שימוש חורג
1. מה ההבדל בין שימוש חורג מתכנית לשימוש חורג מהיתר ? - מה יותר "חמור"/"גס"/"מוגזם" ? 2. הועדה המקומית צריכה לערוך רשימת בניינים חורגים. האם הכוונה לבניינים שיש להם רישיון (היתר) בניה קיים לפי תוכנית מאושרת אלא שהופקדה ואושרה תכנית שסותרת את הרישיון של הבניינים הקיימים או שהכוונה לבניינים שמעולם לא היה להם רישיון בניה ובגלל שאישרו תוכנית אז הועדה "נזכרת" לטפל בהם ? 3. לא הבנתי לגבי בניינים חורגים. מה זאת אומרת שפתאום יש תוכנית שמפסיקה ייעוד של מגורים ?! קיים דבר כזה בכלל ? היה פעם דבר כזה שהופקדה ואושרה תוכנית שמפסיקה ייעוד של מגורים באיזור שחלה עליו תוכנית מקומית/מחוזית שייעדה אותו למגורים ופתאום עכשיו מפסיקים את זה ומאשרים תוכנית חדשה שמייעדת את הבניינים לייעוד אחר ? לאיזה ייעוד מייעדים בניין מגורים שפתאום יהפוך לייעוד אחר ?! אפשר לקבל דוגמה ? מצ"ב הפרק הרלוונטי: פרק ז': שימוש חורג 178. תקופת מקסימום לחריגה (תיקון: תשנ"ה)18 מיום תחילת תקפה של תכנית רשאית הועדה המקומית, באישור הועדה המחוזית, וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית - (1) לערוך רשימת בנינים בתחום התכנית שהם בנינים חורגים לפי התכנית או שיש בהם לפיה שימוש חורג, וכן רשימת הקרקעות בתחום התכנית שיש בהן לפיה שימוש חורג; (2) להמליץ על התקופה שבה מותר עוד להמשיך ולהשתמש בבנינים או בקרקעות כאמור שימוש חורג או שבה מותר לקיים בנינים כאמור כבנינים חורגים (להלן - תקופת מקסימום לחריגה). 179. פרסום הרשימה ואישורה (תיקון: תשנ"ה)18 נערכה רשימת בנינים וקרקעות כאמור בסעיף 178, ינהגו בה, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחילת תקפה ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר הרשימה כאמור חורגת מהוראותיה; ובכל הודעה על הפקדת הרשימה ייאמר כי הועדה המקומית מבקשת לקבוע את תקופת המקסימום לשימוש החורג בבנינים או בקרקעות שברשימה ולקיום בנין שברשימה כבנין חורג. 180. מבחנים לקביעת תקופת המקסימום לחריגה בבנינים (תיקון: תשנ"ה)18 לכל בנין חורג לפי סעיף 178 תקבע תקופת המקסימום, בשים לב לכל הנסיבות ובין השאר - (1) התקופה המשוערת להמשך קיומו של הבנין, למעשה, בשים לב לשנות קיומו שחלפו ולמצבו אותה שעה; (2) התקופה המשוערת להמשך קיומו היעיל של הבנין מבחינה כלכלית וכמקור הכנסה; (3) מידתה ואפיה של החריגה; (4) אפיו הציבורי של הבנין. 181. התקופה המרבית לחריגה (תיקון: תשנ"ה)18 התקופה המרבית לחריגה לכל קרקע שבה קיים שימוש חורג, תיקבע בשים לב לכל הנסיבות, ובין השאר, מידתה ואפיה של החריגה. 182. אישור התקופת המרבית (תיקון: תשנ"ה)18 הציעה הועדה המקומית, מכוח פרק זה, לקבוע את התקופה המרבית לחריגה של כל בנין או קרקע, ינהגו בקביעה זו, לענין הפקדתה, התנגדות לה, אישורה ותחולת תוקפה, ולענין כל דבר אחר, כבתכנית אשר החריגה היא מהוראותיה כאמור בסעיף 179, בשינויים המחוייבים לפי הענין. 183. הפסקת החריגה בתום התקופה המרבית (תיקון: תשנ"ה)18 לא יאוחר מתום התקופה המרבית ייפסק השימוש החורג בבנין, או ישונה הבנין עד שלא יהיה עוד חורג או ייהרס או יסולק; לא נעשה כן, רשאי בית משפט השלום, לפי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות על המשתמש בבניין או בעל זכות בו לבצע את הדבר, הכל לפי הענין וכפי שנראה לבית המשפט צודק בנסיבותיו. 184. הפסקת החריגה לפני תום התקופה המרבית (תיקון: תשנ"ה) (א) הועדה המקומית רשאית, אם נראה לה הדבר דרוש לצרכי התכנון וחייבת היא לפי דרישת הועדה המחוזית, להורות בכתב למשתמש בבניין או לבעל זכות בו להפסיק את השימוש החורג לפני תום התקופה המרבית לחריגה של אותו בנין, או לשנות, להרוס או לסלק את הבנין החורג, הכל לפי הענין, לפני תום אותה תקופה. (ב) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראת הועדה המקומית רשאי לערור עליה לפני ועדת הערר, תוך שלושים ימים מיום המצאת החלטת הועדה המקומית לידיו; ועדת הערר רשאית לקבל את הערר או לאשר את הוראת הועדה המקומית, עם או בלי שינויים; ועדת הערר תיתן החלטתה תוך ששים ימים מיום הגשת הערר; לא ניתן לערור על החלטת ועדת הערר. (ג) בוצעה ההוראה, זכאי בעל הזכות בבניין לפיצויים מהועדה המקומית; אולם בחישוב הפיצויים יביאו בחשבון כי בתום התקופה המרבית היה נפסק השימוש החורג בבניין או שהבנין היה טעון הריסה, סילוק או שינוי בלי תשלום פיצויים. 185. אי-ביצוע ההפסקה לפני המועד (תיקון: תשנ"ה)18 לא קיים המשתמש בבניין או בעל הזכות בו את הוראת הועדה המקומית שניתנה לו לפי סעיף 184, לאחר שתמה תקופת הערר עליה או לאחר שאושרה ההוראה על ידי ועדת הערר, רשאי בית משפט השלום, על פי בקשת הועדה המקומית או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, לצוות עליו לקיים את ההוראה. 186. ביצוע על ידי הועדה המקומית לא קויים צו של בית המשפט לפי סעיפים 183 או 185 ואין עוד ערעור עליו, רשאי בית המשפט, כשהנסיבות מחייבות זאת, להטיל את ביצועו על הועדה המקומית, וכן רשאי בית המשפט להרשות את הועדה המקומית לגבות את הוצאות הביצוע ממי שחייב בקיום הצו, בדרך שגובים חוב אזרחי; סעיף זה אינו גורע מסמכות בית המשפט לפי פקודת בזיון בית המשפט, ומכל זכות לפיצויים לפי חוק זה. 187. שיכון חלוף היה הבנין החורג בית מגורים או שהשימוש החורג היה בבניין מגורים, לא ייפסק השימוש שבזכות חוקית או שבזכות שביושר מכוח הוראות פרק זה בלבד, אלא לאחר שהועמד לבעלי הזכות שיכון חלוף סביר, או, אם רצו בכך, לאחר ששולמו להם או לזכותם פיצויים כדי השגת שיכון חלוף סביר.