מלפפון ים 1
New member
אוייש....../images/Emo122.gif
מצטערת... אני נורא עייפה, ואני לא מצליחה להתרכז... X.X מחר אנסה... מבטיחה.
מצטערת... אני נורא עייפה, ואני לא מצליחה להתרכז... X.X מחר אנסה... מבטיחה.
~שרשור פאנפיקים~
- פותח הנושא אלונית 2006
- פורסם בתאריך
אלונית 2006
New member
לכול מוכי הוורד....הפאנפיק
זה היה יום סגרירי, מירוקו ואינויאשה יצאו לחפש מזון, וקאגומה ,שיפו וסאנגו נשארו בבקתה העבשה והישנה. שיפו נרדם, וקאגומה שקעה במחשבות. "את בסדר" שמעה קאגומה את סאנגו אומרת בשקט, קאגומה הרימה את ראשה מעט ואמרה, "את יכולה לשמור סוד?", סאנגו חייכה ואמרה, "בטח, ספרי". הנר רעד מעט, הגג השבור טפטף טיפות מים על החדר, אבל קאגומה לא התייחסה ואמרה בקצרה, "אני אוהבת את אינויאשה", ואז הסתכלה על סאנגו וציפתה שתגיד שאין זמן לאהבה או שאין סיכוי לאהבה שלה. אבל להפתעתה סאנגו חייכה, "ספרי לי משהו שאני לא יודעת", היא אמרה בקול מצחקק למראה פניה של קאגומה, ואז אחרי שעה ארוכה פצתה קאגומה את פיה שוב, "איך את יוד..". ואז צעקה פילחה את שמי הלילה. קאגומה וסאנגו רצו החוצה, שיפו התעורר אבל היה עדיין מטושטש. קאגומה כמעט בכתה למראה עיניה, טאסייגה במלוא גודלה תקועה היישר בגבו של אינויאשה, ומחזיק אותה אדון חדש, סשאמורו החזיק בה במבט מטורף בעיניו.. "אינויאשהההה" צרחה קאגומה, ואז קאגומה פרצה בבכי טיפות עפו לכל עבר, "אינואישה.... אהוביייייי" קאגומה לא חשבה שאיי פעם תצעק את זה אבל זה יצה מפייה בלי כוונה. אינויאשה פתח את עיניו, אדומות עם חריץ שחור שיניו ארוכות, וכך גם ציפורניו, איניאשה הפך לשד שלם. היה פיצוץ עצום, קאגומה פתחה את עיניה, וראתה את סשאמורו שרוע על הגב, במרחק של יותר מ10 מטר מאינויאשה, ואם זאת אינויאשה עמד, ושלף את החרב מבטנו. הפצע נעלם כלא היה בהבזק סגול קטן, סשאמורו התעורר וקפץ על אינויאשה, בחרב שלופה, אינויאשה אפילו לא הסתכל על סשאמורו, הוא הסתכל על קאגומה. קאגומה עצמה את עיניה לרגע, ואז פתחה אותם אחרי ששמעה את קול האויר של החרב של סשומורו פוגע במטרה, קאגומה כמעט פרצה בצחוק הפעם.
