שמעתם על האקדמיה הדיאלוגית?
- פותח הנושא צימעס
- פורסם בתאריך
נכון,
ואם אף אחד לא יתגייס לצבא אז דבר לא ימנע מהסורים לכבוש אותנו. אם כולם יחליטו שמותר לרצוח אז חלק ניכר מהמין האנושי יושמד, אולי גם אני. אם כולם יחליטו לא להיות רופאים, רבים ימותו ממחלות. להמשיך? לעניין, אני לא מאמינה באנארכיה ברמת שלטון, כן ברמת מוסר (דהיינו, איש הישר בעיניו יעשה). השלטון כן צריך לאכוף את חוקיו (אבל צריך לזכור שלא כל חוק הוא כליל השלמות, ולפעמים גם האכיפה בהתאם. למה את חושבת שכ"כ קל להוציא פטור חוקי לחלוטין מחוק חינוך חובה או חוק שירות בטחון? ), וכל אחד צריך לבצע את החלטותיו כראות עיניו בהתאם לשיקול דעתו (כאשר הוא מודע להשלכות אפשריות). חבל שאת חושבת ששיקול דעת אישי נקי מנורמות חיצוניות (כי ברור שהחברה שבה בן אדם חי כן מחלחלת לתוך שיקול הדעת הפרטי) הוא בהכרח שיקול דעת לוקה בחסר, שלא יודע שללא מיסים לא יהיו שירותים מהמדינה וללא צבא לא תהיה מדינה.
ואם אף אחד לא יתגייס לצבא אז דבר לא ימנע מהסורים לכבוש אותנו. אם כולם יחליטו שמותר לרצוח אז חלק ניכר מהמין האנושי יושמד, אולי גם אני. אם כולם יחליטו לא להיות רופאים, רבים ימותו ממחלות. להמשיך? לעניין, אני לא מאמינה באנארכיה ברמת שלטון, כן ברמת מוסר (דהיינו, איש הישר בעיניו יעשה). השלטון כן צריך לאכוף את חוקיו (אבל צריך לזכור שלא כל חוק הוא כליל השלמות, ולפעמים גם האכיפה בהתאם. למה את חושבת שכ"כ קל להוציא פטור חוקי לחלוטין מחוק חינוך חובה או חוק שירות בטחון? ), וכל אחד צריך לבצע את החלטותיו כראות עיניו בהתאם לשיקול דעתו (כאשר הוא מודע להשלכות אפשריות). חבל שאת חושבת ששיקול דעת אישי נקי מנורמות חיצוניות (כי ברור שהחברה שבה בן אדם חי כן מחלחלת לתוך שיקול הדעת הפרטי) הוא בהכרח שיקול דעת לוקה בחסר, שלא יודע שללא מיסים לא יהיו שירותים מהמדינה וללא צבא לא תהיה מדינה.
אבל זה בדיוק מה שקורה בפועל
אלא רק אם מלכתחילה אף מסגרת לא תלמד את משמעויות החוקים והבחירה של לציית או לא לציית, גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט, אנארכיה זה מה שיהיה. הבחירה, בסופו של דבר, תמיד נתונה לבן אדם. תכלס, שום דבר פיזי לא מונע מאף אחד לקחת סכין ולצאת למסע רצחני ברחובות. אבל מרבית האנשים לא יעשו את זה כי הקנו להם ערכים מסוימים והסבירו להם מה מקובל או לא ולמה בתהליך ארוך מאוד של חברות וחינוך. אנחנו כרגע נמצאים בשלב, שכתוצאה מהרבה מאוד שנים שבו התהליך הזה מתנהל, זה נראה טריוויאלי שאנשים יודעים את הדברים האלה, אך אילולא התהליך הזה הם לא היו יודעים אותם. המודעות שאת מדברת עליה נוצרת כתוצאה מחינוך, מלימוד, מהבנת העולם והחברה הסובבים אותנו לאורך זמן. צריך להתסכל לטווח הארוך ולא (רק) המיידי.
אלא רק אם מלכתחילה אף מסגרת לא תלמד את משמעויות החוקים והבחירה של לציית או לא לציית, גם ברמת הכלל וגם ברמת הפרט, אנארכיה זה מה שיהיה. הבחירה, בסופו של דבר, תמיד נתונה לבן אדם. תכלס, שום דבר פיזי לא מונע מאף אחד לקחת סכין ולצאת למסע רצחני ברחובות. אבל מרבית האנשים לא יעשו את זה כי הקנו להם ערכים מסוימים והסבירו להם מה מקובל או לא ולמה בתהליך ארוך מאוד של חברות וחינוך. אנחנו כרגע נמצאים בשלב, שכתוצאה מהרבה מאוד שנים שבו התהליך הזה מתנהל, זה נראה טריוויאלי שאנשים יודעים את הדברים האלה, אך אילולא התהליך הזה הם לא היו יודעים אותם. המודעות שאת מדברת עליה נוצרת כתוצאה מחינוך, מלימוד, מהבנת העולם והחברה הסובבים אותנו לאורך זמן. צריך להתסכל לטווח הארוך ולא (רק) המיידי.
