שאלות..

עוד מוקדם לומר את המשפט הזה

אתן באמת חושבות שהוכחה כזו או אחרת שלך או שלה, יפנו אנרגיה פנויה למישהו כאן או בכלל? מקסימום ליטוף לאגו. לא פלא למה זה מסתרבל, אתן מחשיבות את הצדק יותר מן החוכמה [ לפחות במקרה הזה ] "בדרך תיהיה חכם ולא צודק" כשתרפו אפשר יהיה להגיד ובא ציון לגואל [ אין צורך להתלהם הכל ברוח טובה
]
 

ibag

New member
אני יכולה לענות רק בשם עצמי

והתשובה כן, כל הוכחה ראוי לשמה (ולא משנה אם היא תוצאה של המדע או התורה הסינית או הידע הטולטקי) יכולה לתרום לי רבות לראות את העולם מזווית ראיה שונה. אין אף הוכחה ואין אף תיאור עולם שבאמת מוכיחה משהו, אין אמת אבסולוטית בשום דבר, הרי כל דבר מתבסס על אקסיומה ורק אם האקסיומה מוחלטת, ההוכחה יכולה להיות נכונה.(ומעצם הגדרתה אין אקסיומה מוחלטת) גדולתו של איינשטיין בעיניי הוא לא בכך ששינה את תפיסתינו לגבי המרחב והזמן אלא שהוא עירער את תחושת הוודאות שלנו בנכונותם של הדברים. בעיניי ככל שנבדוק דברים יותר (ולא נפסול ישר כי זה לא נראה לנו "הגיוני", או כי "זה לא נכון מבחינה מתמטית") המצב יהיה יותר טוב, בעולם יהיה יותר חופש. רשף לא רצתה להתייחס לשאלה שלי, האם את מסכימה להסביר לי את משמעות של הביטוי:" ובא ציון לגואל "? שאלה אחרת: איך את בודקת אמירות שלא נראות לך הגיוניות?
 

רשף כשף

New member
רציתי להתייחס

אבל עבר לי כי הבנתי בהווה שזה לא משנה ההתייחסות שלי סתם בזבוז אנרגיה ובסופו של דבר אני כן מתייחסת וכן מבזבזת אנרגיה אז מה עשיתי בזה בעצם?
 
תיקון טעות

רשמתי לא נכון את המשפט הנכון הוא "ובא לציון גואל". עכשיו זה יותר ברור. בכללי זה נאמר כאשר רוצים לומר שהכל יבוא על מקומו בשלום כאשר יסתיים הקונפליקט או המצב הלא רצוי. [ במקור זה חלק ממשפט נבואה על עם ישראל של אחד הנביאים ישעיהו נדמה לי] מסכימה בהחלט, כל הוכחה היא ראויה לשמה ועומדת בפניה עצמה ללא צורך שייגנו עליה. כוונתי הייתה, בדרך שהדיון התנהל, הוכחה עניינית חותכת ברורה שתקדם משהו, לא נראתה באופק. והדיון הסתחרר למקום שלא מוסיף דבר בלבד המסקנה, שגם כל הוכחה גם אם היא ראויה ותורמת, יש לה זמן ועיתים משלה. בדיון הזה הייתה דרישה לתת הצדקה קודמת באם האחת היא ראויה להבנת הנושא, והאחרת באם היא ראויה להעבירו. דרישות התנצחות שלא אירגנו אנרגיה פנויה לאף אחד, ואולי הוסיפו גם לא רצויה. בקשר לשאלה שלך, אני תמיד מודעת לכך שכלי ההגיון שלי הוא מוגבל, מעצם היותו כלי שבנוי ברובו מנתונים שגויים, נתונים שנאספו עם הזמן על ידי חמשת חושים שלא ממש מפותחים. [ והרגש לא נשכח גם אותו ] באם אמירה שלא נראת לי הגיונית והיא שייכת למשהו לא משמעותי בחיי ואו טרוויאלי, אני בודקת עד המקום שזה תורם לי מעבר לזה אני לא משקיעה. המודעות הזו גורמת לי לסמוך על עצמי דרך מקורות אחרים. באם העניין מדבר אלי למרות שהוא לא הגיוני , אני יוצאת מנקודת מבט, מניחה "שזה אמת".זורמת עם העניין. באם אני אתקל במידע שאומר שיש הוכחה מדעית או אחרת על הנושא, אפשר שאני אתעניין בה אבל אני מקבלת שייתכן שלא אבין גם את זה וזה לא יישנה לי, אני אמשיך להסתנכרן עם העניין. איך אמרת, אין אמת אבסולוטית בשום דבר, לא בהגיון או במדע או בכל כלי שנבחר להסתכל דרכו. מנסיון שלי, כאשר לא פוסלים ישר כי זה לא הגיוני לנו וממשיכים להתעניין ולהכיר בדבר, "הרוח" גם היא מכירה בנו בחזרה. ואפשרי להגיע למצב שבו אמיתות נבחנות ומובנות על ידי הגוף עצמו ולא על ידי הדעת עצמה, השכל. הגוף הוא המשדר הטוב ביותר לקליטת רשמים מוצפן בו בידע קוסמי פי מליונים מהדעת עצמה. בעקיפין זו גם דרך לבדוק אמירות כאלו או אחרות.
 
