Escherichia Coli
New member
מה שחשוב להבין בנוגע לברירה
הטבעית היא שכשאנחנו דנים על לחצי ברירה או על אדפטציות, אנחנו בד"כ נוטים לשחק עם ספקולציות בגלל טבעו של עקרון הברירה הטבעית. העיקרון אומר משהו מאוד פשוט. עד כדי כך פשוט עד שתיאוריית האבולוציה הותקפה כטאוטולוגית. כל מה שהעקרון אומר זה שכשיש מספר מצומצם של משאבים, המון פרטים שנמצאים באותה טריטוריה ומתחרים על אותם משאבים, פרטים אלה מתרבים בקצב גבוה יותר ומורישים לילדיהם את תכונותיהם, והכי חשוב - שישנה וריאציה - כלומר, כל פרט הוא קצת שונה, ובראייה כללית - יש "עקומת פעמון" של "חוזק תכונות". ב"חוזק תכונות" אני אקח למשל את הדוגמה הקלאסית של גובה. יש אנשים בחברה מסוימת שהם מטר וחצי, יש אנשים שהם 2 מטר וחצי. ביניהם יש את כל ההתפלגות שלמטה. התנאים שתיארתי למעלה הם חלק מהאלגוריתם הברירתי, וסלקציה עובדת *רק* בקריטריונים האלה. למה זה בעייתי? כי הברירה הטבעית מותירה פרטים מסוימים ולא פרטים אחרים כאשר הם נמצאים בסביבה מסוימת - בזה אין ספק. אבל אנחנו מגדירים כלאחר יד את אלה ששרדו (לפעמים באופן אינטואיטיבי משהו, ואין פסול בכך)- כאלה עם הערך הברירתי הגדול ביותר. אז מדוע אני אומר שברירה תרבותית היא תוצר לוואי של הברירה הטבעית? זה משום שתהליך ארוך של ברירה טבעית שגזם וניקש עשבים שוטים במשך מיליוני שנים ,(שאנחנו מגדירים אותם ככאלה משום שהם לא שורדים, ועל סמך הראיה הנצפית כי אכן קיימת וריאציה בכל אוכלוסיה בטבע) עד => שהוא הצליח לייצר מין אחד זקוף של קופי-אדם עם יחס מוח-לגוף הגדול ביותר בטבע. המוח שלנו הוא תוצר של ברירה טבעית. כאן זה חד וחלק, ואין שום מקום ל"ברירה אחרת". מצד שני, ברגע שנכנסים לרזולוציה נמוכה יותר - רואים מה הם תוצרי הלוואי של אותו המוח. ראשית, המיניות שלנו גם קשורה לאיך שהמוח עובד, ולכן פועל עלינו סוג משני של ברירה הקרוי "ברירה מינית" - בסופו של דבר מה שחשוב עבור האבולוציה זה לא רק מי ישרוד, אלא מי יעמיד יותר צאצאים. לכן הסלקציה הכי חזקה תעבוד על אלה שיצליחו להעמיד כמה שיותר צאצאים ולמשוך כמה שיותר נקבות. גופינו, כמו גם מוחינו, עברו אבולוציה בהתאם. במקרים מסוימים, תכונות שהן לכאורה בעלי ערך סלקטיבי שלילי מתפתחות רק משום שהן מושכות נקבות (מה שנקרא לעיתים runaway selection) - כמו כן, העובדה כי אנחנו יצורים חברתיים (משהו שאינו יוצא דופן במשפחת קופי-האדם) - גם גרם לאדפטציות מנטליות - וכאן נכנסת הברירה התרבותית או הברירה הסוציאלית. מצד שני, הברירה הסוציאלית מאוד קשורה לברירה הטבעית. אני חושב שקוסם הוא פחות או יותר הכי בר-סמכא לספר לך על פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל מה שאני כן יכול להגיד לך עם הידע המצומצם שלי - זה שבסופו של דבר ניתן "להנמיך" כל השפעה תרבותית (ברירה תרבותית) להשפעה ביולוגית (ברירה טבעית) לפעמים קצת קשה לראות את זה, אבל זה אפשרי. אם ניקח סתם דוגמה מצוצה מן האצבע, קחי ילד סיינטולוג שמסרב לקחת תרופות אנטי-פסיכוטיות בגלל עקרונות הסיינטולוגיה (האמת היא שדבר כזה באמת התרחש) - ולכן הילד משתגע לגמרי ומתאבד. תרחיש די נורא, ובהחלט מקרה שבו צריך לקום על הרגליים ולצעוק: "איך דבר כזה אינו עובר ברירה טבעית??" אז זהו, שזה כן עובר ברירה טבעית. מה שכמעט בטוח נכון מבחינת ברירה טבעית, זה שילדים ייטו לקבל את דברי הורים בשנים הראשונות לחייהם כדברי אמת - אני לא אכנס לזה יותר מדי לעומק, אבל אני חושב שאפילו אינטואיטיבית אין שום בעייה להבין זאת. התוצר-לוואי של זה הוא שהורי הילד, שנכנסו לעניין הסיינטולוגיה מסיבות כאלה וכאלה, הקנו את הערכים גם לילדם - מה שלמעשה גרם להעברת תכונה בעל ערך ברירתי מאוד שלילי - אבל זה עדיין עומד בקריטריונים של הברירה הטבעית. את מבינה, עתה, למה אני מתכוון ב"תוצר לוואי"? אני מצטער אם קצת הלאיתי בדברים (יש לי נטייה לעשות זאת) - אבל משום שהודית בפניי שאינך מכירה את התחום, רציתי לסגור את כל הפינות בהסבר שלי. אני מקווה שהצלחתי לענות על השאלה.
