~שרשור פאנפיקים~

[אלונית 2006]

פאנפיק מבית היוצר שלי!../images/Emo41.gif../images/Emo20.gif../images/Emo41.gif

תהנו! הבטאית שלי מתחילה......

 

[חתולימים]

פאנפיק שלי.

בבקשה אל תכניסו אותו לפאנפיק של אלונית כי רציתי לו שירשור בשביל עצמו. אם אפשר, אז תודה

הנה הסיפור שלי, ואני אפילו בכיתי ממנו

"המסע הזה כ"כ קשה. אני לא יודעת איך אני אצליח להחזיק מעמד..." אמרה קאגומה לעצמה תוך כדי הליכה ברגל. לפתע שמעה רחש קל בין השיחים. נשבה רוח חזקה, ועצים נפלו. עץ אחד עמד ליפול על קאגומה, אבל למזלה תפס אותה ברגע האחרון אינויאשה. "את בסדר?" של אינויאשה והביט לתוך ענייה של קאגומה. קאגומה הרגישה מין הרגשה מוזרה כזאת. הרגשה שלא מרגישים כל יום. את ההרגשה הזאת, מרגישים רק כשמישהו דואג לך... אינויאשה הביט לה ישר בעיניים. זו הרגשה מוזרה בשביל קאגומה. מישום שלא קורה הרבה שאינויאשה מסתכל לה הרבה בעיניים. אולי פעם או פעמיים, אבל עכשיו זו הרגשה שונה. "מה קורה פה?" שאל אינויאשה את מיוגה בקול מודאג. "מה הולך פה?!" אך לא נשמע כלום. מיוגה לא היה בשטח! "מיוגה הפחדן, בטח ברח לו רחוק בכל סכנה..." אמרה קאגומה. פתאום צצה לה מבין השיחים קיקיו. "אינויאשה, זמן רב שלא ראיתי אותך. מה אתה עושה עם הנערה הזאת?! אתה מסתובב איתה כל הזמן! אתה מעדיף אותה מאשר אותי?!" זעמה קיקיו. "קיקיו..." לחש אינויאשה ונדמה היה שהוא תחת שליטתה. "לא... אני אוהב אותך! אותך!!!!!!!" קיקיו חייכה מין חיוך מרושע כזה. והסתכלה על קאגומה. "לא איכפת לך שאהרוג אותה, נכון? היא סתם בת אנוש מסריחה... היא תפריע לנו." קאגומה הייתה מלאת פחד ואימה. היא חשבה שעליה לרוץ עכשיו לתוך הבאר. אבל היא ידעה שהיא היא תברח, קיקיו תשתלט על אינויאשה ותגרום לו להרוג. להרוג אנשים רבים. "אינויאשה..." צעקה קאגומה, "בבקשה, על תעשה זאת..." "אל תקשיב לה, אינויאשה! בוא אלי..." אינויאשה הרפה מקאגומה והלך באדישות לכיוונה של קיקיו. הוא החזיק בה ואמר: "אני אוהב אותך, קיקיו. אני אוהב אותך מאוד..." אינויאשה קרב שפתיו אל קיקיו ואז, קרה הדבר אשר קאגומה ראתה בחלומה למשך תקופה ארוכה- אינויאשה וקיקיו התנשקו. הם התנשקו והתנשקו והיה נראה זה כמו נצח. במשך שעה ארוכה הסתכלה קאגומה המסכנה על אינויאשה וקיקיו אשר נהנים מכל דקה ודקה. כעבור שעה ארוכה ומייגעת, אמרה קיקיו לאינויאשה: "עכשיו, בוא אינויאשה ועשה לי טובה..." "הכל, אהובתי..." אמר אינויאשה. "רק תגידי..." ואז קיקיו אמרה את מה שחששה קאגומה יותר מכל: "הרוג אותה. הרוג את הנערה הזאת. עכשיו!!!!!!!" אינויאשה הסתכל על קאגומה, שעינייה היו מלאי דמעות. הוא שלף את הטסיאגה ורץ לעבר קאגומה. הוא רץ כמו משוגע. היה לו מבט מלא שינאה בעיניים. מבט שקאגומה לא הכירה מעולם. הוא רץ לעברה והרים את החרב ואז... "אינויאשה..." לחשה קאגומה... "לא אינויאשה, הרוג אותה! הרוג אותה במו ידייך. הרוג אותה!!!!!!!!" צעקה קיקיו. "לא!!!!!!!!!" צעקה קאגומה. אבל כלום לא עזר. אינויאשה הרים את החרב, ואז... הוא הרג את קאגומה. מילותיה האחרונות היו: "אינויאשה... אנא ממך, התרחק מקיקיו... זה רק לטובתך... אני אוהבת אותך אינויאשה. אני אוהבת אותך..." ואז היא תפסה אותו ונתנה לו נשיקה ארוכה. אינויאשה הרגיש את שפיה החמות והנעימות, וטיפות של דמעות זלגו ונזלו על לחייו. לאט לאט שפיתה של קאגומה נהיו קרות יותר ויותר. פניה היו קפואות על מוות. ואז קרה הדבר- קאגומה מתה. אינויאשה הרג את קאגומה במו ידיו. ואז לפתע חזר אינויאשה לעצמו וראה משהו. הוא ראה דבר שלא ציפה לראותו. הוא ראה את הטסיאגה מוכתמת בדם ואת ידיו מלאות בדם. הוא לא האמין של מי היה הדם. הוא הבין שהוא זה שהרג את קאגומה. בפעם הראשונה, אינויאשה התחיל לבכות. הוא בכה ובכה ללא הפסקה. בכה ימים רבים ולילות. הוא בכה במשך חודש ימים. קיקיו מסתכלת עליו וחיוך על שפתיה. "בוא אינויאשה. בוא ונקים לנו משפחה." קיקיו נתנה לו יד, ואז קם אינויאשה לקח את הטסיאגה, והרג את קיקיו במלוא עצמתה. עד היום, בוכה אינויאשה על מותה של קאגומה, ועל כך שנישאר לבד בעולם.

