שלום לכם בריטופילים למיניהם
- פותח הנושא yo t a m
- פורסם בתאריך
הממ...
קראתי חלק מהשרשור אליו צירפת קישור. הו, לגבי הפסיכודליה אני חייב שלהגיד שאולי האמריקאים משתווים לבריטים, ובכל אופן לא "מפרקים לבריטים את הצורה"... האם כך? כי למיטב ידיעתי (כמובן שהיא לא מעמיקה במיוחד ולא רבת שנים במיוחד) היו הופעות רבות (לפני קהל רב כמובן
) של להקות הרוק הפרוגרסיבי, במיוחד אם תינתן האפשרות להכליל את פינק פלויד בתוך הזרם הנ"ל. המ, דארק סייד אוף דה מון, שהוא בין עשרת אלבומי הבסיס-חובה של הפרוג לדעת www.mitkadem.co.il (שמא אתיימר להגיד שזה לדעתי. לדעת גדולים ממני
) הוא, אם אינני טועה, בעל השיא (של... הממ, 713 שבועות?) במצעד ה... הממ, אמריקאי? (אני לא זוכר איזה מצעד זה היה >_<). אבל משפטך לא הושלם! הרי ברור ש"הרוק האמריקאי טוב יותר מכל רוק חוץ מהרוק הבריטי", אבל יש להדגיש את חמש המילים האחרונות, ולא סתם להשמיט אותן 
קראתי חלק מהשרשור אליו צירפת קישור. הו, לגבי הפסיכודליה אני חייב שלהגיד שאולי האמריקאים משתווים לבריטים, ובכל אופן לא "מפרקים לבריטים את הצורה"... האם כך? כי למיטב ידיעתי (כמובן שהיא לא מעמיקה במיוחד ולא רבת שנים במיוחד) היו הופעות רבות (לפני קהל רב כמובן
הולדן קולפילד בשדה
New member
שכנעת אותי...
שכנעת אותי - אין כל טעם בויכוחי הסרק הללו. לא משנה כמה טיעונים אעלה - תמיד תוכל (אתה ואחרים שכמותך) להתעלם מהם ולחזור שוב להצהרה הבומבסטית, אך הריקה לחלוטין מתוכן, כי הרוק הבריטי טוב/מגוון/מצליח יותר. זה מצער, אבל במקום שבו אני בחרתי להתעסק במתן רב של דוגמאות שסותרות את טענותיך (והבאתי קישורים שמדגימים עושר מוזיקלי אמריקאי של למעלה מ-150 אמנים אמריקאים מצליחים ומוצלחים במיוחד בז'אנרים רבים ומשפיעים), מצאת אתה לנכון להתעסק בפולמוסים פסאודו-פלצפניים המתקשים לחרוג ממסגרת של מהלומות מילוליות. לא טרחת להדגים אלא טענה אחת בלבד שלך (בדבר פינק פלויד) ואת השאר הותרת בחלל האויר, סתום, נטול פשר ומגוחך באופן אבסורדי של ממש. חבל שכך.
שכנעת אותי - אין כל טעם בויכוחי הסרק הללו. לא משנה כמה טיעונים אעלה - תמיד תוכל (אתה ואחרים שכמותך) להתעלם מהם ולחזור שוב להצהרה הבומבסטית, אך הריקה לחלוטין מתוכן, כי הרוק הבריטי טוב/מגוון/מצליח יותר. זה מצער, אבל במקום שבו אני בחרתי להתעסק במתן רב של דוגמאות שסותרות את טענותיך (והבאתי קישורים שמדגימים עושר מוזיקלי אמריקאי של למעלה מ-150 אמנים אמריקאים מצליחים ומוצלחים במיוחד בז'אנרים רבים ומשפיעים), מצאת אתה לנכון להתעסק בפולמוסים פסאודו-פלצפניים המתקשים לחרוג ממסגרת של מהלומות מילוליות. לא טרחת להדגים אלא טענה אחת בלבד שלך (בדבר פינק פלויד) ואת השאר הותרת בחלל האויר, סתום, נטול פשר ומגוחך באופן אבסורדי של ממש. חבל שכך.
האם אתה רוצה,
שאני פשוט אזרוק לחלל האוויר סתם שמות אקראיים של להקות בריטיות, כדי להוכיח את טענותיי? הרי אני יכול לתת לך רשימת מלאי של להקות בריטיות ולהגיד "הנה, יש להקות בריטיות טובות", אבל אני רואה את זה כדי מיותר. ובכל אופן, אהבה למוזיקה לא נקבעת על פי כמות טיעונים (ואפילו לא על פי איכותם), אלא על פי שמיעה. בדרך כלל לפחות. המ? אוקיי, בוא נתחיל מ, נגיד, הביטלס. הם מכרו למעלה ממיליארד תקליטים ברחבי העולם, שזה יותר מכל להקה (או בריטית, או אמריקאית. ובכל זאת, הם בריטים) אחרת. השיר Yesterday הוא המושמע ביותר ברדיו האמריקאי- מעל 7 מיליון פעמים. על פי ספר שיאי גינס לשנת 2000, להקת הרולינג סטונז היא *להקת הפופ* (?!) העשירה בעולם, והרוויחה בשנת 98 בלבד 57 מיליון דולר (או שזה היה לירות שטרלינג? לא ממש משנה). אלבום הרוק הכבד הנמכר ביותר הוא חסר השם (אך המכונה לד זפלין 4) של לד זפלין. 21 מיליון תקליטים ב*ארה"ב* אלבום הקונספט הנמכר ביותר הוא החומה, עם 23 מיליון תקליטים ב*ארה"ב* דארק סייד, אגב, לא היה 703 שבועות אלא 741. ללד זפלין הכי הרבה אלבומי פלטינה ב*ארה"ב* בכל אופן, כל זה היה במצעד ב*ארה"ב* (דבר שהוא לא כל כך שוויוני. לא הצגתי את תוצאות המצעדים בבריטניה כמובן, למרות ששם אני מניח שהתוצאות יהיו אף יותר לטובת הבריטים (ואפשר לתת לדוגמא את סרג'נט פפרס, האלבום הנמכר בבריטניה) המ. כל אלה נימוקים של פופולריות. המ.
