רשמיי מן האירוע
או קיי, אז את ה27.7 ללא צל של ספק, אי אפשר לסכם במילה אחת. גם לא בשתיים. כולנו חזינו בבמה מרשימה, עם סאונד מעולה(רוב הזמן). כשהגעתי קנגרו בדיוק ירדו מהבמה. הספקתי לשמוע אותם מבחוץ יחד עם עומרי גליקמן, סמיילי ואיאם. נשמעה הופעה ממש טובה מבחוץ, אהבתי מאוד את הקומביניישן של "ראגאמאפין" של דניס בראון עם "קוקוריקו" של התקווה 6. איימאר סאונד עלו ונתנו סט באמת רגוע יחסית לכיוון שהם הולכים איתו בעיקר בשנה וחצי האחרונות, למרות שאני עדיין זוכר את ריאליטי עם זקן וכובע שהסתיר דרדלוקס פרועות פלוס עוד כמה קילוגרמים וכיוון רגוע יותר, שעדיין נשמע בהרבה דאנסים אבל כשרואים שכל הודעה של ריאליטי בזמן האחרון מכילה באופן מאסיבי את המילה ENERGY, אפשר להבין את הכיוון. בכל אופן, הסט החזיר אותי שנתיים אחורה, לערב המדהים בפלמחים עם הסט של איימאר משם שעדיין מתנגן אצלי פעם ב. סט קצר ואומנם ראיתי את הקהל, בעיקר אלה ממנו שלא מאוד בעניינים דווקא מאוד מתחבר. סילברדון עלה בזמן שהשמש שקעה, ועם השקיעה וההופעה האנרגטית אך מתונה של סילבה האמפי החל להתמלא באנשים. הייתה ניכרת בכולם ההשפעה של המצב ואיך לא בעצם? אי אפשר להתעלם ממה שקורה, אבל אסור לוותר, חייבים להמשיך. ואכן סילבה עלה עם שירים כמו אם ננעלו, ISRAELI MAN INNA MISSION, אבל גם שר שירים מהאלבום החדש שלא בדיוק עלו בקנה אחד עם השירים הראשונים-האיש והחיה, פקה פקה. הרבה אנרגיות, אבל עדיין "על אש קטנה". הופעה מצויינת! איימאר חזרו לנגן והפעם הרבה יותר זמן. בשלב הזה אני פשוט מוכרח להתייחס לכמה הערות שעלו בשירשור הזה. כמובן שאין לי בעיה אישית עם הדיעה של אף אחד אבל עדיין, לא יכולתי להתעלם ממה שנכתב: "תנו לרקוד על שיר אחד עד הסוף,בחייאת!!"-כדאי שתתרגל, כי ככה זה עובד בסאונד סיסטם בדרך כלל. למה? יש הרבה סיבות: השירים הרבה פעמים חוזרים על עצמם, ככה מתנגנים יותר שירים במיקס, יש שירים על אותו רידים. בקיצור אם אתה מתכוון להגיע לאירועי רגאיי כדאי שתתרגל, כי ככה זה עובד, וזה מצויין ככה! סאבאג כבר הגיב על עניין ה"אזעקות". זה דבר שהתחיל האמת בג'מייקה כדי ללעוג לשוטרים ולהעלות את הריגוש בקהל. הכל בהומור חברים, אני בטוח שהרבה מאיתנו לא בדיוק במצב של לצחוק כל הזמן(כולל אותי), אבל ככה זה עובד ואין סיבה שאף אחד ישנה את דרכיו משום סיבה. ועם זאת שימו לב-כולם התייחסו בהופעות שלהם למצב. מוקי ופילוני עלו בהופעה אקוסטית קצרה ומרגשת. אז כבר כל הקהל היה באמפי פחות או יותר. היה כמעט מלא וזה היה דבר מדהים לראות, איך במצב של היום ועוד באירוע רגאיי מגיעים אלפי אנשים לשכוח מהכל לכמה שעות. הייתה אווירה של יוניטי, קצת בומבסטי אבל ככה זה הרגיש... ההופעה של זיגי-לא הייתה שונה מהציפיות שלי. אני אציין נקודות חיוביות: שלום סאלם, Forever Loving Jah, Africa Unite וכמובן No Woman No Cry. עוצמים את העיניים ומרגישים שבוב מארלי עומד על הבמה. לזיגי היה סולו גיטרה מעולה, בכלל הלהקה הייתה מצויינת ואי אפשר לצפות למשהו אחר מהרכב כה גדול ומקצועי. בסה"כ ערב מוצלח שיזכר עוד רבות. מקסימום כבוד לגיל ראסטה, לרובי, לשב"ק מיוזיק ולכולם שבאו ונהנו. נ.ב מצטרף למחאה על האלכוהול, גם אני בסה"כ רציתי בירה. איפה הכבוד לחיילי ארצנו? חבל שלא היה אישור או מה שזה לא היה.