שוב מניח המשיג את המבוקש.

טרחתי לקרוא, ואין שם כלום. אז?

בדיוק כפי שאמרתי. גם שם אתה מנסה להוכיח את ה"ראיה", שאני הוכחתי שלמעשה היא בכלל לא קיימת.
 
דוד, לנוחיותך:

בסופו של דבר נשארת בלי תשובה ולכן הבאת שוב את טיעונך הראשוני...
סיכמתי בשבילך את כל הדיון כדי שתוכל לשלוח לרבנים שלך ולהוכיח להם שמדובר בשטויות. הנה: -------------------- דוד: יש מקום לסברה שד"א בעצמו לא הבין את האמור בגמרא שם. לפי מהלך הסוגיה בדף ואף דברי התוס' ד"ה יגדיל, משמע ,שהסיבה לנתינת שני הסימנים היא כדי להבטיח הבנה מלאה לכך שמדובר בשתי תופעות שונות: לבוש הדג היינו קשקשת, משוטי הדג היינו סנפיר ---- 0000: העיקר שהגענו להסכמה באשר לזה שלא ניתן להוכיח מסוגיית הדג שלחז"ל היה ידע על טבעי. מאחר ואינך יכול להוכיח כי כי חז"ל לא ניחשו וקבעו הלכה על סמך הכרותם עם דגים רבים, ומאחר שיתכן וכוונתם היתה ל"רוב", ומכיוון שבכל מקרה אינך יכול להוכיח שהם ידעו משהו בצורה על טבעית - אלא רק להצביע על האפשרות שזה מה שהם עשו... העניין יכול להסגר? ---- דוד: העיקר שהגענו להסכמה באשר לזה שניתן להוכיח מסוגיית הדג שלחז"ל היה ידע על טבעי. מאחר והינך יכול להוכיח כי כי חז"ל קבעו הלכה על סמך ידע על טבעי. "הכרותם עם דגים רבים," ת. אם הם היו קובעים זאת על סמך הכרותם עם דגים רבים הם היו אומרים זאת. הם לא היו אומרים דבר שיגרום למישהו בעולם לומר דברי כפירה כתוצאה מקביעתם. נכון שגובנר היחידי שחושב כך בעולם מכל האנשים שראו את הגמרא הזאת אלפי שנים. אבל לא להם כל צורך להוריד את בדיקת הסנפירים בלי להיות בטוחים שאין דג שסותר את קביעתם. העניין יכול להסגר. ---- 0000: הסבר? שום דברי כפירה לא נאמרים כתוצאה מקביעתם - ניחושם. הכפירה היחידה היא כפירה בטיעונים של הידברות ושות', טיעונים שנלקחו היישר ממערכת הראיות הנוצרית ומבוססת על הנחת העבודה שמותר לשקר למטרת החזרה בתשובה. (http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=619&msgid=13605596) מכאן שטענתך בטלה מאליה. ---- דוד: אתה טועה. דברי הכפירה נאמרו בגלל מה שכתוב בגמרא. הוא מביא שאלה שכתובה בגמרא על התורה.ולא מביא את התשובה על כך. אין שום קשר לאתר הידברות. לכופר אין אפשרות לדעת מתי מותר לשקר ומתי לא. גם הוא לא מסוגל לדעת מהו סולם הערכים הנכון. רק התורה מדריכה לערכים נכונים. האמת היא לא מעל הכל. גם האדם הכי כופר יסכים שמותר לשקר בכדי להציל את החיים. עד היכן הגבול רק מי שלומד תורה יוכל לדעת. ---- 0000: אתה טועה. אין שום שאלה על הגמרא אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהם ניחשו ולכן פסקו הלכה שגם אם ימצאו דג אחר הוא יהיה כשר כי הולכים אחר הרוב. לגבי שקר: גם כשמשקרים כדי להציל חיים, זה לא הופך את השקר לאמת. שקר נשאר שקר. ---- דוד: "אם אתה יוצא מנקודת הנחה שהם ניחשו" ת. אתה גם יכול לחיות באשליות שיתנפצו בעתיד. למה להניח הנחות לא מתאימות ולא נכונות. הם כתבו בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. אם מישהו פירש אותם לא נכון וטעה, אני לא צריך להניח הנחות מוטעות ולהגיע להשקפות לא נכונות. לגבי שקר: ת. זה לא שקר. זה לשנות מהאמת בכדי לקיים את דברי בורא העולם. כי אומר מה לעשות בכל מצב. ולו צריך לשמוע. ---- 0000: אתה זה שחי בהנחות שעשויות להתנפץ בעתיד... אם יהנדסו גנטית דג כזה, או אם ימצאו אחד - יתנפצו הנחותיך. אני לא מבין כיצד אתה מקיים את דברי אלוהים בכך שאתה משקר. אי אפשר לעשות מצוות ולא לשקר? ---- דוד: אני בטוח שהם לא יתנפצו, כי מי שמקיים תורה ומצוות רואה ניסים גלויים שמראים לו בבירור שיש בורא לעולם.גם אם לדעתך יתנפצו. לא הפסדתי כלום. החיים עם אמונה יותר קלים מאשר בלי אמונה. לעומת זאת אתה תפסיד הרבה אם הם לא יתנפצו. בנתיים תחזור בתשובה עד שהם יתנפצו. ---- 0000: מה הקשר בין חזרה בתשובה לבין זה שאי אפשר להוכיח מסוגיית הדג שלחז"ל היה ידע ממקור "על טבעי"?! ובבקשה אל תטיף לי, כי לא ביקשתי ממך הטפות. הפסק להחשיב את עצמך כצדיק הפורום. ---- דוד: הם כתבו בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך. ברור שהיום שכל בתי הדין הדתיים יקבעו שמה שאמרו חז"ל כל, הכוונה לכל ולא לרוב. ---- 0000: עם זה אין לי שום בעיה... עכשיו אמרת בפירוש שאין זה משנה מה האמת, אלא משנה מה בית הדין מחליט. זאת אומרת שאם בית הדין ניחש שכל הדגים הם כך, ולכן הוא החליט לדרוש שהכוונה "כל" - יתייחסו אל זה כולם כאל "כל". כמובן, שהניחוש נשאר ניחוש, והם ישנו את הפסק שלהם אם יתגלה דג כזה או אם ייצרו אחד כזה גנטית. ---- 0000: אם כך אסכם סופית: הנה הטיעון של הידברות: דג וקשקשת: http://www.hidabroot.org/a10.htm הנה הבסיס להפרכה (כדאי לקרוא כדי להבין היטב): חלק 1: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=11107556 חלק 2: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=11107734 הנה סיכום ההפרכה: חכמינו לא התחייבו שלכל דג שיש סנפיר יש קשקשת. הם דיברו על רוב (ש"בדרך כלל זה כך"). אלו שחושבים שחכמינו כן התחייבו, מתבססים על ההנחה הבלתי מוכחת, שחכמינו קיבלו את הידע הזה במסורה. מבחינתם זאת רק תיאוריה, לא קביעה (אף שלקביעת הלכה זה מספיק). והנה ההפרכה בשלבים (כדי שגם ילדים קטנים יבינו): א. חזל כתבו שלכל דג שיש סנפיר, יש גם קשקשת. ב. יש מפרשים שהניחו שחזל התכוונו: "רוב", לא "כל". לפי מפרשים אלו חזל לא קיבלו במסורה ידע על טבעי. איננו מדברים על המפרשים הללו. ג. יש מפרשים שהניחו שחזל באמת התכוונו לכל. כמובן שהנחה זו אינה נכונה בוודאות, אלא היא רק הנחה (עובדה שיש מפרשים שמביאים הנחה אחרת). ד. כדי להוכיח שההנחה הזאת נכונה, צריך להוכיח שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה. כאמור, זה לא הוכח. לכן הסברה של המפרשים נשארת בגדר סברה בלבד (וברור שאין זה משנה אפילו אם הסברה הזאת היא סברת הרוב). ה. הגענו לטענה של הידברות: "מוכח מדברי