שליטה ברת סיגול מול קיום מצוות

שים לב ללשון הפסוק

הפסוק אומר לך דע מה *תשיב* לאפיקורס. תלמד שבתורתנו הקדושה כל מילה וכל אות וכל נימה חשובה. שפיל לסיפא דקרא ! האפיקורס הוא הטוען טענה ולא המאמין. ומה צורך למאמין לדעת את תורתו ההבלית ? איני מבין איזה הגיון מנחה אותך. ואתה מתחיל להזכיר לי מישהו.
אני לא שמתי איקס על הכול מראש. להיפך אני שמח לאתגרים, אפילו רואה בהם דבר חשוב ובגלל זה אני עוד מתענין בפילוסופיה ובכלל בדעות של אנשים. אבל מה לעשות שכמעט תמיד זה הבל ? אמת תורתנו הקדושה.
 
מנין לך שתורתו הבלית? האם חז"ל היו טורחים

להתייחס לתורה הבלית?
טרחו חז"ל וכתבו התייחסות היסטורית שנשתמרה לאלפי שנים ואולי עשרות אלפי שנים לעתיד לבוא, לתורת אפיקורוס. אין זאת אלא משום שזו תורה כבדת משקל מאין כמוה.
התורה מחייבת אותך להתעמק בתורת אפיקורוס ולהתמודד איתה כמיטב יכולתך. אתה נדרש להשיב, וכדי להשיב- עליך להקשיב קודם לכן.
דעתך קלה. אתה נוהג כפרחה. וכן- אתה מטיל איקס קל דעת על הכל. אינך רציני כלל. להפטיר "תורת הבל" זה הימור, ניחוש ותו לא. אתה מנחש ניחושים.
אולי היא הבל ואולי לא. כל עוד אתה שרוי בבורותך- לעולם לא תדע באמת ולא תקיים את המצווה האמורה.
אינך רוצה להקשיב אלא לחזות בהבלי ליבך.
 
מאיפה שאני עומד כיום

כל דבר שאינו תורה נראה כהבל. כפי שאמרתי לך אני שמח לטענות וכשאשמע אותם אתיחס. לפי ההגיון שלך אני צריך ללמוד את כל חכמות הגוים רק בגלל שיש להם השגות עלי. יש לך השגות - תשמיע אותם ואשיב לך כמיטב יכולתי. אגב, האם הגויים והבהמות משלנו, בכלל מכירים את התורה לפני שהם משיגים עליה ? שיהיה לך יום טוב ואנא הפסק לבזבז את זמני בשטויות.
 