שאני פשוט אזרוק לחלל האוויר סתם שמות אקראיים של להקות בריטיות, כדי להוכיח את טענותיי? הרי אני יכול לתת לך רשימת מלאי של להקות בריטיות ולהגיד "הנה, יש להקות בריטיות טובות", אבל אני רואה את זה כדי מיותר. ובכל אופן, אהבה למוזיקה לא נקבעת על פי כמות טיעונים (ואפילו לא על פי איכותם), אלא על פי שמיעה. בדרך כלל לפחות. המ? אוקיי, בוא נתחיל מ, נגיד, הביטלס. הם מכרו למעלה ממיליארד תקליטים ברחבי העולם, שזה יותר מכל להקה (או בריטית, או אמריקאית. ובכל זאת, הם בריטים) אחרת. השיר Yesterday הוא המושמע ביותר ברדיו האמריקאי- מעל 7 מיליון פעמים. על פי ספר שיאי גינס לשנת 2000, להקת הרולינג סטונז היא *להקת הפופ* (?!) העשירה בעולם, והרוויחה בשנת 98 בלבד 57 מיליון דולר (או שזה היה לירות שטרלינג? לא ממש משנה). אלבום הרוק הכבד הנמכר ביותר הוא חסר השם (אך המכונה לד זפלין 4) של לד זפלין. 21 מיליון תקליטים ב*ארה"ב* אלבום הקונספט הנמכר ביותר הוא החומה, עם 23 מיליון תקליטים ב*ארה"ב* דארק סייד, אגב, לא היה 703 שבועות אלא 741. ללד זפלין הכי הרבה אלבומי פלטינה ב*ארה"ב* בכל אופן, כל זה היה במצעד ב*ארה"ב* (דבר שהוא לא כל כך שוויוני. לא הצגתי את תוצאות המצעדים בבריטניה כמובן, למרות ששם אני מניח שהתוצאות יהיו אף יותר לטובת הבריטים (ואפשר לתת לדוגמא את סרג'נט פפרס, האלבום הנמכר בבריטניה) המ. כל אלה נימוקים של פופולריות. המ.
הולדן קולפילד בשדה
New member
וואללה הצחקתני
רגע לפני שאתה מעופף לך ממש רחוק מכדור הארץ צור קשר עם המציאות ואגב, חופשי - זרוק שמות. אני בספק אם אתה מכיר מספיק אמנים (נגיד 10) בלי תמיכת הרשת. ואין ספק בליבי שלא שמעת ולו עשרה אלבומים רלבנטיים על מנת לנהל כאן דיון (דהיינו - של דילן, ניל יאנג, CSNY, הדלתות, ג'ימי הנדריקס, THE BAND, האחים אולמן, CCR, הנשרים, קנזס, המת אסיר תודה, מטוסו של ג'פרסון, ג'וני מיטשל, ג'ניס ג'ופלין, ג'יימס טילור, ג'ים קרוצ'י, פראנק זאפה, קפטן ביפהרט, לינרד סקינרד, מרשל טאקר וכו').
רגע לפני שאתה מעופף לך ממש רחוק מכדור הארץ צור קשר עם המציאות ואגב, חופשי - זרוק שמות. אני בספק אם אתה מכיר מספיק אמנים (נגיד 10) בלי תמיכת הרשת. ואין ספק בליבי שלא שמעת ולו עשרה אלבומים רלבנטיים על מנת לנהל כאן דיון (דהיינו - של דילן, ניל יאנג, CSNY, הדלתות, ג'ימי הנדריקס, THE BAND, האחים אולמן, CCR, הנשרים, קנזס, המת אסיר תודה, מטוסו של ג'פרסון, ג'וני מיטשל, ג'ניס ג'ופלין, ג'יימס טילור, ג'ים קרוצ'י, פראנק זאפה, קפטן ביפהרט, לינרד סקינרד, מרשל טאקר וכו').
הולדן קולפילד בשדה
New member
אבל יקירי...
הנתונים שהבאת לא סותרים את מה שאמרתי. הם אמנם מגמדים (מאד יש לומר...
) את הרוק הפרוגרסיבי מבחינת היקף (והופכים אותו לאליטיסטי יותר (יי!)) מכירות ב*ארה"ב*, אבל הם לא מוכיחים הרבה לגבי הצלחתם ה*עולמית* של הביטלס או הרולינג סטונז. הם מוכיחים שב*ארה"ב* (שזה, לא מדד אובייקטיבי במיוחד. מדד אובייקטיבי יותר יהיה ממוצע בין ארה"ב לבריטניה או מכירות כלל עולמיות) הם הצליחו פחות. אני מכיר מספיק אמנים בלי תמיכת הרשת. אני אכן לא שמעתי ולו עשרה אלבומים בודדים, אבל שמעתי שירים בכמויות מספיקות על מנת לאכלס עשרה אלבומים (כלומר, ארמ, בדרכים חוקיות פחות).
הנתונים שהבאת לא סותרים את מה שאמרתי. הם אמנם מגמדים (מאד יש לומר...