הבהרה

בשורה אחרונה הגוף הוא המקלט הטוב ביותר רשמתי משדר [ למרות שלדעתי גם משדר, אבל לנושא המדובר התכוונתי למקלט ]
 

ibag

New member
בעולם שקיים המוות

כל דבר חשוב באותה המידה. הבנתי שבעינך השירשור לא תורם לאף אחד ושהוא בזבוז אנרגיה. האם את יכולה לקבל/לכבד שבעיני השירשור לא רק שתרם לי, תרם גם לרשף.( למרות שהיא בטוח לא תסכים עם הטענה הזו) לדעתי שום דבר לא קורה ב"מקרה", לא סתם רשף מגיע פעם אחר פעם למצב שקשה לה להיחלץ ממנו ונושמת לרווחה שמישהו בא ל"לעזרתה". למה אנחנו מזמנים דברים מסוייים לחיים שלנו...זה כבר עניין שכל אחד צריך לפתור בעצמו. תודה על ההסבר על המפשפט לגביו ביקשתי הבהרה. לגבי ההסבר שלך על האופן שאת עובדת עם מידע...לא ברור לי כל כך. כאשר אנשים מסבירים את עמצם בחלק מהמקרים הדברים לא מובנים כי ישנם סתירות פנימיות בתוך ההסבר- ואז קל יותר לאתר את השאלות להבהרה. זה לא המצב כאן. ניכרת שעשית כברת דרך עד כה, מה שלא ברור כמה את חופשיה בעמדה החדשה שלך. אופציה אחרת היא שאת מתחברת למקום אחר ממנו נובעים תשובות מהימנות יותר אולי, אך את שוכחת שזה המקום שלך בלבד.ז''א את שוכחת שאת צריכה למצוא את התשובה שמובנת גם לך וגם לי. יש עוד אופציות כמובן, אני לא מצליחה לאתר מה בדיוק גורם לי לחוסר הבנה. הפתרון שאני רואה כעת הוא לשאול אותך מספר שאלות על מה שכתבת, מה שיכול להוביל לעוד שאלות במידה והתשובה לא ברורה. בדרך כלל אנשים מצפים שיבינו אותם ישר ולא ישאלו יותר מדי שאלות, במקרה הזה לא אנסח שאלות עם לא בא לך לענות על כולם.
 