הטבעית היא שכשאנחנו דנים על לחצי ברירה או על אדפטציות, אנחנו בד"כ נוטים לשחק עם ספקולציות בגלל טבעו של עקרון הברירה הטבעית. העיקרון אומר משהו מאוד פשוט. עד כדי כך פשוט עד שתיאוריית האבולוציה הותקפה כטאוטולוגית. כל מה שהעקרון אומר זה שכשיש מספר מצומצם של משאבים, המון פרטים שנמצאים באותה טריטוריה ומתחרים על אותם משאבים, פרטים אלה מתרבים בקצב גבוה יותר ומורישים לילדיהם את תכונותיהם, והכי חשוב - שישנה וריאציה - כלומר, כל פרט הוא קצת שונה, ובראייה כללית - יש "עקומת פעמון" של "חוזק תכונות". ב"חוזק תכונות" אני אקח למשל את הדוגמה הקלאסית של גובה. יש אנשים בחברה מסוימת שהם מטר וחצי, יש אנשים שהם 2 מטר וחצי. ביניהם יש את כל ההתפלגות שלמטה. התנאים שתיארתי למעלה הם חלק מהאלגוריתם הברירתי, וסלקציה עובדת *רק* בקריטריונים האלה. למה זה בעייתי? כי הברירה הטבעית מותירה פרטים מסוימים ולא פרטים אחרים כאשר הם נמצאים בסביבה מסוימת - בזה אין ספק. אבל אנחנו מגדירים כלאחר יד את אלה ששרדו (לפעמים באופן אינטואיטיבי משהו, ואין פסול בכך)- כאלה עם הערך הברירתי הגדול ביותר. אז מדוע אני אומר שברירה תרבותית היא תוצר לוואי של הברירה הטבעית? זה משום שתהליך ארוך של ברירה טבעית שגזם וניקש עשבים שוטים במשך מיליוני שנים ,(שאנחנו מגדירים אותם ככאלה משום שהם לא שורדים, ועל סמך הראיה הנצפית כי אכן קיימת וריאציה בכל אוכלוסיה בטבע) עד => שהוא הצליח לייצר מין אחד זקוף של קופי-אדם עם יחס מוח-לגוף הגדול ביותר בטבע. המוח שלנו הוא תוצר של ברירה טבעית. כאן זה חד וחלק, ואין שום מקום ל"ברירה אחרת". מצד שני, ברגע שנכנסים לרזולוציה נמוכה יותר - רואים מה הם תוצרי הלוואי של אותו המוח. ראשית, המיניות שלנו גם קשורה לאיך שהמוח עובד, ולכן פועל עלינו סוג משני של ברירה הקרוי "ברירה מינית" - בסופו של דבר מה שחשוב עבור האבולוציה זה לא רק מי ישרוד, אלא מי יעמיד יותר צאצאים. לכן הסלקציה הכי חזקה תעבוד על אלה שיצליחו להעמיד כמה שיותר צאצאים ולמשוך כמה שיותר נקבות. גופינו, כמו גם מוחינו, עברו אבולוציה בהתאם. במקרים מסוימים, תכונות שהן לכאורה בעלי ערך סלקטיבי שלילי מתפתחות רק משום שהן מושכות נקבות (מה שנקרא לעיתים runaway selection) - כמו כן, העובדה כי אנחנו יצורים חברתיים (משהו שאינו יוצא דופן במשפחת קופי-האדם) - גם גרם לאדפטציות מנטליות - וכאן נכנסת הברירה התרבותית או הברירה הסוציאלית. מצד שני, הברירה הסוציאלית מאוד קשורה לברירה הטבעית. אני חושב שקוסם הוא פחות או יותר הכי בר-סמכא לספר לך על פסיכולוגיה אבולוציונית, אבל מה שאני כן יכול להגיד לך עם הידע המצומצם שלי - זה שבסופו של דבר ניתן "להנמיך" כל השפעה תרבותית (ברירה תרבותית) להשפעה ביולוגית (ברירה טבעית) לפעמים קצת קשה לראות את זה, אבל זה אפשרי. אם ניקח סתם דוגמה מצוצה מן האצבע, קחי ילד סיינטולוג שמסרב לקחת תרופות אנטי-פסיכוטיות בגלל עקרונות הסיינטולוגיה (האמת היא שדבר כזה באמת התרחש) - ולכן הילד משתגע לגמרי ומתאבד. תרחיש די נורא, ובהחלט מקרה שבו צריך לקום על הרגליים ולצעוק: "איך דבר כזה אינו עובר ברירה טבעית??" אז זהו, שזה כן עובר ברירה טבעית. מה שכמעט בטוח נכון מבחינת ברירה טבעית, זה שילדים ייטו לקבל את דברי הורים בשנים הראשונות לחייהם כדברי אמת - אני לא אכנס לזה יותר מדי לעומק, אבל אני חושב שאפילו אינטואיטיבית אין שום בעייה להבין זאת. התוצר-לוואי של זה הוא שהורי הילד, שנכנסו לעניין הסיינטולוגיה מסיבות כאלה וכאלה, הקנו את הערכים גם לילדם - מה שלמעשה גרם להעברת תכונה בעל ערך ברירתי מאוד שלילי - אבל זה עדיין עומד בקריטריונים של הברירה הטבעית. את מבינה, עתה, למה אני מתכוון ב"תוצר לוואי"? אני מצטער אם קצת הלאיתי בדברים (יש לי נטייה לעשות זאת) - אבל משום שהודית בפניי שאינך מכירה את התחום, רציתי לסגור את כל הפינות בהסבר שלי. אני מקווה שהצלחתי לענות על השאלה.
