אז והיום
פעם חששתי היום פחות (עדיין נותר חשש מלהתקשר לאנשים לא מוכרים) אין לי בעיה באינטרקציה עם הסביבה לעומת זאת אני חושב שלסביבה יש בעיה שאני מתקשר איתה. רובה לא אוהבת שאנשים ישירים איתה. לשאול שאלות אני תמיד שואל, ואם משהו מפריע לי אני מעיר (במיוחד כשזה נוגע לסיגריות או משהו דומה) שיניתי את התכונה, כי לעולם יש המון דברים להציע ולא צריך להסתגר בתוך בועה וניתן לקבל ממנו את הדברים הטובים גם אם זה אומר לטעום קצת מהרעים. התגברתי על הקושי כמו שהתגברתי על כל קושי אחר, הצבתי עצמי מטרה להתחיל לתקשר (זה קרה בתחילת הלימודים האקדמאים שלי). אני לא משתמש בשום אמצעים על מנת להתגבר על הבעיה הזאת (אולי חפיסת וופלים בנסיעות רכבת לשבירת הקרח). מה שכן משעשע שלמרות רוב האנשים שאני מתחיל לדבר איתם באקראיות, הם עדיין גיקים (מה שאומר שאני מפעיל סינון מספיק טוב)
