שטויות דיגיטאלית

[remundo]

ריגעון O_O

אני לא מבינה מה עוד אני צריכה לכתוב כאן כדי לגרום לכם להבין שאני לא שופטת אנשים לפי הציונים, כל מה שאמרתי זה שתעודת בגרות ופסיכומטרי פותח דלתות שחבל לסגור מראש, לא צריך לסקול אותי כל כך בגלל זה O_O להקי בית ספר זה נחמד, אבל איזה הורים ירשמו את הילדים שלהם לבית ספר בניהול מישהי בלי תעודת בגרות? בעצם, יכול להיות שאם זה בית ספר טוב אין כל סיבה שהם לא ירשמו אותם, אבל מאיפה יהיה לך תקציב לכל זה? או שזה יהיה בית ספר פרט ויקר, או שזה יהיה בית ספר ממלכתי. כדי לפתוח בית ספר ממלכתי.. טוב, אני אף פעם לא התעניינתי בזה במיוחד אז אני לא יודעת מה בדיוק צריך בשביל זה, אבל נראה לי שקשרים זה אחד הדברים. אם לא קשרים אז השכלה בתחום וניסיון, לא נותנים סתם ככה לכל אחד לפתוח בית ספר. תעודת בגרות היא בהחלט לא מה שמעניק חיים טובים. הדבר היחיד שמעניק חיים טובים בודאות מלאה היא קשרים. במידה ויש לך דבר כזה, אשריך, את מוזמנת גם להתבטל כל ימיך, לשבת ולכתבו במזגן גם אם לא יצא לאור אף ספר שלך, ולקבל כסף דרך הקשרים האלה באמתלה של איזושהי עבודה. אנשים בלי קשרים צריכים לעבוד קשה, צריכים להתאמץ בחיים. כן, גם לסבול. החיים הם לא תמיד יפים וטובים. את אולי חיה בבועה ולא יודעת במה אנשים מוכנים לעבוד רק כדי להביא כסף הביתה. (מורה זה בכלל לא כזה מקצוע נוצץ, אגב, ולעבוד בזה זה גם סוג של עבודה קשה. לא כל אחד יכול להיות מורה, רק אנשים עם קשרים או אנשים שלמדו והשקיעו. אנשים שהלכו לסתם סמינר להיות מורים לא יתקבלו כל עוד יש אדם אחר שמקושר למנהל ורוצה את התפקיד הזה. אנשים עם תעודת הוראה ותואר באוניברסיטה כן יתקבלו.) תסלחו לי שקיבלתי מהעולם הזה את הרושם שלעבודות שאינן דורשות השכלה יש צורך בפרוטקציות. בתור אדם בלי יותר מידי קשרים בת שושלת צבעים ומורים, אני מתכוונת לכייף בין המבחנות למחשבים ולהרוויח בוכטות בחיי הטובים. תודה רבה לך על כל האיחולים וסליחה שניסיתי להסביר לך מה הדבר הנכון בעיני לעשות (זה היה אמור להיות לטובתך כל השרשור הזה, אגב O_O ).

 

[chi12]

