שטויות דיגיטאלית

[chi12]

הדיגימונים לא מתרוצצים עכשיו במוחי

אז זה די בעיה, בעיקרון בראש שלי מתרוצץ סיפור עזוי על ערפדים ועל דם, לכן מיוטיסמון יתקבל בברכה

 

[Apikachu L]

"הזוי" ../images/Emo13.gif

אני אשמח לסיפור על דם וערפדים.

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo6.gif

גם אני אשמח.

 

[chi12]

בשלבי כתיבה

אני מרגישה במלכוד, אמא שלי מנסה להכריח אותי ואני מתחילה להילחץ כי אני אוהבת את החופש שלי, ובסוף לא לומדת ולא עושה כום ומתבאסת והולכת עם פרצוף חמוץ. היא כל כך לחוצה ממבחנים, היא לא מבינה שזה לא העולם האמיתי, והיא מלחיצה אותי, ואני רוצה להיות רגועה. כולה יש לי מחר מתכונת בהיסטוריה, החומר קל ואת הרוב אני זוכרת, אבל היא לחוצה כ"כ שאני בעצמי חוששת שאני אכשל משום שלא למדתי ... אבל למה שזה יקרה לי? אני מרגישה לבד, ואבודה. היא טוענת שאני לא התבגרתי משום שקשה לי לשוות וללמוד. השאלה היא אם היא מספיק התבגרה כדי להבין שאני לא רוצה להצליח כמו שהיא רוצה. אני רוצה בסך הכול להיות מי שאני, אני לא רואה את עתידי נהרס משום שלא למדתי למתמטיקה.

 

[אורנית לנצח]

כן,כהה זה בדרך כלל הורים.

אל תדאגי,זה בסדר.היא אומרת את זה מתוך אהבה ודאגה.

מאמי!

 

[אורנית לנצח]

ככה*

 

[chi12]

אבל היא עדין לחוצה יותר מממני

תודה בכל מקרה

 

[chi12]

*ממני

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo24.gifנו,איך היה?

 

[chi12]

סביר עביר

כולה מתכונת בהיסטריה, לא? חירבשתי כמה דברים נקווה שלא יתגלו כשגיאות.

 

[remundo]

הומ (אזהרה: תגובה ארוכה וחפרנית לפניך!)

בגרויות זה לא החיים האמיתיים, אבל עליהן נבנים החיים האמיתיים. גם אמא שלי הטרידה אותי בתקופת הבגרויות שלי בצורה דומה וכנראה שכל האמהות (של אלה שלא לומדים יותר מידי) כאלה בתקופת הבגרויות, היום אני מודה לאמא שלי על זה שהיא עמדה לי על הראש למרות שלמעשה לא ממש הקשבתי לה וכשלמדתי לבגרויות בסופו של דבר זה בא ממני ולא מהשכנועים שלה (למרות שהבנתי והפנמתי את כל מה שהיא אמרה לי, משום מה כשהייתי צריכה באמת ללמוד לא עשיתי את זה. בסופו של דבר למדתי רק לבגרויות שנהנתי ללמוד אליהן, כלומר, כימיה. היי, לפחות היתה לי אחת כזאת!) אבל בעצם אם את עושה גם 5 יח"ל תושב"ע ו 5 יח"ל תנ"ך חוץ מהבגרויות הרגילות.. אז אומרים שלדתיים באמת אמורים להיות ממוצעי בגרויות גבוהים יותר (אבל זה לא אומר שאת יכולה לזלזל! יש גם דתיים שבקושי מגרדים את השמונים עם כל הבונוסים, לכל כלל יש יוצא מהכלל! ) אבל חוץ מזה באמת שלפסיכומטרי גם כן יש הרבה השפעה על העתיד ובשבילו בדרך כלל משקיעים בין חודשיים לשלושה חודשים (לפסיכומטרי! אם עושים שני פסיכומטרי, אז משקיעים בסה"כ בין ארבע חודשים לשישה חודשים, וכן הלאה..) ולנקודת פסיכומטרי אחת יש משקל של עשר נקודות בגרות או משהו כזה, בקיצור עם פסיכומטרי מכובד יכול להיות שיקבלו אותך גם עם בגרויות לא משהו (אבל אסור לסמוך על זה! צריך גם ללמוד ליתר בטחון!) חוץ מזה שבגרויות בימינו זה באמת לא כזה סיפור.. (חוץ מתנ"ך, כמובן. בבגרויות האלה לא תמיד יש קשר בין מה שלמדו ונבחנו עליו לאורך כל השנה לבין הבגרויות בעצמן. אני מכירה מישהי שהצליחה בזה בזכות שהיא התרגלה לחרבש תשובות לאורך כל השנה, או שזה לפחות מה שהיא אמרה ^^" O_O ) כל מה שרציתי להגיד בתגובה הזאת בעצם, זה שאת צריכה להשקיע בלימודים כמו שאמא שלך אומרת לך גם אם זה נראה לך מיותר וגם אם זה באמת מיותר. הרי עכשיו ממילא יש לך חופש ובסך הכל כמה חודשים להשקיע בבגרויות ואחרי זה יהיה לך החופש הגדול. בטח אין לך הרבה מה לעשות בכל הזמן הזה ממילא כי כל החברות שלך לומדות בעצמן. הפורום הזה-לא פעיל במיוחד גם ככה, וחוץ מזה אחוז נכבד מהאנשים פה (זותומרת, אני ^^") נמצאים פה רק בשעות אחה"צ והערב (ואולי גם לפעמים בשעות שהם אמורים לישון בהן אבל הם מוצאים את עצמם מול המחשב משום מה. אבל עכשיו יש לי חופש לכבוד שבועות יאי ^_^) אז רוב הזמן לא אמור להיות לך מה לעשות-חוץ מללמוד-אז למה שלא תלמדי? תכף זה נגמר, לא נשאר עוד הרבה, גם אם את באמת לא צריכה את זה-לפחות תעשי נחת לאמא שלך ^^" -אז מה אכפת לך? (וזה לא שחס וחלילה אני לא רוצה לראות אותך כאן יותר ;; זה פשוט יותר טוב בשבילך ללמוד עכשיו..) בהצלחה!!1

