני, ברוך השם, מתרגמת שירה ומשוררת טובה), הרצאות של האוניברסיטאות, טיולים. לא מצאתי שם חברים וחברות, ולא חבר ולא חברה אישיים. כיום אני פוקדת מועדון חברתי בסביבה שלי, יש לי שם כמה מכרות טובות (הגברים שם "על הפנים", האוכלוסיה קשישה. מתאימה פחות או יותר לגילי הנוכחי). חוגים טובים. אז יש לי מסגרת חברתית מספקת למדיי. אני "מתחתכת", מאד אוהבת להתלבש יפה, גם בבסיס נראית טוב. אז כן, אני עושה רושם. על צעירים ועל מבוגרים. אבל כן - אני לבד בביתי.