לפעמים קורה שהכותרת לא קשורה לקטע

במיוחד אצלי, בהודעה הקודמת שלי זה היה ככה, אני בהחלט לא חושבת שאת שופטת אנשים לפי ציונים. אני עדין לא חושבת שקשרים יבטיחו לי חיים טובים, שום דבר לא יבטיח לי חיים טובים "יד רוחצת יד", את הגורל אני משאירה לאלוקים. כמו שכתבתי בשורה הראשונה שלי ני אסגור את כל הדלתות שיתחשק לי ואמוטט את התקרה (זה נראה לי המשפט הכי נכון משם. אני רוצה למוטט את התקרה, אני יודעת שזה לא כדי ומסוכן, אבל אני רוצה זה מאתגר אותי יותר מחיים רגילים (כנראה שאני לא אעשה זאת כי בסה"כ אני די פחדנית כשזה מגיע ללהרוס לי את החיים) אז כל הקטע שכתבתי זה בעצם סוג שלמוטט על עצמי את התקרה, אני מניחה שבתוך תוכי אני יודעת שזה מיותר וזה לא הכרחי, אבל אני תמיד נסחפת לקיצוניות. אני יודעת שאני לא אעשה את הדברים האלה כי אני פחדנית, אני מפחדת להרוס את עצמי ולישאר בלי כלום. אני יודעת שאת לא תרצי שיהיה לי רע, אבל אני מגישה צורך להתנגד כי את כאילו אומרת לי את הדברים במין עליוניות כזאת. כאילו עברת הכול ואת יודעת יותר טוב ממני, וזה מעצבן כי אז אני לא יודעת איך להתיחס אליך. מצד אחד את לא הרבה יותר גדולה ממני ואני לא יכולה פשוט להגיד לך: "כן, כן" ולעשות משהו אחר. ומהצד השני אני מרגישה שאת כל הזאת משתמשת בזה שאת גדולה ממני ויש לך יותר ניסיון (אני יודעת שבחיים לא חשבת את זה, אבל זאת התחושה שנוצרת) יש לי הרבה פעמים גאוה מיותרת, אבל בד"כ לא קשה לי להודות בטעויות, אני אפילו רואה בזה הצלחה בלבקש סליחה. דיברתי אליך לא יפה מקודם, אני מבקשת סליחה. כן, אני רוצה שתגידי שאת סולחת לי גם עם מבחינתך אין על מה לסלוח. אבל זה לא בא ככה סתם, אני לא סתם אומרת לאנשים מה שבראש שלי, כמו בלשון הרע שזה אשמה של שלוש אנשים: השומע, המספר, וזה שנאמר עליו. זה שנאמר עליו ל קשור מה הוא אשם שדיברו אליו? אלא שאם הוא נתן סיבה שידברו אליו כנראה שהוא לא היה בסדר. אני לא רוצה להאשים אותך או משהו כזה, אבל אני מעדיפה לומר את זה מאשר לא לומר, יש לך גישה שגורמת לי להרגיש קטנה לידך שאין לי זכות לדבר. אני לא יודעת להסביר בדיוק למה, אבל אני מרגישה שאני