סופיסטיקה
הקואוצינג תפס תאוצה רבה בארץ. מבחינה מסויימת יש בזה היבטים חיוביים כי זה מעיד על האמון שאנשים נותנים לזרים שבאים להדריך אותם. מצד שני, הקואצינג הוא אומנות כל כך רדודה, שספק כמה תועלת תצמח מהדרכה של מאמן. לפני מאות שנים כבר היו אנשים שלקחו על עצמם את התפקיד של אימון הקהילה שלהם. האימון תכליתו לשפר את האדם בהתאם לערכים והנורמות החברתיים או האידיאולוגיות המונחות בבסיס התרבות. זה מוכר לנו מהגורו במזרח, הרב במסורת היהודית ובסופיסיקנים ביוון העתיקה. אך בדברים רבים הגורו, הרבבנות והסופיזם נבדלים מהקואוצ'ינג. למשל, הסופיסטים לא למדו מלאכתם בקורס מזורז, כי אם במאמץ מרובה שארך שנים רבות. הסופיסטים עסקו בפילוסופיה עמוקה מאוד, במחקרים דקדוקיים ובדיאלקטיקה, הרטוריקה היא פרי יצירתם העצמית. בפועל מבחינה היסטורית הסופיסטיקה קדמה גם לפילוסופיה האתית. חלק מההבחנות הפילוסופיות העמוקות ביותר, אלו שתרומתן למחשבה האנושית הן מהעליונות ביותר, מקורו באסכולות הסופיסטים. בדומה לכך, ההכשרה הרבנית היא דבר שדורש לימוד של שנים, שינון של מקורות הדעת המסורתיים, עבודה חזקה על המידות האישיות, שימוש של רבנים בפועל [שימוש תלמידי חכמים חשוב יותר מלימוד פורמלי]. לעומת זאת, המאמנים האישיים הם אנשים מהשורה שעשו קורס מהיר ולמדו כיצד לשווק את עצמם, כשבפועל הם מוכרים לנו לא-כלום. לא בכדי התחיל הקואוצ'ינג באמריקה. הקואוצי'נג זו המצאה שאין לה יותר משבעים שנה והיא ביטוי מובהק לתרבות האינסטנס בה אנו חיים. ייתכן שאפלטון ואריסטו גינו את הסופיזם כיוון שראו בו הלך רוח חברתי בלתי מבוקר והרסני, בדומה לקואצ'ינג של ימינו. בניגוד לכך לימוד מעמיק של הסופיסטיקה מראה שזהו תחום עמוק שנסמך על חכמה עתיקה מאוד שפותחה ושוכללה במשך יותר מאלפיים שנה. לא מדובר בשרלטנות שמציגה את עצמה כ"ידע עתיק", אלא על מתודות בדוקות שנחקרו ופותחו על ידי לוגיקנים, נואמים ומדינאים במהלך כל ההיסטוריה המערבית. גדולי עולם כאריסטו, אלכסנדר מוקדון, קיקרו ויוליוס קיסר שכללו את הכריזמה שלהם לפי השיטות של הסופיסטיקה. הסופיסטיקה היא לא משרה או קריירה אלא אורח חיים. בלימודי סופיסטיקה לומדים רטוריקה, לוגיקה משפטית, פסיכולוגיה, משחק, לשון, תיאוריות שיווקיות ודיפלומטיה... משנים את אורחות החשיבה ואת סגנון הדיבור, את ההופעה וההליכות. הסופיסט הינו דגם משופר של עצמך: רהוט, שנון, שובה ומקסים. מה תעשה עם זה? תלוי בך ובמניעייך. הסופיסטיקה נותנת רק את הכלים ואין היא מקדמת איזו שהיא אידיאולוגיה או מצהירה על אמת פילוסופית/דתית מסויימת.יש שישתמשו בכלים שנותנת הסופיסטיקה לעודד אנשים לחפוש האמת [סוקרטס], יש כאלו שישתמשו בזה לקידום אינטרסים פוליטיים או אידיאולוגיות [קיקרו, היטלר] ויש כאלו שישתמשו בזה לשיווק עצמי [אנשי מכירות, פרסומאים]. הסופיסט הוא אדם משופר. הוא יודע איך להציג את עצמו, ליצור רושם בשניות ספורות, להביא כל אדם לעמדה הרצויה בעיניו, לקדם רעיון, להניע לפעולה או להניא ממנה. כידוע לכם, אלימות ואילמות נגזרות מאותו שורש. הערך מוסף בלימודי הסופיסטיקה היא עידוד של תרבות שיח ופתרון חיכוכים באופן דיאלקטי. לימודי סופיסטיקה מתאימים לעורכי דין, פרסומאים ואנשי שיווק, פוליטיקאים, מחזירים בתשובה/שאלה, אנשי מכירות או כאלו שמנסים להשיג כמה שיותר בחורות. בוודאי, קל יותר ללכת לקורס מזורז של קואוצ'ינג, לשלם אלפי שקלים ולהרגיש ששיפרת את עצמך בזמן קצר. זה עובד באמת מבחינה פסיכולוגית. אך מי שבאמת רוצה לעשות מעשה ולא רק לעמוד בשגיונות, טוב לו שיפנה ללימודי סופיסטיקה איכותיים, ישיקיע אולי יותר זמן משהיה מקדיש בקורס של מאמנים, אך התוצר הסופי, הוא עצמו, יהיה משופר הרבה יותר.
