שאלה...

אופירA

New member
מנהל
צודק - ויישר כוח

כעס אינו צורה לדיון, והחולשה שלי כרגע מביאה אותי לכעס. להרבה כעסים. הרבה מאוד כאבים. זו לא צורה לדיון ולא צורה לענות. גם אני נגד ויכוחים. ויכוח אינו דרך להבנה. לא נורא אם לא מסכימים, ולא מוכרחים להוכיח שאני הצודק בכל העניינים כולם. אפשר היה לומר כל מה שאמרתי בצורה אחרת לחלוטין, ולהישאר באי הסכמה. החשוב הוא שכל אחד מציג את הצד שלו, ולא ההסכמה.
 

pembencipolisi

New member
המאמר של זמיר כהן הוא אונס המח

בערבון מוגבל. אשר לחלול שבת , יש המון דתיים בצה"ל , להם יש פתרונות.
 

tkhri

New member
גדולי הרבניים החרדים אנטי ציונים

ולכן אין לי מה לפנות אליהם בעניין זה . אני יותר מרוצה שיהיו לומדי תורה . למשל, בזמן מלחמה, חשוב מאוד שיהיו תפילות . וכמובן שתמיד חשוב שיהיו לומדי תורה . אני לא מאמין שכל ילדים של הציבור החרדי הם עילוי תורני, אני לא מאמין שכל בני הנוער החרדי בנויים ללמוד מבוקר ועד ערב, אני לא מאמין שכל עשרות אלפי (ואולי מאות אלפים) יכולים לעשות רק בתורה מבוקר ועד ערב . בגלל וזה (ולא רק, אלא עוד דברים), אני כן חושב שהם יכולים לשרת בצבא הגנה לישראל, שמגן על מליוני יהודים המוקפים במאות מליונים של ערבים שמבוקר ועד ערב מנסים לרצוח ולהשמיד את החיים היהודים בארץ ישראל .
 

אופירA

New member
מנהל
השאלה אם למדת את העובדות לפני שקבעת דעה

גם השכנה שלי שכחה ללמוד את העובדות לפני שקבעה דעה נחרצת על "חילוניים". לדעתה הם כופרים בהקב"ה, ולכן אין להם חלק לעוה"ב. שכחה, מה לעשות? דיקלמה איזה מנטרה ששמעה ברחוב. שכחה לשאול רב את העובדות, או ללמוד את העובדות שכתובות בתורה. ב"ה השכנות האחרות לא שכחו. רק היא ועוד כמה. למזלי, אני לא מקבלת את פרטי האמת האלוקית לא מהתקשורת החילונית, לא מהתקשורת החרדית, לא מהרחוב ולא מהשכנים. והכי חשוב - לא מהדתיים ולא מהחרדים. אני מבררת את האמת האלוקית מתוך מה שכתוב בתורה, וחוקרת היטב כדי להבין מה שלא מתקבל על דעתי. לפעמים לוקח כמה שנים עד שדברים מתבררים היטב. אבל תמיד תמיד האמת צפה מתוך התורה. אין אוון בדברי התורה. אני לומדת את התורה ע"י שמיעת שיעורים של לומדי תורה אמיתיים, וכבר קיבלתי חוש מיהו לומד אמיתי, ומיהו בעל כיפה. אילו השקפות הן ישרות ואילו - עקמומיות. אימתי התלמיד החכם בקי בנושא הנשאל, ואימתי הוא אינו בקי בנושא או אינו מבין את פרטי השאלה, כי לא נתנו לו אותם כראוי. וכיצד לסנן מ-70 הפנים שבתורה את העניינים הרלוונטים לנושא אותו אני מבררת. אילו דברי תורה נאמרים בסגנון החודר אל ליבי ושכלי, ואילו דברים אינם נאמרים בסגנון המתאים לי, ולכן נשמעים כפלסתר באזני וחובתי להתרחק מהם (הגם שהם אמת צרופה, אלא שאותי הם מבלבלים ומטעים). כשמתייחסים לתורה בכל הרצינות, היא גומלת באהבת עולמים של האמת הצרופה שאין אושר בלתה. כשמתייחסים אליה כאל תחביב - היא גומלת בלטיפת חיבה, ותו לא...
 

