מחפש עו"ד, בענייני משפחה, סיפור ארוך...
ראשית הקדמה קצרה (יחסית). - (התנצלותי מראש על שגיעות הכתיבה - דיסלקט...). אני מובטל מעבודה מזה 8 שנים (נוב' 2002), כתוצאה של תאונת דרכים. ענייני קביעת נכותי במוסד לביטוח לאומי (מל"ל), הסתיימו רק בספטמבר 2008, מכאן שעניין שיקומי המקצועי נדחה גם הוא (יש לי עו"ד שמטפל בענייני התביעה מול חברת הביטוח). כיום אני משתכר מקיצבת נכות בסך 1250 ש"ח בלבד. לפני קצת יותר מ- 4 שנים עזבתי את הדירה המשותפת, בעקבות בקשת האשה, לאחר ויכוח סוער (נוסף), הנסוב בעיקרו על דרך גידול וחינוך הילדים (כמו בכל פעם). על מנת למזער את טראומת הגרושים, פניתי לגוף מקצועי המתמחה בטיפול בילדים, בקשתי מהאשה והצטרף והיא הסכימה. במסגרת פגישות היעוץ, הגענו האשה ואני לידי הסכם, כי במידה ואצליח להעמיד אפשרות דיור מתאימה, אקבל את החזקה על הילדים (13,16 אז), לתקופה של 3 חודשים, כשאחריהם נשאל את הילדים לרצונם (האשה היתה מוכנה לחלק את הילדים בניינו, אני סרבתי בתוקף להפריד בינהם). לצורך קבל הילדים לחזקתי, מכרתי דירה שירשתי מאבי ז"ל. לאחר חיפוש אינטנסיבי (בשיתוף האשה תוך התייעוץ עימה) שכרתי וילה בת 5 חדרי שינה (בעקבות לחץ הזמן ורצוני לזרז עד כמה שניתן את מעבר הילדים להתגורר עימי מכרתי את הדירה בהפסד ושכרתי את הוילה במחיר מופקע בתשלום מראש), ריהטתי אותה מהמסד ועד לטפחות (הוילה הושכרה ריקה), בכלל זה מוצרי חשמל (מקרר, מכונת כביסה, תנור, מיקסר, טלויזיה, מע' סטריאו ועוד), רהיטים (ספות, מיטות, כונניות, שולחנות ועוד), ציוד לבישול ואכילה, חפצי נוי בקיצור הכל, כדי להיות מוכן למעבר הילדים לחזקתי. הוסכם כי הילדים יעברו בחופשת הפסח (אפריל 2008), כשעד אז יהיו הסדרי ראיה (כמקובל), בין השאר על מנת שיתרגלו למקום (הוילה נמצאה, בכוונה, מרחק הליכה מבית האשה). זמן קצר לפני מועד מעבר הילדים לחזקתי, שינתה האשה את דעתה והודיעה לי כי אינה מוכנה לעמוד בתנאי ההסכם. בעזרת וביוזמת היועצת (שטפלה בנו), שוכנעה האשה לאפשר את מעבר הילדים לחזקתי, והמעבר נדחה לחופש הגדול (אוגוסט 2008). כבר בסביבות חודש מאי 2008 התחלתי "לנדנד" לאשה לגבי קביעת מועד ספציפי לקיום ההסכם, על מנת שנוכל להתחיל תהליך הסברתי ותמיכתי לילדים, שוב כדי למצזר את טראומת המעבר. גם הפעם חזרה בה האשה מהסכמתה ברגע האחרון (27.08.08 5 ימים לפני תחילת הלימודים), הפעם הגדילה כשהיא מטיחה בי שאיבדתי את זכותי על הילדים, כיוון שלא הייתי שותף לגידולם (היא חלק גדול משנות נישואינו ישבה בבית, אני עבדתי). לאור זאת ניתקתי ממנה כל קשר מילולי, ציינתי באזניה שבמידה ויש לה משהוא לאמר לי אקבל זאת בכתב. במשך שנתיים התגוררתי בוילה שהיתה גדולה עלי במספר מידות, ששימשה אותי למפגשיי עם הילדים (כל שבוע יום וכל שבועיים סופ"ש), בזמן הזה הייתי