יש לך כ"כ הרבה טעויות

נאמר- חוכמה בגויים תאמין, תורה אל תאמין. משמע- יש בהחלט חוכמה בגויים, אלא שמבחינת מערכת הערכים שלהם- עליך להטיל ספק בהאם היא תואמת את ערכי התורה. זה לא מונע ממך כלל ללמוד את חוכמתם ואינך רשאי כלל להפטיר "הבל" אלא התורה מצווה אותך להאמין שיש שם חוכמה! חוכמה בגויים- תאמין!
גם אמרו- "איזהו החכם- הלומד מכל אדם". אם אינך יכול ללמוד מגוי- אינך חכם, הלא כן?
כמו כן ציוו עליך לשמור על כבודו של כל אדם, ואילו אתה מכנה את כל מי שאינו הולך בדרכך הקנאית "בהמה"- חילוניים, גויים וכ"ו
כמו כן- גם אם נתייחס לערך האמת בכינוי החביב עליך- "בהמה", הרי
1. שאין אמונה דתית מבטיחה התעלות מעל הבהמיות וההתמסרות לתאוות הגופניות.
2. התאווה להישגים רוחניים ודתיים היא תאווה לכל דבר, ומקורה בנפש הבהמית.
3. האישיות היצרית היא בעלת אינטרס להשתמש בכלים החשיבתיים ולכן היא מפתחת בקירבה תכונה של דחיית סיפוקים שהיא ההיפך מבהמיות, בעוד שנדמה שע"פ רוב דווקא האישיות המאמינה היא זו שלא מצליחה לדחוק את הסיפוק של יצר הביטחון הנפשי באמצעים של ספק חמור, ומדמיינת מיני הזיות דתיות נעימות שמספקות את יצר הביטחון הנפשי הזה באופן חולני ושיקרי שמזיק לה ומחלה אותה כמו שכל בריחה מהמציאות מזיקה ומחלה.
4. אין אמונה דתית מבטיחה מוסריות כלשהי, ולעומתה- ההומניזם האתאיסטי מבטיח עקרונות מוסריים שהכרחיים לטיפול באנושות הבהמית.
5. אפשר שתהיה אמונה דתית בלי רוח כלל, אמונה קוסמטית (וזהו הכלל במרבית המקרים). לעומת זאת- הישגים רוחניים קיימים במידה לא פחותה מאצל המאמינים, אצל החילונים ואף אצל הגויים. הגאונים כולם היו אנשים יצריים עם מידה גדושה של חושנות, שממנה שאבו את האנרגיה העצומה לעבודת הפרא, גם העבודה הרוחנית. לעומת זאת מסורסי היצרים הנזיריים והפרושים (וזו האידאה שלך) לא השיגו דבר מעבר לבינוניות עלובה וניתן לכנותם "בהמות מסורסות".
6. אמונה באל לא הופכת את האל לפונקציה של האדם, ולכן אין בה שום טעם מבחינת האדם. לעומת זאת- אמונה באדם מאפשרת לצלם האל שבו לפרוח וללבלב.
7. אין דוגמטיות דתית יכולה להביא להתפתחות האישיות אלא רק לקונפליקט נוירוטי בין האידאל של המאמין להיות מישהו אחר עם הכרה אחרת לבין מה שהוא והכרתו במציאות. לעומת זאת- אם יש אפשרויות להתפתחות האישיות הגלומות באדם- הן מתממשות באופן טבעי באנשים ריאליסטיים, כעץ שתול על פלגי מים. הבסיס האישיותי של הריאליסט הוא נכון- כנות. ולכן התשתית האישיותית יכולה לצמוח על יסודות איתנים.
 
לא ראיתי שום דבר מהותי או בעל משקל בכתיבתך

אך אענה לך כי אני נהנה מהדרך המקורית בה אתה חושב. מעולם לא אמרתי שאין חכמה בגויים (אפילו באנטישמים לפעמים יש חכמה). אמרתי שכאשר תורתם אינה מסיקה לבסוף שתורתנו אמת - אזי כולה שקולה להבל.
בהמה אינו מתמקד ביצרי האדם - אדרבא אתה ודאי מכיר את המאמר שככל שגדול אדם כן גדול יצרו. בהמה מתמקד בכושר ההבחנה (בדומה לעיני הסוס מיון - ויתכן שמשם לקח הרמב"ם את הכיוני הזה).
1) ר' הקדמה.
2) זו לא תאווה (עקוב אחר שיחותיי עם דר דוליטל ותתחכם)
3) שוב מחזיר אותך להגדרתי לבהמה, ועל פי זאת, דווקא האדם היותר מתוחכם - רחוק יותר מן האמת (אני בטוח שאתה מבין למה) ולצערי הדבר נפוץ.
4) נו אז ?
5) יש הישגים, אבל בלי יהדות (או בלי דתיות כלשהי למקרה שמישהו גדל על אי בודד) - כל ההישגים הללו זניחים. באשר לדבריך על החושניות - אני דווקא בעד לתת לבהמיות לפרוץ במלוא עוצמתה כי רק כך אפשר להתמודד עימה. אבל אלו עניינים שלא שונים לבהמה באשר היא עשויה להסיק מסקנות לא נכונות.
6) מילת המפתח היא "מבחינת האדם" ואני אינני מעונין בבחינת האדם. תפנים את זה ותחסוך לשנינו הרבה זמן. אתה פשוט מקובע על טובת האדם ולא מסוגל להבין מעבר לזה. מידיוקר הומניסטי שכמותך משעמם ומרחף.
7) הגעתי לסעיף האחרון ועד עכשיו חשבתי שעוד אמצא משהו אבל אתה רק מעלה בהבל ולא מוריד. אדם ריאליסט כנה וכיוב היה מבין שבעצם ההנחות שמצויות בתרבות שלנו הן חסרות כל בסיס. קל מאוד לראות זאת. שוב אני ממליץ לך לעקוב אחר השירשור שלי עם דוליטל. תלמד לשתוק קצת ולכבד את זמן הצדיקים.
 
