שמעתם על האקדמיה הדיאלוגית?

[נועה לביא]

זו לא סגולה לכלום

בבי"ס הכי איום שקיים בארץ (אני מקווה...) היו בכיתה שלי 26 תלמידים, והיינו הכיתה הכי גדולה בבי"ס.

 

[Kalla]

ברור שזה לבדו לא מספיק.

אך אם יתקיים מה שציינתי, זה יכול לעזור.

 

[נועה לביא]

נכון שזה יכול לעזור

אבל לפעמים זה מזיק. יותר קל לגבש כיתה של 25 מכיתה של 40, וזה לא תמיד דבר טוב, לפעמים ממש ממש רע(ל). ולחשוב על כל אלה שנוערים לבי"ס הזה בגלל הכיתות הקטנות והאליטיסטיות לאחר שלילדים שלהם לא היה כ"כ טוב בבתי ספר רגילים בב"ש, במיוחד מבחינה חברתית, ממש גורם לי לרצות לדפוק את הראש בקיר... אבל זה בסדר, אני מאמינה שהמקום הזה הוא יחיד במינו. רוצה להאמין, לפחות.

 

[לורליי43]

למורה הכי נפלא בעולם תהיה יותר

יכולת "לראות" תלמיד מתוך 26, לעומת תלמיד מתוך 40. גם השחיקה שלו תהיה יותר איטית (או בכלל לא מורגשת).

 

[נועה לביא]

נכון.

 

[נועה לביא]

אני מסכימה שרוב הילדים

בני ה15 בארץ יתקשו בכך, כי, מה לעשות, חינוך צריך להתחיל מגיל צעיר (אלא אם כן את צבא). אני כן חושבת שאם הולכים למסגרת כזו בגיל צעיר זה יכול לעבוד עבור כמעט כל אחד (בהנחה שיש מערך יעוץ וחונכות טוב, ומעקב אחר כל ילד שלא ילך לאיבוד). אבל, כשאני אומרת "בוחרים לעצמם" אני לא חושבת בהכרח על הדמוקרטי (למרות שהוא נשמע לי מצויין) אלא על התנהלות כמו באוניברסיטה, רק בי"ס (תכנים בהתאם). כלומר, התלמידים לוקחים קורסים ולא כפופים לכיתת אם וגם לאו דווקא לשכבת גיל. יש מקומות (חוששת שלא בארץ

) שבהם זה קיים ועובד. אבל, לדעתי, כל מה שאני ואת וכל אחד בשרשור הזה אומרים על דברים שנלמדים בבי"ס, פשוט לא רלוונטיים אם בסופו של דבר החוויה של הילד שלילית מאוד והוא מאוד אומלל שם. אם המצב של ילד במסגרת נתונה הוא הפוך מהמצב של הבן שלך היכן שהוא לומד (וממה שאת מספרת, ברור שטוב לו שם ולכן זה טוב עבורו וצריך להיות ממש טיפש בשביל לטעון ההפך, ואין כאן הנחה גם למי שמתנגד עקרונית למסגרת אליטיסטית של כיתת מחוננים) אז עדיף לו לא להיות שם, וזה לאו דווקא צריך להיות ילד עם אישיות דומה לשלי (אני יודעת שכמוני אין הרבה

), יכול להיות שהמסגרות בנמצא מאוד מאוד גרועות (לבי"ס הקיבוצי בו למדתי לא הייתי שולחת אף ילד, בחיים). אני כן נוטה להסכים שעבור רוב הילדים תהיה בנמצא מסגרת שהשהות בה עדיפה מלהשאר בבית, אבל לא תמיד, ואני חושבת שיש ילדים שבהחלט יש דברים שיתאימו להם יותר מהשארות בבית אבל אם הם לא בנמצא הנזק שבלשלוח לקיימות יהיה רב מהתועלת וחמור מאוד. לא רוב, לא יודעת אם מיעוט גדול, אבל בהחלט קיימים.

 

[לורליי43]

בבית ספר התיכון הרגיל אצלינו

יש אמנם כיתת אם, אבל הילדים לומדים לפי מקצועות הבחירה שלהם כל פעם בתערובת אחרת של הילדים משכבת הגיל שלהם.

 

[נועה לביא]

למה הכוונה?

סוג של למידה בקבוצות, כשכל פעם משנים את הרכב הקבוצות?

 

[לורליי43]

לא, הם בוחרים את המקצועות שבהם

יעשו בגרות ובמקצועות האלה- הכיתות מתערבבות לגמרי. כי מישהו יכול לקחת - אומנות וכימיה, או כימיה וספרות וכו'. ויש אנגלית שפת אם, וכיתה רגילה. בכיתות האם לומדים מקצועות כמו ספרות לא מתוגברת וכו'.

