שמעו משהו שהייתי רוצה לשתף איתכם:

[SupermanZW]

אין לי מזלאני לא נתקלת בערסים כאלו

זה סיטואציה דומה לילדים ערסים שסוחטים ילדים אחרים בבית הספר, הם סוחטים רק את אלה שנותנים להם ומפחדים להתעמת איתם, הם מתרחקים מאלה שעומדים על שלהם ומוכנים לריב איתם מכות במידה ויתקפו אותם. אי אפשר להימנע מעימות עם ערס ולצפות שהוא יעזוב אותך לתמיד, הוא יחזור. ערס יחשוש רק ממי שיתעמת איתו.

 

[Harrington]

זה פרינציפ.אם אתה לא היית פועל באותו אופן אתה פראייר. לגבי הרכב, אתה ודאי יודע את התשובה בעצמך.

בגלל שהאיש עוד לא מצא את המפתחות? לא יודע אם הייתי מתעכב על בעיה פעוטה כזאת.

 

[SupermanZW]

אני מתפלא על אלה שטוענים שאבי היה צריך לוותר. ויתור הוא פרס לערס. לוותר נכון רק בסיטואציה שבה מעוניינים לשפר את היחסים עם אדם יקר ולסייע לו, לעומת זאת ויתור הוא שגיאה בכל סיטואציה של abuse.

 

[SupermanZW]

בגלל שהאיש עוד לא מצא את המפתחות? לא יודע אם הייתי מתעכב על בעיה פעוטה כזאת.

לא, בגלל שאם היה לוקח את הרכב של הערס היה נאלץ להשאיר את רכבו שלו בסופר. כמו כן, רכב יכול להיות רק על הכביש, לא בכיס או בשקית (אלא אם כן זה רכב צעצוע).

 

[Harrington]

לא, בגלל שאם היה לוקח את הרכב של הערס היה נאלץ להשאיר את רכבו שלו בסופר.

ואללה. באמת באסה. אבל תמיד יכול היה לחזור בהמשך עם אשתו ולאסוף את רכבו.

 

[SupermanZW]

ואללה. באמת באסה. אבל תמיד יכול היה לחזור בהמשך עם אשתו ולאסוף את רכבו.

לפי התשובה שלך, עליו היה לצפות שאם יקח את הרכב של הערס הערס יקח את הרכב שלו, מה אם הרכב שלו עדיף על הרכב של הערס? חוץ מזה, רכב זה לא משהו שמוצאים, למעט אם מדובר ברכב נטוש, כך שהטיעון "מה שעל הרצפה שייך למוצא" בו השתמש הערס אינו האופן בו מתנהג אבי אלא אבי השתמש בטיעון של הערס כדי לנקום בערס, הוא לא חושב כמו הערס אלא השתמש בטיעון שלו כדי לנקום בו. אני יודע שכל זה ברור לך מלכתחילה אבל עכשיו משעמם לי ולכן עניתי על השאלה הטפשית שלך.

 

[Harrington]

לפי התשובה שלך, עליו היה לצפות שאם יקח את הרכב של הערס הערס יקח את הרכב שלו,

מה פתאום. הרי הערס (אם היה כזה) כלל לא יודע מהו הרכב של אברהם. אין לו דרך לדעת.

אני יודע שכל זה ברור לך מלכתחילה אבל עכשיו משעמם לי ולכן עניתי על השאלה הטפשית שלך.

אשריך צדיק שכמותך. לא שהבנתי (למען האמת לא קראתי עד הסוף) מה בדיוק כתבת על רכב נטוש וכו' או כיצד זה קשור לנושא. אבל כל הכבוד לך שהשקעת זמן, אנרגיה ומאמץ להגיב על אף שלדעתך שאלתי מטופשת. זה מראה לא רק שאתה ממש צדיק ואיש חסד, אלא אף שאינך טיפש כמו שלפעמים אתה מציג את עצמך.

 

[SupermanZW]

מה פתאום. הרי הערס (אם היה כזה) כלל לא יודע מהו הרכב של אברהם. אין לו דרך לדעת.


אשריך צדיק שכמותך. לא שהבנתי (למען האמת לא קראתי עד הסוף) מה בדיוק כתבת על רכב נטוש וכו' או כיצד זה קשור לנושא. אבל כל הכבוד לך שהשקעת זמן, אנרגיה ומאמץ להגיב על אף שלדעתך שאלתי מטופשת. זה מראה לא רק שאתה ממש צדיק ואיש חסד, אלא אף שאינך טיפש כמו שלפעמים אתה מציג את עצמך.

אולי הערס ראה את אברהם כשיצא מרכבו לפני שנכנס לסופר? הרבה פעמים זוכרים דברים כאלה.