הולדן קולפילד בשדה
New member
תרגילים בחשבון פשוט למתקשים
תרגיל מספר 1 במדינה X נמכרים בכל שנה כמיליון קוביות לגו במדינה Y נמכרים בכל שנה כאלף קוביות לגו (הערת אגב - בשאר העולם נמכרים כ-5000 קוביות לגו בשנה) האם גם לדעתכם, ילדים, יהיה זה נבון לתת משקל זהה לשתי המדינות בניתוח כלכלת השוק של מכירות קוביות הלגו??? (רמז - התשובה היא - האמריקאים טובים יותר) תרגיל מספר 2 באתר הרשמי של ה-RIAA מופיע שירם של האחים הצדקניים במקום הראשון במספר ההשמעות, אולם פלוני אלמוני (נקרא לו, נניח, יותם) מתעקש כי דווקא הביטלס מושמעים יותר. אותו אתר מוסיף וקובע כי הנשרים מכרו את מספר העותקים הרב ביותר לתקליט (אמריקאים), האלבום השני הוא אלבום פופ עלוב של אחד מייקל ג'קסון (אמריקאי), האישה הנמכרת ביותר היא שניה טווין (אמריקאית) והשניה לה וגם השלישית (מה לעשות) אמריקאיות - מדונה ואלניס מוריאסט. אולם פלוני אלמוני מתעקש על מכירות של מיליארד עותקים (פחחחחחחחחחח) ללהקה אחת (הביטלס - שהם הכי נמכרים בהחלט). על זה נאמר - מסור ד"ש לחבר'ה במאדים. הרולינג סטונס לא מכרו מעולם אלבום במספרים הקרובים לאלו של הנשרים או אף של בילי ג'ואל, אך אותו אלמוני מתעקש לסלף את ההיסטוריה. מגזין הרולינג סטון בחר ברשימת 500 האלבומים הטובים שלך הרוק למעלה מ-320 תקליטים אמריקאים ואילו ידידנו יותם מתעקש (על אף שלא האזין מעולם ולו לעשרה אמנים אמריקאים) שהוא מעדיף בריטים. השאלה: האם באותה מידה יהיה זה לגיטימי מצידי לטעון שאני מעדיף את בנות מאדים על אלו שגרות בפלוטו - על אף שאיני מכיר ולו נקבה אחת ממקומות אלה??? (רמז - תקרא כבר את כל הקישורים ושמא תקשיב לאיזה אלבום שניים בטרם תחרוץ דינו של כל הרוק האמריקאי שאינך מכיר כלל)
תרגיל מספר 1 במדינה X נמכרים בכל שנה כמיליון קוביות לגו במדינה Y נמכרים בכל שנה כאלף קוביות לגו (הערת אגב - בשאר העולם נמכרים כ-5000 קוביות לגו בשנה) האם גם לדעתכם, ילדים, יהיה זה נבון לתת משקל זהה לשתי המדינות בניתוח כלכלת השוק של מכירות קוביות הלגו??? (רמז - התשובה היא - האמריקאים טובים יותר) תרגיל מספר 2 באתר הרשמי של ה-RIAA מופיע שירם של האחים הצדקניים במקום הראשון במספר ההשמעות, אולם פלוני אלמוני (נקרא לו, נניח, יותם) מתעקש כי דווקא הביטלס מושמעים יותר. אותו אתר מוסיף וקובע כי הנשרים מכרו את מספר העותקים הרב ביותר לתקליט (אמריקאים), האלבום השני הוא אלבום פופ עלוב של אחד מייקל ג'קסון (אמריקאי), האישה הנמכרת ביותר היא שניה טווין (אמריקאית) והשניה לה וגם השלישית (מה לעשות) אמריקאיות - מדונה ואלניס מוריאסט. אולם פלוני אלמוני מתעקש על מכירות של מיליארד עותקים (פחחחחחחחחחח) ללהקה אחת (הביטלס - שהם הכי נמכרים בהחלט). על זה נאמר - מסור ד"ש לחבר'ה במאדים. הרולינג סטונס לא מכרו מעולם אלבום במספרים הקרובים לאלו של הנשרים או אף של בילי ג'ואל, אך אותו אלמוני מתעקש לסלף את ההיסטוריה. מגזין הרולינג סטון בחר ברשימת 500 האלבומים הטובים שלך הרוק למעלה מ-320 תקליטים אמריקאים ואילו ידידנו יותם מתעקש (על אף שלא האזין מעולם ולו לעשרה אמנים אמריקאים) שהוא מעדיף בריטים. השאלה: האם באותה מידה יהיה זה לגיטימי מצידי לטעון שאני מעדיף את בנות מאדים על אלו שגרות בפלוטו - על אף שאיני מכיר ולו נקבה אחת ממקומות אלה??? (רמז - תקרא כבר את כל הקישורים ושמא תקשיב לאיזה אלבום שניים בטרם תחרוץ דינו של כל הרוק האמריקאי שאינך מכיר כלל)
רר.
