אבל באמת גדלתי בעיירת פיתוח..
ולא בהרצליה פיתוח.. מה לעשות אוצר המילים והיכולת שלי לקשר בין מספרים למין (לא מה שאת חושבת קפת!) הם פגומים. זה כנראה המים אצלנו. אבל אני נשמה טובה, באמת. חוץ מהדחף הבלתי נשלט לנסות להשתלט על העולם בערבי ימי חמישי.. וואו, איזה שיעמום פה באירופה. אתמול כל היום היה שמש. אפילו הלכתי ללמוד קומבינטוריקה בפארק פה. ואז (למזלי, אחרי שהבנתי שהמוח שלי קטן מלהכיל את כל הנוסחאות לעירבוב וסיכול אפשרויות, וחזרתי הבייתה) התחיל ברד מטורף. אתם יודעים עד כמה קשה לסגור חלון עץ באורך של שני מטר כשהרוח נושבת פנימה וכדורי ברד קופצים לעיניים?! מה שמזכיר לי את היום שבו ירד ברג בעיירה שלנו, זה היה בסתיו 97. גושי ברד בגודל של אגרופים נחתו מהשמיים והביאו למותם של כל חיות המחמד הקשורות בגינה ודפקו לנו את הגג של החיפושית. גם שברו לנו את התריסים, והגינה הוצפה. עץ האפרסמון מעולם לא חזר להיות כפי שהיה. (אולי זה מסביר את האישיות המחורבנת שלו, ולמה אף אחד לא אוהב אותו) וזהו.