שוין - אז איפה אתם בת'נקסגיווינג?

[KallaGLP]

איך שלא מסתכלים על זה, אפילו משמו משתמע שזה חג הודיה לאל,

אפילו לא עקרוני איזה אל. שוב, כפי שאמרתי, אני לא עושה מזה פרינציפ של אנטי ואקבל בשמחה את המנחה שהוצעה, אני רק לא הייתי טורחת בעצמי לארגן או לציין את החג עבור עצמי, אך נגיד כשידעתי שהמשפחה המורחבת בישראל ציפתה שכן אארגן או כשמזמינים אותי להשתתף בחגיגות של אחרים, אני פשוט זורמת עם זה בכיף ורואה בזה כהזדמנות למפגש חברתי וארוחה טעימה.

 

[פולי התוכי]

לא עקרוני, אבל מסקרן אותי איך משתמע שזה חג לאל

זה חג ״הודיה״, שעבר עיבודים שונים. האיזכורים הראשונים לחג כזה הם טרום המייפלאואר, וגם הנרטיב מתייחס לכך שסעודת ההודיה הראשונה היתה בשיתוף עם הילידים.

יש קבוצות של יהודים דתיים שבאופן עקרוני לא יחגגו את החג, וגם זה לא בגלל שיש לו משמעות נוצרית אלא בגלל שהם מקפידים לא להידמות לסביבה ולא לאמץ את מנהגי הגויים.
דתיים אחרים יקבלו את הרעיון הלאומי חילוני, ולא יראו אותו כסותר את ההלכה היהודית.

 

[KallaGLP]

זה כנראה לא משתמע רק לי.

It has been celebrated as a federal holiday every year since 1863, when, during the American Civil War, President Abraham Lincoln proclaimed a national day of "Thanksgiving and Praise to our beneficent Father who dwelleth in the Heavens," to be celebrated on the last Thursday in November.
אני לתומי סברתי שזה תיאור של אלוהים, אבל אולי יש גם איזה אב אנושי שמתגורר בשמיים?
ואלה ששיתפו את הילדים היו Pilgrims, אלה ש-held Puritan Calvinist religious beliefs, וקשה לי להאמין שהם לא ניסו בכך לקרב את הילידים אל דתם.
The New England colonists were accustomed to regularly celebrating "thanksgivings"—days of prayer thanking God for blessings such as military victory or the end of a drought.

 

[פולי התוכי]

השאלה היא איך משתמע מהשם שלו, מתוך סקרנות

וזה לא מהתקטננות, מתוך רצון לראות אולי מה אני מפספס, כך שאין מקום לציניות.
לטעמי, זה נחמד לחשוב ולדון ולהתעמק בסוגיות שונות, ממש לא מתוך רצון לנסות ולשכנע מישהו לחגוג את החג או להיפך...
הדרך שאני מבין את הדברים, אגב -
התיאור שהבאת הוא משנת 1863, הרבה דורות אחרי שהחג התבסס בתרבות. גם המיתוס לגבי הארוחה המקורית לא מזכיר בהכרח נסיונות להמרת דתם של האינדיאנים, הפוריטנים היו נוקשים כלפי עצמם, אבל לא ממש מיסיונרים. הם ראו עצמם באיזה מקום כבני ישראל החדשים, שהולכים אל הארץ המובטחת.
אפשר לפתח דיון תיאולוגי עקרוני, לגבי מקומו של מיסיון אל מול התפיסה הפרוטסטנית שלפיה הגאולה נקבעה מראש, ולכן אין באמת סיבה להתערבות אנושית קל וחומר לא להמיר דתם של אחרים. ואז לשאול איך התפיסה הזאת עומדת מול הרצון לשמר ערכים פוריטניים (זה הביא לפתח את התפיסה של ״קדושים לא גלויים״, כאלה שהם חלק מקבוצת הנבחרים, גם אם כרגע לא רואים את ההצלחה שלהם. ולכן הם בכל זאת יכולים להיות חלק מהקהילה ולהשתתף בהצבעות וניהול החיים השוטפים. כל הנ״ל זה בסיס לקפיטליזם + דמוקרטיה אמריקאית, שלא התחילו מתוך אימוץ של ערכים אוניברסליים, אלא גמישות יחסית אל מול המודל הפוליטי האירופאי שנשען על הסדר הפיאודלי ובעלות על רכוש. וכו, וכו׳) אבל כל הנ״ל לוקח שוב למקומות אחרים.