אני דווקא מכחיש נמרצות

מעולם לא באתי לנגח את "היהדות" ובטח שלא לבדות אותה מליבי.
אני לא בא מרקע דתי, ואני אסיר תודה על כך, מה גם שאני אתאיסט ואני גאה בכך.
יחד עם זאת- אני יודע דבר מאד פשוט על היהדות- שהיא אוהבת אמת.
ככזו- אני מבקש לבחון האם היא יכולה לשאת אמיתות כבדות וקשות.
להבדיל מזאת- אינני מתעניין כלל בשאלה האם פרט זה או אחר (למשל אתה) מסוגל להכיל הן את האמונה הדתית והן אמיתות קשות וכבדות.
ברור לי, לאחר שיחה איתך, שעומק אמונתך רדוד, ואמונתך שברירית ופריכה כביסקוויט, ושהתלהמותך וקנאותך לסביבה סטרילית שבה לא תבוא לידי מבחן היא עדות לאי יכולתך האישית לאחד את הדת והאמיתות הכבדות והקשות.
ההבדל בינינו הוא שההתניה האופרטיבית של הדת פועלת על הכרתך באופנים שגורמים לך לנטיה לקיום מצוות- משמע החלק הלא מודע שלך חזק, והחלק המודע חלש, ואילו אצלי המצב הפוך- ההתניות האלו לא פועלות עלי, החלק המודע חזק, והחלק הלא מודע- חלש.
ואגב- יתרון גדול הוא לאדם להיות נפעל על ידי החלקים הלא מודעים שלו ואני מעריך מאד מאד את מקימי דת משה לדורותיהם על כך שזרעו זרעים מעולים כל כך בשדה זה.
המחלוקת בדיון שלי איתך אינה מחלוקת עם "היהדות" פשוט מכיוון שאין לך מונופול על היהדות ולמרות שאני מכיר בכך שאתה עשוי לייצג ענף זה או אחר של אמונה פופולארית, אני בא בגישה די בוטאנית לחקר האמונה, ומתעניין בזנים הטהורים ובעלי התכונות הקיצוניות ביותר. נפשי כמהה לניגודים קיצוניים המתקיימים בנפש אחת. העניין שלי ביהדות ובאמונה הוא פסיכולוגי, אם כן, אבל לא לשם פסיכולוגיה של נפש זו או אחרת אלא לשם גילוי פני אדם בלב המאפליה, והוא בא מתוך רצוני לחייב ולזכות ולו שמץ מהדברים ששלילתם והרשעתם היתה נחוצה לחופש הרוח של המערב במאות השנים האחרונות.
יש מספר נקודות שאני עומד עליהן בדיונים הנוגדים לדת:
ראשית- אני משוכנע שחשיבה רציונלית מתחילה מאתאיזם.
שמא תאמר "אתה בורא אל מליבך ואז שוללו" ובכך אתה מרפרר, מן הסתם, לתורת שלילת התארים.
טעות- הרי שלילת התארים אינה נימוק לתאיזם- שהרי מונח נטול תארים הוא מונח חסר משמעות (מילה שאי אפשר להגדירה, לקשר אותה למילים אחרות, אינה חלק מהשפה כלל!). חשיבה רציונלית אינה יכולה לאפשר מושגים חסרי משמעות בשפה, אלא אם מוסכם מלכתחילה שהמונח הוא ריק. אלא שאם הוא ריק- אין יסוד לגזור ממנו גזירה כלשהי או לשבצו בתיאוריה מדעית לגבי העולם.
שנית- אני נוטה דווקא אל הפרשנות השפינוזיסטית למקרא, שהיא זו שבעיני מכילה שלמות פילוסופית, ולא לאותה אותה שיטת ניגודים של ליבוביץ, אשר לכשלעצמם הם חשובים כשעשוע של הרוח בבואה ליטול על עצמה קטגוריות אריסטוטליות אבל אינם מביאים אותה במישרין לידיעת הטבע (אלא מפתחים את כוחה לעתיד לבוא).
פרשנות שפינוזיסטית זו גורסת שהתגלות האל במקרא היא אופן סיפורי אלגורי לביטויים של הטבע בבחינת עצם אינסופי. ידיעת ביטויי האינסוף מקנה לשכל את הכלים להערכת אי חישוביות (מה שאינו בר חישוב- אין לטרוח ולחשבו) ולכן היא משחררת את המוח מהבלים והוא יכול להתייחס לריאליה.
דוגמא- האל שואל את קין "אייכה?" לאחר שקין רוצח את אחיו. אין זה שהאל לא יודע היכן נמצא קין, אלא שהוא מתגלה אליו בשאלה. ליתר דיוק השאלה מכוונת לאינסוף- היכן אתה (ביחס לאחר שאינו קיים יותר), תשובה- באינסוף, באבדון. התגלות האינסוף בסיפור הזה היא בחשיפת אינסופיותה של הבדידות, ועצם השאלה, שהיא שיכלית, היא אור השכל המכיל אהבה ונגזר ממנו מוסר- עיקרון אי אלימות. השכל הוא מקור האור הפנימי, האהבה ומוסר, והוא ההתגלות של האל.
 