 

[chi12]

בהחלט חפירה

אבל זה בהחלט היה מענין. גם את מפספסת את הנקודה, זה לא שיש לי סיבה לא ללמוד, אני פשוט לא מוצאת את הטעם בללמוד.. שאני אהרוס אותו בדמי, זה מיותר ולא הכרחי.הישג יד, אבל אני לא מתכוונת להשתמש בו. דרורה ו פתח מילוט נמצא ב יכול להיות שיהיה לי ממוצע בגרות טוב, וגם פיסכומטרי טוב, אבל זה עדין לא מבטיח לי עבודה טובה. אני דואגת ליצור את עתידי בשתי ידי, בתכונותי הטובות ובאלו שפחות. אני לא יודעת איך להסביר לך אז אני אעתיק משהו שכתבתי אתמול, וזאת תהיה חפירה מצוינתXD. "עולם יפה! רחם עלי שלח אותי אליך תן לי להכיר אותך כמו שאתה עם כל הטוב שבך. אני יודעת שאתה טוב, אין משהו לא טוב בבריאתו של אלוקים. רעש צחוקם והתלהבותם של הילדים לוחש לאוזני. איך העולם היה מתקיים בלי רעש זה? וציפורים מציצות את שירתן. ואני, חצי בפנים חצי בחוץ (באותו זמן ישבתי על חלון חצי פתוח, וביאזה שהוא מקום יכול ליפול ולשבור כמה אברים)יכולה לקפוץ בכל רגע פנוי מהחלון ולהרוס את חיי. האם אעשה זאת? אני חושבת שלא. העולם יפה מכדי שאני אהרוס אותו בדמי, זה מיותר ולא הכרחי. פתח המילוט נמצא בהישג יד, אבל אני לא. מחר יש מתכונת בהיסטוריה וללמוד לא הצלחתי, אבל כל כך הרבה אנשים דואגים להלחיץ אותיף אז למה שאני אעשה זאת גם לעצמי? זה רק לימודים אחרי הכול, והמחשבות שלי זה הדבר היחיד שנשאר לי שמראה על חרותי. אז מדוע להכניס למוחי מחשבות על לימודים? מדוע לא לחשוב על דברים טובים יותר? חלומים יותר? קסומים יותר? ואמיתים יותר? מדוע ללמוד אם אפשר שלא ללמוד? למה להיות במרדף אחרי ההצלחה? זה לא מה שיציל אותי מגורל דומה משאר האנשים. מחשבותי כן, אם יהיו לי מחשבות שונות ומיוחדות אני אהיה שונה ומיוחדת, ולכם אני מיוחדת כי אני אחרת. כי אני גאה במי שאני, גאה בדתיות שלי, גאה בחיים שלי, גאה בחברים שלי ומעריצה את האלוקים שלי שנתן לי לבחור מי להיות. הוא נתן לי את האפשרות להיות מיוחדת. בלעדיו לא הייתי נולדת כלל. אם כך מדוע ללמוד בלי הרף כשהאמת האמתית נמצאת במרחק הושטת יד? מדוע אנשים מלחיצים אותי ורוצים שאבזבז את כוחותי על לימודים, אם זה לא מה שיגרום לי להיות מי שאני, ולא אני אהפוך להיות כמו כולם. אדם ללא מחשבה, או מחשבה בלי אדם מאחוריה. לכן לחץ חברתי לא מפריע לי, כי אם אנשים אחרים עושים את זה, זה עדין לא אומר שזה נכון יותר ממה שאני עושה. אני מעדיפה להיות אני לטוב ולרע מאשר להיות כל אדם אחר. ועכשיו תגידו לי, אני נראת לכם לא בוגרת? אז מה אם אני לא לומדת כמו שאנשים אחרים רוצים שאלמד, האם זה הופך אותי ללא בוגרת? אם אני מסוגלת ללכת כנגד הזרם ולהיות יחודית אל תעמיסו עלי בעיות קשב וריכוז. מה אכפת לי איזה בעיות יש לי? אני ג ככה לא רוצה להצליח כמוכם. אני רוצה להצליח כמוני. להצליח בתור מי שאני, בתור בן אדם מיוחד. היתם מאמינים שיצור כמוני נחשב ללא בוגר? אני יודעת שלא כי גם אני לא מאמינה בזה.

