פפחחח- המשך, בילבולי שכל שלנו בענין לימודים..
זה קצת לא קשור לשטויות דיגיטליות אבל זה המשך. אני מצטערת שפגעתי בך, זה לא היה בכוונה, אני לא חושבת שצריך להשוואות ביני לביניך, אבל בטעות עשיתי את זה. למה? כי את מנסה לשכנע אותי ללמוד, ואני באמת מנסה להבין מאיפה זה בא לך אז אני קצת משווה. כי מבחנתי לימודים זה אסימפטוטה שואפים לאפס... (אני אוהבת להשתמש במה שלמדתי לחיים, בעיקרון הסברתי באיזה פורום את עיקרון התיאנות של החסידות). סתם~ זה לא שואף לאפס, אבל אם ידברו אלי במושגים שלי זה לא יעבוד. את סתם נהנת להגיד לי ללמוד כי את לא צריכה ללמוד, ואת גורמת לי להתנגד. במקום להגיד לי ללמוד לילחם נגד היצר ודווקא ללמוד למרות שאני ממש לא רוצה, אומרים לי שאני חסרת בגרות. זה פשוט בזבוז! בקום להעלות לי את הביטחון עצמי ולתת לי את המתמטיקה בתור אתגר אני רואה בכך הוכחה לחוסר בגרותי (לדברי אימי). אני בן אדם שקודם כל חשוב לו איך הוא מתנהג, ורק אחרי זה להצליח במה שכולם מנסים להצליח כמו לימודים, דווקא משום שזה קל לי אני רואה עד כמה החומר טפל ולא שווה שום דבר. ל הייתי צריכה להשוות, האופי שלי לא יותר טוב משלך או להפך, לכל אחת יש אופי אחר. ואת תמיד יכולה להגיד שנעלבת כי אם לא תגידי אני באמת לא אדע. בקיצור כשהבנתי איך לגרום לעצמי ללמוד זה היה מאוחר מידי (או שלא) בכל מקרה אני רוצה לבכות! אני לא מצליחה לבכות! אין לי דמעות, כבר הרבה זמן לא בכיתי. הבגרות היתה עכשיו היה בסדר ב-007 ו- מעל 006 מעל 80 005 זה היה מעייף שש שעות של בחינות, חצי שעה הפסקה עד שמצאתי את הכיתה, ואז צריך להיות בכיתה רבע שעה לפני כלומר אין זמן, ואין גם אם מי להתחרפן. קטע שכתבתי לא מזמן ואני לא מפסיקה להגות אותו ולשנן אותו בפיות אנשים מסכנים: "תבכה, תבכה כל עוד אתה יכול תבכה תבכה כל עוד זה אפשר תבה כאילו אין מחר כאילו נולדת רק אתמול תבכה כמו שמעולם לא בכית תבכה על מה שלא זכית לעשות תבכה תבכה בלי סיבה הגיונית רק משום שאתה יכול תבכה במקומי!" בקקיצור הלואי ויכולתי לבכות, אבל כמה שאני מנסה אין לי יותר משלוש הרבה חמש דמעות וגם זה בדוחק, ואני כ"כ רוצה לבכות
זה קצת לא קשור לשטויות דיגיטליות אבל זה המשך. אני מצטערת שפגעתי בך, זה לא היה בכוונה, אני לא חושבת שצריך להשוואות ביני לביניך, אבל בטעות עשיתי את זה. למה? כי את מנסה לשכנע אותי ללמוד, ואני באמת מנסה להבין מאיפה זה בא לך אז אני קצת משווה. כי מבחנתי לימודים זה אסימפטוטה שואפים לאפס... (אני אוהבת להשתמש במה שלמדתי לחיים, בעיקרון הסברתי באיזה פורום את עיקרון התיאנות של החסידות). סתם~ זה לא שואף לאפס, אבל אם ידברו אלי במושגים שלי זה לא יעבוד. את סתם נהנת להגיד לי ללמוד כי את לא צריכה ללמוד, ואת גורמת לי להתנגד. במקום להגיד לי ללמוד לילחם נגד היצר ודווקא ללמוד למרות שאני ממש לא רוצה, אומרים לי שאני חסרת בגרות. זה פשוט בזבוז! בקום להעלות לי את הביטחון עצמי ולתת לי את המתמטיקה בתור אתגר אני רואה בכך הוכחה לחוסר בגרותי (לדברי אימי). אני בן אדם שקודם כל חשוב לו איך הוא מתנהג, ורק אחרי זה להצליח במה שכולם מנסים להצליח כמו לימודים, דווקא משום שזה קל לי אני רואה עד כמה החומר טפל ולא שווה שום דבר. ל הייתי צריכה להשוות, האופי שלי לא יותר טוב משלך או להפך, לכל אחת יש אופי אחר. ואת תמיד יכולה להגיד שנעלבת כי אם לא תגידי אני באמת לא אדע. בקיצור כשהבנתי איך לגרום לעצמי ללמוד זה היה מאוחר מידי (או שלא) בכל מקרה אני רוצה לבכות! אני לא מצליחה לבכות! אין לי דמעות, כבר הרבה זמן לא בכיתי. הבגרות היתה עכשיו היה בסדר ב-007 ו- מעל 006 מעל 80 005 זה היה מעייף שש שעות של בחינות, חצי שעה הפסקה עד שמצאתי את הכיתה, ואז צריך להיות בכיתה רבע שעה לפני כלומר אין זמן, ואין גם אם מי להתחרפן. קטע שכתבתי לא מזמן ואני לא מפסיקה להגות אותו ולשנן אותו בפיות אנשים מסכנים: "תבכה, תבכה כל עוד אתה יכול תבכה תבכה כל עוד זה אפשר תבה כאילו אין מחר כאילו נולדת רק אתמול תבכה כמו שמעולם לא בכית תבכה על מה שלא זכית לעשות תבכה תבכה בלי סיבה הגיונית רק משום שאתה יכול תבכה במקומי!" בקקיצור הלואי ויכולתי לבכות, אבל כמה שאני מנסה אין לי יותר משלוש הרבה חמש דמעות וגם זה בדוחק, ואני כ"כ רוצה לבכות