tkhri

New member
ייתכן כי

בעניין הבנות יש שאלה, מכוון שמדובר בבנות . העניין שלי הוא יותר עם הנוער, הבנים שאינם מתגייסים . כתבתי בהודעה אחרת שברור שצריכים להיות לומדי תורה, אני פשוט לא חושב שלימוד תורה מנוגד לשירות בצבא . לגבי למי לשמוע, אני קרוב יותר לזרם הדתי-לאומי . אני אוהב את רוב הרבנים החשובים של הזרם הזה, אוהב את הדרך שבה הם מסבירים את התורה, מתחבר טוב יותר לדיעות שלהם וכו' . כשאני חושב על זה, אפשר אולי אפילו לומר שאני אוהב יותר את היהדות בדרך שלהם מאשר של החרדים (אם את יכולה להבין למה אני מתכוון) .
 

arriy80

New member
דווקא הבנים

הנך מבין כי ברור שצריכים להיות לומדי תורה. אמנם לימוד תורה אינו מנוגד לצבא. להיפך. לימוד התורה הוא חלק מהצבא - כך לפי היהדות לדורותיה. אין צורך להביא את דעתם של כל הרבנים החרדים. אם הנך קרוב לזרם הדתי-לאומי, בוודאי תשמח לדעת שגם רבני הזרם הזה מעודדים לימוד תורה כמתכונתו - בישיבות, הם נגד גיוס של בחורי הישיבות, ומעריכים את לימוד התורה כשירות צבאי המגן על העם לא פחות מלוחמים בחזית. להלן רשימת רבנים שדעותיהם ידועות (מלוקט מהספר "למה הם שונים - החרדים והחברה בישראל" בהוצאת "יהדות מזוית שונה", פרק כא - גיוס בחורי ישיבות) - הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל: "ויותר מזה ראינו את גודל האיסור לעשות אנגריא בתלמידי חכמים ואפילו במלחמת מצוה גדולה מאד" - הרב צבי יהודה הכהן קוק ז"ל: "הישיבות הגבוהות השלמות בשקידת התורה והדרכתה הן הן העיקריות להגדלת התורה והאדרתה" - הרב שלמה יוסף זוין ז"ל תקף באופן חריף את החלטת המפד"ל בעד גיוס בחורי ישיבות. - הרב צבי פסח פרנק ז"ל: "שכל מי שמסר נפשו וחייו לשקידת התורה הוא איש צבא ... וכל אלה העומדים במערכת הקרב עם האויב מוגנים בזכות לומדי התורה..." - הרב יצחק אריאלי ז"ל. - הרב שאול ישראלי ז"ל: "דעתי כמובן לא השתנתה והיא מוחלטת באופן ברור נגד גיוס בני ישיבות" - הרב משה צבי נריה ז"ל. - הרב אברהם שפירא ז"ל. - הרב מרדכי אליהו שליט"א. אלו גדולי רבני הציונות הדתית לדורותיה. הם המשקפים את דעת ההשקפה האמיתית, ולא העסקנים למיניהם. התרשמתי שאתה רוצה לדעת ולהבין את דעת היהדות באמת, לכן אמליץ לך לקרוא את הפרק בספר הנ"ל העוסק בגיוס בחורי ישיבות. בפרק זה תמצא גם מענה לתמיהותיך בהודעה זו. בהצלחה.
 