בעולם שיש חיים

כל דבר חשוב באותה מידה, היכן שיש מוות יש חיים. לא הבנת אותי נכון, אמרתי שהשירשור תרם {לי לפחות} "להגיע למסקנה שגם כל הוכחה גם אם היא ראויה ותורמת, יש לה זמן ועיתים משלה." כך כתבתי. מסקנה שהגעתי אליה כי ההוכחה המדוברת יצרה דיון לא ממוקד ישירות על ההוכחה. בוודאי שאני מקבלת ומכבדת את הרעיון שתרומה הייתה כאן עבורך, בעקיפין הכל יכול להוביל להבנה ולתרומה. כוונתי הייתה שלא תרומה שבאה בעקבות כווונת הדיון הראשוני, להוכיח הוכחה שתעזור להבין את הנושא שרציתן להבין/להעביר. אני מבינה שבתשובה שלי רב הניסתר על הגלוי, תשובה שלא הייתי כותבת לאחרים חשבתי שלך היא תיהיה ברורה. לא הייתה לי צפיה שתביני אותי ישר, הייתה לי תחושה שאת כן תביני. אני מאוד חופשיה בעמדה הזו שהיא אגב לא חדשה, היא כבר טבע ראשון שלי, לכן אני שולפת את אותה עמדה די אוטומטית. "הידע" שלי מובן לי ואני יכולה להסביר אותו אבל עד נקודה מסויימת, לא כי לאחרים אין את היכולת להבין, כי אי אפשר להעביר הכל בכתב או בעל-פה. במיוחד כאשר מדובר בידע שמובן דרך החוויה ולא השכל לדוגמא, אי אפשר להעביר לאדם מה זה חלימה, אפשר להסביר ללמוד טכניקות ועוד אבל את הידע האמיתי של אופי החלימה אי אפשר להסביר, צריך לחוות "להיות" שם כדי לדעת באמת. אני לא יכולה להעביר לאחיינית שלי מהיא אהבה או תשוקה מינית, אני יכולה לתאר להסביר אבל כדי שהיא "תדע" באמת היא צריכה לחוות את זה. זה מה שקרה עם התשובה שלי, {שהיא מה שנקראת תשובת "פרדס" טיפוסית, תשובה שיש לה הסברים ברמת הפשט,רמז,דרש,וסוד} ההסבר בפשט היה די ברור: עניין לא הגיוני שלא מדבר אלי, אני לא מתעסקת איתו. עניין לא הגיוני שמדבר אלי, אני "מאמינה" בו ללא צורך בהוכחות הגיוניות. עד כאן זה נראה לי ברור. עכשיו מה שלא מובן הוא הדרך מ"האמונה" עד הסנכרון עם העניין, קבלת הסברים/תובנות "מהרוח" על העניין דרך הגוף הפיזי, הסברים שבאים דרך ראיה ויזואלית,שמיעה פנימית או תחושות פיזיות. זה ההסבר הכי ברור לי שיש לי על איך אני עוד עובדת עם מידע שהוא לראשונה לא מתיישב עם הדעת השיכלית. אני יודעת שהוא לא יכול להיות מובן לחלוטין, הוא יכול להיות מובן/מוכר למי שכבר צעד בדרך הזו "וראה" איך העסק הזה עובד. הסברתי איך התשובה שלי הייתה בנויה, ואני לוקחת בחשבון שאת תגידי נו עוד הפעם? לא הבנתי כלום מה היא רוצה ממני. אבל באמת אני לא יודעת איך לענות אחרת, מלבד שאולי לא להכנס לתשובות מסוג זה יותר. יש לי פרדוקס עם העניין הזה, כאשר התחלתי לצעוד בדרך הזו, חשבתי שעכשיו אהיה מובנת לסביבה שלי יותר אבל מצאתי שככל שהזמן עובר, אני יותר ויותר לא מובנת ומנותקת מוזר. למשפט "אם אתה מובן לעצמך בהכרח תיהיה מובן לסביבה שלך" יש בהכרח יוצא מן הכלל. בעולם שקיים המוות אין דבר כזה שאין דבר כזה שמתי תשומת לב לכתיבת התגובה הזו עבור שתינו, אך את מוזמנת גם לא להגיב באם את מרגישה כך.
 

ibag

New member
נו, עוד פעם? מה היא רוצה ממני?

סתם, זה לא באמת מה שעלה בי, להפיך. ההודעה שלך הסבירה יותר, פתחה את היקף הנושאים, יש יותר מדי דברים שאני רוצה להגיב עליהם, אני אשתדל לכתוב באופן שיהיה ברור איזה תגובה קשורה לאיזה הבחנה. זה לא יהיה פשוט לארגן את התגובות בקצרה, נראה לי שאני אעשה חלוקה לפי הנושאים ולפי הזמן העומד לרשותי.
 