יש חלק בהודעתך שאהבתי ומראה שאולי

עוד יש לך תקוה. החלק שדיברת על כך ש"מונח נטול תארים הינו מונח חסר משמעות". ובכן אינני מסכים לניסוח, אבל בהחלט יש כאן ניצוץ למשהו חשוב (משהו שאי אפשר לנסח במלואו). עכ"פ אינני מחזיק בשלילת התארים ואם תעקוב אחרי הודעותיי תראה שהתיחסתי לזאת בדיון עם דר דוליטל. אסא כשר היטיב לענות לסוגיה זו.
עתה אתיחס לעוד חלקים ממכתבך על אף שהם משעממים, אך שמחתני בחלק הנ"ל ויש מקום לאופטימיות. ובכן ראשית אשאל עס מה אתה סבור שאמונתי רדודה וכו' ? אם שוב אתה חוזר לענין עם שלטי החוצות אז אסביר שוב ואני מבקש שתקשיב טוב כי איני מעונין לחזור על כך אלף פעמים. אינני אוהב שאנשים מקשיבים לעצמם ואונסים את מילות זולתם להתאים. תבין שהשלטים אינם אסורים מפני שהם מביאים לידי חטא, אלא זה דבר אסור *בפני עצמו*. יש כאן נפקא מינא ברור והדבר כלל אינו נתון לשיקול דעת המאמין. אתה שוכח שאני כרגע רושם לך ממחשב ושאני מרחק קליק מפורנו רשמי ופורנו לא רשמי ואני נמצא במדעי, כך שיותר קל לי לחטוא ואני משוכנע שאמצע שם חומר משובח ומענין יותר מאלף שלטי חוצות. תעשה טובה תלמד את ההלכה הפשוטה הזו לצורך הענין ורד מזה.
מעולם לא התימרתי לייצג את היהדות ואין אדם בודד שיכול לעשות כן.
באשר לדיבורך על התת מודע - לא כל כך הבנתי למה אתה מתכוון, אבל באופן כללי, אני מחשיב דיבורים על תת מודע כגיבוב של שטויות ואיני רואה צורך להתעמק בזאת.
מלבד זאת השתמשת בשני מושגים אבסורדיים והם אתאיזם, ואינסוף וכל התאוריות שבנית אתה (והמשומד שפינוזה) - נופלות מאליהם. לא עלי לנסות להפריכם, אלא אתה - אם תרצה להקנות מובן למשפטיך - תצטרך להסביר בדיוק למה התכוונת. "בהצלחה".
דבר אחרון, אל תכעס עלי שאני אומר לך שאינך מכיר את היהדות מספיק כדי לבקר אותה. זה צריך להיות לך מובן מאליו. אינני מציע שתלמד עכשיו גמרא עם רשי ותוספות - אני מדבר על עיקרי היהדות. הביטחון הזה שלך שהיהדות סותרת "אמיתות קשות וכבדות" מעלה בי את דמותו של וונקה - ראיתי כבר מיליון אתאיסטים משוכנעים כל כך בעצמם. והם שוגים - קודם כל ה"אמיתות הקשות והכבדות" מן הסתם הן בדיה ואני מוכן להתמודד עם אמיתות שתעלה. שנית וזה כבר מרגיז - אינך מכיר את היהדות מצדדיה הרלוונטים לסוגיה זו ומוטב שתודה בכך (אין בכך שום בושה כי נולדת חילוני אך יש בושה בכך שאתה מלעיז מבלי להכיר וזהו חטא חמור גם מבחינה "חילונית" לדעתי).
 