tkhri

New member
דווקא הבנים! אני אסביר את עצמי שוב

(לא הספקתי לקרוא את הקישור שהבאת לי כי הייתה לי בעיה עם המחשב בבית. כרגע אני בעבודה) . קודם כל על מה אנחנו מסכימים? - צריכים להיות לומדי תורה . - לימוד תורה הוא חלק מהצבא(ותוספת שלי-חלק מהכוח הרוחני של העם) על מה אנחנו (אולי) לא מסכימים? על כך שאני חושב שלא הגיוני שציבור שמונה כמעט מליון תושבים שרובם,ברוך השם, בריאים בגופם ובנפשם, לא ישלח בחורים לצבא ההגנה לישראל. תלמידים חכמים במיוחד, עילוי זה נקרא לא? , יקבלו פטור משירות כי הם באמת יוצאי דופן . אבל תלמידים "רגילים" יפסיקו את לימודי הקודש שלהם לשנתיים (נגיד אם יגיעו להסדר דומה לסדר של הדתיים), ישרתו את ארצם,עמם וישמרו על העם היהודי היושב בציון . לאחר מכן יחזרו ללימודי הקודש שלהם . מי יקבע כמה ומי הוא עילוי? הרב של הישיבה . יש לך מחזור של 5 בחורים שהם ממש בגדר יוצאי דופן? ינתן להם פטור. יש לך מחזור עם "רק" 2? ינתן להם פטור . אבל פטור לכולם? כללי? בלי שום שיקול דעת פרטני, על כל מקרה לגופו? אצלי בבית הספר היו כאלה שהיה להם קל יותר עם חשבון והיו כאלה שהיה להם קל יותר עם ספרות, כאלה שהצליחו במדעים וכאלה שהצליחו בתנ"ך . איך יכול להיות שבציבור החרדי מאות אלפים, כולם כולל כולם, יכולים ללמוד תורה מהבוקר ועד הערב? איך יכול להיות שאצלם אין קשיי למידה? שאין כאלה שלא יכולים לשבת בכיתה? כאלה שהם "בינוניים" או אפילו "חלשים" בלימודים? למה הם צריכים לקבל פטור מהצבא?
 

arriy80

New member
מסכים איתך!

אנו מסכימים שצריכים לומדי תורה. אנו מסכימים שלימוד תורה הוא חלק מההגנה על העם - כהגדרתך: חלק מהכוח הרוחני של העם - שהוא בעצם מקביל וחשוב לא פחות מהכח הגשמי - הצבא הלוחם. אנו יודעים שזוהי השקפת היהדות, לא רק לפי החרדים, אלא גם לפי רבני הציונות הדתית. ובכן, אם הבסיס הזה הוא מוסכם, אפשר להמשיך. אני מסכים שבני הישיבות צריכים לשרת גם כלוחמים בצבא הלוחם! אך מאידך, צריכים גם לדרוש מהחיילים הלוחמים, שישרתו במסגרת ההגנה הרוחנית הנדרשת! (כפי שאנו מסכימים) האם שתי הדרישות האלו הן הגיוניות? לא כל-כך. הרי לא נבוא לתותחן ונדרוש ממנו לשרת גם כטנקיסט מפני שיחידת הטנקים חשובה לא פחות מהתותחנים, שהרי כל אחד תורם למערכת ההגנה על העם! כך בנויה המסגרת, וכך בנוי הצבא. כך אין שום טעם לבוא ולדרוש מלומדי התורה שיפקירו את עמדתם (שהרי אף אחד לא יבוא במקומם) וילכו לשרת בחיל אחר! לגבי תמיהתך על כמות הלומדים, מסגרת לימוד התורה בנויה בצורה כזו שלא רק ה"עילויים" הם לומדי התורה. בלימוד התורה ההצלחה לא נמדדת לפי הישגים או כשרונות, אלא לפי העמל! לפי זה, לא רק הכישרוניים והעילויים הם המגינים על העם, אלא כל לומדי התורה שעמלים בלימודם, הם חלק מההגנה הרוחנית על העם. מלבד זאת, כמו שבצבא נדרשים גם אנשי חינוך, הסברה, הדרכה, פסיכולוגים, רופאים, אנשי ארגון ומשק וכדומה, כך גם בחיל התורה. אלו ש"משרתים" בישיבות כמדריכים, רבנים, יועצים - המעודדים את המתקשים, אנשי משק וניהול, הם חלק ממערך החיל הזה הדואגים לתחזוקתו ולהפעלתו. בכדי למצוא הסבר נרחב שסוקר את כל השאלות והבעיות, שוב אפנה אותך לספר "למה הם שונים" בהוצאת "יהדות משוית שונה".
 
ומה לגבי בחירה חופשית....

שחילוניים שרוצים לחלק את השרות וללמוד גם יוכלו ודתיים שרוצים..יוכלו לשרת כטנקיסטים (האוכל הלא ממש טעים בצבא. כשר..זה ידוע למעשה ההקפדה שם יותר מחמירה מבהרבה מסעדות לדעתי שם לא תראו שלמשגיח כשרות נותנים מתחת לשולחן...וזה..) תשמעו זה נדמה כחזון אחרית הימים אבל הבעיה היא בעצם בגוף המחוקק שלנו.... חזון אחרית הימים.....אבל אז מימילא לא יהיה צבא...
 

tkhri

New member
נהדר!

