שרשור הכרות - חלק ב'

[אמא אורנה]

השינוי שלי

השינוי שלי השנה הוא חיפוש עבודה חדשה יותר מאתגרת,סיום הלימודים,קורס חדש. והכי חשוב עזיבת הבעל בקיצור כל סדר העדיפויות התהפך - קודם אני אחר כל הילדים.אני מתרגשת,מבולבלת,חוששת אבל שלמה עם עצמי.

 

[owolf10]

איזו הפתעה נעימה../images/Emo9.gif

שלום יעל, מזמן לא נכנסתי לפורטל והנה - אני כאן. נחמד לפגוש אותך שוב. כל הכבוד על היוזמה ושיהיה בהצלחה.

 

[rona 5]

|פשוט מקסים

יעל זה רעיון נפלא. מצאתי אתכם בדיוק בזמן. אני כבר כמה ימים חושבת ללא הרף לחפש מסגרת ברשת שבה אוכל להשתתף ולשתףולעשות סוף סוף את מה שהייתי צריכה מזמן........כשנתקלתי בפורום הזה הוא פשוט קרא לי בואי, הנה מה שרצית,עכשיו נראה אותך.אני בהחלט רוצה לקחת חלק ומאחלת הצלחה לכולם.

 

[מגע הקסם1]

וואווו

זה אחד הדברים הטובים ברשת- למצוא אנשים עם מטרה משותפת, לחזק ולהתחזק יחד איתם... ככל שקראתי את מכתב הפתיחה כך השמחה גאתה בי... מרתק! ויש לי סיפור שזה הזכיר לי. אני ואחותי (אחותי היא הנשמה שמכירה אותי הכי טוב והכי יקרה לי בעולם) נסענו לפני שנים לטיול יחד בצפון. הרגשתי באותה תקופה מאוד תקועה, וכמו תמיד היו לי הרבה דברים שרציתי לעשות... אז כתבתי לי מה אני רוצה לעשות באותה שנה... והדף הלך לו לאיבוד. לפני שנתיים כתבתי לי שוב מה אני רוצה לעשות באותה שנה... ואז השארתי אותו על השולחן והלכתי לי לשנת שירות ברמת הגולן... כשסיימתי את המכינה וחזרתי לגור עם אחותי לפני השירות הצבאי, גיליתי את המכתב תלוי על הדלת, וזה היה כל כך יפה לראות את שחלק מהמטרות הגשמתי, חלק כבר השתנו... על די הרבה מהדברים שם סימנתי וי. ובדיוק הגיע הזמן לכתוב מכתב חדש לעצמי, לשנה הבאה עלי לטובה. אני רוצה להספיק בה כל כך הרבה אבל יש לי בעיה קטנה, שאני ואחותי לוקות בה... אני דוחה דברים. יש לי עוד שנה לצבא, שנה שבה אני יכולה להספיק המון... אם אני רק לא אדחה כמו תמיד... אני ידועת שאני סתם ממציאה לעצמי תירוצים כי אני מפחדת... אבל הפחד מונע בעדי לחיות... אז שנה טובה ומדהימה לכולם... וסילחו לי שאני לא אהיה כאן הרבה- אני פשוט חוזרת הבייתה רק לסופי שבוע. איתכם בליבי! מגע הקסם

 

[לקשמי]

שלום לכולם

הרגע גיליתי את הפורום הזה, ובדיוק בזמן! גם אני בתקופה האחרונה עוסקת הרבה ב"חיפוש עצמי", מנסה למצוא לאן פניי מועדות, מנסה להציב לעצמי מטרות. ובעצם המטרה שלי עכשיו היא באמת: להציב מטרה. אני יודעת מנסיון העבר שכאשר יש לי מטרה ברורה להגשים, המטרה נותנת לי המון כח ואנרגיות כדי להגשים אותה. אני מרגישה חיה. אבל כרגע אין לי שום מטרה ברורה שאני שואפת להגיע אליה. וכמו שכתבתי, זאת המטרה שלי, להציב לעצמי מטרה. אספר קצת על עצמי: לפני שבוע התחלתי לעבוד כקלדנית בעיתון מקומי. עד אז הייתי מובטלת במשך משהו כמו שלושה חודשים שבמהלכם עבדתי פה ושם בעבודות מזדמנות. הדבר העיקרי שאני מתעסקת בו בתקופה זו הוא תרגול יוגה. ובתרגול יוגה אני מתכוונת לא רק לתירגול הפיזי של התנוחות ותרגילי הנשימה. יוגה בשבילי היא בעצם דרך חיים. דרך רוחנית שהכניסה לי הרבה אור לחיים, גיליתי שלחיים אכן יש משמעות. אז אני תמיד חושבת לעשות קורס מורים ליוגה. בשיטה שאני לומדת, יש קורס מורים רק בחו"ל באשראם, קורס שנמשך כחודש ומכיוון שהוא בחו"ל, הוא מן הסתם מאוד יקר (גם הטיסה וגם העלות של הקורס עצמו). אבל אני לא בטוחה שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם, עם כל האהבה שלי ליוגה. אם הייתי בטוחה בכך ב 100% היום כבר הייתי אחרי הקורס. אז יש כאילו את המכשול של הכסף, אבל אולי זה גם עוד מחסום... אני אף פעם לא הייתי בחו"ל ומפחיד אותי פתאום ליסוע לבד. אבל אם אני אדע בבירור שזה מה שאני רוצה, אני יודעת שאתגבר על כל המכשולים.