 

[remundo]

גם יל היו מחשבות כאלה בדיוק

בתקופת הבגרויות. לא עשיתי שם דבר מיוחד כשלא למדתי, רק הסתובבתי וחלמתי כל היום (האמת היא שמאז ומעולם זה היה ככה, תקופת הבגרויות היתה יותר "גם", רק שאת זה זוכרים כי התקופה ההיא יותר אפקטיבית מה"מאז ומעולם") הרעיון בעצם הוא שאת יכולה להמשיך להיות כמו עצמך, מיוחדת כמו עצמך ולהצליח כמו עצמך אולי גם מבלי להזדקק לתעודת בגרות ופסיכומטרי בכלל, אבל הרעיון הוא שתעודת בגרות טובה בשום אופן לא יכולה להזיק לך. את בקושי התחלת את החיים שלך ואת עדיין לא יודעת למה תגדלי להיות ומה תרצי לעשות כשתהיי גדולה ומה דרוש כדי לעשות את כל זה (תקני אותי אם אני טועה), יכול להיות בשביל זה דווקא כן תצטרכי תעודת בגרות, לכן כדי לך להשקיע חודשיים וחצי כל שנה במשך שלוש שנים כדי להוצאי תעודת בגרות כזאצ-זאת לא הרבה השקעה ובתכלס זה לא אמור להפריע לך יותר מידי עם כל שאר העיסוקים והמחשבות והחלומות שלך, זה בסך הכל יכול רק לעזור לך. דוקא כשאת בוחרת לא ללמוד את בוחרת לחיות את הרגע ולא דואגת לעתיד שלך. את יכולה להיות מיוחדת והכל גם עם תעודת בגרות מוצלחת, ותאמיני לי שדברים כאלה זה באמת לא מה שנותן לכל אדם ייחוד (הרי לא צריך להיות גאון במיוחד או מטומטם במיוחד כדי להוציא תעודת בגרות מצויינת בצורה לא נורמלית או לא להוציא תעודת בגרות בכלל. עם הרמה של הבגרויות היום ועם העצלנות של האנשים היום, כל אחד יכול לעשות את שני הדברים האלה. טיב תעודת הבגרות שלך עצם קיומה זה לא מה שיתרום או יגרע מהייחוד שלך. אם את מסתפקת גם בתעודת בגרות פחות טובה זה לא אומר שהיא גם צריכה להיות כזאת, לא תמיד מה שמספק אותנו מספיק גם כדי להגשים את הדברים שאנחנו חולמים עליהם. החיים הם מרדף אחרי הצלחה אם תרצי בזה או לא-את אולי רוצה להצליח בדברים אחרים, אבל בטח יש דברים שאת רוצה להצליח בהם ומוכנה להתאמץ בשבילם. אם לא היה לנו לאן לשאוף, החיים שלנו היו משעממים מאוד..)