המשמעות *המודרנית* שלו היא מאוד חילונית, גם אם הבסיס היה אחר.
גם על הדולר כתוב ששמים את מבטחנו באל, וגם יום שבת הוא בבסיסו יום השבתון של אלוהים. אבל למי אכפת?

חג שמח!

 

[KallaGLP]

בדרך כלל כשמודים בהקשר הזה, הכוונה היא שמודים לאל.

לא משנה אפילו איזה אל, כפי שכתבתי, אלא במשמעות הרחבה של המילה. מהפעם הראשונה כששמעתי את השם של החג, ישר הייתה לי אסוציאציה של "תודה לאל", וכשקראתי הסתבר שזה בהחלט נכון. אבל שוב: לא ממש מזיז לי, כתבתי שבכללי אני לא מתחברת להקשר הדתי של חגים, זה גם לא אומר שאני מתחברת להקשר החילוני (פרט ליום העצמאות של מדינת ישראל, שלו אני רואה חשיבות סמלית). אולי נתנסח אחרת: לא אכפת לי מחגים בכללי, אכפת לי לבלות עם אנשים שאני אוהבת/מחבבת, ואם בשביל זה אני צריכה להשתתף בחגיגה של חג זה או אחר, יהיה המקור שלו אשר יהיה - לא מפריע לי. ואין לי גם בעיה לחגוג בימים שאין בהם שום חגים. החגים כשלעצמם (חוץ מיום העצמאות, כאמור, ומהאלווין, בגלל חיבתי היתרה לרוחות, שלדים וכאלה בכל ימות השנה) פשוט לא מעניינים אותי ואין להם משמעות בזכות עצמם. אני לא מרגישה רצון או צורך לאכול תרנגול הודו דווקא בחג ההודיה או לביבות בחנוכה או לא לאכול חמץ בפסח או לאכול פירות יבשים בט"ו בשבט, וכו'. אני גם לא מרגישה צורך להדליק נרות או לבנות סוכה או לשים קישוטי חג מולד או להרעיש ברעשן בפורים. כל חג מבחינתי הוא הזדמנות לבלות עם המשפחה המורחבת ועם חברים, ותו לא. אם יש מי מסביבי שחוגג - אין לי בעיה להצטרף למען בילוי הזמן המשותף, אם אין - לא אטרח ולא ארגיש שהפסדתי משהו. זה הכל.

 

[3rd CYR]

אבל...

גם אני וגם כל מי שבסביבתי היהודית אורטודוקסית על גווניה חוגגים את חג ההודיה מבלי לראות בו חג דתי בין אם נוצרי ובין אם יהודי. זאת להבדיל מהאלווין (גם הוא חג חילוני כיום כשם שהוא נחגג במיינסטרים האמריקאי) אותו הם (וגם לא הקונסרבטיבים בקהילה שלנו) לא יחגגו בשום פנים ואופן. העובדה שהם כן חוגגים את חג ההודיה מצביעה לדעתי על התרבות החילונית שלו, לא פחות מאשר ה4 ביולי...
&nbsp
אני כן מכירה שתי משפחות חרדיות שלא חוגגות אבל לא בקטע של אנטי אלא בקטע של "אצלנו כל שבת זה ת'נקסגיבינג, לא צריכים עוד אחד ביום חמישי" ו"לגויים אין הרבה חגים אז הם צריכים להמציא, לנו יש מספיק גם ככה".

 

[KallaGLP]

אז מה זה אומר?

שאם יהודים חוגגים אותו, אז כל מה שכתבתי לא נכון? שכולם יחגגו לבריאות, אני הסברתי שגם לי אין שום בעיה עקרונית לחגוג, אם למישהו אחר לידי חשוב שאני אחגוג.

 

[3rd CYR]

שזה בראש שלך

מן הסתם את תחגגי או אל תחגגי מה שבא לך וכל אחד ואחת ימצאו את הקונוטציה שמתאימה להם בחג -- נוצרית, חילונית, הומניסטית, או וכיד הדמיון הטובה

 

[KallaGLP]

נכון, אז אני כתבתי את הקונוטציה שלי.

אם זה מקובל שכל אחד והקונוטציה שלו, מה יש כאן לשכנע איך אחרים מפרשים או מרגישים? אני הרי לא ניסיתי לשכנע אף אחד פה לחגוג או לא, רק הסברתי את הגישה שלי לחגים בכללי. לא זכור לי שכתבתי שהיא מחייבת מישהו, ואף הדגשתי שזה לא עניין עקרוני מבחינתי בכל מקרה.