 

[נועה לביא]

שזה הרגיל

חשבתי שאת מתארת משהו מיוחד שקורה בבי"ס של בתך, אז פירשתי את "כל פעם" כ"כל שיעור שיש במקצוע בחירה"

 

[לורליי43]

לדעתי (וזו היתה מטרת התשובה שלי)

זה בהחלט עונה על הדרישה שלך בהודעה שאליה עניתי. "אלא על התנהלות כמו באוניברסיטה, רק בי"ס (תכנים בהתאם). כלומר, התלמידים לוקחים קורסים ולא כפופים לכיתת אם וגם לאו דווקא לשכבת גיל. יש מקומות (חוששת שלא בארץ ) שבהם זה קיים ועובד." גם באוניברסיטה בשנה א' לומדים הרבה קורסי בחירה שכל 400 התלמידים בשכבה הולכים לשמוע אותם. ההבדל הוא שבתיכון מדובר באותה שכבת גיל- ולדעתי בגיל ההתבגרות יש לזה משמעות חיובית, לעומת אחרי גיל ההתבגרות שזה שונה.

 

[Kalla]

צודקת.

יש הרבה (וככל שהזמן עובר יותר ויותר) מקצועות בחירה, חלקם אף איזוטריים למדי, ויש מקצועות שבהם ניתן לבחור לעשות או לא לעשות בגרות, חלקם מראש נלמדים פשוט בשביל הידע והעניין, ועם כן ביזה הקף. מעבר לכך, בסופו של דבר, אף אחד לא יכול להכריח מתבגר שלא רוצה ללמוד או להיבחן לעשות זאת. אף אחד גם לא "יעניש" אותו על כך ויתנו לו הזדמנויות להיבחן בכל שלב שרק ירצה. אגב, בכיתה של בני יש גם מקצוע שנקרא ,כישורי חיים" שמלמד, בין היתר, בדיוק את מה שדיברת עליו קודם (עד כמה שבכלל ניתן ללמד זאת): היכולת לעמוד מול הבוס ולהביע את דעתך כך שהוא ירצה להקשיב לך.

 

[Kalla]

אוף, משהו התפקשש לי.

ויש מקצועות שבהם ניתן לבחור לעשות או לא לעשות בגרות, ועם כן באיזה הקף, וחלקם מראש נלמדים פשוט בשביל הידע והעניין,

 

[נועה לביא]

התפקשש לך שוב, אבל בקטן

עם=אם. קורה לטובים ביותר, לכי תתלי אותי עכשיו על איזה עץ

מילא, אני חשבתי שלורליי מתכוונת לאיזו צורת למידה מיוחדת/מוזרה

באשר למקצועות הבחירה, אני משערת שזו כבר פונקציה של בי"ס. נראה שיש מגמה של תיכונים שרוצים להחשיב את עצמם טובים ומכוונים את תלמידיהם הטובים למגמה גרועה ביותר שנקראת טכ"ם. בבי"ס שלי שטיפת המוח לכיוון המגמה הזו החלה עוד מתחילת החטיבה... אמנם לא הייתי בתיכון, אבל זו לא תהיה יריה באפלה להגיד שדווקא המגמות הפחות פופולאריות הן היותר איכותיות (מהיכרות עם המורים שמלמדים אותן) - הבעיה היא שהן לא תמיד זוכות להפתח... אגב, כישורי חיים, למרות שאני לא מאמינה שאפשר "ללמד" אותם, זה שיעור שלדעתי הוא מאוד חשוב ובמיוחד בכיתת מחוננים.

 

[Kalla]

כנראה שהשעות המרובות מול המחשב,

בניסיון לגמור לכתוב את התזה המסובכת ביותר שיכולתי לקחת על עצמי, נותנות את אותותיהן. כבר לא נשארים לי כוחות לבדוק את עצמי כשאני כותבת הודעות בפורום. לגבי תכ"ם - אין לי מושג למה הכוונה (כנראה שעוד לא הגעתי לשלב הזה). באופן כללי, כל אחד בוחר בסופו של דבר את מה שקרוב ללבו ומתאים ליכולותיו. טבעי שרק הכשרונים והשקדנים ביותר יבחרו בדברים האיכותיים ביותר, שגם דורשים את הכישורים והמאמצים הגדולים ביותר. לכן זה מזל שיש לכל הפחות איזשהו מחנה משותף מינימלי של ידע בסיסי שכולם אמורים ללמוד, שכן אחרת הבורות הייתה חוגגת עוד יותר מאשר עכשיו. ובכללי, עד כמה שידוע לי, כיום כבר אין מגמות. בתקופה שאני למדתי היו, והייתי חייבת לבחור במסלול מסוים. כלומר, אם הייתי בוחרת במסלול מתמטי, הייתי חייבת ללמוד גם פיזיקה וגם כימיה לפחות ברמה מסוימת, וכד'. כיום המצב הוא שונה. היום אפשר לבחור לעשות בגרות מוגברת במתמטיקה וספרות למשל, ולא לעשות בכלל בפיזיקה וכד'. בכלל, הולכים ומורידים מקצועות שחובה להיבחן בהם, וזה לדעתי מאוד חבל ומוריד את הרמה הכללית של הלימודים ושל אזרחי המדינה.