יש סדר מחזורי בחיים - אם בני 18 מתגייסים לצה"ל יש תמיד חברה צעירים יותר שיכולים להמשיך ללמוד . אם בני 21 משתחררים מצה"ל אז הם יכולים לחזור ללמוד בזמן שבני הגיליים 18-21 משרתים . כך נוצר מצב שאף עמדה לא מופקרת . הציבור החרדי מביא 8-10 ילדים בממוצע (דבר טוב לכשעצמו מבחינתי), מה שאומר בעוד שנים לא רבות הם יהיו אוכלוסייה ענקית בארץ . לא הגיוני שכולם יקבלו פטור רק בגלל שהם חרדים . פטור מגיוס צריכים לקבל רק מי שהם יוצאי דופן בלימודם . הבנתי את מה שאמרת ואני יכול לקבל את הדיעה הזאת . בהחלט כל לומד חשוב ולא רק ה"עילויים" שבהם . ולכן עד גיל 18 ילמדו כולם תורה . בגיל 18 יתגייסו רובם לצבא, ישרתו שנתיים שלוש (כמה שיוחלט...מבחינתי בשלב הראשון שזה יהיה כמו בהסדר של הדתיים - שנה ו 4 ), ולאחר השחרור יחזרו ללמוד . מבחינתי גם שיוקמו פלוגות וגדודים "חרדים" אשר יפעלו לחלוטין לפי איך שההלכה מגדירה צבא יהודי מהו (אוכל כשר למהדרין, ללא חיילות, זמני תפילה וכו' ), באופן נפרד מהגדודים המעורבים של הדתיים והחילונים .
 

oferzak

New member
שכחת רק משהו אחד

למה שאני אשרת בצבא 3 שנים? גם לי ינתן פטור חלקי שנה ו 4 ואני אוכל להשלים את לימודי. אני הולך למות באוהלו של מדע (או אוניברסיטה לצורך העניין). זה גם חלק מהכח הרוחני של העם.
 

אופירA

New member
מנהל
צודק, אבל יש חוקים במדינה

להבדיל - למה הערבים לא משרתים? למה אין חובת שירות על ערבים בשירות לאומי? החוקים נקבעו לפי כללים מסוימים. סטודנטים מקבלים אפשרות לדחייה במסגרת עתודה. ערבים מקבלים פטור אוטומטי. דוגמניות וספורטאים - פטור מלא לפי המקרה. תלמידי ישיבות - דחייה כל עוד מוגדרים "תורתם אומנותם". ברגע שיוצאים מהישיבה חייבים בגיוס בצורה מסוימת. בכל צורה יש עוול ואי צדק יחסיים. אבל זה החוק, והוא לא התקבל באקראי. הוא התקבל ע"י כנסת שלמה של 120 איש שכ"א מהם נתן את משקלו לכאן ולכאן.
 

oferzak

New member
כשעוברים מדיון עקרוני לדיון על החוק

המסקנה היא שאין סיבה מספיק טובה לחוק. א. לאף חילוני לא בוטל הצבא כי הוא סטודנט. אם זה מתאים לצבא הוא מוכן לדחות אבל לא לבטל. עתודאי עושה 3 שנים צבא. ב. החוקים נקבעים לפי כמות הכח שיש למפלגות באותו זמן. ג. אין דין ערבים כדין חילוניים או חרדים מסיבות מובנות (מלחמה בתוך המשפחה). ד. ספורטאי מצטיין לא מקבל פטור אלא משרת קרוב לבית ובתפקידי כלום. ההשפעה של משך השירות של ספורטאי מצטיין על החברה הוא אפסי. רק מישהו בנבחרת מקבל ספורטאי מצטיין בוודאי שזו לא תופעה רווחת. (יש גם מוזיקאי מצטיין אבל גם הם לא רבים). דוגמנית לא אמורה לקבל פטור וגם אם כן שוב זהו מספר זעום. חרדים מקבלים פטור גורף. ה. הצבא אמור לשחרר פציפיסטים בפועל לא כ"כ עשה זאת. ו. היחידים שפטורים משירות צבאי בחברה היהודית בצורה גורפת הם חרדים. היחידים שמקבלים קיצור לא על סמך אי התאמה הם בני ישיבות. ברגע שתמצאי סיבה טובה למה לחרדי מותר למות באוהלה של תורה ע"ח הצבא וגם על חשבון ימי המילואים שלי (כי אם הוא היה מתגייס הייתי עושה פחות מילואים), לבן ישיבה מותר למות באוהלה של תורה בצורה חלקית, ולי אסור למות באוהלה של האוניברסיטה אולי אני אסכים. עד אז זו אפליה על רקע דתי שבעצם אסורה לפי מגילת העצמאות, כמו כל אפליה אחרת. הטענה זה החוק והוא התקבל בכנסת לא משכנעת מבחינה מוסרית. אם הכנסת תקבל חוק שמותר לרצוח את כל הילדים מגיל 12 ומטה הרי לא תצדיקי זאת כי זה החוק נכון?
 

