אני לא מבינה
למה את לא יכולה לראות שבגדים זה כן משהו מגרה. תחשבי על תחושה של בגד חדש עלייך. איך הברק שלו והגירוד לפני שמתרגלים. תחשבי פיג'מה, תחשבי חולצת הטריקו המהוהה שיש בה ריח של בית. תחשבי נעלי לק, תחשבי נעלי עבודה, תחשבי נעלי בית חמימות. לא? אף אחד מהם לא עושה לך את זה? לחיות זה לשים לב לכל הדברים הקטנים האלה. כל מה שמקיף אותנו יכול להיות טריגר קטן ומשמח, וזה לא יפה לקטול את מה שגורם לאחרים שמחה. במיוחד לא יפה לקטול את עצם זה שהאדם מוצא במה לשמוח, ואפילו, למען השם, בחר לחלוק זאת במקום שנראה לו שיבין. לקרוא לזה "סוטה". זה באמת ובהחלט, שלילת זכות הקיום שלו. לא נתקלת אף פעם ביחס כזה בעצמך? את הרי יודעת כמה זה כואב. לפני שאת גורמת לאחרים כזה כאב, תחשבי. וגם, שאולי יש כאן מישהו מאחורי המסך, מישהו שקורא ומה שכתבתן כאן גורם לו להתכווץ. מישהו שעד עכשיו חשב, קיווה, שזה יהיה מקום, מקום להיות בו, ועכשיו הוא כבר לא בטוח, או כבר בטוח שלא. מנסיון. פעם הגבתי תגובה חריפה בלי לחשוב על העיניים האלה, בלי לחשוב שמישהו עלול להפגע, וסוף הדבר היה באבדן של כותבת שמאוד הערכתי. וכאן יש לפחות מישהו אחד שנפגע לבטח, ועוד כמה כאלה, שרק לעצום עיניים ולחשוב אם הם שם.