שאלות תם:)

מה הקושי? ממה הוא נובע?

יש כאן שורש דו עיצורי בקוליות משתנה: עק, חק, הק, אג, עג ,חכ...
נוסף לו עיצור שלישי משתנה: צעק, זעק, צחק, שאג, לעג, חוכא (צחוק בארמית לא יודע איך צורת הפועל) שהק, נהק, נאק...
זה אולי נראה ל אמורפי אבל תן דעתך שהעיצורים מסודרים בקבוצות קוליות מוגדרות, לדעתי ניתן למצוא נקודת השקה בין תחילית למ"ד לתחילית שי"ן שמאלית.
 

Assiduous

New member
צופייה הומייה ובוכייה

צופה הומה ובוכה, שלש המילים האלו מופיעות בצורה קצת משונה בשלשה ספרים שונים בתנ"ך: צופיה, הומיה, ובוכיה. מה פשר הוספת היו"ד ומה תפקידה?
 

Assiduous

New member
תודה


"הצורות האלה מיוחדות במקרא ללשון השירה והנבואה".
 

Assiduous

New member

Assiduous

New member
תודה:) אם הצורה הזאת שווה ליורדת,

אז המשפט לא יהיה מובן לכאורה: "עיני עיני יורדת מים"(?)
אי אפשר לומר שזה שווה ערך ל'מורידה'?
 
מסתבר של"ירד" יש גם משמעות "הוריד":

"ותרדנה עיני דמעה דמעה לילה ויומם" - ירמיהו יד יז.
 
וגם בכיוון ההפוך:

וּבַגֶּפֶן שְׁלֹשָׁה שָׂרִיגִם וְהִיא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ....
עָלְתָה נִצָּהּ = העלתה את הפרח שלה.

מה שיש לדון בצירוף "יורדה מים" הוא אם מדובר ביחס נשוא-מושא ישיר אמיתי או שמא לא.
אסביר את ההתלבטות באמצעות דוגמה מהעברית המודרנית:
אנחנו אומרים "המעיל נטף מים" אם מים נטפו מהמעיל. וכן "הפצע זב דם" כשדם זב מהפצע (בכך זה דומה ל"יורדה מים"), אבל אנחנו לא אומרים "המעיל נטף את המים" או הפצע זב את הדם", למה? כי לא מדובר כאן במושא אמיתי.
 

Assiduous

New member
זאת אומרת שבמקרים הנ"ל: פָּעַל=הפעיל, וכן הפעיל =פָּעַל?

 
אני לא יודע אם אני מבין את המשוואה.

אבל כשאתה אומר שהמעיל נטף מים מבחינת המשמעות, זה כמעט כמו לומר שהוא הטיף מים (וכן בדוגמאות הדומות הנוספות שהוזכרו כאן).
 
למעלה