אופירA

New member
מנהל
דייק בעובדות

אף חרדי לא מקבל שום פטור גורף. זה שקר. בני ישיבות מקבלים דחייה קבועה, כל עוד הם לומדים בישיבות. מרגע שהפסיקו ללמוד בצורה המוגדרת "תורתו אומנותו", הם מחוייבים להתגייס לשירות, הגם שצה"ל לא התאים את תנאי השירות לאמונתם ולאורח חייהם, ומאלץ אותם לעבור עבירות חמורות על דתם. זה החוק, גם אם הוא מאוד לא נוח לחרדים ואינו מתחשב בזכויות האזרח שלהם לחופש דת. עוד אגב - מצא לי סיבה מדוע ערבים לא ישרתו בשירות לאומי. אינני יודעת מה הסיבה, אבל אני מניחה שיש סיבה טובה, ולכן לא נחקק חוק כזה עד היום הזה (למרות שגודל המפלגות הערביות בכנסת זעיר ואינו משפיע). חיי תורה אינם לימוד באוניברסיטה, ולכן אין מקום להשוואה. חיי תורה של מי ש"תורתו אומנותו" הם ערך עליון בעם היהודי, כמו עוד ערכים עליונים בעם (כגון הערבות ההדדית, שבשמה מי שחולה או נכה פטור מהשירות ואפילו מקבל מהמדינה קצבה, וכגון שאשה דתית פטורה מהשירות, וכגון שאשה נשואה או אם פטורה גם היא - והכל "ע"ח הצבא וע"ח המילואים שלך וע"ח המיסים שלך". וכן בשמה אם אתה "מוצלח" ומרוויח הרבה כסף, תשלם באופן קבוע לקופת המדינה הרבה יותר ממי שהוא פחות "מוצלח" ממך ומרוויח פחות כסף). על ההסבר המפורט לכך לא אוכל להרחיב בפורום אינטרנט. שאל את בן גוריון, השמאלן הראשון שקיבל את החוק הזה לאחר שהבין את נחיצותו לעם ישראל (הגם שהשפעת המפלגות הדתיות בתקופתו היתה אפסית), או תקרא בספר שארי ממליץ עליו - "למה הם שונים", בהוצאת "יהדות מזווית שונה". כנגד חוקים בלתי מוסריים יש פעילות פרלמנטרית וחוקית. אם רוב העם מתנגד להם - מקבלים חוק שמשנה אותם. העם בוחר נציגים אחרים, שיקבלו חוק חדש. חוקים שקיימים עשרות שנים ולא שונו - הם חוקים שיש להכיר בקיומם ובנחיצותם הכלל חברתית. העם אמר "לא" רבתי למפלגה שחרתה על דגלה גיוס כל החרדים (או השלכתם לים, כתחליף). אז מה אתה רוצה?
 

tkhri

New member
נכון

הפטור של ערבי ישראל משרות לאומי הוא מאוד בעייתי . בכלל כל זה שהחוק תלוי בקבוצה ואין חוק לכולם זה דבר מאוד בעייתי (חוץ מכמובן היוצאים מהכלל שהבאת לגבי מצב בריאותי וכו') . הצבא בהחלט מנסה לבוא לקראת הציבור החרדי בשנים האחרונות (לא יודע מה היה בשנים אחרות, בשנים האחרונות המצב שונה) . בדיוק הייתה כתבה לא מזמן בידיעות אחרונות על "הכיפות הסרוגות שמשתלטים על הצבא" (כתבה מגמתית ושלילית כמובן) . היה כתוב שם שבחיל הים היה מחסור בחיילים איכותיים ולכן הם התחילו לפנות למכינות הדתיות ולרבני הציבור הזה . הרבנים והנציגים עשו בדיקות בבסיסי חיל הים ואמרו שצריך בית כנסת - אז הקימו בית כנסת , ובעצם כל הבקשות של הרבנים נענו בחיוב ע"י צה"ל. ויש כמובן את הנח"ל החרדי . נראה לי שזה עונה על התנאים של צבא יהודי לפי ההלכה, לא? ובכלל, אני לא רואה בעיה שכמו שיש גדוד לדרוזים יהיו גדודים ליהודים החרדים לדבר השם . ואם את מכירה מצב שונה, אז למה שלא ינסו לשנות את המצב ולהתאים אותו לדרישות ? אם רוצים אז לא צריכה להיות בעיה אמיתית .
 

