שרשור התפקדות

[עכשיותורי]

שמחה להתפקד

אני חד הורית לפיצקי שבעוד שבוע וחצי איתי שנה!!! והוא בן רבע ל3
השבוע קלטתי שבעוד אני מחכה לנקודת ההיפוך (יותר ביחד מאשר בניפרד) עברנו נקודת ציון משמעותית אחרת - יותר זמן ביחד מכל מסגרת אחרת קודמת בחייו (עבר מיספר תחנות בחייו הקצרים),
מה עוד אומר ולא אמרתי - מהפך, השמחה והטעם בחיי שהשתנו (באמת - אפילו חוש הטעם שלי השתנה), מהפך שלא יכולתי אפילו לדמיין

אני עובדת בחברת סטארט אפ רפואית בתפקיד בכיר והגעת פיצקי לחיי שינתה מאוד את מוד העבודה שלי.

אומר עוד שיש לי קשיים אבל זה אינו צבע והטעם של התקופה אלא משהו שנמצא ברקע ויש להתמודד איתו, אך בתיאור התקופה אני הופכת להיות בלתי ניסבלת בהשתפכויות הבלתי נגמרות שלי

תחומי עניין - בשנה האחרונה הפסקתי לעשות דברים רבים שהייתי רגילה כמו קריאה, טאי צי. אני בעיקר מותשת,

איתנו בבית יש את קטני החתול (שבהתאם לשמו שוקל 8 קג) ומאז הגעת פיצקי לחיינו , חייו השתנו והוא נמצא רוב שעות הערות של פיצקי בהסוואה. להערכתי הוא זה שמשלם את המחיר הכבד ביותר של תהליך האימוץ

נכנסתי לפורום עוד בתקופת ההמתנה, אז בעיקר כקוראת ואז להערכתי היה פשוט יותר לקבל אינפורמציה . קשה לי לשים את האצבע על השינוי: האם השינוי רק בי? או בפורום? אני יודעת שאז הרגשתי נוח יותר לפנות ולהתייעץ מעתה. משהו באווירה השתנה, אך להערכתי מדובר בדינמיקות רגילות של פורום (אני לא חיית פורומים ומלבד הפורום זה הכרתי בעבר רק את פורום פוריות) ונראה לי שפורומים הינם יצורים חיים, חברתיים ודינמיים וכמו בכל משפחה יש תקופות שונות וכרגע יש הרבה רגישות וביקורתיות שבאופן אישי מקשות עליי מעט לשתף, אך מצד שני יש דיוניים חשובים שלא ניתקלתי בהם בעבר. (גילעד - תודה)

הייתי רוצה לקרוא שיתופים רבים יותר. לא ממש יצא לי להיות באירוחים של אנשי מיקצוע, אך מאחר והנושא עלה

קראתי את שכתבתי לפני שליחה ונראה שהעיקר לא נאמר על ידי: הפורום חשוב לי מאוד, קיבלתי ממנו המון מהבנת התהליך עד לעצות פרקטיות. סיפורים אישיים שעזרו מאוד. אני שמחה על קיום הפורום הזה
תודה לכולם

 

[KallaGLP]

אוהבת את הגישה האופטימית שלך.

 

[אולה *]

התלבטתי האם להתפקד

אני כמעט לא כאן כבר תקופה ארוכה. אבל לא עוזבים את הבית כײכ מהר

אני אולה, נשואה כבר המון זמן לחבר הכי טוב שלי. אנחנו הורים לשלושה: שירז אומצה מסיביר לפני 10 שנים (יום אימוץ בחמישי הקרוב) , אחריה נולדו רון ומיקה.

אני כמעט לא כותבת בשנים האחרונות, אבל משתדלת לקרוא.
עד היום לא משש הרגשנו את נושא האימוץ (למעט העובדה ששירז היחידה שיודעת לשיר ולצייר

אבל גיל ההתבגרות נכנס לחיינו בצעדי ענק, ואיתו משפטים בסגנון ײלא הוגן שאני מאומצתײ.

פורום זה חייב להמשיך להתקיים, בשבילי הוא היווה מקור מידע עצום וגם אוזן קשבת.
עצוב לי לראות אורחים שבאים לעורר מהומה ולהכפיש את משתתפי הפורום. אני הייתי מונעת את כניסתם להבא.