ייטב לך אילו תשים לב להבנת הנקרא

ולא תשים מילים בפי-
לא טענתי "שהיהדות סותרת "אמיתות קשות וכבדות"" אלא שבאתי לבחון בדיוק את הסוגיה הזו- עד כמה היא יכולה להכיל אמיתות שכאלו.
בערך חצי מדברי כוונו לפרט את העניין הזה- ואילו אתה, בקריאתך השיטחית, באת ושמת מילים בפי, המעידות על כך שלא הבנת דבר וחצי דבר ממה שאמרתי.
באשר ללא מודע- גם אינסטינקט יכול להיחשב כלא מודע וגם נטיית אופי, וגם תהליך הבחירה בערך ובקיצור- כל מה שאינו נכנס לשיקול רציונלי. כאשר ליבוביץ שולל את קיום הלא מודע ובאותה נשימה טוען בלהט שערכים אינם באים ממקור רציונלי- הוא פשוט סותר את עצמו. הרציונלי הוא המודע. או שהתיאוריה שלו שערכים אינם רציונליים נופלת, או שהשלילה שלו של הלא מודע נופלת. אי אפשר לשתי ההצהרות האלו להתקיים באמת אחת.
אגב, בהחלט יתכן שבחירה ערכית היא רציונלית ומודעת- איך? יתכן שהבחירה היסודית היא מודעת ורציונלית ואילו הישום הוא אוטומטי- ברגע שבחרת במודע- בכל מפגש עם צומת החלטה המערכת הלא מודעת נכנסת לתמונה ובוחרת בשבילך על סמך ההרשאה שנתת לה קודם לכן.
מכיוון שהחיים זורמים באופן כזה שהם מאלצים את המודע להתפתח רק בהתאם לנסיבות החיים השרירותיות- אז ברור שיהיה דגש לגילוי עומקם וחיובם של ערכים רק בהתאם לנסיבות וזה מסביר את השוני בין הערכים של אנשים. אך אילו אנשים היו מסוגלים לייצר תודעת ערכים עמוקה ורחבה מספיק במגוון הערכים, אשר ניתן למסור אותה בקלות בתקשורת בין אנשים, או אז יתכן שלא היה ביניהם שום שוני ערכי.
לגבי "ביקורתי על היהדות"- כבר הסברתי לך שלא את היהדות אני מבקר, אלא את רדידות אמונתך. העניין שלי הוא, כאמור, לבחון את מידת ההכלה האפשרית של היהדות עם אמיתות נוקבות, ואילו אתה גוזר מכך, בקריאתך הרדודה שבאתי להרשיע את היהדות בחוסר הכלה.
ואם בעניין חוסר הכלה דיברנו- זו בדיוק פחיתותך במעלה שמשפיעה על שיקול דעתך. אתה עצמך הינך חסר סבלנות והתכונה הזו משחיתה את כל מה שאתה עוסק בו- קריאה, אמונה, יחס לדעות. אני מאד מקווה שתצליח לתקן אותה ואני מקווה שלא תראה בכך שאני אומר לך זאת לשון הרע אלא דווקא קריאה להתעוררות ולעמידה על זכותך שלא להילחץ, גם לא מול דחפיך הבהמיים לפשטנות בתפיסה ובדעה.
 
ומה פירוש לא יכולה להכיל ?

