בעולם שיש חיים
כל דבר חשוב באותה מידה, היכן שיש מוות יש חיים. לא הבנת אותי נכון, אמרתי שהשירשור תרם {לי לפחות} "להגיע למסקנה שגם כל הוכחה גם אם היא ראויה ותורמת, יש לה זמן ועיתים משלה." כך כתבתי. מסקנה שהגעתי אליה כי ההוכחה המדוברת יצרה דיון לא ממוקד ישירות על ההוכחה. בוודאי שאני מקבלת ומכבדת את הרעיון שתרומה הייתה כאן עבורך, בעקיפין הכל יכול להוביל להבנה ולתרומה. כוונתי הייתה שלא תרומה שבאה בעקבות כווונת הדיון הראשוני, להוכיח הוכחה שתעזור להבין את הנושא שרציתן להבין/להעביר. אני מבינה שבתשובה שלי רב הניסתר על הגלוי, תשובה שלא הייתי כותבת לאחרים חשבתי שלך היא תיהיה ברורה. לא הייתה לי צפיה שתביני אותי ישר, הייתה לי תחושה שאת כן תביני. אני מאוד חופשיה בעמדה הזו שהיא אגב לא חדשה, היא כבר טבע ראשון שלי, לכן אני שולפת את אותה עמדה די אוטומטית. "הידע" שלי מובן לי ואני יכולה להסביר אותו אבל עד נקודה מסויימת, לא כי לאחרים אין את היכולת להבין, כי אי אפשר להעביר הכל בכתב או בעל-פה. במיוחד כאשר מדובר בידע שמובן דרך החוויה ולא השכל לדוגמא, אי אפשר להעביר לאדם מה זה חלימה, אפשר להסביר ללמוד טכניקות ועוד אבל את הידע האמיתי של אופי החלימה אי אפשר להסביר, צריך לחוות "להיות" שם כדי לדעת באמת. אני לא יכולה להעביר לאחיינית שלי מהיא אהבה או תשוקה מינית, אני יכולה לתאר להסביר אבל כדי שהיא "תדע" באמת היא צריכה לחוות את זה. זה מה שקרה עם התשובה שלי, {שהיא מה שנקראת תשובת "פרדס" טיפוסית, תשובה שיש לה הסברים ברמת הפשט,רמז,דרש,וסוד} ההסבר בפשט היה די ברור: עניין לא הגיוני שלא מדבר אלי, אני לא מתעסקת איתו. עניין לא הגיוני שמדבר אלי, אני "מאמינה" בו ללא צורך בהוכחות הגיוניות. עד כאן זה נראה לי ברור. עכשיו מה שלא מובן הוא הדרך מ"האמונה" עד הסנכרון עם העניין, קבלת הסברים/תובנות "מהרוח" על העניין דרך הגוף הפיזי, הסברים שבאים דרך ראיה ויזואלית,שמיעה פנימית או תחושות פיזיות. זה ההסבר הכי ברור לי שיש לי על איך אני עוד עובדת עם מידע שהוא לראשונה לא מתיישב עם הדעת השיכלית. אני יודעת שהוא לא יכול להיות מובן לחלוטין, הוא יכול להיות מובן/מוכר למי שכבר צעד בדרך הזו "וראה" איך העסק הזה עובד. הסברתי איך התשובה שלי הייתה בנויה, ואני לוקחת בחשבון שאת תגידי נו עוד הפעם? לא הבנתי כלום מה היא רוצה ממני. אבל באמת אני לא יודעת איך לענות אחרת, מלבד שאולי לא להכנס לתשובות מסוג זה יותר. יש לי פרדוקס עם העניין הזה, כאשר התחלתי לצעוד בדרך הזו, חשבתי שעכשיו אהיה מובנת לסביבה שלי יותר אבל מצאתי שככל שהזמן עובר, אני יותר ויותר לא מובנת ומנותקת מוזר. למשפט "אם אתה מובן לעצמך בהכרח תיהיה מובן לסביבה שלך" יש בהכרח יוצא מן הכלל. בעולם שקיים המוות אין דבר כזה שאין דבר כזה שמתי תשומת לב לכתיבת התגובה הזו עבור שתינו, אך את מוזמנת גם לא להגיב באם את מרגישה כך.