אני חייב לחלוק על כמה אמיתות (?) מתמטיות שהצגת. א. אלבום שיאי גינס אומר שהביטלס מכרו מעל מיליארד עותקים (שזה הכי הרבה לטענתו), ולא אני. תאשים את המחברים שלו ב.קח מיליארד סינים. תמכור לכל אחד מהם אלבום אחד. זה ייצא כמעט שווה ערך לכל השוק האמריקאי ^^;; ג.ושוב, כל מה שהבאת הוא מהמצעד האמריקאי ד.אמור לי אתה, האם *אתה* מסכים עם כל בחירה של מגזין הרולינג סטון? אגב, בהערתי ציינתי ששמעתי עשרה אמנים אמריקאים, אבל לא דיסקים שלמים שלהם אלא שירים בודדים, ובכמויות מספיקות כדי למלא יותר מ-10 דיסקים (אז אני קרא את כל המשפט)
אני חייב לחלוק על כמה אמיתות (?) מתמטיות שהצגת. א. אלבום שיאי גינס אומר שהביטלס מכרו מעל מיליארד עותקים (שזה הכי הרבה לטענתו), ולא אני. תאשים את המחברים שלו
ב.קח מיליארד סינים. תמכור לכל אחד מהם אלבום אחד. זה ייצא כמעט שווה ערך לכל השוק האמריקאי ^^;; ג.ושוב, כל מה שהבאת הוא מהמצעד האמריקאי ד.אמור לי אתה, האם *אתה* מסכים עם כל בחירה של מגזין הרולינג סטון? אגב, בהערתי ציינתי ששמעתי עשרה אמנים אמריקאים, אבל לא דיסקים שלמים שלהם אלא שירים בודדים, ובכמויות מספיקות כדי למלא יותר מ-10 דיסקים (אז אני קרא את כל המשפט)הולדן קולפילד בשדה
New member
טוב, נענה ברצינות
אין, למיטב ידיעתי, נתונים אמינים באשר למכירות כלל עולמיות של תקליטים. הנתונים התקפים ביותר הם של איגוד התקליטים האמריקאי - RIAA. הערכות מבוססות קובעות כי כ-80% משוק התקליטים העולמי בסיסו בארה"ב שאר העולם (וודאי שכל מדינה נפרדת אחרת) פשוט בטלים בשישים. באשר לביטלס - אין חולקין שהם הלהקה הנמכרת בהיסטוריה של המוזיקה (לכלל התקליטים, לא לתקליט בודד) - אבל מיליארד נשמע לי מספר מופרך - הייתי שמח לראות קישור אמין לכך (ולא, ההודעה הקודמת שלך לא תספיק לכך) והערה אחרונה - אני ממש תמה על הערתך באשר למספר השירים של אמריקאים שהקשבת להם - כדי לקבוע מסמרות כפי שקבעת בהודעת הפתיחה של שרשור זה יש צורך בהרבה יותר (ידע, האזנה, כבוד למוזיקת הרוק בכללה). הייתי ממליץ לך בחום על האזנה למספר רב של תקליטים (ולאורך מספר רב של שנים) בטרם תחרוץ את דינו של הרוק האמריקאי. הוא באמת הרבה יותר טוב ממה שנדמה לך, ואין בכך כדי לפסול ולהמעיט מערך הרוק הבריטי.
אין, למיטב ידיעתי, נתונים אמינים באשר למכירות כלל עולמיות של תקליטים. הנתונים התקפים ביותר הם של איגוד התקליטים האמריקאי - RIAA. הערכות מבוססות קובעות כי כ-80% משוק התקליטים העולמי בסיסו בארה"ב שאר העולם (וודאי שכל מדינה נפרדת אחרת) פשוט בטלים בשישים. באשר לביטלס - אין חולקין שהם הלהקה הנמכרת בהיסטוריה של המוזיקה (לכלל התקליטים, לא לתקליט בודד) - אבל מיליארד נשמע לי מספר מופרך - הייתי שמח לראות קישור אמין לכך (ולא, ההודעה הקודמת שלך לא תספיק לכך) והערה אחרונה - אני ממש תמה על הערתך באשר למספר השירים של אמריקאים שהקשבת להם - כדי לקבוע מסמרות כפי שקבעת בהודעת הפתיחה של שרשור זה יש צורך בהרבה יותר (ידע, האזנה, כבוד למוזיקת הרוק בכללה). הייתי ממליץ לך בחום על האזנה למספר רב של תקליטים (ולאורך מספר רב של שנים) בטרם תחרוץ את דינו של הרוק האמריקאי. הוא באמת הרבה יותר טוב ממה שנדמה לך, ואין בכך כדי לפסול ולהמעיט מערך הרוק הבריטי.
ובכן-
ובכן, הנה לך הקישור המבוקש איך יכול להיות שמצד אחד אין נתונים אמינים באשר למכירות כלל עולמיות של תקליטים ומצד שני הערכות *מבוססות* קובעות כי כ-80 אחוז משוק התקליטים העולמי בסיסו בארה"ב? ובכן, לצערי גורמים שלא בשליטתי (כמו תקציב וגיל) מנעו ממני עד עתה לשמוע יותר אלבומים של הרוק האמריקאי (וגם יותר אלבומים של הרוק הבריטי). אולם *בכל זאת*, הרי גם אני התחלתי מכלום. כלומר, באיזשהו שלב בחיי (כיתה ה' אני חושב) לא הכרתי אף להקה. כלומר- אני לא בחרתי אז לשמוע רק רוק בריטי. לא ידעתי אפילו שהוא קיים אני חושב >_< אבל בכל זאת נחשפתי בעיקר לרוק הבריטי ולא לרוק האמריקאי. זה גם יכול להוות טיעון מסויים לטובת הרוק הבריטי, כי הייתי פתוח לשניהם ובכל זאת שמעתי בעיקר רק אחד. :X
ובכן, הנה לך הקישור המבוקש