 

[Digi Lista]

כתבתי קודם משהו והמחשב נתקע באמצע...

אומנם אני מתכננת להגיב בהרחבה כנראה מחר בבוקר(כרגע הראש שלי קצת כואב,כנראה הצטברות החודש האחרון שהיה עמוס לטוב ולרע)אבל בינתיים אני אנסה לשחזר חלק מהתגובה שרשמתי קודם... כמו שכתבתי הרבה פעמים כאן ובמקומות אחרים כשהזדמן לי להיתקל בנושא-אני חושבת שהדרך בה מלמדים אותנו(ההורים ומערכת החינוך הקיימת כיום) לוקה בהרבה בעיות,הבולטת שבהן לדעתי היא העברת החומר הלימודי,מילא החומר שברובו לא חיוני לחיים(אתם רואים מישהו מבקש ברחוב שני איקס מינוס שורש בריבוע?או אדם שמספר משהו ותוך כדי מנתח פסוקיות תחביריות...)העובדה שמתמקדים באיך לשנן אותו כמה שיותר בעל פה ופחות בהטמעתו בתוכנו גורמת לחומר להישכח כמעט לגמרי מיד בתום הבגרויות,את הבגרויות לא מחזירים וככה גם אי אפשר לדעת במה טעינו ומה אפשר לשפר,פשוט לומדים כדי להקיא את החומר,הופכים אותנו למטחנות ציונים... אני חושבת שבהחלט צריכים להשקיע יותר בקידום כול אחד באופן אישי ומעמיק יותר לחיים עצמם,כול אחד בתחום שמעניין אותו,להתחיל את המגמות יותר מוקדם מאשר כיתות י'- י"א ולפתח אותנו לפי ידע אמיתי ולא שינון מהזיכרון. ציונים טובים לא מזיקים אבל כשהרצון להשיג ציונים טובים בא על חשבון האהבות האמיתיות שלנו(ואני לא מדברת על בילויים במועדונים אלא על השכלה ולמידה מעשית)ועל מה שמאתגר אותנו מדובר בבעיה. בתור מישהי עם בגרות מלאה אבל בממוצע ציונים לא של 100 או 90 ואחת שלא מתכוונת לעשות פסיכומטרי בשלב הקרוב(וכנראה בכלל כי אני לא רואה אפקט ללמוד חומר בכמויות בשביל מבחן אחד שסביר שהלימודים אחריו לא יעשו בהקשר לחומר שהעניק לנו הציון בפסיכומטרי)אני דווקא לא רואה את עצמי ברמה נמוכה,זה לא צנוע אבל אני יודעת שיש תחומים שאני יכולה להגיע בהם רחוק גם בלי ציונים גבוהים,הוכחתי את זה בתקופת התיכון כשהתמקדתי בעריכת עיתון ביה"ס למשל והגעתי ליותר הישגים אישיים,אתגרים,סיפוק,מסקנות,ידע,גבמה וגיבוש ליחוד אישיותי וכמובן אפשרויות חדשות שנפתחו לפניי ואני משתמשת בכול מה שרכשת בשנה של עבודה יותר מאשר כול השנים שנבחנתי עליהן בביה"ס,זאת למעשה הגאווה האמיתית שלי ולא עוד איזה 100 בבגרות. המשך יבוא...

 

[remundo]

הבנת אותי לא נכון

או שאני הבעתי את עצמי בצורה שגויה, בכל אופן, לא התכוונתי בשום אופן להגיד שאנשים בעלי ציוני בגרות פחות טובים ו/או פסיכומטרי אם בכלל הם חכמים פחות. להיפך, אפילו אמרתי שלא צריך להיות חכמים או טיפשים כדי להצליח או להכשל. גם אני תמיד שנאתי את צורת הלימוד המכאנית והלא יצירתית הזאת, אם כי בעצמי לא חשבתי על הטווח הרחוק של מה שישאר מכל הלימודים האלה אלא פשוט על חווית הלמידה עצמה. לא אמרתי שאי אפשר להצליח בלי תעודת בגרות או פסיכומטרי. התכוונתי לזה שתעודת בגרות טובה ופסיכומטרי גבוה פותחים הרבה דלתות, ותמיד טוב שיהיו כמה שיותר דלתות פתוחות בתור התחלה. חודשיים וחצי בשנה במשך שלוש שנים זאת לא הקרבה גדולה מידי, גם אם בסופו של דבר לא משתמשים בזה. מהבגרויות והפסיכומטרי באמת לא יוצא כלום חוץ מציונים שלא מעידים על כלום אבל הכרחיים כדי להתקבל למוסדות אקדמאים כאלה ואחרים (וגם פותח דלתות בצבא). צריך למחות על זה שמערכת החינוך לא משהו ובגרויות ופסיכומטרי לא תורמים לנו שום דבר, אבל לא במחיר העתיד האישי, גם אם למעשה בסופו של דבר ממילא לא משתמשים בתעודת הבגרות-אף פעם אי אפשר לדעת.

