שמעתם על האקדמיה הדיאלוגית?

[צימעס]

שמעתם על האקדמיה הדיאלוגית?

הנה כתבה "מבפנים".

 

[irisgh]

שמענו עכשיו

 

[תּמר]

מאוד הזדהיתי עם הפתיחה

אבל אני לא בטוחה שהביצוע "נכון". זה לא נכון להשאר בבטלה במשך רוב השבוע, ומכיוון שלנוער אסור לעבוד, יכול להיות שהיה טוב יותר אם היו דואגים לסדנאות/עבודות במסגרת בית הספר בשאר השבוע. נראה לי שצורת החיים שלנו לא ממש מתאימה לצורת לימוד כזאת.

 

[צוציקגדול]

כנ"ל ../images/Emo45.gif

 

[Kalla]

מאוד לא הזדהיתי עם הפתיחה.

זה הכל, תסלחו לי, בלבולי שכל של מי שזמנו וכספו בידו. נכון, בני אדם חיים בחברה. נכון, מלמדים את הדור הצעיר, בין היתר, לציית לחוקי החברה ולהפוך לחלק ממנה. אני רוצה לראות מה יקרה ביום שאיש הישר בעיניו יעשה וכל אחד יחליט שהוא אדון לעצמו ולאופן שבו הוא חי את חייו ואף אחד אחר לא מעניין ולא חשוב. אגב אותן חברות ב"אופן טבעי" הן הכי מאורגנות חברתית והיירארכית שיש ולכל אחד יש שם תפקיד ברור והסוציאליזציה בהם היא כזאת שכמעט ולא נותר מקום לאינדיבידואל. נכון, שם לא עושים זאת על ידי השכלה כי זו אינה חברה מדעית-טכנולוגית, כך שהאפשרויות עוד הרבה הרבה יותר מוגבלות. אבל העיקר שזה נראה מה זה יפה על הנייר. האמת - מצחיק קצת. מילא ילדים, אבל לאנשים בוגרים אין משהו יותר חכם ופודוקטיבי לעשות עם הזמן שלהם?

 

[פלגיה]

אני מסכימה עם קאלה

אולי הרעיון יפה, אולי באמת בית ספר לא מתאים לכל הילדים ויש צורך למצוא מסגרות חלופיות. התנסחות והתבטאויות כמו בפסקאות הראשנות, גורמות לי לחוש דחיה כלפי הרעיון כולו.

 

[נועה לביא]

למה לא בעצם?

למה לא לחנך ל"איש הישר בעיניו יעשה"? הרי בסופו של דבר, בחיים הבוגרים שמגיעים אחרי המסגרות שמחזיקות קצר ומכתיבות אורח חיים (צבא, בי"ס) כל אחד הוא באמת אדון לעצמו ולאופן שבו הוא חי את חייו. מי שלא יידע להיות אדון לעצמו עלול למצוא עצמו מאוד מתקשה בבחירת מסלול חיים הרצוי לו וקבלת החלטות המתאימות לו באופן אישי, היות ואף אחד לא יעשה את זה בשבילו. ההחלטות האלה, כוללות, אגב, גם יחס לסביבה הקרובה והרחוקה יותר. באשר לאקדמיה הזו, מהכתבה בכלל לא הבנתי איך הם יכולים להוות תחליף לתיכון. היא לא מיועדת רק ל15 אנשים?

 

[Kalla]

כי אלה דברים שונים.

המסגרות לא מחזיקות כל כך קצר. אני לא רואה את הילדים שלי מאבדים את ה"אני" שלהם במסגרת. לא הרגשתי שאני איבדתי את ה"אני" שלי במסגרת. אני חושבת שכולם נשארים בסופו של דבר עם מספיק מקום וחופש לבחור את הבחירות שמתאימות להם. כל ילד נשאר עם נטיותיו, העדפותיו, כישוריו. עוד לא ראיתי הרבה אנשים שסיימו בהצלחה מסגרות ואחר כך לא הצליחו למצוא מסלול אישי שמתאים להם מבחינה אישית ומקצועית. יחד עם זאת, אדם הוא חלק מחברה. אם לא נשמור על חוקי החברה, זה יהיה בלתי אפשרי לחיות בתוכה. אין זה מבטל את האינדיבידואליזם. אני לא מרגישה שהחברה, לפחות ברוב המקרים, לא מניחה לאדם להגשים את השאיפות האישיות שלו, אלא אם זה ממש מתנגש עם חוקיה (אל תרצח, אל תגנוב, אל תחיה על חשבון אחרים וכו', ולדעתי בצדק): לחיות איך שהוא רוצה, ללמוד מה שהוא רוצה, לעבוד במה שהוא רוצה. כל אחד בוחר את הבחירות לפי מה שהוא מסוגל. חופש בחירה אין פירושו אנארכיה ואין פירושו שאין שום צורך לעבור איזשהו תהליך של חברות ולמידה בסיסי שנותן לאדם את הכלים להתמודד עם החיים וגם לעשות על סמך הבסיס הזה בחירות אישיות.