נכון.
וכמו שאמרתי, אין ספק ששיפוט פנימי של בן אדם מושפע מאוד מהסביבה בה גדל. (בואי נראה אם אני מצליחה לשחזר את נקודת המחלוקת בינינו...) אני חושבת שיכולת הבנת מצבים ותמרון בהם נבנית באמצעות התנסות בכך בהתאם למה שהגיל הרגשי מאפשר - בחירה באמצעות הפעלת שיקול דעת. אני חושבת שמסגרת בית ספרית, או, אוקי, רבות מבין המסגרות הללו בארץ, לא חושפות את הילדים להתנסויות כאלה כפי שהיו יכולות אילו התנהלו בצורה שונה. בדיוק כפי שיכלו ללמד במקום לנהל בית חרושת. בחיים הבוגרים, אין מישהו שיכול לקחת ממך את הנטל להחליט בעצמך (אלא אם כן אתה חי עם ההורים ולא יכול לזוז מהם). להחליט בין משרה זו או אחרת, להחליט להתחתן וללדת, להחליט איפה לגור אלה ההחלטות הגדולות יותר, אבל יש דברים יותר קטנים. למשל, בסוגיה מסויימת לעמוד איתן מול הבוס שלך למרות שהוא ה"קובע" ותיאורטית יכול לכפות עליך את דעתו (או שתעזוב) לעומת מי שלא יעז לצייץ כי "הוא הבוס והוא מחליט ולא חייב להרשיב לי". גם לשחרר את הילדים שלך מחוק חינוך חובה למרות שאף אחד לא חייב לאפשר את השחרור הזה. להוציא את הנכון והרצוי בעיניך אל הפועל (ברור שבהתאם למציאות, להאמין שאני אעוף ולהצליח תופס רק לפיטר פן) באמצעות אסרטיביות וקריאת מצבים זה כן דבר שרבים מתקשים בו, ולדעתי במידה רבה בגלל החינוך שלא קיבלו בעניין, ומסגרת בית ספרית יכולה הייתה לדעתי להעניק יותר.
וכמו שאמרתי, אין ספק ששיפוט פנימי של בן אדם מושפע מאוד מהסביבה בה גדל. (בואי נראה אם אני מצליחה לשחזר את נקודת המחלוקת בינינו...) אני חושבת שיכולת הבנת מצבים ותמרון בהם נבנית באמצעות התנסות בכך בהתאם למה שהגיל הרגשי מאפשר - בחירה באמצעות הפעלת שיקול דעת. אני חושבת שמסגרת בית ספרית, או, אוקי, רבות מבין המסגרות הללו בארץ, לא חושפות את הילדים להתנסויות כאלה כפי שהיו יכולות אילו התנהלו בצורה שונה. בדיוק כפי שיכלו ללמד במקום לנהל בית חרושת. בחיים הבוגרים, אין מישהו שיכול לקחת ממך את הנטל להחליט בעצמך (אלא אם כן אתה חי עם ההורים ולא יכול לזוז מהם). להחליט בין משרה זו או אחרת, להחליט להתחתן וללדת, להחליט איפה לגור אלה ההחלטות הגדולות יותר, אבל יש דברים יותר קטנים. למשל, בסוגיה מסויימת לעמוד איתן מול הבוס שלך למרות שהוא ה"קובע" ותיאורטית יכול לכפות עליך את דעתו (או שתעזוב) לעומת מי שלא יעז לצייץ כי "הוא הבוס והוא מחליט ולא חייב להרשיב לי". גם לשחרר את הילדים שלך מחוק חינוך חובה למרות שאף אחד לא חייב לאפשר את השחרור הזה. להוציא את הנכון והרצוי בעיניך אל הפועל (ברור שבהתאם למציאות, להאמין שאני אעוף ולהצליח תופס רק לפיטר פן) באמצעות אסרטיביות וקריאת מצבים זה כן דבר שרבים מתקשים בו, ולדעתי במידה רבה בגלל החינוך שלא קיבלו בעניין, ומסגרת בית ספרית יכולה הייתה לדעתי להעניק יותר.