 

[Digi Lista]

יש מצב שהבנתי לא נכון...

אבל זה בגלל שבאמת לא הייתי מאה אחוז מרוכזת בכתיבת התשובה בפעם השנייה כי באמת הימים האחרונים שאבו ממני את האנרגיות ואני בקושי מבינה מה בעצמי אני אומרת אז מה אחרים אומרים/כותבים זאת בכלל בעיה...נראה לי שעכשיו אני מרוכזת יותר אז ננסה לקרוא שוב ולהגיב במדוייק,אבל אני לא מבטיחה 100% שאני לגמרי מאופסת עדיין... אני בעד ללמוד בעיקר בשביל להשכיל ולרכוש ידע מעמיק ומקיף אבל נגד ללמוד מבלי להתחבר לחומר הלימוד או ללמוד בלחץ של הורים ומשפחה,בכלל אצלי מדובר באופן אוטומטי במצב "אנטי" כשמכריחים אותי לעשות משהו ועוד כשאני לא מתחברת אליו עם כול הלב והנשמה(והאנרגיות),כשמשהו מושך אותי אני הולכת איתו בקיצוניות עד הסוף וכשלא התחברתי למשהו כבר עדיף לתקשר עם קיר כי אני לא מסוגלת להביא את המיטב ולא חשוב בכלל אם המקצוע יוקרתי,בעל אתגר ומעניק מעמד למשל והעולם יכול להתהפך וזה עדיין לא יגרום לי לשנות את דעתי,עם כמה שצריך לדעת להתפשר בחיים אני מעדיפה לקחת אחריות על הבחירות שלי ולהתמודד איתן בלי שכול הסביבה תדחוף את האף ותגיד לי מה,איך,כמה ולמה לעשות...כשלמדתי לבגרויות השקעתי בעיקר במקצועות שאהבתי ורכשתי ידע רב בלי קשר למה שעליו נבחנים ולמה שירד במיקוד(למשל בתקשורת עיונית בגלל שאני חיה את חומר הלימוד אני יכולה בערך בכול זמן נתון לשלוף תיאוריות ומונחים תקשורתיים ולנתח ברמה התקשורתית)גם אם היה ברור לי שההתמקדות הזאת באה על חשבון ציונים גבוהים יותר במקצועות "נחשבים" יותר,ככה גם חוויית הלמידה כפי שהזכרת לא נהרסת. תעודת בגרות טובה ופסיכומטרי גבוה פותחים דלתות,השאלה אם אלה הדלתות שאנחנו רוצים שיפתחו לנו וזה עניין אינדיווידואלי לחלוטין,בזמן האחרון כול הזמן שואלים אותי מה אני מתכננת לעשות עם עצמי בתום השירות לאומי ואני עונה שקודם כול אני רוצה למצוא עבודה ולעשות כמה קורסים שמושכים אותי כבר הרבה זמן,השאלה הבאה היא כמובן אם אני לא רוצה ישר להתחיל ללמוד לתואר ולמה אני מחכה,התשובות שלי הן תמיד שאני אלמד בעתיד כנראה דרך 'האוניברסיטה הפתוחה' שלדעתי תתאים לי יותר מאוניברסיטה/מכללה רגילות ושמבחינתי התואר כרגע פחות בוער ואני רוצה ללמוד ולהתפתח בתחומים שאני יכולה להצליח בהם,אם טוענים שללא תואר לא מתקבלים לעבודות אני עונה שזה לא בהכרח נכון כי יש מקצועות שצריך קודם כול תכונות אופי מסויימות,הרבה התמדה ורכישת ידע מניסיון(וכמובן גם יחסים עם אנשים לא תמיד מזיקים בגלל שפתאום בשיחות סתמיות עלולים להתקבל הפתרונות עבורנו,אני לא מתמקדת בפרוטקציות וניצול קשרים נוכח העובדה שאני קצת מתנגדת לדברים כאלה ומעדיפה את ההגעה העצמית ולא את התלות הזאת שבזכות מישהו אחר הגעתי לאן שהגעתי ועכשיו אני מחוייבת לו ולמהותו),עובדה שהרבה אנשים הייטק למשל מצאו עצמם מובטלים אפילו עם מיליון תארים...לפעמים דווקא כשדלתות מסויימות נסגרות בפנינו נפתחים חלונות צדדים ששואבים אותנו למקומות אחרים שמתגלים לא פעם כיותר מוצלחים עבורנו מאשר הדלתות הראשיות ולעיתים אחרי הכניסה מהחלונות פתאום מקבלים במקביל מפתחות לארבע דלתות ראשיות באותו הזמן ואנחנו צריכים לבחור... בהחלט אי אפשר לדעת במה נשתמש מתעודת הבגרות והפסיכומטרי אבל אני מתקשה להשלים עם השיפוט של בני אדם לפי ציונים,השבוע מה שמזכיר לי אמרה לי הסייעת של הכיתה על מישהי שעיצבנה את שתינו(אותי היא תמידית מעצבנת רק בעצם הנוכחות שלה,פשוט כי היא נדחפת וחושבת שמגיע לה הכול וזה כשהיא לא טורחת להשקיע אפילו אלפית)שאין לי מה לקחת אותה רציני ושהיא בעיקר פרימיטיבית בטירוף(מה שנכון) שלא למדה אפילו שנייה במערכת החינוך,עניתי לה בכנות שלא אלה הכלים לפיהם אני בוחנת אנשים,אני פשוט לא מעריכה אנשים שחושבים שהכול יגיע אליהם בלי מאמץ ועוד מעיזים לקחת ולקנא במי שזוכה בזכות גמורה להישגים,גם לי אין עדיין תעודה או תואר מלבד תעודת בגרות עם ממוצע סביר בלבד ולמרות הכול רואים בבירור את ההבדלים בין הרבה אנשים אחרים במקום לביני מבחינת עבודה וגישה,לפעמים ההתנהגות במקומות מסויימים טבעית שנראה שאני שם שנים והרבה מתבלבלים כולל המחנכת של הכיתה והצוות המקצועי(פיזיותראפיסטיות וקלינאיות תקשורת לדוגמא) ונותנים לי פרטים ומשימות ברמה גבוהה במיוחד שלפעמים אני צריכה להזהיר אותם ואת עצמי לא להיכנס למשהו שגדול עליי בכמה מידות(בינתיים),אם כי בדרך כלל אני דווקא מעריכה אנשים כאלה שנותנים לי יותר אתגרים וקרדיט ובעצם ההצלחה בהם היא פתיחת הדלתות האישית מבחינתי בשלב הזה...