 

[1975רחלה]

יודעת אבל...

אני בת 28 , נשואה ואם ל 2 . אני מרגישה שמאז שהתוודעתי לעולם הזה של האינטרנט , אני דיי אבודה. אני מזניחה אספקטים אחרים של חיי שהכי חשובים לי בעצם כדי לגלוש בפורומים כאלה ואחרים ככל שעובר הזמן אני מרגישה שחיי הוירטואלים משתלטים על חיי האמיתיים. יכול להיות שאני מכורה לרשת???? קייך כזה דבר??? כמה זמן אתם מבלים בנט??? אני עתידה להתחיל ללמוד בחודש פברואר 2005 ואני חוששת שאני לא אצליח בלימודיי אם אני לא אעשה שינוי מהותי בניהול הזמן שלי ובמתן טיפול והתיחסות הולמים לדברים שחשובים לי. אני רוצה לבלות יותר זמן עם ילדיי , בעלי , להשקיע יותר במה שחשוב ומוחשי ופחות בוירטואליה המסעירה מחד אולם המאמללת מאידך. מישהו כאן מבין על מה לעזאזל אני מדברת ???? או שזה רק אני ??

 

[שבלולונה]

השינוי שלי

לפחד מכל דבר שלא קרה עדיין ושבכלל לא בטוח שיקרה...

 

[קוסמתG]

השנה החדשה שלי!!!../images/Emo68.gif

כבר כמה שנים שאני מעשנת חשיש... בדיוק לפני שנה החשיש התחיל להשפיע עליי קצת אחרת- התחילו לי פראנויות ודיכאון. עברתי עיר מגורים והתנתקתי מכולם והצלחתי להפסיק לעשן. התחלתי ללכת לטיפול אצל פסיכיאטרית והיא נתנה לי כדורים לפראנויות ולדיכאון. במשך השמונה חודשים האחרונים לא עשיתי עם עצמי כ-ל-ו-ם!!! ולפני כמה חודשים חזרתי לעשן חשיש במקביל לנטילת התרופות. בעקבות זה התחילו לי הזיות. לפני חודש נכנסתי למרכז גמילה מסמים ויצאתי ממנו כעבור 3 שבועות. בקיצור זו הייתה שנה קטסטרופה מכל הבחינות!!! אני מקווה שהשנה אני אצא מכל המצב הזה, אני אתחיל לעבוד, אמצא אהבה ואפסיק בהדרגה את התרופות הפסכיאטריות וכמובן לא אחזור לגעת בסמים! המטרה שלי השנה היא למצוא חיים!!!! שנה טובה לכולם

 

[לוּבּה]

היי../images/Emo9.gif

רעיון מעולה לפורום:] אני שלי, בת 15 וחצי. ראיתי כאן הרבה שכתבו על זה שאושר בא במנות קטנות ואני מאוד מאוד מסכימה עם זה. לפעמים רגעים קטנים, או אפילו רק מבט או מילה יכולים לעשות לי את היום. למרות שאני קטנה, עברתי די הרבה בחיים שלי. ובגלל זה למדתי ואני עדיין לומדת להעריך את החיים ואת הרגעים הקטנים האלו שגורמים לי להיות מאושרת. אני מרגישה שיש לי הרבה לכתוב בפורום הזה ואתם כבר תקראו את הסיפור שלי בהמשך.. אז ביי בינתיים

 

[יעל ארבל]

אורנה המון תודה שהעזת לכתוב את זה

כבר בשלב הזה - "קודם אני אחר כך הילדים". שהרי אם את הכי חשובה ומעריכה את עצמך, הילדים שלך ילמדו לאהוב את עצמם באותה צורה, ותהיה להם אמא הרבה יותר שמחה ושלמה עם עצמה שתוכל להעניק להם הרבה יותר מאמא מתוסכלת ומרירה על חיים שמתבזבזים. אני בטוחה שיהיו כאלו שיחלקו על המשפט הזה, ואולי יתעורר כאן דיון בנושא. בכל מקרה מקווה שחלק לפחות ישתכנעו לתת לעצמם מקום ולא לשכוח שהם חשובים. ברוכה הבאה, ומזמינה אותך לקחת חלק פעיל בפורום. שנה טובה

 

[יעל ארבל]

טוב לראות אותך ../images/Emo13.gif מזמן לא דיברנו

שמחה מאוד שהחלטת לבוא לבקר, ברוכה הבאה

ושנה טובה

 