ברור לי שאתה לועג לי, אני בוחר לא להיעלב ממך.

 

[Harrington]

ברור לי שאתה לועג לי,

אני? לועג?? לך???
חס חלילה וחס!!! איך הגעת למסקנה העקומה הזאת???

 

[SupermanZW]

אני? לועג?? לך???
חס חלילה וחס!!! איך הגעת למסקנה העקומה הזאת???

הטקטיקה הזו לא תעבוד עלי, חבל על זמנך.

 

[Harrington]

הטקטיקה הזו לא תעבוד עלי, חבל על זמנך.

על ראש הגנב בוער הכובע?
לא יודע איך אתה 'פועל', אבל אני לא משתמש בטקטיקות בכתיבתי כאן. כותב מה שמתחשק לי ברגע נתון וזהו. טקטיקות וכל מיני חישובים מסובכים כאלה, גדולים עלי בשביל ההנאה שאני צורך מהמקום, צר לי . משאיר את השיטות האלו לדברים החשובים בחיים.

 

[SupermanZW]

על ראש הגנב בוער הכובע?
לא יודע איך אתה 'פועל', אבל אני לא משתמש בטקטיקות בכתיבתי כאן. כותב מה שמתחשק לי ברגע נתון וזהו. טקטיקות וכל מיני חישובים מסובכים כאלה, גדולים עלי בשביל ההנאה שאני צורך מהמקום, צר לי . משאיר את השיטות האלו לדברים החשובים בחיים.

קודם אני "טיפש" ועכשיו אני "לא כל כך טיפש", שקוף שאתה לועג לי, אבל אתה ממשיך להתעקש שאתה לא למרות שהבנתי את זה אפילו שחשבת שלא אבין, הרי אני "טיפש", הלא כן? לפחות אחרי שעליתי על ה"תרגיל" שלך הפסק להתעקש שלא התכוונת למה שכתבת, כי זה פתטי וזה מאוד לא משכנע, אם כבר אז אולי להפך.

 

[דיברגנט חדש]

עד שאבי היה מגיע למאבטח החלאה היה בורח. זו בדיוק הייתה הסיטואציה שדורשת עימות, לא הייתה לאבי אפשרות אחרת להשיג את שלו.

צילום מספר הרישוי שלו והזמנת המשטרה, הם היו מסתכלים במצלמות האבטחה של הסופר.

 

[דיברגנט חדש]

לא, בגלל שאם היה לוקח את הרכב של הערס היה נאלץ להשאיר את רכבו שלו בסופר. כמו כן, רכב יכול להיות רק על הכביש, לא בכיס או בשקית (אלא אם כן זה רכב צעצוע).

ואיך היה מתניע בלי הקוד?

 

[אור גינאל]

אתה סמרטוט שחבל על הזמן, מי שלא נלחם על שלו מאבד את שלו. אף אחד לא צריך לאפשר לעשות לו עוול ולא כדאי לוותר אפילו על שווה ערך אגורה בשביל גנב. טוב עשה אבי שנתן "מנה אחת אפיים" לגנב. אני יכול לומר לך שגם עבור שקל הייתי עושה את זה ( פשוט לא מכיר מוצר שעולה פחות משקל).
לגבי מה יעשה עם מה שהיה בשקיות, זה כלל לא חשוב, זה הפרינציפ.

למה אתה חושב שצריך לעשות מלחמה עם אנשים בשביל 200 ש"ח?
ונראה לך שהשניים לא יתקלו בעתיד זה בזה ? היה עושה לך טוב אם הם היו הולכים מכות והוא היה מראה לו מזה?
אתה יודע מה אומרים על זה שלא מוכן לוותר לשחרר ? זה כמו הקוף שרוצים לתפוס אותו ושמים לו כד עם צוואר צר שבתוכו יש בוטנים וכשהוא לא מוכן לשחרר את הבוטנים מכניסים אותו לכלוב .
אז מה חשוב לך קצת בוטנים או להיות חופשי?

 

[דיברגנט חדש]

אני מתפלא על אלה שטוענים שאבי היה צריך לוותר. ויתור הוא פרס לערס. לוותר נכון רק בסיטואציה שבה מעוניינים לשפר את היחסים עם אדם יקר ולסייע לו, לעומת זאת ויתור הוא שגיאה בכל סיטואציה של abuse.

אז למה אתה שמאלן ורוצה לתת לערבים הכל, רק שיהיו בשקט?