 

[אורנית לנצח]

אפשר להגיד בגדול שאני מסכימה עם כולכן

כי כולכן אומרות פה דברים נכונים. אני אישית לומדת באוניברסיטה הפתוחה ובשביל זה לא הייתי צריכה ציונים גבוהים או פסיכומטרי.אבל אני מסכימה שלמקצועות מסוימים באוניברסיטאות אחרות ציונים זה דבר חשוב ואם רוצים ללמוד אותם חייבים להשקיע בשביל זה.

 

[chi12]

*סוגרת את כל הדלתות, ומתחבא מתחת לשולחן עם מחברת ותארת איך זה להיות כאילו ברעידת אדמה.* אני רוצה להיות סופרת, אני שונאת את זה שאנשים מחשיבים יותר מידי את הציונים, ומנסה להוכיח את זה. או סתם מנסה היכשל. אני רוצה ללמוד דברים בדרך שלי, זה טיפשי שלא נותנים לנו השנה ללמוד גמרא זה אחד המקצועות היותר מענינים שיש. כיום קל יותר ללמוד דברים מפעם. קל יותר להחכים. קשה יותר לחדש דברים, וזה מה שאני רוצה. לחדש את המציאות ולכתוב אותה מחדש בדרך שנוחה לי. אני לא יודעת איך להסביר רגשות, אבל יש לי שאיפות גבוהות בשביל עצמי.