[יעל ארבל]

שבת שלום, מגע הכסף

ברוכה הבאה,

דרך מקסימה מצאת לעצמך, לכתוב מכתב לשנה החדשה. אם תרוצים זה העניין, אז נגמרו התרוצים, הגיע הזמן להפוך את המכתב השנתי שלך למציאות. את יודעת, את ברת מזל שיש מישהי כל כך אהובה ויקרה לך כמו אחותך, ויש בזה גם יתרון גדול לעשייה משותפת ומחוייבות הדדית. את מוזמנת בשמחה להגיע לכאן מתי שתוכלי ומאחלת לך שנה טובה ומתוקה

 

[הtטקסטואלית]

הי רחלה

קודם כל, זוהי תופעה מוכרת לאללה, וישנו פורום מיוחד לכך – פורום מס' 5, אנשים ואינטרנט ושמו הקודם היה 'התמכרות לאינטרנט'. זוהי תופעה מוכרת מאד, חוסר היכולת לנהל זמן והפיתויים באינטרנט והפיתויים בכלל. אני חושבת שאנחנו חיים בעולם מוצף פיתויים ועניין ולכן קשה לחלק את עוגת הזמן באופן שמספק חלק שווה לכל פעילות: די לראות את כמות תוכניות הטלווזיה, הסרטים, האתרים באינטרנט, וזאת יחד עם עומס העבודה העולה: במקומות עבודה רבים אין דבר כזה '9:00 עד 17:00 וצריך' לסיים פרוייקטים, במקומות מסויימים גם במחיר של לעבוד כל הלילה. הלוואי ויכולתי להספיק יותר, הלוואי והיו לי 72 שעות ביממה, זה המינימום שאני צריכה נורא מבינה אותך וברוכה הבאה לפורום txt

 

[שבלולונה]

להפסיק כמובן...

 

[יעל ארבל]

ברוכה הבאה, כתבתי לך גם למעלה

וגם אם את בת 15 וחצי, בוודאי תוכלי לתרום כאן בפורום. שנה טובה

 

[אמא אורנה]

אהבה

קוסמת, אני שולחת לך המון אהבה ומאחלת לך בהצלחה.סחתיין על האומץ ואני בטוחה שתתגברי.אם תצטרכי אוזן קשבת אני תמיד אהיה כאן בשבילך

 

[יעל ארבל]

לא קל, בכלל לא קל להתגבר על פחדים

שיהיה לך המון בהצלחה, וברוכה הבאה. שנה טובה

 

[יעל ארבל]

ברוכה הבאה לקשמי ../images/Emo142.gif

אנחנו עוד נדבר הרבה על הצבת מטרות, וגם על פחדים ומכשולים. שמחה שהצטרפת אלינו, את מוזמנת לקרוא, ולהגיב, עד שתתחיל התוכנית בסמוך לראש השנה. שנה טובה

 

[shushu10]

הי לקשמי../images/Emo142.gif

אם את צריכה קצת אומץ לנסוע (להודו??) ע"מ ללמוד יוגה באשראם - תוכלי לקבל ממני בשפע אם תרצי. אמנם לא למדתי יוגה למטרות הוראה אך יש לי נסיון עם פרפרים בבטן לפני הנסיעה הראשונה שלי (לבד לבד) למזרח הרחוק ומאז כבר הייתי כמה פעמים ובכל פעם היה קל יותר והרבה יותר חוויתי. זה עולם מופלא למי שסקרן ורוצה גם לחוש תחושות וחוויות חדשות. תוכלי לפגוש המון חברה מכל העולם שבאים לאותה מטרה וגם במקביל להרחיב את ההסתכלות על החיים עצמם. גם לגבי העלויות - אם מדובר על הודו למשל - הסכומים ממש מגוחכים לעומת מקומות אחרים (פרט לטיסה כמובן) - אבל מה זה לעומת מה שמצפה לך כהקדמה. מאחלת המון פתיחות ואמונה בעצמך - שתוכלי להסתדר עם עצמך ועם העולם מסביב כי זה המפתח לבטחון עצמי. בעצם כתבתי הכל בחתימתי.

 

[לקשמי]

היי שושו

תודה על התגובה. אני אהיה יותר ספציפית: אני לומדת יוגה בשיטת שיבננדה וזה הקורס שאני רוצה לעבור. הקורס מורים של שיבננדה מתקיים בכמה אשראמים שלהם בעולם, כן, גם בהודו, אבל אני מתכוונת ליסוע לבהאמס דווקא, כי שמעתי שהוא עדיף לישראלים. (המורה והמנהל של האשראם שם הוא ישראלי וכך גם חלק גדול מאנשי הצוות) לגבי מחירים, לפי מה ששמעתי בהודו זה לא בהרבה יותר זול (כלומר הקורס של שיבננדה) וחשוב לי לעשות את הקורס דווקא עם אותו מורה שמלמד בבהאמס.