 

[נועה לביא]

יש מגמות, הן פשוט לא חובה

טכ"ם זו מגמה של 10-15 יחידות במחשבים (משתנה ברחבי הארץ)+פסאודו חובה של 5 יחידות פיזיקה ומתמטיקה (רשמית זו חובה, בפועל הם לא מעיפים מהמגמה את מי שנושר מהללו). רמת הלימוד במגמה הזאת על הפרצוף, כשמראש המטרה שלהם היא ללמד כלום מהכל. ביחס הפוך לתוכן של המגמה עומדת כמות האנרגיה שהיא שורפת. המון שעות, קושי בהתמודדות עם הכלום עבור מי שלא למד לבד (ובמקרים כאלה המגמה המטופשת הופכת לשכונה אחת גדולה) וציונים נמוכים (ועדיין משאירים במגמה ומונעים נשירה בכוח). שטיפת המוח לכיוון המגמה הזו מתחילה עוד מהחטיבה - מציבים אותה מעל כל אפשרויות העיוני הקיימות, ומשתמשים בנימוקים כמו כמה יהיה קל להתקבל אח"כ לאוניברסיטה במה שתרצו (רק חבל ששכחנו את הציונים הנמוכים ואת כמות השעות שהמגמה דורשת שגורמת לירידה גם במקצועות אחרים)... במשך כיתה ט' המחנכת, המנהלת והיועץ הציקו לי שאסכים ללכת למגמה לרמה שצריך היה לשיר להם את השיר "כשאת אומרת לא, לזה את מתכוונת"... שטיפת המוח הטכ"מיסטית פוגעת בהגברות שמהכרות עם המורים שמלמדים אותן הן בטוח טובות יותר (למשל במדעיות למיניהם יש כמה מורים תואר דוקטור, אחת הייתה המורה שלי לכימיה בט' וכל הזמן הביעה זעזוע מרמת הכיתה לעומת רמת הכיתות שהיא לימדה בארה"ב). לפעמים בכלל לא נפתחות. מה שכן, כשהן כן נפתחות, אפשר למצוא שם את אלה שהיה להם מספיק שכל שלא ללכת לטכ"ם. בצירוף עם מורים טובים, זה אחלה. מתמטיקה ואנגלית, אגב, לא נחשבות להגברות. כלומר, אם בשביל עיונית חייבים שני מקצועות בחירה, 5+5 בשני אלו לא יירשם לצורך העניין... באשר למקצועות החובה - אני דווקא בעד הביטול. ככה מי שבאמת ירצה ללמוד אותם פשוט ירוויח (בהנחה שהם אכן יפתחו

).

 

[לורליי43]

וזה לא התפקיד של הבית בעיקר?

יש סיכוי טוב שמי שבוחר מסגרת בית ספרית כזו או אחרת- עושה את זה כהמשך של אידיאולוגיה מבית.

 

[לורליי43]

בית הספר מכין לחיים, כן או לא

האם בית הספר המציא את הרעיון שהובע בכתבה- "הוא מנחיל לאדם הצעיר את התחושה שהחיים נמדדים על פי קריטריונים כמותיים ויצרניים: כך הוא הופך אותו לאזרח טוב ולצרכן טוב" או שהחיים שלנו הם כאלה? באופן יחסי באוכלוסיה, כמה משרות "יצירתיות" יש, לעומת כמה משרות של 9:00-17:00? איפה למדו כל האנשים היצירתיים בחברה? לגבי חומר הלימוד, נכון שאפשר ללמוד לבגרות בזמן קצר מ-12 שנים, אבל בית הספר ומערכת החינוך מנסים לתת יותר מאשר לימוד לבגרות. אפשר להתווכח לגבי תוכנית הלימודים, אם היא רלוונטית או לא, אבל יש חשיבות בעיני לידע כללי.

 

[נועה לביא]

מנסים לתת יותר? כמו מה?

הדבר היחידי שמסגרת בית ספרית נותנת, הוא, לטוב ולרע, מקום מפגש עם כמות גדולה של קבוצת הגיל. מעבר לכך, כשלון חרוץ.

 

[לורליי43]

מבחינת רקע כללי

בית ספר מלמד המון חומר לימודי, שלא נבחנים עליו בבגרות בסופו של דבר. כמו שפה זרה שניה, ספרות (למי שלא בוחר במגמה הזו זה לא לבגרות). יש תוכנית ליבה, שלגביה החליטו- שחשוב שילד שלומד בבית ספר ישראלי צריך לדעת. בתיכון יש תוכנית של מחויבות אישית שבה הנער נפגש עם הקהילה שבה הוא חי במקומות שונים. יש בתי ספר שלומדים בהם מוסיקה או כל תוכנית אחרת במקביל. ויש עוד נושאים כמו אלה שהזכרתי- שהמטרה שלהם היא - חינוך וידע כללי.