שרשור ההיכרות

[יעל אפריל]

ואיך את מרגישה עם זה?

מקווה בשבילך שזו הקלה, ותוכלי להתקדם טוב יותר עם מנחה מתאים.

 

[polinomialy]

קצת בהלם. הרבה בבאסה.

מכה חזקה לאגו. אבל בסה"כ אני מרגישה שזו נקודה טובה לחשוב מחדש מה אני רוצה מעצמי ומחיי. לשקול אם להשאר בכלל באקדמיה. קשה לי לומר שזו הקלה. יותר קל לי לומר שזה חיובי שזה יצא עכשיו ולא בעוד X חודשים-שנים. כמו חן, אני יכולה למצוא את הטוב שבזה. כי בסופו של דבר, הכל לטובה. אין לי ספק שאני אמצא משהו אחר שאני אהנה ממנו, אם באקדמיה ואם בתעשייה או בכל תחום אחר.

 

[ספסי י]

קחי לך מרווח זמן להחלטה

וגם תתחילי לגשש בכל הכיוונים. אני מאמינה שתמצאי מישהו או משהו שמתאים לך יותר. סוף הוא תמיד גם התחלה חדשה. בהצלחה!

 

[פלפל אנגלי]

מאד מאד מעריכה את הגישה שלך

ואת ההסתכלות האופטימית על הדברים. אני בטוחה שתמצאי משהו שייטיב איתך.

 

[רוקדת בשחקים]

מצטערת לשמוע

ומעריכה מאוד את הגישה שלך שרואה את הטוב בזה. גם לי נראה שעדיף להפרד (מהמנחה) כידידים עכשיו ולא בעוד X שנים. אם המצב בארץ משקף במשהו את המצב בחו"ל (את בחו"ל נכון?) לפחות מניסיוני נראה שמנחים נוטים להפטר מדוקטורנטים שלהם פשוט מפני שהם עמוסים מאוד ולא ממש מתוגמלים. מה שאני מנסה לומר זה שיתכן שהמצב העגום משפיע גם על נכונותם של מנחים "לגדל" את הדוקטורנטים שלהם...

 

[polinomialy]

תודה. אני בארץ.

אני גם בתחום המדעים המדוייקים - תחום בו המנחה זקוק לסטודנטים הרבה יותר משהם זקוקים לו... אני חושבת שזה בעיקר נובע מחוסר נסיון שלו בהנחיה, ומצפייה לכך שהדברים יתנהלו אחרת מכפי שקרה בפועל. אני נוטה להאמין שנכונות לו אכזבות מסטודנטים נוספים אם גישתו לא תשתנה בקרוב...

 

[נועה לביא]

זה בטוח.

 

[רוקדת בשחקים]

ראוי להערכה שאת חושבת ככה

נדמה לי שרוב הסטודנטים היו מתאימים עצמם למה שהמנחה מבקש, ויתכן שככה הוא רואה את מערכת היחסים. לא כדיאלוג (כמו שנראה לי שאת רואה) אלא כהיררכיה.

 

[נועה לביא]

אבל ממה שהיא תיארה פה

הוא פשוט מצפה לדברים לא ממש סבירים, ולמעשה - לא ממש מוגדרים...

 

[Unicorn98]

לפחות ממה שפולי הביאה לכאן, נדמה לי שהיא

דווקא השקיעה מאמצים אדירים בלרצות את המנחה שלה. גם כאשר חשבה שהדרישות לא סבירות או לא מקדמות אותה.

 

[רוקדת בשחקים]

אני מעריכה את הגישה שלה

לפחות מסיפורים שאני מכירה רוב הסטודנטים היו ממשיכים לנסות לרצות את המנחה, כי המערכת היררכית. מה שאני מבינה מדבריה של פולי זו התחושה שמוטב להפרד עכשיו ולא להמשיך לרצות, כי זה לא הולך. זו גישה מפוכחת שאינה מובנת מאליה

 

[Unicorn98]

../images/Emo45.gif

 

[מעיןבר]

../images/Emo2.gif../images/Emo201.gif. אין לי מילים.

 

[polinomialy]

../images/Emo25.gif

 

[ניצת הגפן]

../images/Emo24.gif../images/Emo201.gif הכול לטובה, זוכרת?

 

[משוש30]

../images/Emo201.gif אני בשוק!

את כל כך חרוצה ומתקדמת במהירות האור שאין דברים כאלה! אני לא מאמינה שה@#$%^& מפטר אותך!! סליחה?! האמת הוא צודק, עדיף לך למצוא עכשיו מישהו שיעריך אותך ויתגמל אותך בהתאם! אל תוותרי!!!!

 

[Unicorn98]

אם לא היה ברור - אני גם שותף לעמדה

שנדמה שמוטב שתפרדו איש איש לדרכו. אני גם סבור שאת תצאי במידה רבה נשכרת מהפרידה, מכיוון שנדמה שבעטיה של הפילוסופיה הקיצונית של העצמה וזירוז אי התלות שלך בו, המנחה שלך לא איפשר לך להיות עם ההצלחות המקומיות, הרגעיות, ועם תחושת המסוגלות שמגיעה לך נוכח ההישגים בהווה. לדעתי תהליך ה"גידול", אם אפשר לדמות את מצבך כך, הוא לשלב אלמנטים של שחרור והענקת עצמאות יחד עם אלמנטים של הכלת התלות, תוך עידוד ומשוב חיובי.

 

[ניצת הגפן]

ואתמול שוב התפוז העיף לי את ההודעה

לפני שהשלמתי אותה. אז.. הכול לטובה. לפחות הוא הודיע לך את זה עכשיו, כשאת אחרי שנה (נדמה לי) מההתחלה. לפני שהצטרפת לפורוום שלנו, הייתה בו מישהי , שהמנחה שלה ההודיע לה בצורה לא עדינה ולא נעימה, שהוא פשוט לא מוכן להמשיך לנחות אותה. זה היה אחרי שהוא הנחה אותה 4 שנים אינטנסיביות היא היתה שבורה מזה ממש, ובלחץ ומבולבלת וגם לא הבינה למה, כי הייתה בטוחה שיש ביניהם מערכת יחסים נהדרת ושהדוקטורט שלה מתקדם היטב. בזמנו עזרתי לה להחליט לעזוב את האוני' שלה. לפני חודשיים היא גמרה את הד"ר שלה בחו"ל. היום היא שמחה מאוד שהוא "זרק" אותה, כי היא עשתה עבודה טובה יותר, וגם .. מוכרת עכשיו בעולם. אז באמת הכול לטובה. מקווה שאת בסדר. בכל מקרה, אל תמהרי לקבל החלטות.

 

[Unicorn98]

Ctrl+C לפני שלוחצים על "שלח" בתפוז...

מנהג עתיק שמעולם לא אכזב אותי. ואגב - באיזה דפדפן את משתמשת?

 

[shani74]

../images/Emo201.gif אני מזועזעת!

נראה לי שזה מקרה שבו העובדה ש"זו לא את, זה הוא" פשוט זועקת. עכשיו תעברי למישהו אחר שיעריך אותך בהתאם למה שבאמת מגיע לך. וקחי את החיזוקים החיוביים שקיבלת בכנסים ללב, לא אותו. אני עדיין המומה...