 

[נועה לביא]

לא על זה דיברתי

לא על איבוד ה"אני" (מתוך 3 המסגרות בהן הייתי, רק אחת הייתה בכיוון של גרימה לכך, ויש תוצאות קשות. אבל, אני מאמינה שמדובר במקום מאוד מאוד ייחודי ולא מייצג של המסגרות הבתי ספריות בארץ, וטוב שכך) גם לא על דבר שיוגדר באופן אובייקטיבי כאי הצלחה בחיים האישיים והמקצועיים. אני לא מערכת החינוך, לא משתמשת בסיסמאות שחוקות כאלה

אני מדברת על התמודדויות שלרוב הן קטנות יותר, ובן אדם שמסתכל מבחוץ לא ממש יראה בהבדל, וגם אם כן לא ייחס לו משמעות יתרה. זה קשור מאוד לבטחון עצמי ולאסרטיביות וליכולת לקרוא מצבים, אשר התמודדות עצמאית עם קבלת החלטות המתאימות לגיל הרגשי מאוד בונה ובמערכת הקיימת מאוד לא מעודדים אותה, בלשון המעטה. אני רואה את זה אנאלוגי לחלוטין למה שקורה בסוגיה הלימודית. לא מלמדים להבין ולחשוב, מלמדים ליישם את מה שהמורה אומר למען ציון גבוה כמה שיותר. זה לא אומר שכולם יהיו תלמידים כושלים באוניברסיטה או אנשים צרי אופקים,זה לא בינארי, אבל לדעתי זה כן דבר שמורגש ומקלקל.

 

[Kalla]

לא מסכימה עם זה בהכללה.

יש מורים גרועים ויש מורים מצוינים, שבהחלט מעודדים להבין ולחשוב. כך גם יש מוסדות טובים יותר או פחות, ויש הורים שתפקידם לוודא שהילד אכן מרוויח מהמצאותו במסגרת. על כך אני כבר מזמן אומרת - יש מקום לשיפור מצב ההוראה על ידי העלאת רמת המורים והמוטיבציה שלהם על ידי סינון קפדני יותר, משכורות גבוהות יותר, שיפור מעמד המורים בחברה וכו'. בבית ספר לומדים המון מיומנויות חברתיות שתורמות לרכישת בטחון עצמי ויכולת קבלת החלטות. אני ראיתי את זה אצלי ואני רואה זאת עכשיו אצל הבן שלי. ברור שהמצב רחוק מלהיות אידאלי במסגרות רבות, אך בין מה שיש לבין מה שמציעות מסגרות מהסוג שהוזכר בכתבה - אני בוחרת את הקיים בשתי הידיים.

 

[נועה לביא]

למידת המיומנויות החברתיות

לא קשורה בכלל לבית ספר מעצם היותו בית ספר, אלא רק מעצם היותו מקום מפגש. אם לבן שלך יש מחנכת שגם משמשת כדמות מדריכה ומכוונת במצבים החברתיים בהם נתקלים התלמידים - זכיתם. רוב המחנכות שלי ממש לא היו כאלה, ועל הרמות הגבוהות יותר אין בכלל מה לדבר. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול, היות ואת הכל מטאטאים מתחת לשטיח של אמירות ריקות ומעשים סמליים. גם בית החרושת לציונים וההצמדות לכיתת אם וחוסר הכרח בהתמודדות עם בחירת מקצועות כתוצאה מכך אינם הכרחיים מעצם היותה של מסגרת בית ספרים מסגרת בית ספרית. מחברים שגרים בארה"ב נשמע ששם יש בתי ספר במצב הרבה יותר טוב (כמובן שתלוי לאיזה ציבור...). באשר לבחירה - בשביל בחירה צריך אלטרנטיבה, ולא ממש ראיתי כזאת בכתבה... לא מעבר "ללמוד בתיכון או לא ללמוד בתיכון".