אופירA

New member
מנהל
התאמת נתונים לדרישות

יש מצב שאי אפשר להתאים נתונים לדרישות. עצם הדרישה לשירות בצבא מאלו שהם עמוד התורה - אינה ניתנת להתאמת דרישות. כשם שעצם העובדה שאשה היא שומרת מצוות - אינה מאפשרת לה לשרת בצה"ל, ואי אפשר להתאים את הדרישות. עצם השירות מנוגד לשמירת המצוות שלה. (האם אין עליהום על נושא הפטור הגורף לנשים דתיות, רק משום ששירותן אינו כדאי ומשתלם לצה"ל?). אי אפשר להסביר הכל ברגל קלה. אבל להביא עניין אחד: לימוד התורה של עם ישראל הוא אחד מ-3 העמודים המחזיקים את העולם. (אפשר להחליט שלא מאמינים לזה ומתעלמים מזה, אבל אז...). לימוד תורה מסוג זה כרוך בחיי קדושה ופרישות. יש בו כללים שמקיפים את כל פרטי חייו של האדם. אז זה לא הולך ככה - להפסיק את הלימוד ל-3 שנים, לעשות שירות לאומי בדרך ארץ, ואח"כ לחזור ללימוד... זה לא לימוד אוניברסיטאי שמפסיקים וחוזרים אליו. (מה עוד שמבחינה טכנית, זה לא משתלם כלל לצה"ל, משום שצריך לשלם תשמ"ש לאשה ולפחות 2 ילדים במהלך שירותו של בן הישיבה החוגר הלא יעיל. וזה הפסד גמור ומוחלט). לכן הוסדר שהלומד יחוייב בגיוס רק לאחר שיצא לעסוק בדרך ארץ, והפסיק את מעמד "תורתו אומנותו" - מי ששקוע בכל עיסוקו בלימוד התורה. בשלב זה אורך שירותו וצורתו נקבעים עפ"י צרכי צה"ל. לאחר שהלומד פרש מהישיבה והכולל, והולך לעסוק בדרך ארץ, והוא מחוייב בגיוס - כאן יש בהחלט הרבה מקום להתאים לנתוניו את דרישות החוק, ולאפשר לו להגיע לצה"ל בצורה שאינה סותרת את מצוות דתו. בפועל, הוא נאלץ לעבור על מצוות דתו על ימין ועל שמאל ונדרש לעבור בזיונות קשים עקב היותו עד כה מי ש"תורתו אומנותו". וזו באמת בעיה שניתנת לשינוי.
 

tkhri

New member
ומה היו עושים במקרה ש

יש מדינה יהודית (ונגיד שלצורך השאלה שלי מדינה יהודית שאפילו מקובלת על גדולי התורה החרדים), שבה יש רוב מוחלט של יהודים שומרי מצוות , האם לא היה צבא במקרה כזה בכלל? שום צבא? ולו חייל יהודי אחד? ואז זה מחזיר אותי שוב למצב שאני שואל אם לדוד המלך היה צבא אז למה שהיום לא יהיה צבא יהודי? תנו לי את הפתרון היהודי לצבא יהודי נכון, זה מה שאני מבקש לדעת. והקשר לחרדים הוא שהם היום אוכלוסיה כבר דיי גדולה ובעתיד כנראה תהיה גדולה יותר . בשילוב עם הדתיים בהחלט ייתכן כי הם יהיו האוכלוסיות הגדולות בישראל בעוד עשור או 2 ולכן עולה השאלה האם אף אחד לא יעשה צבא או שהכל יפול רק על אוכלוסיה שהולכת וקטנה?
 
למעלה