מחשבות אחרות...
יש משפט אחד שהוא מאוד יפה בעיני, עם השאר אני לא מסכימה וגם עם הרוח הכללי של דבריך לא. כנראה ההגדרה שלנו מה זה ללמד שונה לא מעט. כאשר מטמיעים מידע הוא יכול להפוך לידע. זה לא מספיק.צריך לארגן את הידע, לסווג אותם, לשים כל פיסת ידע במקום הראוי לו ביחס לידע אחר. צריך לדעת מה אפשר להעביר למילים ומה לא. ידע יש לי המון. האירגון שלו יפנה מקום, יפנה הרבה אנרגיה. אפשר בהחלט לעשות את זה תוך כדי הדרכה, זה יכול אולי לזרז לי את העניניים, מצד שני זה יכול מאוד להזיק למודרכים. אסי דיין אמר שהיום כל מי שחוזר מהודו אחרי חודשיים נהיה גורו ומפליץ רוחניות.(לא מדוייק, משהו בסיגנון) אני אוסיף ואומר שהיום כל מי שלומד שנים מעטות מתיימר לדעת איך לגרום לאדם אחר לשנות את חייו מקצה לקצה. איך לשנות את המציאות שלו. איך להגשים כל מטרה בה הוא רק ירצה. בעיני כל ההצהרות הללו שגויים ושיקריים מיסודם. ללמד בעיני זה לעזור לאדם לגלות את הפוטנציאל האמיתי שלו, לעשות שינויים לא לפי הרצונות השכלתנים שלו אלא לפי מה שהוא צריך באמת. איך אדם שנשלט על ידי השכל ומשתמש בחלק כל כך קטן מהפוטנציאל שלו יכול לדעת מה האדם השני צריך באמת? איך אדם שקורא לדמות מזוייפת אחת "אני", יכול לראות את השלם המורכב של האחר? אז לא, זה לא עניין של פרפקציוניסטם, אני בהחלט סבורה שאין לי מספיק ידע לעשות את הדברים כפי שנראים לי נכונים היום. את המשפט הזה אהבתי: "אני לעיתים רואה זאת כאילו היקום מאיץ באנשים לתת את מה שיש להם כדי "לפנות מקום" ביקום, ללומדים שייתפתחו למלמדים שייתפתחו אינטרס משותף לכולם, עד שהמורה האולטמטיבי לאדם יהיה הוא בעצמו." אני אוסיף: היקום מאיץ, כשהאדם מוכן. ואם הוא כבר מוכן, אז כנראה שיבין את הסימן, והלחץ שיווצר עם כל סוג של התנגדות הוא כל כך עצום, שעדיף לוותר על ההתנגדות ולעשות את המוטל. במילים אחרות: כשנגיע לגשר, נעבור אותו.