 

[Kalla]

שוב, כל אחד מדבר מתוך החוויות

שהוא התנסה בהם. מסכימה איתך שיש הרבה מה לשפר במסגרות הנוכחיות, אך בשביל זה צריך להיות בסיס. כשרוצים להפיל את הבסיס, לא יישאר בכלל מה לשפר. להרוס זה קל, לבנות זה כבר משהו אחר לגמרי. ואני דווקא חושבת שיש קשר בין סוג המסגרת לבין סוג המפגש החברתי. המפגש בבית ספר שונה ממפגש בין כמה חברים בגינה או אצל אחד מהם בבית, שונה ממפגש בחוג, שונה ממפגש בצופים וכו'.

 

[Kalla]

התנסה בהן.

 

[נועה לביא]

אז זהו, שלדעתי גם הבסיס לא משהו

כיתות אם אינטגרטיביות זה, בעיני, משהו לא טוב (או פחות טוב), אפילו שגם את היישום של זה ניתן לשפר. מסכימה לגבי השונות של המפגש בבי"ס מן האחרות שציינת, אבל ממש לא חושבת שהוא טוב יותר.

 

[Kalla]

לא טוב יותר או רע יותר.

אחר, וככזה תורם את חלקו. פרט לכך, תפקיד בית הספר לא מסתכם במפגש חברתי. כבר עכשיו בני לומד דברים שבלי בית הספר היה לי קשה מאוד עד בלתי אפשרי לספק לו עצמאית.

 

[נועה לביא]

אם חוויתו טובה, זה הכי חשוב.

 

[Kalla]

../images/Emo45.gif

 

[ציפי ג]

בחיים הבוגרים

לא איש הישר בעיניו יעשה. איש תלוי בהכנסה שלו. ההכנסה שלו תלויה בשעות העבודה שלו. העבודה שלו תלויה בלקוחות שלו או בבוס שלו. איש הישר בעיני מקור ההכנסה יעשה. בחיים הבוגרים לא איש הישר בעיניו יעשה. איש עושה הישר בעיני רשויות הממשל הקובעות חוקים הנוגעים לשעות שונות ומשונות משעות היום, (כמו שעות בהן מותר להרעיש) הקובעות חוקים שונים הנוגעים לשימוש בכספיו (כמו מיסוי) הקובעות חוקים שונים הנוגעים לילדיו (כמו חיובם ללכת לבי"ס). לא איש הישר בעיניו יעשה - איש הישר בעיני בנהזוג שלו יעשה - החיים במערך זוגי מחייבים התחשבות גדולה מאוד בבנהזוג. אדם המעדיף אוטומטית את עצמו על פני בנזוגו, מבלי להתחשב בזולת הוא אגואיסט, ואני מאוד שמחה להיות חלק ממערכת יחסים בו בעלי מתחשב בי ואני מתחשבת בו. איש הישר בעיניו יעשה - אשם לא יכול לזנוח את ילדיו וללכת לגלוש על הגלים באוסטרליה. יש לו אחריות. איש הישר בעיניו יעשה זו ססמא ריקה מתוכן של אנשים מאוד אגואיסטים או תלושים לחלוטין מהמציאות ומהחברה.

 

[Kalla]

../images/Emo45.gif

 

[נועה לביא]

איש איש בדרכו

איש בחר להיות שכיר של הבוס הזה, ובשעות העבודה האלו. איש יכול לבחור לשחק משחקים עם מס הכנסה, אבל איש גם בוחר את הסיכון להתפס. בכלל, איש יכול לבחור כיצד הוא מתמודד עם הממשל וחוקיו, ובהחלט יכול לשחרר את עצמו מחוק חינוך חובה או חוק שירות בטחון, זה קל. איש, מטעמים אישיים לחלוטין, בחר לחיות עם בן זוג ולהביא עמו ילדים לעולם. איש אוהב אותם ורוצה בטובתם ולכן לא יברח לאוסטרליה או יעשה דבר שיפגע בהם. לא כי זו חובתו אלא כי זה רצונו (ואם לא כך, אוי ואבוי לאותה משפחה).