../images/Emo69.gif פאנפיק ../images/Emo69.gif
-------------- "ברוכים הבאים לגרמניה!" קראתי את השלט הגדול לעצמי."זהו, אני בגרמניה. לפחות לשנתיים הקרובות. אבל זה בסך הכול לימודים, זה לא שאני הולכת למצוא פה משהו אחר." חשבתי לעצמי. הגעתי לגרמניה כדי לעשות תואר ראשון בדבר שאני הכי אוהבת – עיצוב אופנה! כשהגעתי, לא ידעתי שזה מה שהולך לעבור עליי. אם הייתי יודעת, לא הייתי מגיעה הנה. עברתי את כל הבדיקות ואת כל הדברים המוזרים האלה שצריך לעבור בשדה תעופה והמשכתי אל המלון. הוא לא היה ממש רחוק... בהתחלה דיי התאכזבתי. חשבתי לעצמי שאני אצטרך לשמוע כל היום את המטוסים ממריאים ונוחתים! אוח! למה דווקא אני?! אחרי שעתיים, הייתי ממוקמת במלון הזה לגמרי... עוד חודש מתחילים הלימודים ואז אני אוכל לעבור לבית סטודנטים הגדול והמפחיד עם כל הסטודנטים... בינתיים אני פה. יצאתי למרפסת, לראות קצת את הנוף. הנוף שם פשוט מדהים! הכול מלא מטוסים. מכל המקומות, דווקא על זה נפלתי! הסתכלתי אל נמל התעופה וראיתי שם יותר מידי אנשים! כולם לבשו שחור וצרחו. זה כל מה שהם עשו. פתאום הגיע לימוזינה ואליה דחפו ארבעה אנשים. לא הבנתי מה קרה אבל זה לא ממש עניין אותי... המשכתי להסתכל על הנוף. לאחר מספר דקות, הלימוזינה שלקחה את ארבעת האנשים האלה, הגיעה למלון שלי והורידה אותם בזהירות רבה עם המון אנשי אבטחה. ישר ידעתי שעדיף שאני אעבור מלון... החלטתי לעשות את זה למחרת... הייתי עייפה מידי. מצאתי את עצמי מכורבלת בשמיכת הפוך בג'ינס ומעיל. הסתכלתי סביבי וחיפשתי את השעון... השעה הייתה 9 וחצי בלילה. היה רעש נוראי מלמטה אז החלטתי לרדת... אולי יהיה שם משהו מעניין. התארגנתי, לבשתי בגדים אחרים וירדתי... הרעש הגיע מהמועדון... אז לשם הלכתי. השומר לא נתן לאנשים להיכנס בלי הזמנה. בלי שהוא שם לב, עברתי דרך האנשים ונכנסתי. התיישבתי על הבר מחפשת אולי יש שם מישהו מעניין... הסתכלתי על כל המועדון... אנשים רקדו, אנשים שתו, אנשים השתגעו. רק אני ישבתי בצד, לא עושה כלום ורק מסתכלת על כולם... לפתע הסתכלתי לצד וראיתי שם חבורה של ארבעה אנשים שסתם ישבו ולא עשו כלום. הם ישבו אליי עם הגב. לא הייתי בטוחה, אבל חשבתי שהם שני בנים ושתי בנות. בהיתי בהם מספר דקות עד שאחד הבנים הסתובב וראה אותי מסתכלת עליהם. הוא נופף לי לשלום ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני. החלטתי לנופף לו בחזרה. הסתובבתי אל הבר בשביל שלא יקרו לי עוד דברים מביכים כמו זה... ישבתי שם קרוב לחצי שעה ושתיתי לי דיאט קולה. שילמתי והחלטתי ללכת לשירותים. פתאום נתקלתי בבחור שנופף לי מקודם. הוא היה יחסית גבוה ואני הלכתי עם הראש למטה. ביקשתי סליחה והסתכלתי עליו. "מצחיק" הוא אמר. "מה?" "שבדיוק לפני חצי שעה הסתכלת עליי בלי הפסקה ועכשיו את אפילו לא מוכנה להרים את הראש" הרמתי את הראש והסתכלתי עליו. הוא היה כל כך יפה! "הוו. סוף - סוף רואים אותך." הוא אמר ואני הסמקתי. "לא התכוונתי להסתכל עליכם... פשוט אתם האנשים היחידים שלא שתו או התפרעו בכל המקום הזה..." "אה... אז את לא מכירה אותנו?" "'אותנו'?" "אממ... לא... לא משנה." "אוקיי... טוב, אני חייבת ללכת..." הסתכלתי עליו פעם אחרונה והתחלתי ללכת. הוא תפס לי את היד ועצר אותי. "רגע! חכי!" "מה?" לא הבנתי מה הוא רוצה... "את מפה?" "אממ... היום הגעתי לפה... בינתיים אני גרה במלון הזה..." "ומה אחר כך?" שאל בהתעניינות. "אחר כך? אחר כך אני אעבור לבית הסטודנטים... שלא תחשוב שאני סטודנטית... הבנתי שפה אפשר ללמוד עיצוב אופנה בכל גיל... אז החלטתי לעבור לפה... זאת אומרת ללמוד פה שנתיים." "אה... טוב... אז בינתיים את פה, כן?" "כן..." "יופי... אז נתראה..." הוא אמר, עזב לי את היד והתחיל ללכת. "נתראה..." אמרתי בייאוש... החלטתי שאני כבר לא אלך לשירותים אלא פשוט אחזור לחדר שלי... אני עוד צריכה ללמוד קצת מהשפה המוזרה הזאת... עוד יש לי המון טעויות. יצאתי מהמועדון והתחלתי ללכת לכיוון המעלית. הגעתי והיא כבר הייתה מלאה אז חיכיתי למעלית הבאה... בינתיים הגיעה החבורה של אותו הבחור... התברר שארבעתם בנים... אומנם מרחוק זה לא נראה ככה! המעלית הגיעה ורק אז אותו הבחור שם לב שאני שם... אני נכנסתי מקווה שהם לא יכנסו אחריי אבל הם נכנסו. הם לחצו על כפתור 25. הם גרים בסוויטה! או יותר נכון הם שם בינתיים... הגענו לקומה העשירית, לקומה שלי. אני יצאתי מבלי להסתכל עליהם. יצאתי והתחלתי ללכת עד שפתאום משהו תפס לי את היד...
זה כזהה ייאפפה ../images/Emo85.gif