זה היה יום סגרירי, מירוקו ואינויאשה יצאו לחפש מזון, וקאגומה ,שיפו וסאנגו נשארו בבקתה העבשה והישנה. שיפו נרדם, וקאגומה שקעה במחשבות. "את בסדר" שמעה קאגומה את סאנגו אומרת בשקט, קאגומה הרימה את ראשה מעט ואמרה, "את יכולה לשמור סוד?", סאנגו חייכה ואמרה, "בטח, ספרי". הנר רעד מעט, הגג השבור טפטף טיפות מים על החדר, אבל קאגומה לא התייחסה ואמרה בקצרה, "אני אוהבת את אינויאשה", ואז הסתכלה על סאנגו וציפתה שתגיד שאין זמן לאהבה או שאין סיכוי לאהבה שלה. אבל להפתעתה סאנגו חייכה, "ספרי לי משהו שאני לא יודעת", היא אמרה בקול מצחקק למראה פניה של קאגומה, ואז אחרי שעה ארוכה פצתה קאגומה את פיה שוב, "איך את יוד..". ואז צעקה פילחה את שמי הלילה. קאגומה וסאנגו רצו החוצה, שיפו התעורר אבל היה עדיין מטושטש. קאגומה כמעט בכתה למראה עיניה, טאסייגה במלוא גודלה תקועה היישר בגבו של אינויאשה, ומחזיק אותה אדון חדש, סשאמורו החזיק בה במבט מטורף בעיניו.. "אינויאשהההה" צרחה קאגומה, ואז קאגומה פרצה בבכי טיפות עפו לכל עבר, "אינואישה.... אהוביייייי" קאגומה לא חשבה שאיי פעם תצעק את זה אבל זה יצה מפייה בלי כוונה. אינויאשה פתח את עיניו, אדומות עם חריץ שחור שיניו ארוכות, וכך גם ציפורניו, איניאשה הפך לשד שלם. היה פיצוץ עצום, קאגומה פתחה את עיניה, וראתה את סשאמורו שרוע על הגב, במרחק של יותר מ10 מטר מאינויאשה, ואם זאת אינויאשה עמד, ושלף את החרב מבטנו. הפצע נעלם כלא היה בהבזק סגול קטן, סשאמורו התעורר וקפץ על אינויאשה, בחרב שלופה, אינויאשה אפילו לא הסתכל על סשאמורו, הוא הסתכל על קאגומה. קאגומה עצמה את עיניה לרגע, ואז פתחה אותם אחרי ששמעה את קול האויר של החרב של סשומורו פוגע במטרה, קאגומה כמעט פרצה בצחוק הפעם.
סיון בטירוף
New member
מקסים! המשך!
סיון בטירוף
New member
אוווווווווו ../images/Emo7.gif
מהמם! ויש, רצחו את קאגומה ואת קיקיו! יאיייייייי
מהמם! ויש, רצחו את קאגומה ואת קיקיו! יאיייייייי
והנה ההמשך..
"אינויאשה, אל תבכה..." שמע לפתע את קולה של קאגומה. אני יכולה לחזור לחיים, אבל זה תלוי בך. "מה עלי לעשות?!" שאל אינויאשה, "תגידי לי! אקריב את עצמי כדי שתחיי! תגידי לי!" "עליך להכנס אל תוך הבאר, ולהביא את החתול שלי." "את החתול שלך?!" תמה אינויאשה. "כן כן את החתול שלי. שמרתי אצלו אחד מרסיסי האבן, והוא יוכל להחיות אותי!" "רסיסי האבן! איך יכולתי לשכוח? אני אביא לך אותם, קאגומה! חכי פה!" אינויאשה התחיל לרוץ, נכנס לבאר, נכנס לבית של קאגומה והתחיל לחפש את החתול. הוא ראה את סבא של קאגומה ישן ואיתו מכורבל החתול. איך הוא יוציא אותו משם? אם הוא יאיר את סבא של קאגומה, אז הוא יתעורר וישאל איפה קאגומה. מה אינויאשה כבר יוכל להגיד לו? הראש של החתול בצבץ לו מתחת לשמיכה. ואז, ראה אינויאשה שעל הקולר שלו יש רסיס אבן! אינויאשה הוציא את הקולר ואז הוציא את רסיס האבן. אינויאשה התחיל לרוץ, ירד מהבאר, חזר, והכניס את רסיס האבן לגופתה של קאגומה. לפתע קמה קאגומה לתחייה. "אינויאשה..." לחשה. "קאגומה!" צעק אינויאשה וחיבק אותה. "אני מצטער. מצטער כ"כ על מה שקרה! הרגתי את קיקיו והיא לא תשוב לעולם!" "אינויאשה.. אני מקווה שהיא לא תשוב! אני שונאת אותה! היא סתם זומבי מפגר!" ואז הרפה רגע מקאגומה. הוא ראה מפלצת שהחזיקה ברסיס האבן. רסיס האבן האחרון שיכלה להפוך אותו לשד אמיתי! הוא לקח את החרב, הרג את המפלצת בצ'יק צ'ק ולקח את רסיס האבן. לפני שהוא רצה להפוך לשד אמיתי, הוא חשב רגע. הוא חשב מה יקרה אם הוא יהפוך לשד אמיתי. הוא חשב שיהייה לו טוב ונחמד אבל הוא לא חשב רחוק. הוא לא חשב על קאגומה שהוא יכול להרוג, ועל כל האנשים בכלל שהוא יכול להרוג. הוא לקח את כל הרסיסים, חיבר אותם יחד אבל מה קרה? לא קרה כלום. הוא לא הפך לשד. איך? הרי יש לו את כל רסיסי האבן! רגע, אולי בעצם אין לו את כולם? יש לו את כולם בעצם. רק שאחד נשאר על גבה של קאגומה. אם הוא יוציא את רסיס האבן, הוא יהפוך לשד אמיתי, אבל אם הוא יוציא את רסיס האבן, אז קאגומה תמות. "קאגומה," אמר אינויאשה, "הרסיס האחרון תקוע בגבך. ואני כ"כ רוצה להיות שד אמיתי..." "אתה באמת תעשה את זה..?" שאלה קאגומה וחשבה שהיא עומדת להתחיל לבכות. "אינויאשה, לא אוכל לחיות כל חיי עם רסיס אבל על הגב. אני פשוט צריכה להודות בזה. אני מתה. תוציא את הרסיס, תהפוך לשד אמיתי, אבל לני שתעשה את זה, אנא ממך, הבא אותי לקבורה הזמן שלי..." אינויאשה הביט בקאגומה ולא ידע מה לעשות. לוותר על החלום שלו להיות שד? או לוותר על קאגומה?