לא יכולה לומר לך כל מה שאני רוצה כי אין לי מושג איך תגיבי. אני לא יודעת איך את עושה את זה, אבל אני מרגישה שאני מסתכלת עלי מלעמלה, "כן אני הייתי בזה, זה יעבור לך בסוף." אולי אני לא רוצה שזה יעבור? אולי אני אוהבת להתנגד ולחפש את התשובות לבד? בסוף זה יעבור לי, אני יודעת שבסוף אני אעשה את המירב.אבל זה די קשה כשמאשימים אותי בבית בחוסר בגרות, זה די קשה שכל הזמן שאני עובדת על עצמי שאני אאמין בעצמי, ופתאום אמא שלי רואה שאני לא לומדת ברצינות למבחנים ומאשימה אותי בחוסר בגרות! במקום לפתח אצלי רצון לבגרות, במקום להוכיח לי שאני מסוגלת, אני מרגישה די ילדותית, תינוקית, חסרת בגרות. ולא עוזר כמה אני מנסה לעבוד על עצמי אני מרגישה אובדת עצות. ואני לא חסרת בגרות! אני יודעת שאני לא, אבל במקום הראשונה זה כל להתנגד, בפעם השניה עושים את זה בקושי. בפעם השלישית לא מגיבים וזה מתחיל להיכנס לראש. את הפעם הרביעים כבר לא מרגישים כי אני שרויה במין ביטחון שאין חסרת בגרות ולא יצא ממני כלום, ולעולם לא אתבגר. אנשים חוזרים שוב ושוב על אותם טעויות, אני מניחה שגם אני אבל את עצמי קשה לי לשפוט עכשיו. במקום לגרום לי להרגשה שאני מסוגלת למבחנים, ובתור עצה כדי לי ללכת לישון מוקדם, אני מרגישה ילדותית. דיברתי אם חברה שלי על כך שאני מתפדחת ללכת לבי"ס חילוני לבד עם חצאית, והיא רק ניסתה להוכיח לי שאין לי ממה לחשוש והשפחדים שלי טיפשים. מישהו ביקש ממנה את דעתה על פחדי הקטנונים, כולה רציתי שיגידו לי שזה לא נורא, שזה מהר יותר ממה שאני חושבת ושאני יצליח להתמודד עם הפחדים שלי לבד, ואולי שתנסה להבין מאיפה הם באים. בסוף של דבר התרגזתי עליה רצח, והלכתי למבחן הכי מפוחדת שיש והיו לי יותר פרפרים בבטן ממה שחשבתי, למזלי לפני המבחן הצלחתי להירגע (לא שזה עזר לתוצאות המבחן). המגנים שלי במתמטיקה: 005- 90 006- 85 007- 100 קיבלתי 77 במבחן שעשיתי על 005, אחרי שאמרתי שהמבחן היה קל, ואמא שלי לא מפסיקה להזכיר לי את זה. אני מעדיפה להתיחס לכישלון הזה באדישות, ודי להתעילם ממנו כי באמת אין לי כוח לנסות להבין מאיפה באה הטעות שלי (אע"פ שזה הדבר הכי חכם לעשות)