ibag

New member
כוחם של המילים

הטולטקים (ולא רק) מייחסים חשיבות עליונה לשימוש במילים. אחד התפקידים של השכל בעייני הוא הפרדה בין ידוע, לא ידוע ולא ניתן לדעת.(המשתנה תמיד) כאשר ההפרדה הזו ברורה יודעים על מה ניתן לדבר, על מה לא, ועל מה שניתן לדבר באיזה מידה ואיזה אופן. מילים זה חרב פיפיות בעיניי הטולטקים, מצד אחד הוא יכול לקבע את תפיסת העולם ומצד שני הוא יכול להיות מפתח ללא ידוע. שמעתי לא פעם טענות של אנשים שהם לא מסוגלים להסביר את המילים בהם משתמשים. מה שיותר נכון בעיניי במקרים כאלה שאדם לא מסוגל לתחום את הידוע שלו, הרי המילים מתארים את מציאות האישית, את הדיאלוג הפנימי, גם עם הוא מודע לאדם וגם אם לא. אי אפשר להעביר לאדם מה זה חלימה, אפשר להסביר ללמוד טכניקות ועוד אבל את הידע האמיתי של אופי החלימה אי אפשר להסביר, צריך לחוות "להיות" שם כדי לדעת באמת זה נכון לגבי כל דבר, ולא רק לגבי החלימה. ספציפית לחלימה יש כמה דברים שחיוני לדבר עליהם ( מפתח ללא ידוע) כמו למשל שלבי התקדמות רצויים (שערים), אופן העבודה המומלץ, הלכי רוח מסויימים שיכולים לעזור לעשות את המיטב ולא לבזבז את מתנות העוצמה וכו' וכו'. להתייחס לתירגומים המעוותים כאל אמת או כאל מפתח לידע הוא השימוש הלא נכון במילים, במקרה זה. זכור לי השירשור שאת פתחת פעם על סדרת "חלומות" שאת תמציתם בחרת להציג בפורום. לי ולעוד כמה אנשים היה הרושם שאת מתארת חוויות של חלימה וחלק קטן מכל מי שהגיב התייחס בתגובתו בצורה כזו. אני לא יכולה לדעת למה בדיוק התייחסת מהתגובות ואיך בדיוק, אבל מהכתוב בלבד עשה רושם שאת מתייחסת ברצינות לאלה שמנסים "לעזור" לך לקבע את תפיסת עולמך ואת מתנגדת/מתעלמת מאלה שמנסים לתת לך את האופציה להשתמש במילים כאל מפתח ללא ידוע. שוב אם זה מעניין אותך אני יכולה לתת דוגמאות אישיות מתי עזר לי לדבר על חלימה ומתי לא.(שזה אולי יכול להצביע על פרמטרים אחדים שעושים את ההבדל בין בזבוז לבין אפשרות להתקדם יותר)
 
נכון זה ידוע

"המוות והחיים" בידי הלשון. מי אלו הטולטקים? זה שהאדם לא מסוגל לתחום את הידוע לו, לא מעיד על איכות הידוע לו. זה כי הוא לא מסוגל להסביר. לפעמים כוס קפה זה רק כוס קפה, הוא לא יכול לתאר את המציאות האישית ואת הדיאלוג הפנימי פאקין ביג דיל.
ייתכן שבעיני האדם גם מה שידוע לו מתחלק לשלושה, מה שהוא יכול להסביר במילים מובנות, רק במילים וללא מילים. באם זה לא מתיישב לאדם אחר, זה מראה על האופן שבו האדם האחר מורגל לראות להבין דברים. וזהו. הבנת מידע מושטטת ומונחת על ידי נטית האדם לעיבוד מידע ולא על נכונות המידע או לא. בעניין חלימה, אני לחלוטין לא מתעלמת ממי שמנסים לתת לי אופציה להבנת הלא ידוע. חוסר תגובה שלי, לא מראה על התעלמות - באמת- זה רק מה שאת רואה על פניו ועל פי זה הנחת הנחה. על פניו נראה ששאלתי שאלות ממקום של רצון לקבל מידע נוסף מהי חלימה בלי רקע, אני באתי ממקום שונה. אל המושג חלימה הגעתי לראשונה כאן. ועם הזמן חשתי שהדברים/חוויות שאני עוברת בשנים האחרונות, יכולות להכנס לקטגוריה הזו, ודרך השאלות והתשובות של האחרים, עשיתי עבודת בית עם עצמי האם אני יכולה לתת כותרת למה שאני עוברת? האם הכותרת תיהיה חלימה? מעולם לא התעלמתי, רק על פניו בפורום אבל בבית, זה זכה ליחס. לא מצאתי לנכון להמשיך את הדיון בנושא לא כי התשובות לא התיישבו עם השקפת העולם שלי, אלא כי ידעתי שלא יהיה פשוט לומר לאנשים אחרים משהו והם מנתחים אותו עם הידוע להם, זהו נושא שמטיבעו הוא לא נהיר ביותר לאדם לא בתובנות ולא בהסבר המילולי. יש לי כבוד והערכה לעצמי לדרך שלי, "החלימה" [במרכאות כי עדיין לא יודעת באם נכון לי להשתמש במושג הזה]. שלי עומדת בזכות עצמה וללא תלויה בהגדרה כזו או אחרת. כדי לא לסבך דברים החלטתי במודע לא להמשיך את הדיון בעניין [אז]. גשמים בעיתם. [אני יודעת מתי עוזר לי לדבר על חלימה ומתי לא גם הבזבוז הוא רק על פניו]. דוגמאות שלך יכולות בהחלט לעזור לי להרחיב את ההסתכלות שלי.
 