"אינויאשה, אל תבכה..." שמע לפתע את קולה של קאגומה. אני יכולה לחזור לחיים, אבל זה תלוי בך. "מה עלי לעשות?!" שאל אינויאשה, "תגידי לי! אקריב את עצמי כדי שתחיי! תגידי לי!" "עליך להכנס אל תוך הבאר, ולהביא את החתול שלי." "את החתול שלך?!" תמה אינויאשה. "כן כן את החתול שלי. שמרתי אצלו אחד מרסיסי האבן, והוא יוכל להחיות אותי!" "רסיסי האבן! איך יכולתי לשכוח? אני אביא לך אותם, קאגומה! חכי פה!" אינויאשה התחיל לרוץ, נכנס לבאר, נכנס לבית של קאגומה והתחיל לחפש את החתול. הוא ראה את סבא של קאגומה ישן ואיתו מכורבל החתול. איך הוא יוציא אותו משם? אם הוא יאיר את סבא של קאגומה, אז הוא יתעורר וישאל איפה קאגומה. מה אינויאשה כבר יוכל להגיד לו? הראש של החתול בצבץ לו מתחת לשמיכה. ואז, ראה אינויאשה שעל הקולר שלו יש רסיס אבן! אינויאשה הוציא את הקולר ואז הוציא את רסיס האבן. אינויאשה התחיל לרוץ, ירד מהבאר, חזר, והכניס את רסיס האבן לגופתה של קאגומה. לפתע קמה קאגומה לתחייה. "אינויאשה..." לחשה. "קאגומה!" צעק אינויאשה וחיבק אותה. "אני מצטער. מצטער כ"כ על מה שקרה! הרגתי את קיקיו והיא לא תשוב לעולם!" "אינויאשה.. אני מקווה שהיא לא תשוב! אני שונאת אותה! היא סתם זומבי מפגר!" ואז הרפה רגע מקאגומה. הוא ראה מפלצת שהחזיקה ברסיס האבן. רסיס האבן האחרון שיכלה להפוך אותו לשד אמיתי! הוא לקח את החרב, הרג את המפלצת בצ'יק צ'ק ולקח את רסיס האבן. לפני שהוא רצה להפוך לשד אמיתי, הוא חשב רגע. הוא חשב מה יקרה אם הוא יהפוך לשד אמיתי. הוא חשב שיהייה לו טוב ונחמד אבל הוא לא חשב רחוק. הוא לא חשב על קאגומה שהוא יכול להרוג, ועל כל האנשים בכלל שהוא יכול להרוג. הוא לקח את כל הרסיסים, חיבר אותם יחד אבל מה קרה? לא קרה כלום. הוא לא הפך לשד. איך? הרי יש לו את כל רסיסי האבן! רגע, אולי בעצם אין לו את כולם? יש לו את כולם בעצם. רק שאחד נשאר על גבה של קאגומה. אם הוא יוציא את רסיס האבן, הוא יהפוך לשד אמיתי, אבל אם הוא יוציא את רסיס האבן, אז קאגומה תמות. "קאגומה," אמר אינויאשה, "הרסיס האחרון תקוע בגבך. ואני כ"כ רוצה להיות שד אמיתי..." "אתה באמת תעשה את זה..?" שאלה קאגומה וחשבה שהיא עומדת להתחיל לבכות. "אינויאשה, לא אוכל לחיות כל חיי עם רסיס אבל על הגב. אני פשוט צריכה להודות בזה. אני מתה. תוציא את הרסיס, תהפוך לשד אמיתי, אבל לני שתעשה את זה, אנא ממך, הבא אותי לקבורה הזמן שלי..." אינויאשה הביט בקאגומה ולא ידע מה לעשות. לוותר על החלום שלו להיות שד? או לוותר על קאגומה?