 

[Apikachu L]

או...מגן יפה ל07

אבל מילא. על מה שאמרת יש ביטוי ברוסית... "הגלגלים נסעו"

 

[אורנית לנצח]

ציונים מצוינים לדעתי!כל הכבוד!

 

[chi12]

ניתן לכם להביע דעה על הציונים

אני מפחדת לעשות את זה, משום שאז אולי אאכזב את עצמי באופן כלשהו. גם ככה אני מאד מאוכבת מעצמי בגלל ענין אחר.

 

[remundo]

טעות מרה בידיך ^^"

אני בכלל לא עברתי את כל מה שאת עוברת, כי אני גאון אז לא הייתי צריכה ללמוד בכלל ^^~ סתם נו, אני לא עברתי את זה-אני עדיין עוברת את זה, פשוט כרגע אני בשירות לאומי אז אני לא צריכה ללמוד לשום דבר ואני מנצלת את זה כדי לרדת על כל האנשים שכן צריכים ללמוד שילכו ללמוד. הם מתעצבנים ואני מתמוגגת לעצמי ^^~ יאא איזה כיף! אבל האמת היא שאני רק מעבירה את זה הלאה. כשרק עליתי לכיתה י, החברים שלנו שכבר סיימו יב אמרו לנו ברשעות: "תהנו בלימודים, בהצלחה בבגרויות מוהאהאהא!!" ובטח גם להם אמרו את זה בילדותם, ובטח גם אלה שאני אומרת להם את זה עכשיו עוד ירדו על אחרים אחרי שזה יהיה מאחוריהם וכו', אלה פשוט דרכי העולם. למעשה כל הזמן שאת עובדת על עצמך כדי לגרום לעצמך להתבגר הוא זמן שאת אמורה ללמוד בו לבגרויות שלך. אמא שלך צודקת, חבל על הזמן הזה. קודם תלמדי לבגרויות-אחכ יהיה לך זמן לעבוד על עצמך. (וזה נכון, זה תמיד נכון. אני סתם חשבתי באותה התקופה שאמא שלי קיצונית מאוד כי ידעתי שאם הייתי קמה בוקר אחד ואומרת לה: "אמא, אני הומו" היא היתה אומרת לי: "קודם תעשה בגרויות ואז נדבר" האמת היא שאם היא היתה עושה דבר כזה בתרחיש כזה זה בעצם הדבר הנכון לעשות. חבל לשבור את הראש על פילוסופיות וחיפוש זהות וכל שאר הדברים שמעסיקים ילדים בהתבגרות בזמן שצריך להיות מנוצל ללימודים.) הטפה כנגד פחדים זה הדבר הכי טיפשי שיש. לכל האנשים יש פחדים מוזרים, חסרי בסיס ולא הגיוניים, החל בג'וקים וכלה במוות-בעצם אין שום סיבה לפחד מדברים כאלה, ובכל זאת אנשים מפחדים. במידה ובבית הספר שלך לא קיים נוהג מקובל לסקול דתיים או משהו בסגנון, גם הפחד הזה חסר בסיס- אבל זה לא אומר שהוא פחות טוב מכל הפחדים חסרי הבסיס האחרים שיש לבני האדם. אני חושבת שהדרך היחידה להתגבר על פחד כזה היא לבוא לשם כמו שאת ולראות שאנשים נחמדים אליך גם ככה. (א כי הלך עלי פעם ג'וק ולא קרה לי כלום, ועדיין אני מפחדת מג'וקים מאוד מאוד..) מגן בהחלט נהדר ל 007, אפשר לומר שאת גאון. סתם לצורך העניין, 005-מגן 93 (100 בבגרות) 006- מגן 85 (59 מועד א, 78 מועד ב ;; ) 007-יומיים לפני המתכונת החלטתי שבעצם אני רוצה לעשות 4 יחידות מתמטיקה ;; (ואני בטוחה שלא הייתי מקבלת מגן כמו שלך על השאלון הזה O_O ) אז.. 003- 100 (מגן ובגרת) 004-.. טוב, זה כואב מידי. אלה היו טעות טפשיות מידי אבל חוץ מהכבוד שלי אין לי שום סיבה לתקן את הבגרויות האלה, והחלטתי שהכבוד שלי לא שווה את זה, באמת.. (מגן 95. מועד א: 72. מועד ב: 75... *מתה* ) וסתם, הנה משהו שהמורה לכימיה שלי אמרה (ואני אימצתי את זה לכל המבחנים בכימיה, גם הכואבים ביותר ש.. המורה ריחמה עלי ככ עד שהיא אפילו אל כתבה ציון): "תמיד תעברו על המבחנים ותפתרו את הטעויות מחדש בבית, גם ולמרות שזה לא ישנה כלום בציון שלכם, רק כדי שתדעו שהייתם מסוגלים ליותר.." עצם זה שיש לך מגן גבוה ב005 מוכיח שאת מסוגלת ליותר, אבל לדעת את זה בכלליות זה לא מספיק- המורה לכימיה התכוונה שצריך לדעת את זה גם לגבי המבחן הספיציפי והמאוד כואב ההוא, וגם לגבי כל מבחן (חוץ מ100%, שבאמת שאין מה לעשות עם זה. לי אף פעם לא היה 100 בכימיה, אף פעם לא הגישו אותי על 100 בכימיה וכמובן שגם באף בגרות בכימיה לא היה לי 100.) בכיתה יא, 70 בכימיה לא נראה לי כואב בכלל. בחמש יחידות מתמטיקה, כל ציון מעל לשישים נראה לי כמו נס גלוי (חוץ משאלון 005, כמובן, אבל המורה שילבה לנו במבחנים נושאים של 005 ו006 כי עשינו אותם באותה השנה. רק המתכונות היו נפרדות, והמתכונת של 005 היתה המבחן הראשון במתמטיקה באותה שנה שהצלחתי בו.) (זאת אומרת, קיבלתי בו 90. ^^" )

 

[chi12]

