שיר לתחרות שירה חירשת

צלף

New member
בשביל שירה יש מספיק אתרי מוסיקה

ושירים באיכות פי אלף יותר ממה שנגיע לכך אי פעם. התחרות נועדה שנוכל להנות משירים שלנו אני סבור שבגלל שאיננו רגישים לצד המוסיקלי של השירים, אז הטעם שלנו בשירה שונה בהכרח מהשומעים ויבוא טעם וקרטיוניים לסיווג שירה שפותחו על ידי שומעים עם שמיעה רגילה במוסיקה עלולה לקלקל. אנחנו כן רוצים איכות בשירה אבל איכות משלנו, למי שאוהב מוסיקה מיזרחית יש לו טעם אחר בשירה מאשר מי שיש שאמון על אופרה ומוסיקה קלאסית וסליחה על התגובה המאוחרת, רק עכשיו הבחנתי בהודעה
 

moran f

New member
למה?

יש הרבה שירים שלא נכתבו למוזיקה (חלקם אמנם הולחנו אחר כך, אבל זו לא הייתה הכוונה המקורית). אם תלך לחנות ספרים ותסתכל על מדפי השירה תמצא הרבה מאוד שירים שאין להם קשר למוזיקה. גם הקריטריונים לא קשורים - מקצב זה משהו שגם חירשים יכולים להבין בקלות (זוכר את הבלונים משירת האדם?) למי שאוהב מוזיקה מזרחית יש טעם שונה במוזיקה מאשר למי שאוהב מוזיקה קלאסית. הטעם שלהם בשירה יכול להיות זהה.
 

צלף

New member
אינני בקי מספיק בשירה ערבית או

מערבית כדי לבדוק טענה זאת, והטענה שללקויי שמיעה יכולה להיות שירה שונה, זה עדיין שאלה, אולי התחרות תשפוך אור עליה... (יש 17 שירים עד לעכשיו...).
 
זה לא הנושא

שבירה לא טובה של שורות תפריע גם לשומע וגם לחירש. אם כן, אתה מסכים איתי: רוצים איכות בשירה, אבל לא איכות של שירה שתתאים לה מוזיקה אלא שירה שאפשר להקריא וליהנות ממנה. בשביל זה מוכרחים מקצב טוב, ומקצב בדיוק היה הביקורת המקורית שלי. ולא בכדי.
 
יש לי שאלה

או שאלת הבהרה, מה שזה לא יהיה: לא עדיף שיהיו בתחרות שירים יפים, שהם נעימים לעין ולראש? האם לא תהיו יותר גאים בשיריכם אם יהיו טובים יותר? אם כן, מה רע בהצעת שיפור? (זכור שלא אמרתי שתוכן השיר רע, ולא הצעתי לשנותו או להסיר את השיר מהתחרות בגלל איכותו) לגבי הטלפון, הוא מה שנקרא "רוב מהומה על לא מאומה". (אח, שיקספיר)
 

צלף

New member
עדיף שיהיו בתחרות שירים יפים

בשבילנו וטלפון
אני לא מבין למה צריך להפריע שלטלפונים של מהלב יש לחיצים גדולים, אם זה במטרה לעזור ללקוייי ראיה
אנחנו לא יודעים לפרגן לאחרים
אני כשופט אינני יכול לומר כרגע איזה שיר הוא יפה או לא, אחרי 29 יש שבוע בו נכתוב את ההערכות ונבקש מכולם ללהגיב על הדעות שלנו ואחר כך תהיה ההצבעה בין השופטים
 

moran f

New member
הסטנדרטים "שלנו" בקשר לשירה שונים?

לשומעים יש סטנדרט אחד וללקויי שמיעה לא? כבר הסבירו הרבה מאוד פעמים את הסיפור עם הטלפון (לא, לאף אחד לא מפריע שהטלפון מיועד גם ללקויי ראיה, הבעיה הייתה כשחשבו שהוא מיועד אך ורק ללקויי שמיעה), הוסכם שהוא נופח מעבר לכל פרופורציה. אפשר להתקדם הלאה או שחייבים להמשיך לטחון מים? אגב, אני לא חושבת שהשופטים צריכים להתחשב בדעת הקהל - אם אתם רוצםים אולי תכניסו קול אחד למשתתפי הפורום (על ידי הצבעה), אבל לקבוע את דעתכם אחרי שתשמעו את דעת הגולשים נראה קצת מוזר.
 

צלף

New member
הכונה שלנו היתה לקבל ביקורות מכולם

על ההערכות שלנו, (בונה כמובן) ההחלטה נישארת בידינו, אבל אחרי שנתחשב בדעות של כולם כמה כאפשר. רעיון אחר זה לעשות הצבעה או סקר, אבל מבחינה טכנית בלתי אפשרי כי מיספר השירים עולה על עשר... טלפון באמת רוב מהומה על לא מאומה, נניח לזה...
 

moran f

New member
אבל למה? אתם השופטים - שיפטו.