ההמשך^^;
אינויאשה עמד במקום ולא ידע מה לעשות. "קאגומה," "כן, אינויאשה? החלטת?" "כן". הוא אמר. "אני אחזיר אותך לחיים כדי שתחיי ללא רסיס אבן, ואז אקח את הרסיס ואהפוך לשד אמיתי". "ואיך תעשה את זה בדיוק?" שאלה קאגומה. "טוב,אה.. אין לי כ"כ מושג..." "אינויאשה, ועכשיו תדחה את חלומך, או תדחה את שובי לחיים?" "קאגומה... הלוואי וידעתי מה לעשות..." "בוא ואתן לך חומר למחשבה." "נו?" "אם אתה מחזיר אותי לחיים, שימחה וששון. אבל אז אתה תהפוך לשד אמיתי. שימחה וששון. אבל אתה תהפוך לשד, ואני שוב ימות ואתה יודע למה?" "למה?" "כי לא יהיה לך מצפון ואז אתה תהרוג אותי!" "אין סיכוי!" אמר אינויאשה. "כן בדיוק כשלא היה סיכוי שתהרוג אותי..." "טוב אה..." היה לילה. אינויאשה וקאגומה הלכו לישון. "קאגומה," "כן, אינויאשה?" "החלטתי." "אז מה תעשה?" "אני אמצא דרך להחיות אותך, ואת אבן 4 הנשמות אני אהרוס. אולי כך נצליח לחיות ביחד ללא כל סכנה." "הו, אינויאשה.." אמרה קאגומה, "אני כ"כ מאושרת שפגשתי אותך..." קאגומה ואינויאשה התקרבו זה לזה יותר ויותר עד שהם היו קרובים אחד לשני מאוד ואז לפתע שאגה פילחה את השקט. קול של נערה צעק "קירארה!" "שאנגו..." קאגומה לחשה. "אוף! דווקא כשהתחיל להיות מעניין..." התאכזב אינויאשה. אינויאשה היה בכוננות להוצאת הטסיאגה. שוב נשמעה שאגה נוראית וקול פיצוץ נשמע בחוץ. אינויאשה וקאגומה יצאו וראו את שאנגו ואת קירארה נלחמות נגד שד מכוער ודוחה. "שאנגו!" צעקה קאגומה, "מה הולך פה?" "תתרחקו מפה!" צעקה לעברם שאנגו. "לא!" צעק אינויאשה, "לא אתן לך לחיית המחמד של למות!" "אחותי!" "קוהאקו!!!" צעקה שאנגו. קוהאקו היה שרוע על האדמה ללא רוח חיים. מישהו פגע בו. אבל מי? "לא ייתכן!" צעקה שאנגו, "אינויאשה?! הרגת את קוהאקו?! אבל למה?!" אינויאשה נהם: "זה לא קוהאקו! זו אשליה!" "על מה אתה מדבר יא פרצוף כלב?!" בכתה שאנגו. "למי את קוראת פרצוף כלב?!" נהם אינויאשה. "אני הצלתי את החיים שלך! לולא אני כבר היית בקבר יחד עם הייצור המסריח הזה! אם לא הייתי הורג אותו, הוא היה הורג אותך!" "אז איפה קוהאקו?" שאלה קאגומה. "לא איכפת לי!" אמרה שאנגו, "קוהאקו נמצא פה ואתה הרגת אותו, אינויאשה! איפה יש רסיס אבן?! אני רוצה להחיות את קוהאקו שלי!!" "יש רסיס אבן עם גבה של קאגומה אבל לא אניח לך לקחת אותו." אמר אינויאשה. "באמת? נראה אותך!" צעקה שאנגו וזרקה לעברה של קאגומה את הבומרנג שלה. "אינויאשה!!!!!" "קאגומה!" אינויאשה זינק לעברה של קאגומה והוציא אותה מטווח הבומרנג. שאנגו רצה לעברה של קאגומה, והוציאה את רסיס האבן. קאגומה שוב מתה. "קאגומה!!!!!!!" צעק אינויאשה. הוא ראה את שאנגו בורחת עם רסיס האבן. "קאגומה..." אינויאשה התחיל לבכות ולבכות ואז לפתע התעוררה קאגומה. איך זה ייתכן? יש עליה רסיס אבן? "אינויאשה... המלאכים בגן עדן מחזירים אנשים לחיים אבל רק לפעמים. אנשים שהם מחזירים לחיים הם אנשים שיש להם מישהו שם למטה שאוהב אותם, ואותי המלאכים החזירו". "קאגומה!!.." אמר אינויאשה, "אני אוהב אותך!" אינויאשה וקאגומה התקרבו זה לזה יותר ויותר קרוב עד שזה קרה. החלום שקאגומה ציפתה לו יותר מכל- הנשיקה.
