איזה הצעות מקסימות ! שלנו, לעומתכם
היא די שבלונית... כי דיברנו על נישואין איזה מאה שנה לפני זה, ופחות או יותר כולם ידעו שאנחנו רציניים... אבל אני הודעתי לכבודו שבלי הצעה זה לא יצא... בקיצור, הוא התלבט, והתלבט, והחליט שבאיזה סופ"ש בצפון זה יקרה (תסמכי עלי, אני אארגן הכל, רק תבואי איתי לבחור טבעת). אני כמובן מה זה התבאסתי מהקטע, רציתי הצעה כמו שלכן - רומנטית ומפתיעה והכל, אבל שיתפתי פעולה. זה הגבר שלי, מה, אני אגיד לו לא ??? בקיצור, שבועיים לפני הסופ"ש המדובר יש לי יומולדת בחוג המשפחה, פעם ראשונה שההורים שלו ואחותו (שהגיעה במקרה מחו"ל) פוגשים את המשפחה המורחבת. כהרגלנו כולם מברכים. ואז הגבר מתנדב לברך גם, מה שמאוד מפתיע אותי כי הוא ביישן ואף פעם לא מדבר... וכמובן שאוטוטו הוא יורד על ברך אחת וההמשך ברור. יש את זה בוידאו, עוד לא העזתי לראות את זה - אבל השמועה הזדונית אומרת שגם אבא שלי בכה. אני, לעומת זאת, הייתי די בהלם. בקיצור, אני מרגישה קצת לא ייחודית ומקורית לעומת כל הגברים המדהימים כאן (ח"ח לכולם- ממש אחד אחד), אבל מצד שני- אני לא חושבת שמשהו יכול היה לשמח אותי יותר מאשר הצעה בחיק המשפחה. גם הגבר וגם אני טיפוסים שמאוד מאוד קשורים למשפחות שלנו, וזה התאים... הסיפור המורחב - בקישור למטה