אני שאדג לטפל בענייני הילדים, בי"ס, תשלומים, בעיות חברתיות ועוד (היו כאלה לא מעט). כיוון שעם הזמן אזל ממוני (הירושה), נותרתי חסר כל, כיום אני מתגורר בעיקר בריכבי ולעיתים מתארח אצל חברים או משפחה (רוב הציוד שרכשתי מאוחסן במכולה בחצר של קרובים). כיום הבן הגדול מגוייס לצה"ל, עימו אני נפגש כל אימת שבא לו או כשיש לו כח, עם הצעיר אני נפגש כמעט בכל יום ה' בסביבות שעות הערב למספר שעות (אין לי מען בו אני יכול לארח אותם). לפני מספח חודשים פתחתי תיק בביה"ד הרבני, הדיון נקבע להיום (10.11.10). לפני מספר ימים פנתה אלי אחות האשה, בבקשה לנסות ולנסח הסכם גרושים,הסכמתי (בשמחה) ולאחר מספר מחזורי מייל, קבלתי אתמול הודעה כי ההסכם מקובל. אמנם איני משפטן אך ההסכם הכיל את עקרי הדברים: 1) כיוון שאין באפשרותי לשלם מזונות לאשה, במקום זאת אני מוותר על זכותי למחצית הרכוש בכלל זה הבית, המחסן (נרכש בנפרד) והמטלטלין. 2) במידה ואתאושש כלכלית, הילד (במידה וירצה) יעבור להתגורר עימי לתקופה של שנה (בליווי גורם מוסמך שיבחן את נכונות הילד), הילד בן 16 וברור לי לא ניתן לחייבו למעבר על אף רצונו. 3) התחייבתי כי כשיירווח לי כלכלית, לרכוש לילדים בגדים, לתת להם דמי כיס לבילויים ובכלל, לכסות את הוצאות הבן הצעיר בתנועת הנוער ועוד. 4) כמו כן התחייבתי לחלוק בהוצאות בענייני בריאות ובהוצאות מיוחדות אחרות, על פי יכולתי (עד היום כשהיה באפשרותי, מלאתי כל בקשה של הילדים ו/או האשה, ללא כל שאלה או התנגדות), סרבתי לרשום סעיף מחייב, כיוון שחששתי ממתן כח בידי האשה, בו היא תוכל לעשות שימוש בכל פעם שתחפוץ. הגענו היום לביה"ד, כשאני בטוח שהינה, סוף סוף הגענו לעמק השווה ומה רבה הפתעתי: הדיין שביה"ד, ציין כי ההסכם אינו נראה לו, תוך שהוא שם דגש על עניין מעבר מגורי הילד אצלי, בטענה כי לא ניתן לכפות על הילד מהלך שכזה (זאת מבלי שהכיר כלל את השתלשלות העניינים). האשה לכשנשאלה (מעודדת מצאה נאמן באום הדיון), קפצה על השלל הרב והעלתה את סוגיית חובתי להשתתף בהוצאוץ הרפואיות והמיוחדות. קיצורו של עניין אין הסכם, הדיין הפנה את האשה ליעוץ מקצועי (ממני התעלם) ובזאת תם הדיון. ועכשיו לעצם העניין, כיוון שהייתי נכון לוותר על הכל לטובת הילדים וכיוון שניסיתי (באמת ובתמים) לעשות הכל - אבל הכל - על מנת ששני הצדדים לא יחושו נפסדים או נפגעים - אני כועס! אני מאוכזב! אני רוצה לשבור את הכלים!!! על כן אני מחפש עו"ד, רצוי לא נחמד ולא מתפשר, אני מתכוון לתבוע הרבה מאוד כסף (יש לי עילה ויש לי ראיות). עו"ד תותח עם תחמושת נפיצה, אחד שיהיה (רצוי שאף יהנה) "לשחוט" את האשה על דוכן העדים, אחד שידוע כמי "שלא רצוי להתעסק איתו". מצטער שאני נשמע כל כך ממורמר, אבל אחרי היום... אני מוכן להוריד את הכפפות. אשמח לקבל את עזרתכם, תודתי לכם מראש.