איך יכול להיות שמצד אחד אין נתונים אמינים באשר למכירות כלל עולמיות של תקליטים ומצד שני הערכות *מבוססות* קובעות כי כ-80 אחוז משוק התקליטים העולמי בסיסו בארה"ב? ובכן, לצערי גורמים שלא בשליטתי (כמו תקציב וגיל) מנעו ממני עד עתה לשמוע יותר אלבומים של הרוק האמריקאי (וגם יותר אלבומים של הרוק הבריטי). אולם *בכל זאת*, הרי גם אני התחלתי מכלום. כלומר, באיזשהו שלב בחיי (כיתה ה' אני חושב) לא הכרתי אף להקה. כלומר- אני לא בחרתי אז לשמוע רק רוק בריטי. לא ידעתי אפילו שהוא קיים אני חושב >_< אבל בכל זאת נחשפתי בעיקר לרוק הבריטי ולא לרוק האמריקאי. זה גם יכול להוות טיעון מסויים לטובת הרוק הבריטי, כי הייתי פתוח לשניהם ובכל זאת שמעתי בעיקר רק אחד. :Xהולדן קולפילד בשדה
New member
נו, באמת
אין דיווחים מבוססים של אף מדינה, מלבד ארה"ב כאמור, באשר לנתוני מכירת אלבומים. חסר היכולת שלך להבין את צמד המילים "הערכות מבוססות" כבר ממש מעצבן גרידא. צא ולמד - פעמים רבות אין נתונים בידי כלכלנים ומנתחי שווקים פיננסים באשר לפעילות השוק המדויקת - אבל יש ביכולתם - על סמך נתוני מכירות חלקיים, דיווחי מס, סקרי שווקים, נתונים ולו חלקיים של האזנה לרדיו וכדומה - לקבוע קיבולת מסוימת של השוק. הערכות חוזרות בעבר חזרו וביססו את ההנחה כי השוק האמריקאי הוא אכן בסיסה של תעשיית המוזיקה העולמית בשלושים שנה האחרונות וכ-80% מכלל התקליטים הנמכרים בעולם מקורם שם. מה כאן כ"כ קשה להבין??? למה אתה מתעקש לנהל ויכוח מפגר על פסיקים ולא על מהות??? באשר לקישור לאתר של גינס - ברכותיי, לראשונה בשרשור זה גם הבאת טיעון שיש לו משקל יחסי (עד כמה שראיתי - הנתון מתייחס גם לקלטות, אבל הוא עדיין קביל בהחלט בעיניי). ת-ת-ב-ג-ר צא מהמגננה תפסיק לחפש כל פסיק כדי להתלות בו ולהנציח את השרשור המדכא עד אימה הזה תקשיב כבר קיבינימאט למוזיקה!!! בסופו של דבר הכל חוזר להערת הפתיחה (האווילית למדי, יש לציין) השואלת למה יש רק להקות רוק בריטיות טובות. התשובה לכך היא כמובן שאין רק להקות רוק בריטיות טובות. יש טובות אמריקאיות ויש טובות בריטיות. האוזן שלי אוהבת יותר את הגרינגוס שמעבר לאטלנטי, אתה מחבב את לוגמי התה ונתיני המלכה, אין כל רע בכך. הבעיה המרכזית היא שאתה פשוט לא מכיר מספיק את "הרוק הקלאסי" ואת מוזיקת הרוק בכלל כדי לקבוע שיש רק להקות רוק בריטיות טובות! במקום לקשקש בקומקום ולהודות בטעותך: תלך (אל תתעצל - 500 תקליטים לוקחים זמן לעיכול, גם אם רק קוראים עליהם) תקשיב (גם לקישורים באותו עמוד בדבר קאונטרי רוק ורוק&רול שווה להכנס) תקרא והכל כבר יהיה בסדר אחרי זה.
אין דיווחים מבוססים של אף מדינה, מלבד ארה"ב כאמור, באשר לנתוני מכירת אלבומים. חסר היכולת שלך להבין את צמד המילים "הערכות מבוססות" כבר ממש מעצבן גרידא. צא ולמד - פעמים רבות אין נתונים בידי כלכלנים ומנתחי שווקים פיננסים באשר לפעילות השוק המדויקת - אבל יש ביכולתם - על סמך נתוני מכירות חלקיים, דיווחי מס, סקרי שווקים, נתונים ולו חלקיים של האזנה לרדיו וכדומה - לקבוע קיבולת מסוימת של השוק. הערכות חוזרות בעבר חזרו וביססו את ההנחה כי השוק האמריקאי הוא אכן בסיסה של תעשיית המוזיקה העולמית בשלושים שנה האחרונות וכ-80% מכלל התקליטים הנמכרים בעולם מקורם שם. מה כאן כ"כ קשה להבין??? למה אתה מתעקש לנהל ויכוח מפגר על פסיקים ולא על מהות??? באשר לקישור לאתר של גינס - ברכותיי, לראשונה בשרשור זה גם הבאת טיעון שיש לו משקל יחסי (עד כמה שראיתי - הנתון מתייחס גם לקלטות, אבל הוא עדיין קביל בהחלט בעיניי). ת-ת-ב-ג-ר צא מהמגננה תפסיק לחפש כל פסיק כדי להתלות בו ולהנציח את השרשור המדכא עד אימה הזה תקשיב כבר קיבינימאט למוזיקה!!! בסופו של דבר הכל חוזר להערת הפתיחה (האווילית למדי, יש לציין) השואלת למה יש רק להקות רוק בריטיות טובות. התשובה לכך היא כמובן שאין רק להקות רוק בריטיות טובות. יש טובות אמריקאיות ויש טובות בריטיות. האוזן שלי אוהבת יותר את הגרינגוס שמעבר לאטלנטי, אתה מחבב את לוגמי התה ונתיני המלכה, אין כל רע בכך. הבעיה המרכזית היא שאתה פשוט לא מכיר מספיק את "הרוק הקלאסי" ואת מוזיקת הרוק בכלל כדי לקבוע שיש רק להקות רוק בריטיות טובות! במקום לקשקש בקומקום ולהודות בטעותך: תלך (אל תתעצל - 500 תקליטים לוקחים זמן לעיכול, גם אם רק קוראים עליהם) תקשיב (גם לקישורים באותו עמוד בדבר קאונטרי רוק ורוק&רול שווה להכנס) תקרא והכל כבר יהיה בסדר אחרי זה.