זה תלוי עם מי את נמצאת

כשעושים את שלושת היחידות באותה שנה המטרה היא להוציא מאה (נשמע מפחיד, מה?) אני יודעת את החומר רק בד"כ יש לי טעויות טיפשיות וקטלניות. ב-007 קיבלתי בשני מגנים מעל 90 (97, 90) וגם 68 (וזה היה הציון הכי נמוך שלי במגנים) ובד"כ 005 אמורים להגיש אותך על מאה כי זה אמור להיות השאלון הכי קל, אבל זה מוזר אצלי. אני עדין לא מבינה למה את כ"כ רוצה לגרום לי ללמוד. זה מין קטע של מתבגרים לנסות להיכשל במבחנים, במיוחד שעד עכשיו הייתי הילדה הטובה שהכול הולך לה בקלות והיא תמיד מצליחה. אני לא מבינה מה גורם לך הנאה לראות משהו אחר סובל? למה לנסות לגרום ללמוד? המחשבות שלי זה הדבר החיד שבאמת שייך לי אז אולי כדי שאני אפסיק להתעסק במחשבות של האם ללמוד או לא ללמוד ואתן להן את החופש להן הן זקוקות.

 

[remundo]

זוהי דרכו של עולם O_O

תביני את זה אחרי שתסיימי תיכון ותתעללי בעצמך בקטינים ^_^ אני לא סדיסטית!! הממ וכן, כמה חבל שכל התלמידים החננים והטובים צריכים להתחיל למרוד דווקא בתקופה של הבגרויות- עד עכשיו הציונים שלכם לא עניינו אף אחד (חוץ מאמא) אז למה חיכיתם עד עכשיו? למה דווקא בציונים שהולכים להכריע את העתיד שלכם אתם מזלזלים? טפשים! (הא כן, גם אני הייתי כזאת בדיוק O_O ואני עדיין. לא למדתי לפסיכומטרי בכלל ועכשיו אני מתעצלת לעשות עוד אחד. אופס, עכשיו אחרי שהסגרתי את זה גם את יכולה להגיד לי ללמוד.. >_<" אבל אבל די, כבר נשרמתי לאוניברסיטה ובכלל לא אכפת לי ש.. שיכולתי להרשם למשהו יותר טוב אם הייתי טורחת לשפר את הפסיכומטרי שלי ;_; באמת, כאילו שכמיה ומחשבים זה דבר רע! אני מאוד אוהבת כמיה! ממש נהנתי ללמוד את זה בבצפר, אפילו ציירתי קומיקסים על טבעות סוכר והפחדתי אנשים תמימים כשהצבעתי על כל מיני דברים ברחוב וקראתי: "זה פולימר!!" ו.. ומחשבים זה סתם משעמם..)

 

[chi12]

אוי, חמודה

כימיה זה אחלה! מה אכפת לי אם תלמדי או לא לפסיכומטרי. אני בחיים לא אתעלל בקטינים (בעצם אני כבר עושה את זה, נחשוב על משהו), אבל כל פעם שאחותי מבקשת ממני עזרה במתמטיקה, אני אומרת לה: "זה ירד במיקוד..." לא שזה משנה מה ירד במיקוד כי בכל מקרה צריך לדעת הכול כי מה שיורד ב-005,יופיע לי ב-007. שלא תאשים אותי, מה היא באה אלי בטענות שאני לא עוזרת לה? מי עזר לי? מי? (רגע, נראה לי שהשארתי את השאלות לא פתורות במקום לבקש עזרה). אז תתלהבי עד מחר שאת לא צריכה לעשות בגרויות, ואני אתלהב שאני לומת משנה בזמני הפנוי. פרק ב' במסכת ברכות הוא ממש נחמד, אני אוהבת אותו. אני רוצה ללמוד גמרא שנה הבאה... חוץ מזה שאני כן לומדת, אולי לא כ"כ עושה שיעורי באמת. אני לומדת בערך כמו שלמדתי בשנים הקודמות (מה שלא כ"כ מתאים להיקף החומר). אני לומדת, פשוט אםאמא שלי רואה אותי לא לומדת זה לא אומר אני לא לומדת, נכון?

