אני לא בטוח שזו סיבה שנמצאת מחוץ להקשר
היסטורי, אגב. כל התפיסה של ילדות וילדים השתנתה ב-150 השנים האחרונות. חוקר מפורסם של יה"ב, פיליפ ארייס, טען שביה"ב ילדים נתפסו בדומה לאנשים בוגרים, רק קטנים. אבל לא צריך להרחיק עד יה"ב. בראשית המהפכה התעשייתית ילדים עבדו בהמוניהם במפעלים והשתתפו בפרנסת המשפחות, למעשה יותר מהנשים (אוליבר טוויסט הוא מזכרת מפורסמת מהתקופה הזו). ההשתתפות של ילדים בכוח העבודה היוותה איום תחרותי על הפועלים המבוגרים עד שהתחילו להופיע בתי הספר המודרניים במחצית השנייה של המאה ה-19 כסידור נוח שלמעשה סילק את האיום התחרותי שהציבו הילדים בשוק העבודה. אפשר לומר שבמאה ה-20 נשים תפסו את מקומם של הילדים בשוק העבודה במערב. ילדים גם השתתפו במלחמות במאה ה-18 ואם ראית את Master and Commander הנפלא עם ראסל קרואו, גם נטלו חלק בפיקוד. החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ניתן הפוש הסופי בדרך לתפיסת הילדות המודרנית במערב עם כל תרבות הילדים שהחלה להתפתח בארה"ב (תכניות כמו ד"ר ספוק), כאשר ילדים החלו להיתפס יותר ויותר כקהל יעד צרכני שיש לפנות אליו כדי להגיע לכיס של ההורים. התפיסה שלנו את הילדים כמגזר נפרד שכל מחשבה על עירוב תחומים בינו לבין עולם המבוגרים היא הסגת גבול היא תפיסה מודרנית שקשורה בשינויים כלכליים.