ibag

New member
אעשה צד אחורה

אני מתייחסת לתשובות בצורה רחבה יותר, אני מקבלת יותר מידע על האדם דרך תשובתו מאשר על הנושא שאנו דנים בו. ניקח את השירשור עם רשף. ההוכחה היה בעיניי משנית לחלוטין, מסגרת שמשמשת דבר מה שאני מעוניינת להראות לה. היא כמיהה למידע וזה מעורר הערצה. מצד שני מרוב שהיא בולעת מידע בלי להקדיש זמן לארגן אותו, ממלא את הכד עד לאפס מקום, מה שלא מאפשר ללמוד כבר שום דבר חדש. כשמארגנים מידע תמיד מתפנה מקום לדברים חדשים. כשכל המידע בערימה עצומה ומבולגנת, הסתירות הפנימיות הלא מודעות גוזלות טונה של אנרגיה. כשהמידע מאורגן אין שום בעיה לשלוף הגדרות- הידע הנוכחי בתחום מסויים. כשאדם רק לוקח מידע מבלי לבדוק אותו ולהנסות בו, אין שום אפשרות לסמוך על ידע אישית בתחום כזה או אחר כי הוא תרם נולד- אז אין מנוס כנראה מלהעתיק הגדרות. שאלות מסויימות יכולות לעזור לסדר את הבלגן, שאלות אחרות רק יוסיפו להעצום אותו. רוב האינטראקציות שלי לאחרונה מוסיפים לי הבנות על מהו ייקוש, כמובן שדרך הטעויות שאני עושה בעניין. מצד שני אני לא בטוחה כרגע אם פעלת מתוך הזדהות(לקיחת השירשור באופן אישי) או מתוך הרמוניה עם היקום ואיתור האיתוי הנכון. כך או כך הצלחת "לבלום" את השישרור ויש בזה גם פן מצחיק מאוד, אז סבבה ותודה.
 
גשמים בעיתם

אתחיל מהסוף התגובה שלי לא נעשתה מתוך הזדהות כזו או אחרת, חשתי שהוא לא הרמוני אך לא הייתי במצב להגיב, ברגע שרשף כתבה לציון גואל, ירד לי האסימון הדיון הוא בכלל לא על ההוכחה הוא על מה שבדיוק תיארת עכשיו. וכתבתי שזה לא הזמן שלה עכשיו. אני כמוך חושבת ויודעת שלא רצוי לרתום את העגלה לפני הסוס, בניית בסיס של הגדרות/תובנות/מושגים לפני שנוגעים בנושא עצמו רצויה ומבורכת כי כך הנושא יובן ועשוי לתרום יותר. [ הכלל הזה לדעתי לא תקף בכל המקרים ]. אבל אני גם יודעת שנוסחה זו גם מראה על האדם עצמו, הוא עצמו נוהג כך עם המידעים שמגיעים אליו, זה עובד טוב עבורו הוא מיומן בזה ולא מעט הוא דורש את זה גם מהסביבה שלו בשעה שהיא לא מעוניינת בזה. במקרה הזה, את דרשת את זה ממנה ולא הודעת לה, אולי כן אבל בעקיפין, לא היית מובנת לכן זה נראה כאילו את מקלה ראש בהשכלה שלה וכאשר אדם צריך להגן על דרך שלו כפי שדרשת ממנה, מה שנשאר לה לעשות זה להרים רגליים קדמיות ולהתנגד. כל מה שכתבת עכשיו, הוא מאוד מורכב להסברה והבנה לאדם גם אם מסבירים לו את זה במפורש, אז בדרך עקיפה של "דבר מה שמעוניינים להראות לאדם"? לא פשוט בכלל במיוחד כאשר מדובר בנושאים מורכבים כמו "ראיה" או הוכחות מדעיות. גם לייקוש יש זמן דרך וקצב משלו כי אחרת אנרגיות המניפולציה מחלישות את היוקש עצמו. לפעמים צריך לתת ליוקשת הגדולה מכולן "הרוח" לבצע מסגרות שבהן האדם יודרך ויבין את אשר את בדיוק מדברת עליו.
 