 

[remundo]

נכון, אבל זה לא מספיק!

את צריכה ללמוד יותר (מוהאהא)! גמרא זה מגניב.. זה מגניב כמו פיזיקה! @_@

 

[chi12]

פיזיקה זה לא מגניב זה תאוריות וחישובים

אני חייבת לעזוב את המגמה הזאת במהירות, לא חשוב שהיא נחשבת אני שונאת פיזיקה. גמרא זה מדהים איך הם מתעסקים בפרטים... לכי, לכי ללמוד ... להכיר את עצמך! לכי ללמוד להתנהג, לכי ללמוד איך לשפר את עצמך ולהשתנות ותפסיקי להגיד לי ללמוד. 92- במתכנות בהיסטוריה יאי! אני גאה בעצמי באופי שלי, שהוא נחמד וזה שאני כל הזמן אוהבת להשתנות! אין לך אופי כמו שלי זה עדיף מכול ההצלחות בלימודים של כולם.

 

[remundo]

את לא יכולה להגיד שהאופי שלך יותר טוב משלי, ל

כל אחד יש את האופי שלו שהוא הכי טוב בשבילו. אני לא חושבת שאופי שמשתנה כל הזמן זה טוב, אני חושבת שזה אפילו נחשב חוסר אופי. (במתכונת הזאת (הסטוריה של כיתה יא, נכון?) אני הוצאתי 95, אז מה? >_>" ) גמרא ופיזיקה מגניבים באותה המידה. גם אם אלה דברים שונים, שניהם זה סוג של מחקר על אותו הבסיס של תיאוריות והוכחות. פיזיקה זה אחד המדעים היותר מגניבים, כי זה על הכוחות שפועלים בעולם ממש ולא כמו כימיה-רק על חומרים ותגובות ביניהם (וכדי להבין את זה צריך לדעת גם פיזיקה, כי את התגובות מפעילים הכוחות.) וביולוגיה-רק על תופעות ומבנים של חיים (צמחים ובע"ח. וכמובן שהתופעות מתרחשות בעקבות תגובות כימיות אז צריך לדעת גם כימיה, וכדי להבין למה התגובות מתרחשות צריך לדעת גם פיזיקה.) מחשבים זה דבר שהאדם יצר, לכן פחות מעניין לחקור את זה. זה נוצר עי אדם ולכן למי שלומד את זה בדרכ יש דחף ליצור בעצמו משהו שקשור בטכנולוגיה. גמרא זה כמו פיזיקה, זה בעצם מאות שנות מחקר שתועדו, על מדעי העולם-מדע הטבע (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה) ומדע האדם (סוציולוגיה, פסיכולוגיה וכו'-מדעים הנפש והמחשבה האנושית. זה נשמע ממש מעניין אבל אף פעם לא יצא לי ללמוד את זה עדיין, אז אני לא יכולה להרחיב על זה בכמה מילים כמו שעשיתי עם שלושת הקודמים) הפרטים הקטנים חשובים, כי אם לא מתחשבים בהם התמונה יכולה להראות לגמרי אחרת ואפשר לקבל תשובה שגויה. וגם שם הם פותחים הרבה הרבה שאלות ומעלים הרבה הרבה סיפורים (אבל בעצם היו ביטויים כאלה שאמרו, "כמו שקרה לסבתא של אודי", אבל אחכ כשעברו על זה נזכרו שעוד כמה שנים כולם כבר ישכחו מה קרה לה אז כתבו את כל הסיפור הזה) ולפעמים אפשר לאבד את השאלה המקורית שבגללה עלה הכל, אז איזה מזל שהכל כתוב (ובטח גם התשובה כתובה בסוף, נכון?) הרבה עומק וחכמה, זה כיף להבין את זה כמו שזה כיף להבין מחקרים מדעיים וכמו שזה בטח כיף לגלות משהו כזה בכוחות עצמך. אני לא רוצה להכתב קטנונית, אבל שוב העלבת אותי ;; (ואני תמיד חשבתי שאחת המהויות של סליחה זה, בין השאר, קבלה לעתיד.. ;; )