 

[remundo]

ועל זה בדיוק אמא שלי אמרה לי

שציור קומיקס זה לא יכול להיות מקצוע, אלא רק תחביב לצד מקצוע, כי אי אפשר להתפרנס מזה ממש אז צריך גם לעבוד במשהו שיוצא ממנו הרבה כסף, ולהשאיר ציור קומיקסים בתור תחביב צדדי כזה שאם מצליחים ומתעשרים ממנו אז יופי לא צריך לעבוד יותר בשום דבר אחר, ואם לא-אז תמיד את את האלטרנטיבה (וגם ה"מקצוע" לא מוכרח להיות משעמם ורב סבל, אני בטוחה שיש תחומים נוספים שמענינים אותך חוץ מספרות ושתהני לעבוד בהם). אבל כשאמרתי את כל זה למישהי אחרת שחולמת להיות מנגקה, היא הרגישה שנאי מזלזלת בחלום שלה ו"למה אף אחד לא מבין שאני מתייחסת לזה בתור שאיפה רצינית?" אני לא אגיד לך מה לעשות בחיים, אני רק אגיד לך שבכל מקרה, אף פעם לא תזיק לך תעודת בגרות טובה ופסיכומטרי נחמד (אם כי בנוגע לפסיכומטרי-כדאי לעשות אחד כשאת יודעת שאת רוצה להרשם למוסד אקדמי כלשהו, כי אחרי משהו כמו 10-11 שנה פג תוקפו של הפסיכומטרי וצריך לעשות עוד אחד. אבל אני לא חושבת שייקח לך ככ הרבה זמן גם ככה, אז גם על פסיכומרטי אפשר להגיד "מה אכפת לך לעשות אחד" ^^") ושבאמת לא דרושה הרבה השקעה כדי להשיג כאלה, גם אם אין לך כרגע שום כוונות להשתמש בהם בעתיד-אף פעם אי אפשר לדעת.

 

[chi12]

אני שונאת שופטים אנשים על פי הציונים

שצריך כל כך להתאמץ כדי לסגור דלתות. את די מרובעת אם את מפחדת לסגור דלתות, אני אסגור את כל הדלתות שיתחשק לי ואמוטט את התקרה (זה נשמע כאילו אני מתמרדת,, בעצם אני מתמרדת X)). אבל בכל מקרה, מקצוע טוב לא מבטיח לי חיי עושר, הוא אולי מבטיח בטחון כלכלי (גם זה לא תמיד נכון, יש אבטלה אפילו לאנשי עם מלא תארים אין פרנסה), אבל הוא לא מבטיח עושר. בעיקרון כולם כל כך מפחדים שבילי שאני אסגור את דלותותי בטרם עת עד שבסופו של דבר אני אעשה זאת. לא צריך הרבה השכלה כדי להיות מרוה, תמיד אפשר להיות מורה. חוץ מזה שכל עבודה מכבדת את בעליה, אז אני לא רואה רע בלא לעשות בגרות אפילו. למען האמת אני רואה משהו רע בתרבות המערב, בתרבות של ההצלחה, בתרבות של השאיפה ללא סוף לממוצע גבוה והרבה כסף. היא מאימת עלי, ואני בורחת אל התחום האהוב והמוכר- הכתיבה. אינני רוצה להיות עוד חכינית של התרבות המוזרה שלנו (ברגעים אלה ממש אני משכנעת את עצמי יותר ויותר כי אין לי צורך בתעודת בגרות). אני לא רואה את עצמי מתפרנסת רק בתור סופרת, אבל אני בהחלט לא רואה אותי בין המבחנות עושה ניסוים.למען האמת הייתי רוצה להקים בי"ס, לבטל תעודת בגרות, הייתי רוצה לארגן טיולים להכרת א"י. הייתי רוצה להיות מדריכה טיולים מגניבה כזאת, שמביאה לטיול תנ"ך (כמובן!) ומוציאה מהתיר חנית ומתחילה לספר על שאול שזרק על דוד חנית (רגע, חנית זה לא קצת גדול לתיק?) אם שאיפות כאלה צריך תעודת בגרות? תמשיכי לשגות באשליות שתעודת בגרות תבטיח לך חיים טובים, תמשיכי. כשתעוררי מהחלום בגיל 60 זה כבר יהיה מאוחר מידי כדי לתקן את זה אפילו בילדים שלך.