 

[KallaGLP]

שמחה שהחלטת להתפקד!

קולות כמו שלך ממש חסרים בפורום.
גיל ההתבגרות היא ללא ספק תקופה סוערת, אצל כל ילד בצורה אחרת. ויש לי רושם כאילו היא גם מתחילה הרבה יותר מוקדם בימינו מאשר בתקופה שבה גדלתי. בייוד כשיש אחות קטנה שמחקה את אחותה הגדולה, וכבר בגיל 9 מתנהגת כאילו היא מינימום בת 12

.

 

[yola4]

מתפקדת

מתפקדת בהיסוס.. עדיין לא נרשמנו רשמית לאחת העמותות אך בהחלט נמצאים בתהליך ולכן נמצאת כאן לא מעט ובעיקר קוראת.
נשואה מספר רב של שנים יש לנו ילדה משגעת ו-2 כלבים.
מתלבטים, פוחדים, מהססים אך בעיקר כבר רוצים.

 

[KallaGLP]

ברוכה הבאה!

בהחלט יש לך מקום בינינו, וזה המקום לקבל מידע ותמיכה בשלב ההתלבטויות והספקות. בהצלחה בכל אשר תעשו.

 

[year of the cat]

וגם אנחנו

שלושה ילדים קטנים שתי כלבות וארבעה חתולים
כולם אומצו (ליתר דיוק, במקרה של החתולים, הם אימצו אותנו

)

מאז השרשור הקודם נוספו גם דגים
מקווים שבעתיד הקרוב יתווספו גם תרנגולות ועוד חברים

וחולמים על עוד ילד, בתקווה ש"אמא רוסיה" תסכים

התחביבים שלי די נעלמו ביחד איתי מאז שיש כלכך הרבה ילדים קטנים
אבל בזמנו אהבתי מאוד לצייר

 

[KallaGLP]

נשמע שאין לכם רגע דל.

מחזיקה לכם אצבעות.

 

[שרון123]

וואו! שיהיה בהצלחה!

 

[חדשה י ש נ ה]

וגם אנחנו

משפחה "מעורבת" של שני ילדים ביולגיים וילדת פלאים שאוטוטו 3 שנים איתנו ובקרוב תהפוך לרשמית שלנו.
אשמח לסייע ולענות לכל מי שמתלבטת בנושאים הקשורים לאומנה

 

[KallaGLP]

איזה יופי, בשעה טובה!

 

[פסיפלורה40]

הערה קטנה בנוע לאווירה בפורום

אני גולשת בתפוז כבר למעלה מעשר שנים, והכרתי פורומים שונים,
ושמתי לב שה"בלאגנים" אחת לתקופה אופייניים בהרבה מאוד פורומים.
כך שצריך לקחת את הדברים בפרופורציה... אולי זה טבעו של המין האנושי.
לא שאני מעודדת את זה חלילה, ואם לא עוצרים את זה בזמן, זה יכול להפוך לפורום לא נעים, שורץ טרולים וכד'.
הנחמה - בד"כ אח"כ יש אוירה של התפייסות [רק שלא נפתח את תיסמונת הפורום-המוכה...]

 

[חייכנית2]

לדעתי אין בלגן,אלא

יש בעיה -ששאלה עד כמה היא פתירה.
אינטימיות וחברות בפורום נוצרת כאשר משתפים -בקשר לעצמנו ולילדים שלנו.
פה רב האנשים מכל מיני סיבות פחות נוטים לשתף. הסיבה המוצהרת המככבת היא שככל שהילדים גדלים -יש תחושה שדיווח פומבי עליהם גובל בפגיעה בפרטיותם. מכל מקום קשה לשמור על קוהסיביות אם אין שיתוף. פה נסמכים על מעטים שכן משתפים כמו גלעד ,ומביאים דיונים כלליים-פילוסופיים ,שעד כמה שגם הם מעניינים [אותי-תמיד] הם גם לעיתים נוטים להרחיק את עצמנו מעצמנו.
זו עובדה שכשהפורומים שגשגו-פה בתפוז וגם בווינט האימוצים היו יחסית טריים ,ונתנו טון בשיתוף גם הממתינים.
שיתוף הוא עניין וולונטרי,לא ניתן ולא נכון "להצמיד אקדח לרקה" בעניין שיתוף . לדעתי אי שיתוף הוא [סוג של]מדבק....ואולי אם תשתנה המגמה מיוזמה של מאמצים טריים שכן ישתפו -יהיה אפשר לראות שינוי .