חזל ("לכל דג שיש סנפיר, יש גם קשקשת") שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה. ו. הידברות פשוט טועים, מאחר שהסברה של "כל" מתבססת על ההנחה שחזל קיבלו את הידע העל טבעי הזה במסורה, זאת תיאוריה. לא קביעה. (כמו שהובהר בסעיפים ג´-ד´). ז. יתכן שהמפרשים שסוברים "כל" צודקים, וחזל באמת קיבלו זאת במסורה. אבל זה נשאר בגדר תיאוריה בלבד. לגבי הלכה - פוסקים כמו רוב הסוברים. לגבי המציאות - היא נשארת בגדר של תיאוריה בלבד. לכן אי אפשר להוכיח מכאן לגבי האם חזל קיבלו ידע על טבעי במסורה. פרפראות: אם כי טענת "הידברות" הופרכה, נזכיר גם שטענות מסוג זה אינן ברי הוכחה אלא רק ברי הפרכה (1. הרוצה להוכיח את הטענה חייב להראות שהוא בחן את כל הדגים בעולם, אחרת תמיד ישנה האפשרות שימצאו דג שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת. 2. יתכן שבעתיד יהנדסו גנטית אחד כזה). ---- דוד: הם כתבו בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך. ברור שכל בתי הדין הדתיים הם כתבו בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך. עד כאן. ברור שכל בתי הדין הדתיים היום יקבעו שמה שאמרו חז"ל: כל, הכוונה לכל ולא לרוב. ---- 0000: בוודאי! ההלכה תלויה במה שבית הדין קובע, ולא במציאות האמיתית. זאת אומרת שאם בית הדין ניחש שכל הדגים הם כך, ולכן הוא החליט לדרוש שהכוונה "כל" - ההלכה תהיה כך. כמובן, שהניחוש נשאר ניחוש, והם ישנו את הפסק שלהם אם יתגלה דג כזה או אם ייצרו אחד כזה גנטית. לכן אתה לא יכול להוכיח מסוגיית הדג והקשקשת שלחז"ל היה ידע נבואי (אף שאתה יכול לפסוק הלכה על סמך ההנחה שהיה להם). נראה שבזאת סיכמנו את הדיון. ---- דוד: מעניין שכל "הניחושים" שלהם קלעו בול. הם גם ניחשו שהדבש כשר למרות שהוא יוצא מדבורה אסורה לאכילה. והם גם "ניחשו" שיש גיהנום וגן עדן. ---- 0000: אתה טועה. הם ל
 
המשך...

0000: אתה טועה. הם לא ניחשו שהדבש כשר. הם קבעו הלכתית שהוא כשר, למרות שעל פי המציאות אולי הוא לא אמור להיות כשר (וגם בדתות אחרות קבעו הלכתית על דברים דומים). הם אמרו שיש גן עדן וגיהינום, אבל לא ניתן כעת להוכיח אם הם צדקו או לא (גם דתות אחרות קבעו שיש גן עדן וגיהנום). ---- דוד: הדבורה בניגוד לנאקה לא הופכת את האוכל שלה לדם, אלא ישירות לדבש. הנאקה הופכת את האוכל שלה לדם ואחר כך לחלב. לכן החלב טמא והדבש כשר. ---- 0000: סיכום ביניים: הסכמנו שאי אפשר להוכיח מסוגיית הדג כשלעצמה, שחז"ל לא ניחשו אלא שהיה להם ידע על טבעי. כעת אתה טוען שחז"ל נחשו הרבה ניחושים "מוצלחים" שלא הוזמו, ומכיון שכך כנראה אלו לא היו ניחושים אלא ידע ממקור על טבעי. זאת כבר טענה אחרת. הצג בבקשה את כל הניחושים המוצלחים שלהם. אנו נבדוק אם הם אכן מוצלחים, ואת הכמות המספרית של הניחושים ביחס לניחושים הלא מוצלחים ---- דוד: הם כתבו בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך. ברור שכל בתי הדין הדתיים הם כתבו בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. בית דין הגדול שדרשו באחת מן המידות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך, ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר, ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הדין--הרי זה סותר, ודן כפי מה שייראה בעיניו: שנאמר "אל השופט, אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז,ט)--אין אתה חייב ללכת, אלא אחר בית דין שבדורך. עד כאן. ברור שכל בתי הדין הדתיים היום יקבעו שמה שאמרו חז"ל: כל, הכוונה לכל ולא לרוב. ---- 0000: מה, אתה מנסה לבלבל את חברי הפורום? הנה מה שכבר עניתי לך על זה: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?(id=129&msgid=14013026) נכון, ההלכה תלויה במה שבית הדין קובע, ולא במציאות האמיתית. זאת אומרת שאם בית הדין ניחש שכל הדגים הם כך, ולכן הוא החליט לדרוש שהכוונה "כל" - ההלכה תהיה כך. כמובן, שהניחוש נשאר ניחוש, והם ישנו את הפסק שלהם אם יתגלה דג כזה או אם ייצרו אחד כזה גנטית. לכן אתה לא יכול להוכיח מסוגיית הדג והקשקשת שלחז"ל היה ידע נבואי (אף שאתה יכול לפסוק הלכה על סמך ההנחה שהיה להם). נראה שבזאת סיכמנו את הדיון. ---- דוד: ת. לא מדובר על ניחוש. "בית הדין ניחש שכל הדגים הם כך, ולכן הוא החליט לדרוש שהכוונה "כל" - ההלכה תהיה כך." ת. לא מדובר על ניחוש. כתוב בפרוש כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר. אתה רצית להביא מפרשים שאמרו שהכוונה לרוב. אני הבאתי לך ראיה שפסק ההלכה קובעים אחרוני המפרשים והפוסקים. ברור שפוסקי ומפרשי וגדולי הדור של היום יפסקו שמה שאמרו חכמי המשנה שאמרו כל התכוונו לכל ולא לרוב. "כמובן, שהניחוש נשאר ניחוש," ת. אם היה זה ניחוש הם היו אומרים אנחנו משערים ומנחשים זאת. ואין זה בושה והם עשו דברים כאלה. " והם ישנו את הפסק שלהם אם יתגלה דג כזה או אם ייצרו אחד כזה גנטית." ת. אם יתגלה דג כזה יהיה לך הפרכה לראיה. כל עוד לא יתגלה לא הפרכת את הראיה. ---- 0000: אתה מבלבל בין ההלכה לבין המציאות. ההלכה נפסקה שינהגו כאילו נאמר "כל". זה לא ישנה את העובדה שיתכן שמדובר בניחוש. המציאות היא שלחלק מהמפרשים לא היה אכפת לפרש "רוב" וכדומה, ומכאן אתה למד שהמציאות עשויה להיות שהם ניחשו ותו לא. ---- דוד: כל עוד אין דג שסותר את אמירת חז"ל, צריך לפרש את הגמרא כמו שכתוב בגמרא. כל שיש לו קשקשת.. בפשט כל פרושו כל. ולא לקבל פרוש של מפרשים אחרים. ---- 0000: זה קשקוש. הלכתית תפרש איך שאתה רוצה. מעשית - עובדה שחלק מהמפרשים הסכימו שיש גם אפשרויות אחרות. ---- דוד: אני לא אומר שכל המפרשים בעולם צדקו. המפרשים הם אנשים ויכולים לטעות. ועל כך אני מסכים. אני טוען שמאחר ולא נמצא דג שסותר את הגמרא הראיה לא נסתרה. ---- 0000: הסבר לאי הבנתך: לא אמרתי שהראיה נסתרה... אמרתי שבכלל אין ראיה כזו. שנינו מסכימים ששתי הפרשנויות (1. "כל" ו"ידיעה ניסית" 2. "רוב" או "ניחוש") עשויות