לא, זה לא מה שכתבתי:
1. אני בעד לאסור על קרבות כלבים, כפי שהם מתנהלים היום מסיבות מוסריות.
2. ייתכן שיש דרך לנהל כלבים, שעליה לא יחולו סיבות מוסריות שציינתי, ואז לא אוכל להתנגד לקיומה.
 
האם זה אכזרי? אולי. דייהטסו טוען גם לשחוט חיות למאכל זה אכזרי, וגם בזה אני תומך.
אני גם תומך נלהב של עונש מוות לבני אדם שרצחו. במיוחד לכאלה שרצחו יותר מאדם אחד.
אני חושב שמוסר יכול להיות גם אכזרי, ואם תרצה שאסביר מדוע אני חושב שהוצאה להורג במקרים מסוימים היא מוסרית, אשמח להסביר לך.
 
3. אני לא מקבל את המטריצה שלך, כי איני יכול לדחוס את השיקולים אליה.
בכנות, אני לא חושב שמוסר הוא בוליאני: כלומר, שאו שמשהו מוסרי, או שמשהו לא מוסרי.
 
אני חושב שזה יותר ספקטרום.
למשל: אתה אוכל שקית במבה ליד החברים שלך.
האם זה מוסרי או לא מוסרי להציע להם להתכבד?
 
חבר שלך אוכל שקית במבה לידך, האם זה מוסרי או לא מוסרי לבקש ממנו קצת?
האם זה מוסרי או לא מוסרי לדחוף לו את היד לשקית ולקחת קצת?
האם זה מוסרי או לא מוסרי לחטוף לו את השקית, ולאכול אות? ואם אחרי זה תחזיר לו שקית אחרת? ואם אחרי זה תחזיר לו 2 שקיות?
 
ומה לגבי שימוש ב-WiFi של השכנים?
נניח שלחת מייל דרך הרשת שלהם בזמן שהם בכלל לא השתמשו בה. זה מוסרי? לא מוסרי?
 
אם ניקח את הדוגמה שלך עם הפנסיה, לפי מה שהבנתי, הנימוק מאחורי החוק שמחייב הפרשות לפנסיה, הוא שרוב האנשים אינם אחראים מספיק לדאוג לעצמם לגיל הפרישה, ואם לא נכריח אותם לנהוג, וניקח מהם את הכסף ונשים אותו אצל מישהו אחראי, אז נמצא את עצמנו בעוד כמה עשורים עם דילמה:
לתת למלא אנשים למות מרעב, או להטיל עול כספי כבד על הדור הצעיר לתמוך בהם.
 
בכנות, אני לא בטוח שהתירוץ הזה מוסרי, מי אנחנו שנחליט באופן גורף שאנשים בוגרים בריאים בנפשם אינם אחראים על עצמם?
ואם אדם בוגר ובריא בנפשו לא דאג לעצמו, אולי לתת לו לגווע ברעב זו הבחירה המוסרית?
 
במובן רחב יותר: האם זה מוסרי מצידי לאסור על אדם בוגר ובריא בנפשו לסכן את חייו (ורק את חייו) בטיפוס על הר למשל?
מצד אחד יש סיכוי שהוא ייהרג, מצד שני, זה רצונו והחלטתו ומי אני שאעמוד בדרכו?
 
בקיצור, אני חושב שמוסר הוא לא דבר פשוט, ואני אישית לא מנסה לדחוף אותו למטריצה אלא יותר לשפוט כל מקרה לגופו.
 
ושאלה לי אליך:
מה דעתך על פוקימונים? הם אומנם לא אמתיים, אבל יש אנשים שטוענים שסדרות ומשחקים על פוקימונים זה כמו קרבות כלבים.
 
ומבחינה מסוימת הם צודקים: העלילה מתרחשת בעולם בו מקובל לתפוס בטבע או לגדל חיות, שלחלקם משום מה גם יש בינה ומודעות עצמית ברמה אנושית פחות או יותר, ואז לגרום להם להילחם אחד בשני.
ועוד יש להם יכולות תקיפה הרבה יותר חזקות מכל כלב.
 
בכנות, אם פוקימונים היו קיימים במציאות זה היה אסון, והם כנראה היו מכחידים אותנו מהכוכב הזה, אבל מעבר לכך - האם זה מוסרי או לא מוסרי להראות לילדים סרטים מצוירים ולתת להם משחקים בהם המטרה העיקרית היא לגרום לחיות להילחם אחת בשנייה?
 
גילוי נאות: אני אוהב את הסדרות והסרטים של פוקימון, ורק משיקולי פרטיות לא נדבקתי בנגיף פוקימון GO, אבל אני חושב שהעמדה של אלה שמשווים אותם לקרבות כלבים לכל הפחות מעניינת וראויה למחשבה...