 

[HAN2005]

פאנפיק תגידו אם יש עתיד

..

 

[חתולימים]

הנה העתק לפורום...

עכשיו אני אקרה אותו ואגיב לך..

קגומה התעוררה בבעתה. הסיוט הנורא הזה לא עזב אותה לרגע, שוב ושוב, היא ראתה אותם ביחד...... מאושרים..... ואז היא שוב קשורה לעץ, משותקת, שומעת את אינויאשה, אינויאשה שהיא אוהבת, אומר לה שהוא אוהב אותה, ואז את מה שראתה בתוך ליבה כשהגפן המקוללת של נאראקו לפתה אותה..... לא משנה מה עשתה, זה חזר על עצמו, לילה אחרי לילה, אותו סיוט. היא לא הפסיקה לחשוב על אינויאשה לרגע, אפילו שחזרה לזמן שלה, היא יכלה להפסיק לחשוב מה קורה שם בעבר... האם היא רק חולמת? או שהסיוט שלה הוא המציאות בעבר? היא התחילה להבין, שאת הרסיס לקחה איתה לא רק כדי למנוע מאינויאשה להפוך לשד מלא, אלא כדי שהיא תוכל לחזור לעבר.... או שתהיה לו סיבה לחזור לעתיד. זהו זה, היא חשבה, הלילה אני חוזרת לשם! קיקיו חייכה בסתר, היא כל כך נהנתה לראות את קגומה מתענה בגלל הסיוט ששתלה במוחה! היא חשובה לאינויאשה, אבל היא לא תיתן לו להראות את זה! קיקיו התגנבה חזרה לכיוון הבאר, לא מודעת לכך שקגומה מתחקה אחריה. היא ירדה בבאר, ויצאה ביער. היא שמעה רחש מאחוריה והסתובבה, זו הייתה קגומה! אחוזת זעם, היא כיוונה את קשתה, יודעת שקגומה חסרת אונים בלי קשת משלה. היא שחררה את הירייה..... אך כשהחץ כמעת פגע בקגומה, הופיעה ילדה מוזרה. לא, לא ילדה, במבט ראשון היא נראתה אנושית, אך בסקירה שנייה, נראה שהעיניים בגוון הזהב היו ערפיליות וגדולות מדי יחסית לפנים, ושהשער בגוון הזהה לזה של העיניים, שגלש עד מתחת למותניה ריחף ללא כל רוח, ו.... היא ריחפה סנטימטרים אחרים מן האדמה, עטויה גלימה כסופה, עם סמל הכוכב המיסטי של מסדר הלוחמים המכשפים. היא אחזה בחץ, והחץ עלה באש, ונעלם בלי להעלות אפילו עשן. הפנים האלו היו מעט מוכרות לה, אבל מאיפה? "הגיע הזמן לחשוף את צורתך האמיתית, כוהנת אפלה!" אמרה הילדה המוזרה, כמעט בלחש... אך קיקיו שמעה הכול כאילו היא צעקה את זה. "איני כוהנת אפלה!" היא צעקה. "את, שהחזקת בלב תמים בעזרת כישוף, שנגעת בנשמה אפלה, שאש השנאה המאכלת בוערת בליבה, את אינך כוהנת אפלה?, הצחקת אותי" הנערה לחששה משהוא, וקיקיו הרגישה כי גופה קופא, משותק. הילדה הסתובבה לעבר