 

[chi12]

עברתי לצד השני

נשבר לי, מהצד... הזה

 

[remundo]

אין כאן סתירה, רק הרחבה של אחד הפאנים שהוצגו

בשרשור הזה. זה נכון שלא צריך להתחיל ללמוד משהו באוניברסיטה סתם כדי לעשות תואר במשהו ואז באמצע השנה השניה להחליט שזה בכלל אל מעניין אותך, אין לך שום כוונה לעבוד במשהו שקשור לזה ואת אפילו די סובלת מהלימודים ולהתחיל ללמוד מחדש לתואר בתחום אחר-אולי עדיף לנצל את השנה וחצי שהעברת בפקולטה המסויימת ההיא בדברים שכן תהני מהם. בינתיים את בעצמך צעירה ועדיין לא נכנסת ל"חיים אזרחיים" של ממש (למרות שאת באמת אזרחית, את יותר אזרחית בתחילת דרכה ולא אזרחית עם וותק) כך שאת עדיין לא יכולה לתת דוגמאות של ממש מתוך נסיון החיים שלך-מדובר בשירות לאומי בסך הכל, לא בעבודה הקבועה שלך מזה כמה שנים (כמו שכבר כתבת בעצמך) (למרות שיש כאלה שהופכות את השירות לאומי לעבודה הקבועה, בזמן השירות עצמו זה יותר התנדבותי וקשה להגיד שזה עבודה של ממש, אם כי אני בעצמי קוראת לזה עבודה, אבל זה פשוט כי יותר נוח לקרוא לזה ככה ולא כי זה ככה באמת) . יכול להיות שבעתיד הלא רחוק דווקא כן תמצאי את עצמך סטודנטית במוסד אקדמי שונה מהאוניברסיטה הפתוחה.

 

[chi12]

אני יודעת שאת צודקת

אבל כשמכריחים אותי ללמוד, אני לא אוהבת ללמוד. בעיקרון אני כן לומדת, לא כמו שרוצים ממני, אבל אני בכל זאת לומדת. בעיקרון מה שמפריע לי זה שלא מדברים בשפה שלי. אני שונאת שלוחצים אותי ללמוד, כי אז אני נלחצת ורוצה לברוח. אתמול הייתי ממש נרגזת מהלחצה וזאת התוצאה.

 

[remundo]

אני מבינה

ואני חושבת שכמעט כל מי שנמצא עכשיו בתקופת בגרויות או שלא עבר הרבה זמן מאז תקופת הבגרויות שלו מבין את זה בקלות, אבל אולי ההורים שלנו כבר שחכו איך זה או שבדורם זה היה שונה, בכל אופן הם בסך הכל רוצים הכי טוב בשבילך והם בעצם מנסים לעזור לך כשהם מלחיצים אותך (את בטח יודעת את זה גם ככה.. אולי פשוט תגידי להם שככל שמלחיצים אותך יותר זה רק מוריד לך את המוטיבציה ללמוד? ^^")

 

[Apikachu L]

החשדות שלנו לא טעו!

(טוב, שתי דקות פוטושופ, אבל מי סופר?) מסתבר שאגומון באמת רוצח מבוקש... להלן המודעה שפרסמה המשטרה... (אבל של איזו מדינה לעזאזל?)

 

[אורנית לנצח]

../images/Emo6.gifיפה!

 

[chi12]

גאטומון לא איבדה את החרוז

היא זרקה אותה, כי היא היתה מאוהבת בכלב, וחשבה שאם תזרוק את החרוז שעל הזנב הוא ילך להביא לה את זה.

 

[אורנית לנצח]

חח....