ברגע שהיא מחזירה להם, לא משנה אם באלגנטיות או לא, יש להם כביכול הצדקה לעשות את מה שעושים לה. היא לא קורבן תמים. גם היא מחביאה שואבי אבק ואוכל, גם היא זורקת מפתח לציצי, גם היא מתקרבת פיזית בצורה מתריסה. אם היא הייתה רק סופגת כביכול, מזמן אף אחד לא היה מציק לה וזה באמת היה התעללות. כל עוד היא מתעללת בהם, מה שהם עושים לה הוא לא התעללות.
אם שני אנשים מכים אחד את השני מדי יום בהסכמה ואז צוחקים ביחד ומחייכים ומציעים מילקשייק אחד לשני, זו לא התעללות. אם רק צד אחד חוטף, זו כן. סתיו אפילו לא מבקשת מהם להפסיק. היא נהנית מכל התשומת לב, גם זו שאוהביה מפרשים כהתעללות כי קשה להם לראות את זה.
כשהיא עושה לאחרים זה מצחיק. כשעושים לה זה עוול. כשליאל מחקה אותה זו התעללות. כשליאל מחקה את שי זה קורע.
כשלא נותנים לה ממתקים זו התעללות. כשהיא אוכלת להם פנקייק מול הפרצוף כשאסור להם לאכול ממנו זה קורע ומגיע להם. כשהיא גונבת קפה זה לגיטימי כי פעם מישהו אחר גנב, גם אם כולם סובלים במשך שבוע כולל אישה כמעט בת 70 עם מיגרנות. אבל אם ימנעו ממנה קפה, זה תלונות לרשות השניה.