חפירות לפנים
משהו חוזר אליי בהופעות, לאט לאט, ואולי זה משהו שמתחיל להתגבש מחדש אחרי שהכל השתנה. טישלר, עכשיו אני מבין למה את חולת נפש
, זה משהו שגם הייתי חייב לציין פה! למרות כל הטוב שהיה בהופעה יש דברים שהגיע הזמן להיות ילדים גדולים ולוותר עליהם
, כמו להתחיל עם "הנה זה בא", אני לא יודע מי מהלהקה קורא פה אם בכלל... אבל בבקשה! רק בשיר פתיחה, תגוונו.
תחילת הופעה אמורה להיות משהו עם ציפייה, לא עם ידיעה מראש.
. "לעולם מצידי" - לא היה צריך שום-דבר אחר חוץ מלהסתכל אל הבמה, להקשיב לתום ופשוט להתרגש. ה-ביצוע של השיר מכל מה שיצא לי לשמוע. "מלחמה שקטה" - כל כך חיכיתי לו כל ההופעה, ציפיתי שהוא יהיה ובסוף לא הצלחתי להכנס אליו כמו שרציתי, נקסט טיים..
"Don't Like" - אחרי כל השיבוחים, גם, לא הצלחתי להכנס אליו אבל בהחלט אחת נקודות המפנה בהופעה כל פעם שהוא מתחיל להתנגן. "Somebody Else" - הבעיה שלי עם השיר בהופעות שהוא אף פעם לא מתחבר לי נכון עם המיקום שלו בפלייליסט. אבל הוא פשוט אחד השירים! "ליפול" - התחברתי מאד למה שרן אמר, עם כל הקסם שיש בשיר הזה [ויש הרבה מאד] צריך להתחיל לוותר עליו בהדרגה
. "סמי" - אוחחח אוחחח אין על השיר הזה
. וזהו...
. בלטו בחסרונם :
מחפש תשובה - באמת באמת שזה ה-שיר שהכי חסר לי.
סוף העולם טוב, חפרתי בכייף שלי, יאללה ביי ביי ואחלה סופ"ש.