סתירה - בין סתירה לוגית ובין סתירה מסוג אחר. אך מודה אני כי איני קורא אותך בעיון רב. אמנם אתה אינטילגנט אך לא עשית רושם של מישהו שיש להתעמק בכל מילה ומילה שלו פשוט כי אינך נראה בחור רציני. אם אתה חושב שאני קונה את ההסברים המפולפלים שלך לגבי מה שאתה עושה כאן (מגן על האתאיזם או קישקוש מעין זה) - אינך אלא טועה. כפי שסברתי - ההכחשה שלך אינה נמרצת ובכל מקרה אתה מודה שהמניע שלך הוא באופן עקרוני - לא דתי. יהיה אשר יהיה המניע - הינך לץ בעיניי כל עוד אתה מחזיק בדעות משובשות שכאלה.
ל' מעולם לא אמר שהבחירה אינה רציונלית אלא שאי אפשר לנמקה. יש הבדל. בקשר לכל החידושים שלך על הגדרת התת-מודע אינני בדיוק מבין אותם אך לא עושה רושם שיש שם משהו מענין ורלוונטי לחיי. כאשר אדם מגיע למסקנה לוגית - אזי היא כפויה עליו וכל עוד מסקנה זו מול עיניו, היא תדחה גם דברים שאתה מכנה תת מודע.
באשר להערתך שאתה מדבר על אמונתי הפרטית ולא על היהדות - זה מאוד מחמיא לי שאתה נכנס לכאן בשביל לדון באמונתי. מעתה בכל מקום שאני כותב יהדות אתה יכול להמיר ל"היהדות שלי".
אני באמת לא מבין עס מה אתה מכנה את אמונתי רדודה וקובע שיש לי חוסר סבלנות או נטייה לפשטנות. אני ממש לא מרגיש שזה המקרה. יש לי נטיה לפשטות אבל זה נראה לי נטייה של כל שכל וזה דבר טוב דווקא. אבל לא לפשטנות. אני אדם יסודי וחותר ללא לאות למרכז האמת.
נב
נראה לי שאתה מושפע יותר מדי מהסנגור שלך. סגנונך לידו נהיה פלצני ואתה מתחנף אליו ומנסה להרשימו כנערה בתיכון. לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב - שישאל את עצמו הפלצן, למה הוא פתאום קופץ להגן על החילונים.
 
ושוב, קריאתך רדודה על סף ההזיה

אתה בודה דברים מליבך, מייחס אותם למישהו אחר ואז סותר אותם. תהליך שהיטבת לתאר אלא שהלבשת אותו על מושא ההשלכה התורן שלך- אנוכי.
אני חושב שהצלחת לשבור שיא בהיעדר הבנת הנקרא.
לגבי "רצינותי"- מאימתי "אנשים רציניים" מוכשרים בכלל להתקרב לאמת? היוונים הקדמונים, בבואם לנאום, זימנו את המוזות על דרך הבדיחה (אתה יכול למצוא בדיאלוגים הסוקרטיים זימון שכזה. לשון האי רצינות היא היחידה המעניקה כנפיים להגיע לשערי שמים. מהי דתיות אם לא כנפיים שכאלו? הרצינות היא מכשול להשגת האמת ומכשול חמור בכל דתיות. האם אדם רציני יכול בכלל להעלות בדעתו לקיים מצוות "לשם שמים"? לא נראה לי- כל זה שייך לתחום החופש הרוחני שמאפשרת דווקא המוזה - הלך הרוח המבדח, אשר השוטה יצחק ממנו והחכם יפיק ממנו לקח.
 
הפעם קראתי בעיון

וכל מה שמצאתי הוא זיון מוח. קשקושי ניו אייג' אושו סטייל. ודוק בהבדל שבין מילתא דבדיחותא לבין ליצנות.
 
וכי ערך לשיפוטו של ניהליסט?

לשיטתך- כל מה שאינו ממניע דתי- פסול:
"בכל מקרה אתה מודה שהמניע שלך הוא באופן עקרוני - לא דתי. יהיה אשר יהיה המניע - הינך לץ בעיניי כל עוד אתה מחזיק בדעות משובשות שכאלה."
דבריך אלו מעידים בך שאתה ניהליסט. משמע- שולל הערכים כולם.
הניהליזם שלך לא מייצג את רוח היהדות. יהדות פירושה רלטיויזציה של כל הערכים ולא שלילתם. עבודת השם לא באה נגד ערכי העולם הזה. לא בשמים היא.
אתה מגלם בדעותיך את רוח הנצרות. אתה משומד מקיים מצוות.
 