יקירי ../images/Emo13.gif
מעיון זריז ברשימת הרולינג סטונז, מתוך עשרת הדיסקים הראשונים, שמונה בריטים (שלא להגיד שחמישה של הביטלס
) ובכן, עם הרבה דיסקים ברשימה אני לחלוטין לא מסכים (סרג'נט פפרז ראשון?!), כך שרשימה סובייקטיבית שתואמת רק את דיעות כמה כותביה, לא יכולה לשמש בסיס להשוואה בין הרוק האמריקאי לבריטי, ובכל זאת, אם תלך על פיה, שמונת מעשרת הראשונים הם בריטים. אז אולי כל המקומות של ה-400 עד ה-500 מלאים באמריקאים, אבל- זה עדיין מקום 400... :X וכל הדיון בכמה הודעות האחרונות הסתכם בפופולריות >_< לא באיכות >_< האמן לי, בריטני פופולרית (לפחות היום) הרבה יותר מכל אמן שהזכרת (או הזכרתי). זה לא גורם לה להיות טובה יותר ובכל מקרה, אימצתי את המלצתך. אחזור אליך בעוד כמה וכמה שנים עם התרשמויותיי מהידע הנרחב יותר שיהיה לי על הרוק האמריקאי (ועליי להודות לך בהזדמנות זו)
מעיון זריז ברשימת הרולינג סטונז, מתוך עשרת הדיסקים הראשונים, שמונה בריטים
(שלא להגיד שחמישה של הביטלס
ובכל מקרה, אימצתי את המלצתך. אחזור אליך בעוד כמה וכמה שנים עם התרשמויותיי מהידע הנרחב יותר שיהיה לי על הרוק האמריקאי (ועליי להודות לך בהזדמנות זו)הולדן קולפילד בשדה
New member
פעם אחרונה ודי!
זה ממש מתחיל להדאיג - היכולת שלך לעוות כל דבר! בעשיריה הראשונה יש 4 אמריקאים (נערי החוף, פעמיים בוב דילן ופעם אחת מרווין גיי) - מאיפה הגעת למספרים שלך??? בעשיריה השניה - 8 מתוך העשרה אמריקאים. בעשיריה שלישית - 6 אמריקאים בעשיריה הרביעית - 7 אמריקאים בעשיריה החמישית - 7 אמריקאים בעשיריה השישית - 8 אמריקאים בעשיריה השביעית - 4 אמריקאים בעשיריה השמינית - 5 אמריקאים בעשיריה התשיעית - 8 אמריקאים בעשיריה העשירית - 7 אמריקאים. ובסה"כ - 64 אמריקאים מתוך המאיה הראשונה. מסקנות: א. תלמד קצת על הלהקות והאמנים ומוצאם בטרם אתה כותב שטויות. ב. זו לא חוכמה להיות סלקטיבי להכעיס - אם אתה לא מעוניין להציג את כל הנתונים למען ישפוט אותם הקורא הנבון - מוטב שלא תציג אותם כלל. וודאי שאין להציג מצגת שקר! ג. זו בסה"כ רשימה אחת מיני רבות (אבל מאד איכותית, בהתחשב במגוון הרב של מבקרי מוזיקה ואנשי תעשיית הרוק שהשתתפו בהרכבתה) - ניתן תמיד לחלוק עליה, ולחשוב אחרת, אלו אינם דברי אלוהים חיים, העיקר כאן הוא הלימוד. ד. פופולאריות אינה הכל - ודאי שזו אינה אבן הבוחן היחידה למדידת איכות הרוק (אם יש דבר כזה) - מה שניסיתי להגיד כל הדרך הוא שגם במדדים של פופולאריות, כמו גם במדדים של השפעה בזמן אמת ומגוון של ז'אנרים ויוצרים - האמריקאים אינם נופלים בשום אופן מחבריהם הבריטים. ה. להבא, הייתי ממליץ לך לקחת רגע ולחשוב בטרם אתה מפציץ הכללות מטורפות ("כל הלהקות הטובות הן רק בריטיות") - בעיקר כשאין הדבר מגובה ולו במספר טיעונים והדגמות. ו. לפחות שאבתי עידוד מכוונתך להאזין לרוק בעתיד ולהתוודע לעולם המופלא שרק טבלת רגליך במימיו. זה יעשה אותך לאיש טוב יותר, בהצלחה. היה שלום ותודה על הדגים.
זה ממש מתחיל להדאיג - היכולת שלך לעוות כל דבר! בעשיריה הראשונה יש 4 אמריקאים (נערי החוף, פעמיים בוב דילן ופעם אחת מרווין גיי) - מאיפה הגעת למספרים שלך??? בעשיריה השניה - 8 מתוך העשרה אמריקאים. בעשיריה שלישית - 6 אמריקאים בעשיריה הרביעית - 7 אמריקאים בעשיריה החמישית - 7 אמריקאים בעשיריה השישית - 8 אמריקאים בעשיריה השביעית - 4 אמריקאים בעשיריה השמינית - 5 אמריקאים בעשיריה התשיעית - 8 אמריקאים בעשיריה העשירית - 7 אמריקאים. ובסה"כ - 64 אמריקאים מתוך המאיה הראשונה. מסקנות: א. תלמד קצת על הלהקות והאמנים ומוצאם בטרם אתה כותב שטויות. ב. זו לא חוכמה להיות סלקטיבי להכעיס - אם אתה לא מעוניין להציג את כל הנתונים למען ישפוט אותם הקורא הנבון - מוטב שלא תציג אותם כלל. וודאי שאין להציג מצגת שקר! ג. זו בסה"כ רשימה אחת מיני רבות (אבל מאד איכותית, בהתחשב במגוון הרב של מבקרי מוזיקה ואנשי תעשיית הרוק שהשתתפו בהרכבתה) - ניתן תמיד לחלוק עליה, ולחשוב אחרת, אלו אינם דברי אלוהים חיים, העיקר כאן הוא הלימוד. ד. פופולאריות אינה הכל - ודאי שזו אינה אבן הבוחן היחידה למדידת איכות הרוק (אם יש דבר כזה) - מה שניסיתי להגיד כל הדרך הוא שגם במדדים של פופולאריות, כמו גם במדדים של השפעה בזמן אמת ומגוון של ז'אנרים ויוצרים - האמריקאים אינם נופלים בשום אופן מחבריהם הבריטים. ה. להבא, הייתי ממליץ לך לקחת רגע ולחשוב בטרם אתה מפציץ הכללות מטורפות ("כל הלהקות הטובות הן רק בריטיות") - בעיקר כשאין הדבר מגובה ולו במספר טיעונים והדגמות. ו. לפחות שאבתי עידוד מכוונתך להאזין לרוק בעתיד ולהתוודע לעולם המופלא שרק טבלת רגליך במימיו. זה יעשה אותך לאיש טוב יותר, בהצלחה. היה שלום ותודה על הדגים.