 

[פסיפלורה40]

יש סיבות שונות למה שכיניתי 'בלגנים'.

לעיתים זה בגלל טרול, לעיתים בגלל צורת מענה לא רגישה או לא מכבדת.
מסכימה איתך ששיתוף תורם לגיבוש וקירוב האווירה, ושהדרך העיקרית לעודד שיתוף היא... לשתף בעצמך.

 

[Otisco 12]

גם אנחנו!

אפשר עוד להתפקד, נכון?

הורים לשלושה חמודים. שתי בנות (7 וחצי ועוד מעט 9) שנולדו ואומצו בארה"ב ועוד קטנטן (ני דול!) חודש הבא בן 3 שנולד ואומץ ברוסיה.
משתתפת עוד מימי טרום האימוץ של הבכורה שלנו ומאד אוהבת את הפורום. כרגע החיים עמוסים, מלאי פעילות ואתגרים ולכן בקושי מספיקה להיכנס, שלא לדבר על לכתוב.

5 דקות של קריאה לפני השינה נחשב תחביב?

אני אוהבת את הפורום כמו שהוא, לא צריך תוספות רק קצת יותר סבלנות.
הדיונים פה מאד חשובים ומפרים ואני מקווה לחזור לכתוב.

אוטיסקו

 

[KallaGLP]

טוב לראות אותך שוב כאן.

מקווה שתחזרי לכתוב יותר.

 

[tuttifrutti]

I am here as well

though not as often as before, as we are not in Israel any more.
Or maybe the real reason is that I have to much work reorganizing our new life.
We moved to my second home, Sweden, in December last year.
It´s been a tough time since then, as moving to another country isn´t an easy thing to do.
We first moved to Lund, wich is a wonderful little town, and I really liked the place.
But as a jew and Israeli I had a hard time going back and forth to Malmö, the bigger city, and where all the jewish life took place.
Maya, for whom don´t know us, picked up Swedish very quickly, and is mostly answering me now in her new language.
She goes to the jewish kindergarten, wich she loves.
She is as lovely as she always has been, though now she showes much more of her own will.

For those who do not know us, we are a little familly of me (old mother of soon 50) and Maya who came to my life two years ago, after long and difficult fertility treatments.
She is Russian, from Irkutsk in Sibir.
She was 1 year and 4 months whewn I got her, a very sad and depressed little baby-girl.
Since then she has undergone a metamorphosis!
I have been at home with her until a couple of months ago, when I got back to work, so we hade lots and lots of time spending together learnig each other.
She now is a very happy little girl, my little princess.
She loves playing with other children, she loves dancing, jumping, climbing , hearing storries and travvelling, and life as a whole is just wonderful for her it seems

Sorry having to write in English, but I have no connection to internet and so my keyboard right now is not the Hebrew one.

Good luck to all of you waiting for your kid!
And good luck to all of us upbringing the new generation!

 

[KallaGLP]

איזה כיף לקרוא על השינוי שחל בבתך.

מקווה לראות אתכן פה יותר.

 

[tuttifrutti]

Thanks Kalla.

Maya is much better the longer time goes on.
But she also has her problems, and they are not easy dealing with. Wish I had more proffessional help!

 

[נגה לביא]

טוב לראותך

אני שמחה לשמוע שהמעבר עבר בהצלחה.

אתמול, מסיבות אלו ואחרות, צפיתי בסרטוני זיו מהשנה הראשונה בבלגיה. הם התחילו האמצע יוני והסתיימו בסוף דצמבר. בסרטונים הראשונים זיו קישקשה לרוב במילים רוסיות, בהמשך היא עברה לקישקוש בעברית, בסוף כבר חלק גדול ממילות הקריאה שלה אלינו היו בכלל בפלמית. שפות - זה מה שמח ילדותי מכוון אליו הרבה יותר מאשר מח בוגר.

אז היכן אתן מתגוררות כעת?