ישעיהו ליבוביץ
New member
אתה מוציא דברים מהקשרם
א) אנו כאן דנים על מוסר מסוים. מוסר שרואה בעולם טוב ורע. בשכל אי אפשר להכיר את הטוב והרע. אני חושב שאפשר ליצור מערכת מוסר מתוך השכל, אך זהו מושג מסוג אחר לגמרי ואין בינו ובין המוסר שאנו דנים פה (ושאת מושגו הוצאת מהקשרו בלהט ההרצאה כנראה) אלא שיתוף השם. אולי בהזדמנות אדון איתך בחלק מהפילוסופים שהזכרת ואשר חלקם מוכיח בודאות שמדובר על מוסר מהסוג שאינו נידון כאן, מוסר שאינו מתיימר לתייג דברים בעולמנו כטובים או רעים כשלעצמם. לחלופין בין רשימתך ישנה גם פילוסופיה שרק לכאורה מסיקה את הטוב והרע מהשכל אך למעשה היא קובעת אותו באופן די שרירותי והשכל משמש רק כדי לסייע להשיג את מה שנקבע כטוב (ע"י הדמיון).
ב) תארתי לעצמי שפשוט היה שם אי-דיוק ומצאתי לנכון לתקן כי מטעה
ג) הוא בודה את דמות היהדות מליבו, ואח"כ משטין על הדמות שבדה. ואין זה נעשה מתוך תמימות שכן הוא בוחר באקראי מתוך עולמו החשוך והבהמי, כל מיני גילויים אקראיים של היהדות שנדמים בעיניו כנק' תורפה - ועליהם הוא שואל. יתרה מזאת - לו היה באמת מתענין ביהדות - היה שואל שאלות מהותיות יותר. הוא אינו אדם טיפש כלל, תאמין לי. הוא כנראה בא לפה לעצבן והוא גם יודה בכך כנראה, אם תשאל אותו. אז בתור מי שהיהדות יקרה לו לענ"ד אני עונה לו כראוי. אינני נועל את השער בפניו ואדרבא אשמח אם יכנס אבל זה תלוי בו. זה מזכיר לי את תחילת משלי כג וביחוד "באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך"
ד) לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בין חורין להבטל ממנה (בהנחה שאתה רואה עצמך מחויב לדת - אינני יודע). ור' משנה תורה, קורבנות תמורה פ"ד הלכה י וביחוד: "ורוב דיני תורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה, לתקן הדעות וליישר כל המעשים; וכן הוא אומר "הלוא כתבתי לך, שלישים--במועצות ודעת. להודיעך--קושט, אמרי אמת; להשיב אמרים אמת, לשולחיך" (משלי כב,כ-כא)."
א) אנו כאן דנים על מוסר מסוים. מוסר שרואה בעולם טוב ורע. בשכל אי אפשר להכיר את הטוב והרע. אני חושב שאפשר ליצור מערכת מוסר מתוך השכל, אך זהו מושג מסוג אחר לגמרי ואין בינו ובין המוסר שאנו דנים פה (ושאת מושגו הוצאת מהקשרו בלהט ההרצאה כנראה) אלא שיתוף השם. אולי בהזדמנות אדון איתך בחלק מהפילוסופים שהזכרת ואשר חלקם מוכיח בודאות שמדובר על מוסר מהסוג שאינו נידון כאן, מוסר שאינו מתיימר לתייג דברים בעולמנו כטובים או רעים כשלעצמם. לחלופין בין רשימתך ישנה גם פילוסופיה שרק לכאורה מסיקה את הטוב והרע מהשכל אך למעשה היא קובעת אותו באופן די שרירותי והשכל משמש רק כדי לסייע להשיג את מה שנקבע כטוב (ע"י הדמיון).
ב) תארתי לעצמי שפשוט היה שם אי-דיוק ומצאתי לנכון לתקן כי מטעה
ג) הוא בודה את דמות היהדות מליבו, ואח"כ משטין על הדמות שבדה. ואין זה נעשה מתוך תמימות שכן הוא בוחר באקראי מתוך עולמו החשוך והבהמי, כל מיני גילויים אקראיים של היהדות שנדמים בעיניו כנק' תורפה - ועליהם הוא שואל. יתרה מזאת - לו היה באמת מתענין ביהדות - היה שואל שאלות מהותיות יותר. הוא אינו אדם טיפש כלל, תאמין לי. הוא כנראה בא לפה לעצבן והוא גם יודה בכך כנראה, אם תשאל אותו. אז בתור מי שהיהדות יקרה לו לענ"ד אני עונה לו כראוי. אינני נועל את השער בפניו ואדרבא אשמח אם יכנס אבל זה תלוי בו. זה מזכיר לי את תחילת משלי כג וביחוד "באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך"
ד) לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בין חורין להבטל ממנה (בהנחה שאתה רואה עצמך מחויב לדת - אינני יודע). ור' משנה תורה, קורבנות תמורה פ"ד הלכה י וביחוד: "ורוב דיני תורה אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה, לתקן הדעות וליישר כל המעשים; וכן הוא אומר "הלוא כתבתי לך, שלישים--במועצות ודעת. להודיעך--קושט, אמרי אמת; להשיב אמרים אמת, לשולחיך" (משלי כב,כ-כא)."