אוי. :X
לא ניסיתי לעוות את הנתונים כשאמרתי שיש 8 בריטים בעשירייה הראשונה, ואני באמת מתנצל על הטעות >_< (ידעתי שהביץ' בויז אמריקנים. למען האמת לא ידעתי שמרווין גיי אמריקאי/בריטי). אמרתי שזה היה רפרוף קל... :X כך שלא בדקתי באמת את כל ה-100 הראשונים. ה. מעולם לא הפצצתי, לא הכללתי ולא הטרפתי (נו, הטָרפתי כן :X), אבל ללא ספק לא אמרתי ש"כל הלהקות הטובות הן רק בריטיות". אמרתי שהרוב הן בריטיות ^^;; נו טוב, אתנחם בכך שיש יצורים אינטלגנטיים ממך (והם אפילו עכברי מעבדות שכאלה)
לא ניסיתי לעוות את הנתונים כשאמרתי שיש 8 בריטים בעשירייה הראשונה, ואני באמת מתנצל על הטעות >_< (ידעתי שהביץ' בויז אמריקנים. למען האמת לא ידעתי שמרווין גיי אמריקאי/בריטי). אמרתי שזה היה רפרוף קל... :X כך שלא בדקתי באמת את כל ה-100 הראשונים. ה. מעולם לא הפצצתי, לא הכללתי ולא הטרפתי (נו, הטָרפתי כן :X), אבל ללא ספק לא אמרתי ש"כל הלהקות הטובות הן רק בריטיות". אמרתי שהרוב הן בריטיות ^^;; נו טוב, אתנחם בכך שיש יצורים אינטלגנטיים ממך (והם אפילו עכברי מעבדות שכאלה)
מר קולפילד
רשימה זאת,כאמור, הינה נתון אינפורמטיבי לגבי מכירות אלבומים בארה"ב. מעבר לכך שאמריקאים יעדיפו להאזין ליוצרים אמריקאיים(באופן יחסי כמובן) כשם שישראלים יעדיפו לשמוע יותר מוזיקה ישראלית ושאר נסיבות שהן רלוונטיות לניתוח רשימה זאת,הנקודה של הת'רד לגמרי מתפספסת וחבל. יותם הציג תהייה שגם אם מהותה מעוררת אנטיגוניזם ,מוטלת בספק,אינה ניתנת להוכחה/הפרכה,הרי שהיא בוודאי אינה כה ערטילאית וחסרת אחיזה במציאות כפי שאתה מנסה להציגה. בשורה התחתונה טיעוניך(וסלח לי אם פספסתי את חלקם) התבססו בעיקר על ניימדרופינג ונתוני פופולריות שמהם לא ניתן לגזור דבר.בוודאי שהכללה כמו "כל הלהקות הטובות הן רק בריטיות" היא אבסורדית אך "התשובה היא - האמריקאים טובים יותר" אינו מתעלה אפילו במעט על אבסורד זה כאשר הוא אינו מגובה בניתוח(או לינק לניתוח)של מוזיקולוג מדופלם. בבריטניה יש 60 מיליון תושבים-גרמניה-פלוס מינוס 70 מיליון-צרפת-פלוס מינוס 60-קנדה-פלוס מינוס 30 מיליון.אתה מוכרח להודות שמדובר בתופעה :היכן הן כל ההרכבים הגרמניים?(רטורי-מיותר לציין את קרפטוורק פאוסט וכו-אני מכוון לריכוז של מפלצות תהילה ולא מייצגים לאומיים)מה בקשר לצרפתים?איטלקים?יפנים?קנדים? השפה האנגלית נגישה יותר?אז היכן הם האוסטרלים,קנדים,ניו זילנדים,דרום אפריקאים,מיליוני תושבי קולוניות בריטיות לשעבר ושלל הרכבים מהגלובוס המזמרים באנגלית? בנוגע לארה"ב התשובה ברורה למדי-בעל המאה הוא בעל הדעה,קל וחומר כאשר ישנם 250 מיליון כאלו(אני מקווה שאני לא סוטה בהרבה מהמספר המדוייק ואם כן-התנצלותי)-ארה"ב מעצם קיומה כאימפריה מערבית יחידה(רוסייה לא רלוונטית)מכתיבה אופנות,סוחרת באופנות וכמובן בעלת העדפה לתוצרת מקומית(ומכאן הרשימה נובעת).את הדומיננטיות הבריטית לעומת זאת לא ניתן להסביר לפי אותו עיקרון וכאן בדיוק קבור הכלב,זהו מהותו של הת'רד(לדעתי-כמובן). לטעמי מדובר בשילוב בין מסורת מוזיקלית אירופאית כבירה פלוס תרבות פתוחה ופרוגרסיבית(בניגוד אגב-לפוריטניות האמריקאית) עם תיבול של דיאלקט בריטי צח ודיקציה קוקנית מענגת. בין שתי מלחמות העולם עברה ההגמוניה התרבותית מווינה ברלין ופאריז אל בגדותיו של האטלנטי,"העולם החדש" קרא לזה דבוז'אק.לטעמי לפחות עניין ההתפתחות הוא מרכיב חשוב:בריטניה התפתחה השתכללה והתקדמה עם השנים שחלפו בצורה הדרגתית ועשתה זאת בצורה מעוררת כבוד-זהו סודה ופה טמון כוחה,היכולת להוות גורם(לא רק תרבותי-צבאי,חברתי וכו)משפיע לאורך שנים רבות בעוד שלצידה צומחות ונופלות אימפריות.ההתקדמות ההדרגתית מהווה אקספוזיציה אומנותית(במקרה זה מוזיקלית)-כר גידול לכל אותם יוצרים מוניומנטליים שגדלו באי הגשום הזה. אשמח לשמוע את הערותיך בנושא. נ.ב: ניל יאנג על פני סידני בארט???
