תרבות, דת, ציויליזציה, אל, כח עליון
טבע, ומערכות אתיקה ומוסר: קודם כל תרבות היא מופע חולף בעוד שציוויליזציה היא משהו שמתקיים לאורך אלפי שנים. את העובדה שהתרבות הקומוניסטית קמה לזמן קצר ברוסיה ואז קרסה, אני מייחסת להיעדר חופש הדת ולהיעדר הדת בחיי היומיום. בעוד שציוויליזציה כמו מצרים העתיקה למשל שהתקיימה אלפי שנים והגיעה להישגים טכנולוגיים ותרבותיים כבירים, התקיימה לדעתי בגלל מערכת האמונות הדתיות והפעלתן ככוח מניע בתרבות. דת, להבנתי, היא מניע אנושי טבעי אשר שווה בעוצמתו לצורך שלנו לאכול, לישון, לאהוב, להגות ולחשוב. כיצד נותב הכוח הזה במהלך ההיסטוריה? לעתים בחוכמה ולעתים לא. מה שאנחנו מכנים כיום במערב דת, הוא למעשה אמונה באל מאוד מאוד ספציפי. אולם האמונה בכוח עליון קיימת גם בקרב האבוריג´ינים, גם בקרב הפאגאנים, גם בקרב הבודהיסטים, ולמעשה גם ברמה האישית - כל מי שחש רגשות דתיים בשלב זה או אחר של חייו, כל מי שנשא עיניו לכוכבים ותהה מה יש שם, כל מי שתהה מהי מטרת החיים וחש ניע קל של השראה אלוהית, יוכל לזהות את העובדה שכח עליון כזה קיים ובאורח פעיל. זהו למעשה הכח שהוליד את המדעים. אותו כוח שמקשר בין האטומים ומונע מהם מלהתפזר רנדומלית, שמוליך כוכבים במסילותיהם, שמאפשר לנו כאן חיים באיזון מוחלט - שכן ניע אחד קטן במסלולה של הפלנטה לא היה מאפשר לנו להניח את כוס הקפה שלנו במקום אחד בלי שתישפך, היה גורם לים לשטוף על פני היבשה עם כל טלטול, שכבת האטמוספירה הדקיקה שלנו היתה מתפוגגת לחלל ולא היינו יכולים אפילו לנשום, שלא לדבר על עיסוקי הפנאי האיכותי שלנו בדיונים אינסופיים על קיומו או אי-קיומו של כח עליון. הרוסים, בהיעדרה של דת כלשהי, נעשו חמוצים, ממורמרים, ציניים, ואיבדו, בהשראת התפיסה המיכניסטית, משהו שאני קוראת לו סנטימנט אנושי בסיסי. זהו נזק נורא למערכת הסדר, המוסר והאתיקה החברתית שהדת היא חלק מאשיותיו. כדי לפתח אתיקה חברתית אשר מונעת מתוך סנטימנט אנושי נוסח ואהבת לרעך כמוך צריך השראה אלוהית כלשהי, תכונה בכל שם שתכונה, תיושם בכל דרך שבה תיושם, אבל זוהי ההשראה הנדרשת כדי שאנו כבני אדם נפעל מתוך טבע האדם ולא טבע החיה שלנו.