ibag

New member
../images/Emo6.gif הרוח היוקשת הגדולה מכולן

גירסא מוצלחת יותר אפילו היא שהמוות הוא היוקש הטוב מבין כולם. למדתי ממה שכתבת וההערות(כלליות ברובם) לא באות להצדיק את אופן הפעולה שלי. איתוי לא בהכרח גלוי לעין. יש דברים ששמעתי שרק אחרי כמה שנים הניבו את פירותיהם. ייוקש לא בהכרח צריך להיות מובן, הוא צריך לגרום לשינוי.(בעצמו ובאחר) שינוי אמיתי לא בא לפי תנאים של אותו האדם, הוא לא בהכרח נעים, יש סבירות גדולה שהוא ילווה בהתנגדות, עלבון והתגוננות.(שצריך להאזן אותו כמובן). כפי שדון חואן כתב:"רק אוויל ייקח על עצמו מרצונו את המשימה להפוך לאיש דעת. אדם מפוכח צריך להיות מתומרן כדי להסכים לעשות זאת". לא ברור לך כלל המניעים שלי(גם לי רק חלקית) כמו שלא ברור לך כלל המניעים של רשף- בהעדר התמונה השלמה המסקנות על אף שיכולות לתרום רבות,הן לא בהכרח "מתאימות" . לא מעניינת אותי השכלה פורמלית, לא מייחסת חשיבות לתוארים, דעתי על מערכת החינוך בארץ ובעולם לא חיובי במיוחד. לא מייחסת חשיבות כלל אם אדם יודע מדעים מדוייקים (לכל אחד יש ידע בתחום אחר), אך במקרה הזה היתה בקשה להתיייחסות שלי לידע מסוג זה.
 
זווית אחרת לעניין

הדעה שלי על השירשור ועל יעילותו, מעידה רק על עצמי ועל איך שאני רואה ומתחברת לדברים. היא לא מעידה דבר על הייקוש עצמו ולא מעידה דבר עליך. הדעה שלי לא מעידה עליך כלום, לא על הכוונות ולא על המניעים שלך. לכן אני לא יכולה לבוא ממקום של להצדיק או לא פעולה שלך. ההערות שלי באו גם בעקבות האמירה שלך שאת יוצרת מסגרת שתראה לה דבר מה. מכוון שהאמירה הזו מראה על רצון שלך , אמרתי שלדעתי הרצון הזה מורכב משהו והוא לא צלח והראיה לכך היא הכוון שאליו הלך השרשור. וכמובן זה לא מעיד על מה שהוא ייצר עבור שתיכן. התייחסתי לרצון ולא למניעים שלו. [שאותם אני לא יודעת אם חשבת שאני מבקרת את המניעים שלך ] הדעה שלי לא מעידה על אומנות היייקוש עצמו, לקיחת אלמנט אחד מן הייקוש, עיתוי, לא פוסלת את האלמנטים האחרים שמרכבים את הייקוש. עיתוי הוא לא נקודת פתיחה הכרחית וראשונית לייקוש מה שעשיתי הוא להסיט תשומת לב רק לאלמנט אחד שהיה או לא היה בשרשור ההוא - עיתוי -. וזה עשה את שלו, באם אלמנטים אחרים מן הייקוש היו "חזקים ומעוצבים" השרשור לא היה מסתיים . ההחלטה לסיים את השרשור לא הייתה שלי, שלכן בלבד. לא כך?
 