 

[3rd CYR]

ואיפה ראית אותי משכנעת?

את הבעת את דעתך, אני הבעתי את שלי, מה הבעיה?

 

[KallaGLP]

זה לא מה שהבנתי מהניסוח שלך ושל קודמך.

אני הרגשתי שלא מקבלים את זה שאני רואה את החג באופן שאני רואה אותו. אני לא ביקשתי להיכנס לוויכוח עם אחרים שחושבים מה שחושבים על החג ובוחרים מיוזמתם לחגוג אותו, ולמען האמת אפילו לא אכפת לי איך אני עצמי רואה אותו כי זה חסר כל חשיבות מבחינתי וציינתי זאת רק כהערת אגב, והקפדתי להשתמש בגוף ראשון בלבד, אבל היו כאלה שהתחילו להתווכח איתי, ולהגיד לי "אבל...", כאילו שאני טועה בנקודת המבט האישית שלי. אם לא לזה התכוונת, אז אני חושבת שאפשר לסגור כבר את הנושא, מבחינתי לא הייתה כל בעיה מלכתחילה ובאמת שהוא לא מספיק חשוב בשביל לתפוס כל כך הרבה זמן ומקום.

 

[פולי התוכי]

(שאלתי מסקרנות כנה ומתוך עניין, והסברת יפה את עמדתך

)

 

[KallaGLP]

בסוף, אגב, לא הגשנו את ההודו לאורחים

כי הייתה ביניהם משפחה שומרת כשרות, ובמילוי יש רכיבים חלביים. הכנתי המון בשר מסוגים אחרים, כולל כבש, בקר ועוף. אז לא נראה לי שמישהו הרגיש בחסרונו. מתי נאכל אותו? אלוהים יודע. אולי בחג ההודיה הבא

.

 

[תמי יונועה]

נתחיל עם התודות...מודה שכולם אצלנו בריאים ומאושרים, שיש גג מעל הראש ולשנינו יש עבודה, תודה ששקט בגזרת ההורים מעבר לים... ותודה שיש חברים לעשות איתם את החג.

לגבי האוכל, הבעל מטגן טרקי בשמן עמוק, חוץ מזה נביא חצילים אפויים בטחינה, תפוחי אדמה אפויים, אספרגוס וקינוח.

קניות ביום שישי? לא נראה לי שנלך למולים השנה... אולי נדגום ...

יום שבת עושים מסיבה אצלנו בבית... מישהו חוגג כאן יומולדת

 

[John the Savage]

אז ...

המשפחה של אישתי (ההורים, האחיות והאחיינית) יגיעו אלינו לחג. המשפחה שלה מעדיפים Ham ולא הודו, אז כניראה שזה מה שנכין לחג (עדיין צריך לקנות).

סטאפינג זה למל"מ מבחינתי. לא טעים ולא איכס. בסדר כזה. אולי יום אחד נצא ללכת מכות בקניות בשביל להרגיש את אווירת החג, אבל כניראה שלא הפעם. אחת האחיות של אישתי תשאר כאן לסופ"ש שאחרי החג, אז כניראה שנעשה משהו ביחד אם מזג האוויר יאפשר.

 

[בוקובזה שטראסה]

נצל"ש: חדרה שולטתתתת!

"גן המייסדים בחדרה!!!!!!!!!!!!" - 648 איי בולז, אנד קאונטינג.
&nbsp
ביי פאר, הפוסט הכי פופולארי בפורום הזה. כבוד לחדרה!

 

[xbuffalomen]

בטורונטו קנדה מבקר את הילדה

שנאלצה להחליף את ניו ג'רזי בטורונטו. מקווה שיצא להיות בנייאגרה כי מעולם לא הייתי שם ...

 

[debby12]

לא הבנתי את פשר ה"נאלצה"

מקווה שהכל בסדר

 

[xbuffalomen]

הכל בסדר פשוט נגמרה ויזת העבודה

עברו לקנדה אפילו שמעדיפים את ניו ג'רזי ...

 

[placid1]

איפה בטורונטו?

מהיכרות די אינטימית עם ניו ג'רזי אני יכולה רק למצוא שני יתרונות על פני טורונטו: הקרבה למנהטן וחוף הים. מעבר לכך, טורונטו מנצחת בעיני בכל תחום שעושה את החיים לנעימים יותר.

מתי היא עברה? אם תרצה, אני יכולה לנסות ולעזור לחבב עליה את העיר