רשימה זאת,כאמור, הינה נתון אינפורמטיבי לגבי מכירות אלבומים בארה"ב. מעבר לכך שאמריקאים יעדיפו להאזין ליוצרים אמריקאיים(באופן יחסי כמובן) כשם שישראלים יעדיפו לשמוע יותר מוזיקה ישראלית ושאר נסיבות שהן רלוונטיות לניתוח רשימה זאת,הנקודה של הת'רד לגמרי מתפספסת וחבל. יותם הציג תהייה שגם אם מהותה מעוררת אנטיגוניזם ,מוטלת בספק,אינה ניתנת להוכחה/הפרכה,הרי שהיא בוודאי אינה כה ערטילאית וחסרת אחיזה במציאות כפי שאתה מנסה להציגה. בשורה התחתונה טיעוניך(וסלח לי אם פספסתי את חלקם) התבססו בעיקר על ניימדרופינג ונתוני פופולריות שמהם לא ניתן לגזור דבר.בוודאי שהכללה כמו "כל הלהקות הטובות הן רק בריטיות" היא אבסורדית אך "התשובה היא - האמריקאים טובים יותר" אינו מתעלה אפילו במעט על אבסורד זה כאשר הוא אינו מגובה בניתוח(או לינק לניתוח)של מוזיקולוג מדופלם. בבריטניה יש 60 מיליון תושבים-גרמניה-פלוס מינוס 70 מיליון-צרפת-פלוס מינוס 60-קנדה-פלוס מינוס 30 מיליון.אתה מוכרח להודות שמדובר בתופעה :היכן הן כל ההרכבים הגרמניים?(רטורי-מיותר לציין את קרפטוורק פאוסט וכו-אני מכוון לריכוז של מפלצות תהילה ולא מייצגים לאומיים)מה בקשר לצרפתים?איטלקים?יפנים?קנדים? השפה האנגלית נגישה יותר?אז היכן הם האוסטרלים,קנדים,ניו זילנדים,דרום אפריקאים,מיליוני תושבי קולוניות בריטיות לשעבר ושלל הרכבים מהגלובוס המזמרים באנגלית? בנוגע לארה"ב התשובה ברורה למדי-בעל המאה הוא בעל הדעה,קל וחומר כאשר ישנם 250 מיליון כאלו(אני מקווה שאני לא סוטה בהרבה מהמספר המדוייק ואם כן-התנצלותי)-ארה"ב מעצם קיומה כאימפריה מערבית יחידה(רוסייה לא רלוונטית)מכתיבה אופנות,סוחרת באופנות וכמובן בעלת העדפה לתוצרת מקומית(ומכאן הרשימה נובעת).את הדומיננטיות הבריטית לעומת זאת לא ניתן להסביר לפי אותו עיקרון וכאן בדיוק קבור הכלב,זהו מהותו של הת'רד(לדעתי-כמובן). לטעמי מדובר בשילוב בין מסורת מוזיקלית אירופאית כבירה פלוס תרבות פתוחה ופרוגרסיבית(בניגוד אגב-לפוריטניות האמריקאית) עם תיבול של דיאלקט בריטי צח ודיקציה קוקנית מענגת. בין שתי מלחמות העולם עברה ההגמוניה התרבותית מווינה ברלין ופאריז אל בגדותיו של האטלנטי,"העולם החדש" קרא לזה דבוז'אק.לטעמי לפחות עניין ההתפתחות הוא מרכיב חשוב:בריטניה התפתחה השתכללה והתקדמה עם השנים שחלפו בצורה הדרגתית ועשתה זאת בצורה מעוררת כבוד-זהו סודה ופה טמון כוחה,היכולת להוות גורם(לא רק תרבותי-צבאי,חברתי וכו)משפיע לאורך שנים רבות בעוד שלצידה צומחות ונופלות אימפריות.ההתקדמות ההדרגתית מהווה אקספוזיציה אומנותית(במקרה זה מוזיקלית)-כר גידול לכל אותם יוצרים מוניומנטליים שגדלו באי הגשום הזה. אשמח לשמוע את הערותיך בנושא. נ.ב: ניל יאנג על פני סידני בארט???
ketty the sheep
New member
שמעתי שיר אחד שלהם
אני לא זוכרת אם אהבתי אותו או לא
אני לא זוכרת אם אהבתי אותו או לא
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.