 

[מ ש ה 53]

אתמול יצאתי לסופר, כמובן עם הדאגה הנדרשת של הנורמליות החדשה: מסכה, כפפות, מרחק.
התחלתי לקחת בידים את מעט המצרכים שהיו ברשימתי הקצרה ופניתי לקופות.
קצת צפיפות ואני בלחץ בין לאחסן את הנייד בכיס ובמקביל ולהוציא ממנו את ה-200 ש'ח כדי לשלם בהם ואז הכסף נפל לריצפה.
האיש שעמד לפני ובדיוק סיים לשלם על מצרכיו, התכופף לאט והרים אותו. אני מושיט את היד בציפיה לקבל את כספי חזרה וגם דואג לא להיות קרוב מדי כדי שירגיש בטוח. (גם בניתי בראש משפט תודה יפה.)
אבל מה שהוא אמר ממש זעזע אותי:
"מה שיש על הריצפה שייך למי שמוצא".
וכך, בטיבעיות, הסתובב והלך כאילו כלום לא קרה והוא לא עשה דבר...
הסתכלתי, מופתע, אל הגברת שעמדה אחרי וגם אל אחרים שעמדו מסביב כשכולם מביטים בי ומתלחשים...
תוך דקה עשיתי הערכת מצב בתוך הראש שלי: לשלם לא יכולתי כי לא היה עליי כרטיס אשראי או כסף נוסף. אז עזבתי את המצרכים ויצאתי אחריו לחניה. (גם ראיתי שמלא אנשים שראו מה שקרה, יצאו אחרי, כנראה כדי לראות את ההמשך).
אני דיברתי אליו, ביקשתי יפה שיחזיר לי את כספי אבל הוא הביט בי בזלזול והתנהג כאילו אני ממש שקוף.
כשהגיע לרכב הניח ארצה את שתי השקיות הגדולות שלו כדי לחפש את מפתחות הרכב.
ואז חשבתי:
"זה עכשיו או לעולם לא".
לקחתי במהירות את שתי השקיות שלו ותוך כדי ריצה אל רכבי צעקתי לו: "מה שיש על הריצפה שייך למי שמוצא"!
הייתי ממש גאה בעצמי וכל האנשים שעמדו מסביב מחאו כפיים. ראיתי בקצה העין שה"חכם" מעוצבן, נכנס לרכבו ויצא בכזאת מהירות שהפיל גם כמה קונוסים שהיו בשולי הדרך.
הרגשתי אדרנלין ועצבנות, אבל בסוף צחקתי.
כשהגעתי הביתה ופתחתי את השקיות שלו, מצאתי:
2 ק'ג סטקים
1 ק'ג סלמון מעושן
2 סוגי פסטרמה
1/2 ק'ג גבינה פטה
יוגורטים בטעמים
לחם מחיטה מלאה
1 יין לבן
1 יין אדום
2 צנצנות ריבה
1 ק'ג עוגיות חמאה

בחיים לא הייתי מצליח לקנות רבע מזה עם ה-200 ש'ח שלי. בטוח.
אז עכשיו, עם כוס יין וגבינה מעולה, אני חושב איך לכתוב על עצמי: עושה צדק או סתם נקמן?!

בהחלט סיפור יפה ובהחלט "מגיע לו" לנבל. העובדה שאנשים טרחו ויצאו בעקבותיכם החוצה, מעידה על כך שהם ידעו במה מדובר והם רק 'חיכו לדם', במקום שיאמרו את האמת על מה שידעו. ואל תתייחס למי שטוען שההוא היה מסכן וה-200 ש"ח שלך היו בדיוק מה שחסר לו. אדם שרכש בכזו קלילות ים של סחורות אינו דלפון.

 

[SupermanZW]

ואיך היה מתניע בלי הקוד?

יש שיטות די פשוטות (שאל מתקיני קודנים)

 

[SupermanZW]

צילום מספר הרישוי שלו והזמנת המשטרה, הם היו מסתכלים במצלמות האבטחה של הסופר.

כמה זמן להערכתך היה לוקח למשטרה לתפוס אותו? כמה זמן היה אבי נאלץ להמתין?

 

[SupermanZW]

למה אתה חושב שצריך לעשות מלחמה עם אנשים בשביל 200 ש"ח?
ונראה לך שהשניים לא יתקלו בעתיד זה בזה ? היה עושה לך טוב אם הם היו הולכים מכות והוא היה מראה לו מזה?
אתה יודע מה אומרים על זה שלא מוכן לוותר לשחרר ? זה כמו הקוף שרוצים לתפוס אותו ושמים לו כד עם צוואר צר שבתוכו יש בוטנים וכשהוא לא מוכן לשחרר את הבוטנים מכניסים אותו לכלוב .
אז מה חשוב לך קצת בוטנים או להיות חופשי?

דווקא בגלל שישראל מדינה קטנה הסיכויים שיתקלו זה בזה שוב די גבוהים. ד"א שווה ללכת מכות על 200 ש"ח. אתה יכול להיות בטוח שאם הגנב יראה את אבי שוב הוא לא יעז להתעסק איתו.