אגב,
למרות שאני מסכימה עם האמור בכתבה שהדבר מקל מאוד על הגיוס והשליטה במגוייסים (נו, באמצעות כל המניפולציות האלה שאף פעם לא עובדות עלי אבל על כל האחרים כן
) אני חושבת שדווקא הצבא לפעמים מאוד עוזר דווקא בתחום הזה (אבל לפעמים ממש לא, ולהפך). כאלה שממש היו ילדים אובר פרוטקטד פתאום הופכים לאנשים בוגרים.
למרות שאני מסכימה עם האמור בכתבה שהדבר מקל מאוד על הגיוס והשליטה במגוייסים (נו, באמצעות כל המניפולציות האלה שאף פעם לא עובדות עלי אבל על כל האחרים כן
מסכימה איתך שאפשר וצריך לשפר.
לא מסכימה איתך שבית הספר לא מלמד את זה בכלל. פרט לכך, לדעתי מה שאת מתייחסת אליו נקרא אינטליגנציה רגשית. זה משהו שאו שנולדים איתו או שלא, ניתן לפתח אם קיים אך לא ניתן, לדעתי, ליצור יש מאין, לא בבית ספר ולא בשום מסגרת אחרת. לעמוד מול הבוס שלך, להתנגד לדעתו ולגרום לו להקשיב לך מבלי שירצה לפטר אותך - זו אינטליגנציה רגשית. בטחון עצמי, אסרטיביות, טאקט, נועם הליכות - הם כולם חלק ממנה, ובבסיסן אלה תכונות מולדות, אם כי, כאמור, בהחלט ניתן ורצוי לעבוד עליהן. אני חושבת שמי שנולד עם אינטליגנציה רגשית בסיסית, בית הספר בהחלט עוזר לו לשכלל אותה, ולו מעצם היותו מסגרת שדורשת לעיתים קרובות להתמודד עם מצבים עדינים ולתמרן בין המורים, החברים, ללמוד לשלב בין הרצון האישי לדרישות ולכללים, ליישב סתירות ביניהם וכו'. בקיצור, הוא מספק אפשרות לצבור ניסיון עשיר בשטח. ישיבה בבית, למשל, לא יוצרת הזדמנויות כאלה, בטח לא באינטנסיביות כזאת. דווקא אנשים מאוד מוכשרים מבחינה שכלית חסרים לעיתים את היכולת הזאת, ואז הרחקתם מבית הספר אולי תתרום לאושרם האישי לטווח הקצר כי תמנע מהם את ההתמודדות שכל כך קשה להם, אך לטווח הארוך לא תהיה להם הזדמנות לפתח את המעט שבכל זאת אולי קיים. אני בהחלט לא אומרת שאין חריגים שאולי אף רצוי לשחרר אותם מחוק חינוך חובה. בין היתר, דיברנו לאחרונה הרבה על אנשים בעלי יכולות יוצאות מן הכלל, שהחוקים הרגילים אינם חלים עליהם. אני רק לא מקבלת את זה כשיטת חינוך שעדיפה ברוב המקרים על לימודים בבית הספר. בכל מקרה, צריך מאוד להיזהר כי לעיתים הרצון לצאת ממסגרת הוא פשוט רצון לברוח מקשיים, ובמקרה כזה צריך לחשוב טוב טוב איך לפצות על החוסר בהזדמנויות להתנסות וללמוד שהיא יוצרת.
לא מסכימה איתך שבית הספר לא מלמד את זה בכלל. פרט לכך, לדעתי מה שאת מתייחסת אליו נקרא אינטליגנציה רגשית. זה משהו שאו שנולדים איתו או שלא, ניתן לפתח אם קיים אך לא ניתן, לדעתי, ליצור יש מאין, לא בבית ספר ולא בשום מסגרת אחרת. לעמוד מול הבוס שלך, להתנגד לדעתו ולגרום לו להקשיב לך מבלי שירצה לפטר אותך - זו אינטליגנציה רגשית. בטחון עצמי, אסרטיביות, טאקט, נועם הליכות - הם כולם חלק ממנה, ובבסיסן אלה תכונות מולדות, אם כי, כאמור, בהחלט ניתן ורצוי לעבוד עליהן. אני חושבת שמי שנולד עם אינטליגנציה רגשית בסיסית, בית הספר בהחלט עוזר לו לשכלל אותה, ולו מעצם היותו מסגרת שדורשת לעיתים קרובות להתמודד עם מצבים עדינים ולתמרן בין המורים, החברים, ללמוד לשלב בין הרצון האישי לדרישות ולכללים, ליישב סתירות ביניהם וכו'. בקיצור, הוא מספק אפשרות לצבור ניסיון עשיר בשטח. ישיבה בבית, למשל, לא יוצרת הזדמנויות כאלה, בטח לא באינטנסיביות כזאת. דווקא אנשים מאוד מוכשרים מבחינה שכלית חסרים לעיתים את היכולת הזאת, ואז הרחקתם מבית הספר אולי תתרום לאושרם האישי לטווח הקצר כי תמנע מהם את ההתמודדות שכל כך קשה להם, אך לטווח הארוך לא תהיה להם הזדמנות לפתח את המעט שבכל זאת אולי קיים. אני בהחלט לא אומרת שאין חריגים שאולי אף רצוי לשחרר אותם מחוק חינוך חובה. בין היתר, דיברנו לאחרונה הרבה על אנשים בעלי יכולות יוצאות מן הכלל, שהחוקים הרגילים אינם חלים עליהם. אני רק לא מקבלת את זה כשיטת חינוך שעדיפה ברוב המקרים על לימודים בבית הספר. בכל מקרה, צריך מאוד להיזהר כי לעיתים הרצון לצאת ממסגרת הוא פשוט רצון לברוח מקשיים, ובמקרה כזה צריך לחשוב טוב טוב איך לפצות על החוסר בהזדמנויות להתנסות וללמוד שהיא יוצרת.