אפשר לא להשתמש במערכת הסקרים (הצבעה על ידי הודעות), ליצור אתר עם סקר שמאפשר יותר מ-10 קטגוריות או לחלק את הסקר למספר חלקים.
 
ביקורת בונה - ביקורת מעצימה

לגבי ביקורות בונות - זה שכותבים בכותרת שזה ביקורת בונה זה לא מחייב שאכן התוכן הוא כזה. זה אולי ביטוי של כוונת הכותב. לדעתי המבחן של ביקורת שהועברה היטב הוא האופן בו התקבלה הביקורת על ידי המבוקר. נראה לי שיש אחריות של המבקר על האופן בו תתקבל ביקורתו, אם אכן בכוונתו לתת ביקורת בונה. אני יכולה לקבל ביקורת על אותו דבר משני אנשים שונים, כאשר כתוצאה מאחת מהן אצא בכאב לב, ארצה לקבור את עצמי מרוב בושה, ארגיש אפס, ארגיש לא מוערכת, מושפלת, ואילו בביקורת שאדם אחר יעביר, על אותו דבר בדיוק, ארגיש אנושית, מכובדת על ידי אותו אדם, להרגיש שיש חמלה, קבלה, ומתוך כך לצאת לדרך טובה יותר באופן אופטימי. כמו ילד אשר מענישים אותו כאמצעי חינוכי מול הדרכה והנחיה מתוך אהבה. אויש... אני צריכה להזכיר גם לעצמי להיות מה שאני כותבת כאן, כי כשאני מהרהרת אז אני לא צדיקה תמימה בביקורותי... ויכולה להיות די קטלנית.. אויש. טוב, אז בואו וניישם את זה... זה אנושי, בואי תמרולה, אל תכעסי על עצמך יותר מדי.. כשאת רוצה להעביר ביקורת.. תהרהרי רגע ברגשות האדם הזה... ולמה שיקבל את הביקורת... ננסה... (סתם עבודה עצמית תוך כדי... סילחו לי...) צ'או..
 
זה סוג הביקורת שהעברתי.

אני לא מסכימה עם המבחן שלך לביקורת טובה, מכיוון שביקורת היא כלפי שיר ולא כלפי כותב. לו אדם מריר ונרגז יכתוב שיר, ואדם סלחן ונוח יכתוב שיר זהה, מישהו יכתוב ביקורת - האם הביקורת שלו בונה או לא? את עושה כאן שיוך חזק של הביקורת על השיר לכותב השיר, כאילו ביקורת על שיר היא בעצם תקיפה בוטה ואישית על הכותב. (ומה תגידי על תוכנת המחשב שכותבת שירים ואף זכתה בתחרות? האם כל ביקורת על שירתה היא ביקורת לגיטימית, כי תוכנה לא נפגעת? ומה אם נבקר את שירתו של ביאליק? הוא מת, איך נדע מה דעתו כדי לדעת אם לפרסם את הביקורת בעיתוני ספרות או לגנוז אותה בבושה?) הבאת דוגמה בה שני אנשים נותנים לך ביקורות שונות. אשאל אותך: איך הביקורת שנתתי (להזכירך: המלצתי לשבור שורות פחות) גורמת לכותבת להרגיש אפס, לא מוערכת, מושפלת? אף אחד בכל הדיון הזה עדיין לא התייחס לתוכן הביקורת שלי, ולשאלה איך היא אמורה לפגוע.
 
מקבלת את ההערה

אני מקבלת את ההערה שלך, על כך שהתיחסתי לביקורת ביחס לאדם הכותב ולא ביחס לשיר. נכון, באמת זה היה ההדגש. תודה על הערתך. יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שכאן יש אנשים שאינם משוררים, אשר כותבים ומבטאים את רחשי ליבם. ויש כאן קשר בין הכותב לשירו, מטבע היות המקום הזה פורום ומפגש של אנשים בו ומחוצה לו. אין כאן "ביקורת התבונה הטהורה" אובייקטיבית וחיצונית אלא יש עירוב. יעני, הדברים אינם שחור ולבן אלא יש תחום אפור. לגבי שאלתך על תוכן הביקורת ובמה היא אמורה לפגוע: כפי שאני לא כתבתי בשום מקום שהביקורת שלך פוגעת, וגורמת לכותבת להרגיש אפס, לא מוערכת ומושפלת, ויתכן ששאלתך עלתה כאן מתוך רגישויות או פרשנויות שלך, כך גם בהתיחסות לביקורת שלך ניתן ויש מקום לפרשנויות ולרגישויות. ייתכן שזה נובע, בתשובה לשאלתך, מכך שלא רק ציינת את שבירת השורות, אלא גם התיחסת לקצב (קצב של בכי, קצב של נשיפה), והבעת לפני כן חוסר הסכמה עם תוכן השיר, והצירוף של כל אלה, עם רגישויות ופרשנויות, יכול להוביל לפגיעה, גם כאשר לא היתה כל כוונה לכך. לכן, למרות שאפשר להיות מאד "צודקים" בדברינו, יתכן שכדאי להתיחס גם לרגישויות האפשריות ולכתוב את הדברים גם מתוך ה"צדק" של הביקורת, וגם מתוך רגישות לפרשנויות אפשריות. יצא לי להתקבל פה ושם בסיפורים שדנים ביחסים בין הסופר למבקר ויש מקרים שבהם אנשים ממש נסחפים לסערות רגשיות וגולשים לפסים אישיים לוהטים ונוקבים, על השנאה בין הסופרים למבקרים נכתבו מילים רבות. שכן, הספרות והשירה, הם ביטוי של נפש האדם, הכל אישי, והחיים והמוות ביד הלשון... אני מקוה שהצלחתי להעביר את המסר. אני מקבלת שמי שמפרסם צריך לדעת שעלולה להגיע ביקורת... יחד עם זאת, הידיעה לא מקהה את עוקצה של הביקורת. ולכן,היות ואנו עוסקים באנשים עם רגש הומה, יתכן שכדאי לתת על כך את הדעת.
 

