../images/Emo110.gifהאמ,אני אנסה פרק אחד..
אם אני אראה תגובות מעודדות,אני אמשיך
שם הפאנפיק: To good to be true. מקווה שתהנו(; ! -פרק 1- זהו,אנחנו כבר לא על הקרקע. טיסה 483 יצאה לה,בדרכה לגרמניה. אני:"מי היה מאמין?!תאמיני לי נטע,אנחנו באמת צריכות לנקות קצת את הראש!אנחנו אחרי פאקינג שנתיים של קריעת תחת בצבא!" נטע:"כן הא?" חייכה נטע,וישר ידעתי מה המשפט הבא שלה הולך להיות."אחחחחחח,אירופה!" אמרנו ביחד וצחקנו. - "נו כבר טום!" צעק עליו ביל."כבר שעה אתה מתעסק בקוקו הזה שלך!בוא כבר!יש קהל שמחכה!" טום:"בוא נראה אותך עושה קוקו עם כל הראסטות האלה!" השיב לו טום בציניות וחזר לקוקו."רואה?! גם גיאורג חייב שכל שערה תהיה מושלמת!" גיאורג:"ראסטה בוי,אני וביל סיימנו להתארגן כבר לפני חצי שעה!" "פאק,שתי קרציות הפילו עליי פה.."טום לחש לעצמו. "שמענו את זה!" "נטע-תראי!"צרחתי לה באוזן.זה היה נראה כמו חלום! זה היה כ"כ...כ"כ...עצום! תור ענקי[!]של נערים ונערות,נרגשים כולם,עומדים בכניסה...לא הצלחתי להבין על מה מדובר,עד שראיתי את השלט: 'טוקיו הוטל-ההופעה היום!בואו בהמוניכם בשעה 20:30!' נטע ידעה שאני הערצתי את טוקיו הוטל בעברי,אבל עכשיו זה משהו אחר...משהו הרבה יותר חזק נטע:"רגע,אז מה השעה עכשיו?!אולי עוד נספיק להגיע!" אני:"20:24..בחיים לא נצליח להכנס בתור העצום הזה!" נטע בחנה טיפה את האיזור,קלטה משהו מרחוק,וחייכה את החיוך ההוא.חיוך שאמור לרמוז לי משהו.. נטע:"או שכן...בואי אחריי"אמרה וגררה אותי מהיד לפני שהספקתי להגיד משהו... ..:"אפשר לעזור לכן בנות?" נטע:".................