מורטון אמנם לא ממש פרטה למה
אבל במשפט אחד אני מסכימה עמה. בי"ס יכול לספק לילד דבר שסביבה ביתית לא יכולה לספק בחיים - הכרה והתמודדות עם סביבה לא ביתית... אבל מבחינה לימודית וכן, גם חברתית, יש ילדים שפשוט עדיף להשאיר אותם בבית ולדאוג שיכירו גם סביבה לא ביתית בדרך אחרת. אבל זאת רק אם אין בנמצא מסגרת מתאימה יותר...
אבל במשפט אחד אני מסכימה עמה. בי"ס יכול לספק לילד דבר שסביבה ביתית לא יכולה לספק בחיים - הכרה והתמודדות עם סביבה לא ביתית... אבל מבחינה לימודית וכן, גם חברתית, יש ילדים שפשוט עדיף להשאיר אותם בבית ולדאוג שיכירו גם סביבה לא ביתית בדרך אחרת. אבל זאת רק אם אין בנמצא מסגרת מתאימה יותר...
מסכימה שיש ילדים כאלה
לא חושבת שהם הרוב או אפילו מיעוט גדול. וגם חושבת שצריך לעשות זאת רק אם מנסים את המסגרות שיש בטווח הגעה אפשרי ומגיעים למסקנה שאף אחת לא מתאימה. אגב, גם השיטה שתלמיד בעצמו בוחר מה ללמוד מתאימה לילדים מעטים בלבד. לדעתי, את לא צריכה לקחת את עצמך בתור דוגמא כי כמוך אין כל כך הרבה. אני חושבת שכדי לשפר את מצב החינוך וההוראה בארץ צריך בעיקר להעלות את מעמדם ורמתם של המורים מחד ולחנך את הילדים מהבית לכבוד הדדי מאידך, כי מי שבא מקולקל מהבית שום בית ספר לא יעזור לו. ואני עדיין מאמינה שגם מבחינה לימודית לרוב הילדים בית הספר נותן הרבה יותר ממה שהבית יכול לתת. נכון, בכל דבר יש יוצאי דופן, אבל בברוב המקרים לדעתי זה נכון. אני יודעת שלגבינו זה בטח נכון והתרומה של הליכה לבית הספר לבני מכל הבחינות היא עצומה.
לא חושבת שהם הרוב או אפילו מיעוט גדול. וגם חושבת שצריך לעשות זאת רק אם מנסים את המסגרות שיש בטווח הגעה אפשרי ומגיעים למסקנה שאף אחת לא מתאימה. אגב, גם השיטה שתלמיד בעצמו בוחר מה ללמוד מתאימה לילדים מעטים בלבד. לדעתי, את לא צריכה לקחת את עצמך בתור דוגמא כי כמוך אין כל כך הרבה. אני חושבת שכדי לשפר את מצב החינוך וההוראה בארץ צריך בעיקר להעלות את מעמדם ורמתם של המורים מחד ולחנך את הילדים מהבית לכבוד הדדי מאידך, כי מי שבא מקולקל מהבית שום בית ספר לא יעזור לו. ואני עדיין מאמינה שגם מבחינה לימודית לרוב הילדים בית הספר נותן הרבה יותר ממה שהבית יכול לתת. נכון, בכל דבר יש יוצאי דופן, אבל בברוב המקרים לדעתי זה נכון. אני יודעת שלגבינו זה בטח נכון והתרומה של הליכה לבית הספר לבני מכל הבחינות היא עצומה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.