להיות נכונות, אבל להלכה נפסק ש"כל" (למרות שיתכן והמפרשים טעו, כפי שהסברת שהם רק אנשים). מאחר שהפרשנות "כל" מכריחה ידיעה על טבעית, ולא הוכחת שדבר כזה אכן קיים - אין אפשרות לקבל את הפרשנות הזאת כנכונה מציאותית על ידי המדע (הלכתית זה עניין אחר). לסיכום: הפרשנות ה"ניסית" תתקבל רק אצל מי שמאמין בניסים, ואותם ממילא לא צריך לשכנע. לכן אין כאן שום הוכחה. ---- דוד: נא לראות בקישורים הללו את התשובה. http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=14467943 http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=129&msgid=14467956 בעיקר לראות מה שכתוב להלהן. אך לבסוף ביאר המעדניו"ט שכלל זה הולך רק על דגי הים ולא חיות הים, וזו חיה. ופסוק ראשון שכתוב: "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת" הולך על דגים, וכיון שסגי בקשקשת מקשה הגמ' למה צריך לכתוב סנפיר ומסיק: להגדיל תורה ולהאדיר. אך הפסוק השני הולך גם על חית הים: "וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת כו'": וגבי חית הים אין את הכלל של חז"ל ע"כ צריך את שני הסימנים. ופר"ח יו"ד פ"ג סק"ד חלק לומר שגם על החיות יש כלל זה, ועי' כנסת הגדולה יו"ד שם בהגב"י אות י'. ודעת אמת הביא "ראיה" מרמב"ן שמביא מהספרא שגם חית הים צריך ב' סימנים, ע"כ א"א להגיד תירוץ המעדיו"ט. ושטות זו היא פחות מבורות, שהרי המעדיו"ט עצמו אומר שם שחית הים צריך ב' סימנים, אלא שאין הכלל של חז"ל כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר מתיחס לחית הים, ואדרבא צריך לראות את ב' הסימנים כי אינו כדג לגבי כלל זה. ולעצם השאלה אם חית הים טהורה עם שני סימנים, בלי קשר למעדיו"ט, הנה לרמב"ם במאכ"א ב' י"ב בכלל כל חיות הים טמאים, ועי' ערוה"ש יו"ד פ"ג סעיף ז' ואילך לבאר הרמב"ם ולהצילו מהשגת הפר"ח, שדגים בשם חיות מותרים, אך לא בצורת חיות, עי"ש. ועי' במגדל עוז ליעב"ץ בסוף הספר פ"ו אות ח'-ט' שמצאנו חיות עם קשקשת בלי סנפיר כבתו"כ שמיני פ"ג פי"ז: סירני אסור אף שיש לו קשקשת בזנבו. ועי' שו"ת הלכות קטנות לר"י חגיז ח"א רנ"ה על יצור עם ידים ורגליים כשל אדם עם קשקשים בלי סנפיר, ועי"ש ח"ב סי' ה' שמסיק שאפילו היה לו סנפיר ג"כ היה אוסרו בגלל הרגלים. והכרתי ופלתי ביו"ד שם אוסר את הדג הזה, ומבאר שנכתב על דרך רוב ולכל כלל יש יוצא מן הכלל, שאם מצאו דג עם קשקשת אפשר לאוכלו כי סמכינן ארובא, לא חיישינן לדבר לא מצוי, ומקשה עליו הפרמ"ג א"כ למה לא תירצה זאת הגמ' כששאלה מדוע כתבה התורה סנפיר, שתתרץ: בשביל אותו המיעוט שאין לגבם כלל זה, ועי' לב אריה חולין שם שביאר בכרתי ופלתי שכיון שדג זה שישנו הוא סם המוות וממילא לא יאכלו אותו, לא היתה תורה צריכה לכתוב אותה לולא יגדיל תורה כו'! אם יש משהו שלא מובן שאל. ---- 0000: טרחתי לקרוא, ואין שם כלום. אז? בדיוק כפי שאמרתי. גם שם אתה מנסה להוכיח את ה"ראיה", שאני הוכחתי שלמעשה היא בכלל לא קיימת.
 
למעלה