בכל השיחה איתך אני תוהה מנין הביטחון שלך

הלא אתה מודה בפה מלא שהינך בהמה חילונית (טוב אולי לא תודה שאתה בהמה בגלל שאתה מביט בזה דרך עיני סוס, אבל לפחות אתה מודה שהינך חילוני מבטן ומלידה). אתה רק מבצר את מעמדך בתור לץ אינך מראה כאן יושרה ומדבר בחוסר אחריות משווע. מאלפי המקורות שאוכל להביא לך אבחר משהו שאתה ודאי מכיר - ספר קהלת, לפחות את תחילתו ואולי גם את סופו. בגלל שאתה בהמה ואיני יודע אם תטריח עצמך ובגלל שאני רוצה לזכות אותך במצוות תלמוד תורה (בכז אתה יהודי) אביא את הדברים כאן:
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל [....]
סוֹף דָּבָר, הַכֹּל נִשְׁמָע: אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם. יד כִּי, אֶת-כָּל-מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל-נֶעְלָם: אִם-טוֹב, וְאִם-רָע.
ה' הוא קנאי ואין עוד מלבדו. ל' גם אומר במפורש בשיחה על עגנון שהוא חושב שזה מחייב ניהיליזם. זה גם ברור מאליו כי כל מערכת ערכים החלה על כל תחומי החיים בלי יוצא מן הכלל, מחייבת שלילת כל ערך אחר. כלומר, להחזיק בערך משמע שברגע הבחירה את דוחה את זולתו. ואם בכל רגע אתה נדרש לבחור באותו ערך, אזי מדובר במות כל ערך אחר. זה באמת פשוט.
איך הגעת לנצרות אני לא מצליח להבין, אבל לא אתעמק, למרות שלא חשבתי מימיי שמישהו יחשוב עלי שאני מגלם את רוח הנצרות. יש"ו בנזונה.
 
אינו קנאי ואינו נקם, אלא בלשון בני אדם

שנועדה לרסן ולאלף בינה בבהמות גסות כמוך שאלמלא תארים וולגריים לאל היו רועים בשדות זרים בהם התארים הללו משבחים איזה אליל משוקץ כלשהו.
האל אינו קנאי. אתה הקנאי. אתה עושה לך פסל וצורה בדמות נפשך הבהמית, הקנאית.
ראו אותו, סבור שהאל נברא בצלמו ובדמותו...
אין ספק שלבהמות ניהליסטיות שכמוך יש מפלט בדת, ולשכמותך קבעו מלכודות רבות- כמו ספר קוהלת (שמדבר בלשון ניהליסטית ולאט לאט מחייב את ערכי החיים). שהרי בדת יצורים שוללניים שכמוך עושים פחות נזק מבחיים. הדת מרחיקה חולי רוח שכמוך מהחברה אל ישיבות\כנסיות וכ"ו ועל כך כולם צריכים להיות אסירי תודה.
עם זאת- אין זו אלא פונקציה משנית בדת, שהיא פותרת את החברה מעול חולי הרוח, ולא הייתי מסכים לדעה שהדת היא ניהליסטית, או שהיא כל חולי רוחני אחר. כשם שיש מערכות ביוב לעיר, אך העיר אינה רק מערכת ביוב- כך גם דתות מושכות את חולי הרוח ומספקות להם מסגרת תומכת אך אין זאת הפונקציה העיקרית שלהן.
לדעתי- הדת היא בראש ובראשונה מכשיר לעידון החברה. נכון שהיא מושכת את הגסים וחולי הרוח דווקא, אבל זה מחסדה כי רב.
בהיסטוריה אפשר לראות שדתות מתנוונות עקב חסד רב מדי שכזה- חולי רוח רבים מדי נמשכים אליהן והן כורעות תחת הנטל. אין לך דת בעולם שיכולה להתמודד עם כל חולי הרוח. בסופו של דבר- יש לשים גבול לזכותם של חולי הרוח לאחוז בדת שהרי סם חיים היא ולא סם מוות.
אני מאחל לך רפואה שלמה, אך אותי מעניין מה היסוד שבדת שאינו בגדר רפואה לפסיכיים כמוך. מה היסוד, אם יש, שיכול לתרום לבריאים ברוחם, לאוהבי החיים.
העניין שלי בדת לא בא מתוך המצוקה האישית שלך, ואני בהחלט יכול להבין למה אתה לא יכול לכבד אותו- שהרי את חולה הרוח מעניין רק מה שנוגע לאינטרסים הצרים שלו, לד' אמותיו. עם זאת- ד' אמותיך אינן מעניינות במיוחד.
 