בקשר לרוח..ועוד

לפי מה שאני רואה, אני מניחה שאת ערכת עם עצמך הסכם להתנהל לפי ההסכם של טוהר-המילה. התנהלות שנראת טיבעית עבורך עקבית. התנהלות שדורשת ממך ומאחרים להיות ממוקדים יותר. אני אישית לא ערכתי הסכם כזה עם עצמי, אני מודעת לעניין, לומדת אותו מעריכה את יעילותו אבל עדיין לא הסכמתי עם עצמי להתנהל לפיו. בשרשור איתי אני לעיתים קרובות לא מובנת לך, ואת לא דורשת ממני להתנהל איתך בפורמט של פינג פונג [פורמט שדורש ממני לענות ממוקד כתנאי הכרחי להמשך השיחה, אני מגיבה את בולמת וכן הלאה] ההתנהלות הטבעית שלך עם טוהר המילה וחוסר הדרישה שלך לשיחת פינג פונג, גורמות לי לחדד את החשיבה שלי לגבי מושג זה,טוהר המילה, גורם לי לראות את תרומתו וייעילותו לעצמנו ולסביבה וזאת את עושה בהתנהלות טיבעית. ייקוש שנעשה אוטומטית רק מעצם צעידת האדם בדרך שלו. ייקוש שתרם לי אנרגיה פנויה שמאפשרת לי לראות את המושג הזה אחרת להבין אותו ואולי בעתיד גם לנקוט עמדה של שינוי אבסולוטי לגביו. [ זה תהליך לא מבטיחה לעשות חיים קלים סביר להניח שהתגובות שלי ימשיכו להיות לא מובנות משהו
] אני אישית מגיבה טוב יותר לייקושים מסוג זה, לא כי הם הטובים ביותר, זה רק מעיד עלי ועל האופי שלי. אני מניחה שלא ביצעת את הייקוש הזה עם רצון ליצור מסגרת שבה אבין את טוהר-המילה, אני חושבת שהתנהלת טיבעי. אבל באם זה היה מתוכנן דרך הרצון השיכלי וחשבת על כך כטקטיקה שתגרום לי להבין טוב יותר, אז סחתיין עליך אחותי
בקשר לרוח...היוקשת הגדולה מכולן זה המקום לדוגמא שתמחיש איך אני רואה את הדברים. הרוח רואה אותך כאחת שיש לה מיומנות טובה למשהו, הרוח רואה אותי כאחת שהמשהו הזה יעיל/רצוי עבורה. הרוח רואה שיש לך דרך מסויימת להעביר את זה, הרוח רואה שאני אגיב טוב לדרך המסויימת הזו. הרוח מפגישה בינינו הרוח מתמרנת אותך להגיע למצב שבו תגיעי למפגש מוכנה ומתמרנת אותי באופן הזה גם כן. הרוח רואה את הדברים מזויות אין ספור התימרונים והייקושים קלים לה, הסבירות שהיא תצליח היא אבסולוטית. הסבירות שהאדם יגיב נכון לזה, תלויה באיכות הצעידה שלו בדרך הלב. אני חשה שכאשר האדם פועל בדרך שהיא טיבעית לו, ההצלחות גדולות יותר לא צריך לעשות הרבה רק - להיות - ואת השאר הרוח עושה וכולם מרווחים אנרגיה פנויה והתקדמות.
 

ibag

New member
המשך של הצעד

תשובתך לשאלה שלי מובנת פחות או יותר. את מה שאת קוראת סינכרון, אני קוראת לרוב דרכו המיסטורין של תשומת הלב. כאשר אני מגיע ל"סף" יכולת ההבנה שלי בעניין מסויים בדבר מה, אני "מפסיקה" להתעסק עם העניין, במרכאות כפולות כי חלק מתשומת הלב שלי כן מוקדשת לשאלה והיא אשר אוספת בזמן הנכון ומקום הנכון (באמצע מקלחת כעבור חצי שנה נניח) את המשך התשובה. הידע שלך (בכמה שזה רלוונטי מבחינתי בהתכתבות שלנו) הוא פחות ברור. לא ברור לי מה ההתייחסות שלך לשכל/הגיון, במה את רואה את תפקידו, באיזה מישור או תחום הוא חיוני (אם בכלל) בעינך. לא ברור לי איך את רואה את השיטוף הפעולה בין הגוף לשכל. את הצד שלי (איך אני רואה את הנושאים האלו) אני יכולה להסביר באם זה מעניין אותך, מה גם שלפי ידע זה דברים מסויימים שאת כותבת לא "הגיונים", ואם אני משאירה דף ריק, אז דרוש עוד מידע להבנתי.
 
דף ריק

אני אשאיר כרגע, אני אכתוב כשאחזור מהעבודה {חו"ל} התגובות שלי בדרך כלל הן באיחור מה בגלל העבודה. ואל תמשיכי לעשות צעדים אחורה, לא בא לי שתמעדי.
 
למעלה