קגומה. "קראי לאינויאשה, רק לו והביאי אותו הנה" אמרה לה הילדה. קגומה הנהנה בראשה ורצה משם. "עכשיו, אחכה עד שאינויאשה יבוא, ואז אראה לו את צורתך האמיתית כוהנת אפלה! את הסבל שגרמת לשני לבבות תמימים!" הילדה נראתה כועסת מאוד. "איני יכולה להיות אפלה, כי הצלתי חיים רבים!" קיקיו צעקה. "את הינך אפלה, כי גם אפל יציל חיים אם יצא לו מזה רווח כלשהו, ואת הצלת חיים בשביל כבוד! בשביל תדמית! על כל איש שהצלת, אמללת עד מוות עשרה אנשים אחרים!" "קיקיו!" נשמעה צעקתו של אינויאשה, הוא רץ לכיוונה בחרב שלופה, אך נתקל במחסום. "קינהי?, הוא נשמע מופתע, כשהוא ראה את הילדה המרחפת. "קינהי?, זו את?" הילדה הנהנה בראשה. "באתי להחזיר את הכוהנת האפלה הזו לגהנום, אני מסיימת עם זה עוד רגע" "כוהנת אפלה?! קיקיו?! כנראה נפלה כאן טעות!" זעק אינויאשה בקול. "לא, קיקיו היא כוהנת אפלה" אמרה הילדה. "קינהי, את בטח טועה! זה לא יכול להיות! אני יודע שאינך טועה, אבל חייב להיות לזה הסבר!" "ההסבר היחידי הוא, שהיא רימתה אותך, כעת אראה לך." הילדה לחששה משהו, התקרבה לפניה של קיקיו, תפסה במצחה, ומשכה בכוח. זעקת אימה נמלטה מפיו של אינויאשה.

 

[אלונית 2006]

עצוב....../images/Emo7.gif

 

[אלונית 2006]

יש עתיד, אם תשיגי בטאית טובה.....

 

[HAN2005]

אשיג מה?

?

 

[סאנגו]

משהי שתתקן לך את הסיפור...

 

[HAN2005]

חח יש מתנדבת?

פליזז

 

[HAN2005]

רגע לא כולם בבת אחת

חח נוו..

 

[מלפפון ים 1]

הסבר../images/Emo3.gif

כאן אם תרצי כזה/את, אני יכולה? ^_^ בבקשההה *עיני עגל*

 

[HAN2005]

בקשה..

אני זה מי שמבקש פה לא<? אבל רק רגע לא הבנתי מה את צריכה לעשות?

 

[HAN2005]

? מה את צריכה לעשות?

אם את מתכוונת לעשות את זה בכלל

 

[HAN2005]

פליזזז

משהו... אני צריך בטאיתתתת

 

[HAN2005]

יש סיכוי שמשהו יחזיר לי תשובה או מה

נו ברצינות אני צריך אחת

 

[מלפפון ים 1]

אני רוצה! ^________^

אם בא לך אני יכולה להתחיל עכשיו ^^

 

[HAN2005]

פליזזז תתחילי עכשיו

 

[מלפפון ים 1]

*מתחילה* ^___^

 

[HAN2005]

מלפפון?

איך את מתקדמת כבר

 

[מלפפון ים 1]

רק עכשיו אני מתחילה../images/Emo122.gif

הייתי חייבת ללכת

טוב, אני מתחילה _עכשיו_ והפעם באמת...