שבוע חלומות - תחרות חלומות .

[Lion_Heart]

:-\

 

[In Red]

חלומות..

אני לא חושבת שאי פעם היו לי חלומות שלווים או כאלה שגרמו לי להסתובב עם חיוך אחר כך. אני לא זוכרת את רובם אבל האווירה הכללית בהם היא של הרבה אקשן. חלומות בסגנון של פנטזי בשילוב מדע בדיוני. לפעמים אני חולמת שאני כאילו מישהו אחר ורואה דברים מתרחשים דרך עיניים אחרות, לא עיניים שלי. כמה פעמים היו לי כמעט סיוטים.

 

[Light18m]

אני לא זוכר הרבה חלומות

יש לי הרבה חלומות שאני בטוח שהם המציאות, ואז אני מתעורר באימה וצועק לעצמי: לא!!!!! פיספסתי את המבחן! ואז מגלה שזה לא היה באמת. קרה לי גם כמה פעמים שישבתי מספר שעות על הוכחה של תרגיל ולא היה לי כיוון, ואז הלכתי לישון והתעוררתי בפתאומיות עם רעיון איך לפתור. לפעמים באמצע הלילה.

 

[מלכת הקרח הפולניה]

זה קורה לי מלא

ובדיוק השבוע למדנו בפסיכולוגיה שאחד מתפקידי השינה הוא לעבד את כל מה שעברנו במהלך היום. בגלל זה קורה שלילה לפני מבחן אני חולמת על החומר. זה מה זה עוזר.

 

[innocence]

זו אחת הסיבות שממליצים לישון טוב לילה לפני,

מעבר לעניין העייפות שמורידה את רמת התפקוד במבחנים..

 

[מלכת הקרח הפולניה]

בגלל הזכרון הגרוע שלי אני אספר את החלום האחרו

שחלמתי הלילה. אני זוכרת שהייתי עם בת דודה שלי על הדשא במכללה, והיו שם כמה חובלים חתיכים שהתפלאתי שהחליטו ללמוד דווקא אצלנו. הדבר הבא שזכרתי הוא שאני הולכת על שביל כורכר (לא כמו ההוא בתמונה. בלי עצים בלי כלום), ומצד שמאל יש התפצלות לשביל נוסף, שבאים ממנו 6 ילדים דרוזים (רק אחרי שהתעוררתי עיכלתי שמדובר בדרוזים, כי היה להם את הכובע גרב הלבן. בחלום לא ממש בדקתי מה העדה) שהתחילו לרדוף אחרי. רצתי ואז נזכרתי שהשארתי שם את התיק, והתבאסתי שיגנבו לי כסף מהארנק, אז חזרתי לשם עם ידיד שלי. לקחנו את התיק ורצנו. התיק שהיה ממש כבד, הפך פתאום לקל (וגם מהתיק טיולים שלי הפך לתיק שאיתו אני הולכת ללימודים בד"כ, שזה גם מוזר). בכל מקרה- מצאנו בניין הייטק להתחבא בו. נכנסנו לכניסה (שנראתה כמו הכניסה של מרכז רפואי זבולון, משום מה. מי שמכיר) וישבנו ליד מכונת חטיפים ופתאום אחד מהילדים, שהיה בן 3, גלגל פנימה מקל קינמון עם חומר נפץ בפנים. ואז התעוררתי. הזוי טילים

 

[מלכת הקרח הפולניה]

ואיך שכחתי את התמונה?

אפרופו תמונה כשהייתי בת 4 חלמתי על שני פילים בחלל שיורים אחד על השני בועות צבעוניות בזמן שהם שוכבים בגלגל צהוב כמו של תינוקות בבריכה, וציירתי את זה. אין לי מושג לאן העלימו את הציור. כנראה שהוא לא היה שווה משהו.

 

[Light18m]

קשה לנחש

איפה צולמה התמונה, כי זה תלוי גם בעונות השנה וגם בשטח שמסביב שכבר לא רואים. אנסה בכל זאת- אזור עמק חפר/יער חדרה?

 

[מלכת הקרח הפולניה]

בשביל שמחבר את קיבוץ גזית לנחל תבור

בתקופה הכי יפה שלו בשנה.

 

[Thumpers]

מקום מדהים-מדהים-מדהים!

שבוע הבא אני יוצאת עם הכיתה שבה אני סייעת, לטיול בהר מירון - אני כל כך הולכת לצלם כמו מתלהבת \אמורה להיות פריחה מהממת!

 

[מלכת הקרח הפולניה]

עכשיו זה בול התקופה לטייל שם. את תהני

וקצת עליות א הזיקו לאף אחד

 

[Thumpers]

אני יודעת - גם אני צפונבונית!