bobcat

New member
בזמנו היה פורום

שנקרא "מהמגירה לדיסק", ונועד לכאורה להעלאת "יצירות" לפורום. מה שקרה לאמיתו של דבר הוא שמהר מאוד התחילו הגולשים לרדת האחד על יצירות השני. הגולשים היו יצירתיים וגם הירידות שלהם היו יצירתיות, כמו אמירה שהובעה שם: "כל חיריה חושבת את עצמה הר". אני עדיין חושב שאת היצירתיות הזאת ניתן להפנות נגד הממשלה, כי יש הרבה כותבים יצירתיים בפורום ויש הרבה לבקר במדיניות הממשלה. אין צורך לחפש "נציגות" או "דוברות" שתייצג את כבדי השמיעה והחרשים מול הממשלה, כי הכל ניתן לכתוב בפורום. במקום להתדיין על כל שורה שכל אחד כתב או לא כתב, ובמכוון הקצנתי את זה כשכתבתי שנקודה בסוף המשפט צריכה לבוא אחרי מרכאות ולא לפניהן או הגבתי בשאלות טפשיות על שאלות טפשיות - ניתן להפנות את מלוא האנרגיה אל הסכומים האדירים המועברים מיעדי רווחה ליעדים אחרים אשר תכליתם אינה ברורה. ברור כי קשה לצפות זאת מגולשות המסרבות להבין מדוע יש צורך בטלפונים עם לחיצים גדולים או מודיעות שוב ושוב שאין להן כל "בעיה חברתית" ומסרבות לטפל בקבלת סל תקשורת עבור עצמן מ"חוסר זמן". הממשלה קוראת את כל ההודעות האלו, ולא אתפלא אם זה אחד הגורמים המעכבים את העברת התקציבים לאירוגני החרשים, עד שגם פרופ' רייכשטיין לא יוכל לעזור - בעיקר כאשר שאלה שהופנתה אליו בתחום הזה נמחקה לגמרי מהפורום בתואנה שלא נוסחה באופן "הולם".
 
הפרשנות שלך שגויה.

כשהזכרתי קצב של בכי עדיין התייחסתי לעניין הטכני של שבירת שורות. כקוראת, שבירת שורות כמו שהיתה בשיר המקורי הזכירה לי בכי. אני אמרתי לכותבת את זה, כדי שתדע, כי אם היא לא רצתה שזה ישמע כמו בכי לאחרים - שתדע שזה נשמע כך. (נסי לקחת משפט רגיל, לשים פסיק אחרי כל מילה ומילה ולתת לאחר להקריא אותו. תראי אז את ההבדל. אגב, את האפקט הזה ראיתי לראשונה בספר של מאיה אנג'לו, מגדולות הספרות האמריקאית) היא השתלחה בי כאילו הייתי מפלצת או מטורפת. אני לא דרשתי בשום מקום שינוי של הרעיון בשיר. גם לו היתה לי ביקורת עליו, הייתי מציעה ולא דורשת. (אסור לי להציע דברים?) בת'כלס, הביקורת היתה ביקורת בונה, וככזו - עניינית (נתתי נקודות ספציפיות) וטכנית (לא התערבתי במה שהכותבת ניסתה לבטא אלא עזרתי לה לבטא את זה בצורה טובה יותר, שאחרים יבינו).
 
נסיון להגיע להבנות...

כוונתי היתה להתיחס לרגשות העזים שעלו. חשוב לי לציין כי ברור מדבריך שלא היתה כוונה מצידך לפגוע. אני מאמינה שלכולם, כולל אותי, התברר מהדיון שישנן מורכבויות נוספות שלא נתנו עליהן את הדעת. אשמח אישית אם ניתן יהיה לזרום הלאה מכאן, להניח לנושא, שנראה לי שמיצינו אותו לאחר שכל אחד הפיק ממנו מה שהפיק.
 
למעלה