לאט לאט יוצא המרצע מן השק

כאשר אתה מדבר על הדת אני יכול לחשוב שאתה סתם אדיוט חצוף. אבל כאשר אתה מדבר על הניהילזם - דבר שנראה שאתה מכיר בהגדרתו הנפוצה והיא שלילת ערך מכל דבר בעולם - אני מבין שטימטומך יותר עמוק ממה שהיה נראה בהתחלה. היש דבר יותר שפוי מניהילזם ? כיצד אתה מעניק ערך לדבר מה בעולם ? הלא אתה קטן ומושתן אל מול האל (כמו כולנו - זה לא עלבון) וכיצד אתה מתימר לדעת ערכו של דבר אם לא מדמיונך הקודח (ודווקא זה הוא השגעון הנפוץ כמעט בכל פינה בעולם). תבין את זה ותעבור שלב חשוב בדרכך אל הדת.
ומענין אם בר אוריין קורא את ההודעה הזו ורואה על מי הוא מקטרג. אני מריח בהמות מקילומטרים אך איני מסתמך על אפי החד אלא מחכה להוכחות חד משמעיות. לצערי בר-אוריין מפגר מאחור ולא הבין שהוא זרזיר אצל עורב. או עורב אצל זרזיר. ובכלל בר אוריין עדיין לא מריח לי טוב ואני מחכה להבהרה בנוגע לעמדתו.
 
אתה מדבר כמו שאהיד מטורף

לטענתך אני "קטן ומושתן מול האל"- אז התואר הגשמי שאתה מייחס לאלוהים- "גדול" מכניס אותך לאקסטזה אנטיפטית? אתה נשמע בדיוק כמו האידיוטים מהחמאס והג'יהאד, ולא בכדי- יש לך בדיוק את אותן השגות "פילוסופיות" ואתה מקרין בדיוק את אותו הרגש.
מה שאתה מבטא הוא שינאת אדם, ואתה נושא שם האל לשוא כדי לבטא אותה. אלוהים "גדול" רק כי אתה רוצה להקטין אותי ואת בני האדם ואת העולם שאתה שונא.
אתה מיזנטרופ- שונא אדם. שינאתך לאדם העבירה אותך על דעתך, עד כדי ניהליזם וקנאות דתית אנטיפטית.
את התיסכול והמירמור שלך אתה לא משכיל "להריח"?
לך לך מעלי. חולה רוח. עאלק דתי. עם "דתיים" כמוך אבדה היהדות.
 

פיקסעלע

New member
סתם בשביל לספק את סקרנותך

(ואני מקווה שידידנו בר אורין לא מקפיד) הוא כתב כאן פעם שאינו רואה פגם בשליחת הודעות אינטרנטיות בשבת.
לדעתי בר אורין הוא הגולש המעניין ביותר בפורומנו ופשוט מקנאים בו ואני לא מתכוון להתווכח על זה.
 
יהודי ששואלים אותו אם הוא יהודי

עונה שהוא יהודי. הוא לא עשה כן, ומי שמתבייש ביהדותו או שם את כבודו מעליה - לא יכנס בשערי גן עדן לדעתי. אני לא רוצה להמשיך להציק לו בנושא, כי אני חושש שהוא לא רואה עצמו מחויב להלכה ואינני מעונין שהוא יפרסם זאת ברבים אם אכן זה המקרה.
בקשר לאם הוא מענין, לא אכריח אותך להתוכח על זה, אבל על מה שאמרתי למעלה אני חושב שאתה צריך לחשוב.
 
מתוך קלסיקת ספרות המוסר

מסילת ישרים:
והנה אחר שידענו זה, נבין מיד חומר המצוות אשר עלינו, ויקר העבודה אשר בידינו. כי הנה אלה הם האמצעים המביאים אותנו אל השלמות האמיתי אשר בלעדם לא יושג כלל
 
למעלה