וחולת טיולים! עשיתי את המירון הרבה פעמים, ופעם נוספת לא תזיק

 

[StriX Starlight]

../images/Emo1.gif תורמת את חלקי המעורער. ../images/Emo1.gif

לאחרונה התחלתי לישון עם חלון פתוח על מנת שאור השמש יעיר אותי וכך אוכל לזכור יותר חלומות. זה סוג של עובד, אבל אני עדיין זוכרת רק רסיסים. ברשותכם, אנבור בארכיונים ואשלוף תיעוד שראוי בעיניי: רסיסי חלום ליל ה25 בפברואר. הוא ללא ספק אחד החלומות הארוכים ביותר שזכורים לי. הוא ממש לא הרגיש כמו קובץ של חלומות קצרים כמו תמיד, אלא חלום אורך ומתמשך. זו היה עולם עצוב, עדיין אנושי ורגיל לכאורה, אבל הורגש בו השינוי. הוא נשלט ע"י ייצור אפל כלשהו. שפחות או יותר שינה צורה במהלכו. בהתגלות הראשונה הוא היה נראה כרקמה מעוררת חלחלה שעשוייה מיצורים חיים ומדממים מעורבבים זה בזה, "בהתגלות" אחרת הוא נראה כמו צלם דמוי אנוש שנראה יותר מהכל כמו חושך מוחשי עם עיניי פנסים מסנוורות. לא רצינו לראות אותו, לא רצינו להתמודד איתו. ידעתי מה יקרה אז... אז חיינו במעיין מתרת, נרדפים אך עדיין חיים. אמנם היינו עושים את דרכינו בריצה ממקום למקום, ושהייה בחוץ (מה שבאופן מפתיע הייתה המקום היחיד בו היינו) הייתה מלחיצה ונוטה להיסטרית, אבל החוץ היה המקום היחיד שבו שהינו. אני לא יודעת מדוע לא היה לנו שום מחסה לשהות בו. אני זוכרת את הרכב ההוא שהציגו לי בחלום, שנע באמצעות משוטי אויר בצורת ברבורים ובקבוקים מלאים במים שהרכיבו את הבטנה שלו. הוא היה רכב יפיפיה ונע בצורה חלקה ויפיפיה דמוית שייט. בדיעבד אני יודעת שלא היה שום קשר בין המרכיבים שלו והוא לא אפקטיבי מכנית, אבל אני זוכרת שבחנתי באופו מדוקדק ומשועשע את בקבוקי הקולה ששימשו אותו כמנוע. פסיכוטי. חבל שאני לא זוכרת את זהות הבחורה שהיייתה איתי, שליוותה אותי במהלך החלום. אני נוטה לחשוב שזה הייתה רחל, אבל היא לא הרגישה לי כמו רחל, אז אולי אני סתם משייכת לה דמות שהיא לא באמת היא. בכל מקרה, היא הייתה בחורה מוצלחת. הלוואי והייתי זוכרת את כל מה שעשינו בעולם הפסיכוטי ההוא, שהאפלה שררה בו וכוח אפל ששינה צורות, שכל אחת מהן הייתה מבעיתה יותר מהשנייה, שלט בו. אני רק זוכרת את צרור המפתחות שפירקנו וזרקנו מעבר לגדר וקיווינו בכל ליבנו שלא ימצא לעולם.. חוף הים מעולם לא נראה מדכא ואפרורי כל כך.

 

[Tinosaur]

אחד הזכורים שלי

בתקופה שהתחלתי לעשן, בסביבות אמצע שנה שנה שעברה, היה לי חלום שהשפיע עליי באופן ישיר ומאז אני שם לב לחלומות ומבין שהם אומרים לי די הרבה על עצמי. אני לא זוכר את כל הפרטים מהחלום חוץ מזה שאני יושב עם חברים ופתאום כולם נעלמים ונשארת מולי רק הסיגריה. אני לא מצליח לקחת אותה אליי, היא נשארת עומדת באוויר ואני זוכר בבירור שאני מפחד ממנה מאיזושהי סיבה. כאילו שהיא אומרת לי אל תעשן יותר כמו שרואים בסרטים חפצים שמדברים לאנשים ושלוחים להם מסר. מאז הפסקתי, אני חושב שהחלום הזה אמר לי כאילו שאני עושה טעות או משהו כזה. שזו לא דרך להתמודד עם לחצים. בקיצור בחלומות יש הרבה דברים מהנפש שלנו שלא תמיד מבינים ולפעמים שווה לתת עליהם את הדעת.