אינויאשה עמד במקום ולא ידע מה לעשות. "קאגומה," "כן, אינויאשה? החלטת?" "כן". הוא אמר. "אני אחזיר אותך לחיים כדי שתחיי ללא רסיס אבן, ואז אקח את הרסיס ואהפוך לשד אמיתי". "ואיך תעשה את זה בדיוק?" שאלה קאגומה. "טוב,אה.. אין לי כ"כ מושג..." "אינויאשה, ועכשיו תדחה את חלומך, או תדחה את שובי לחיים?" "קאגומה... הלוואי וידעתי מה לעשות..." "בוא ואתן לך חומר למחשבה." "נו?" "אם אתה מחזיר אותי לחיים, שימחה וששון. אבל אז אתה תהפוך לשד אמיתי. שימחה וששון. אבל אתה תהפוך לשד, ואני שוב ימות ואתה יודע למה?" "למה?" "כי לא יהיה לך מצפון ואז אתה תהרוג אותי!" "אין סיכוי!" אמר אינויאשה. "כן בדיוק כשלא היה סיכוי שתהרוג אותי..." "טוב אה..." היה לילה. אינויאשה וקאגומה הלכו לישון. "קאגומה," "כן, אינויאשה?" "החלטתי." "אז מה תעשה?" "אני אמצא דרך להחיות אותך, ואת אבן 4 הנשמות אני אהרוס. אולי כך נצליח לחיות ביחד ללא כל סכנה." "הו, אינויאשה.." אמרה קאגומה, "אני כ"כ מאושרת שפגשתי אותך..." קאגומה ואינויאשה התקרבו זה לזה יותר ויותר עד שהם היו קרובים אחד לשני מאוד ואז לפתע שאגה פילחה את השקט. קול של נערה צעק "קירארה!" "שאנגו..." קאגומה לחשה. "אוף! דווקא כשהתחיל להיות מעניין..." התאכזב אינויאשה. אינויאשה היה בכוננות להוצאת הטסיאגה. שוב נשמעה שאגה נוראית וקול פיצוץ נשמע בחוץ. אינויאשה וקאגומה יצאו וראו את שאנגו ואת קירארה נלחמות נגד שד מכוער ודוחה. "שאנגו!" צעקה קאגומה, "מה הולך פה?" "תתרחקו מפה!" צעקה לעברם שאנגו. "לא!" צעק אינויאשה, "לא אתן לך לחיית המחמד של למות!" "אחותי!" "קוהאקו!!!" צעקה שאנגו. קוהאקו היה שרוע על האדמה ללא רוח חיים. מישהו פגע בו. אבל מי? "לא ייתכן!" צעקה שאנגו, "אינויאשה?! הרגת את קוהאקו?! אבל למה?!" אינויאשה נהם: "זה לא קוהאקו! זו אשליה!" "על מה אתה מדבר יא פרצוף כלב?!" בכתה שאנגו. "למי את קוראת פרצוף כלב?!" נהם אינויאשה. "אני הצלתי את החיים שלך! לולא אני כבר היית בקבר יחד עם הייצור המסריח הזה! אם לא הייתי הורג אותו, הוא היה הורג אותך!" "אז איפה קוהאקו?" שאלה קאגומה. "לא איכפת לי!" אמרה שאנגו, "קוהאקו נמצא פה ואתה הרגת אותו, אינויאשה! איפה יש רסיס אבן?! אני רוצה להחיות את קוהאקו שלי!!" "יש רסיס אבן עם גבה של קאגומה אבל לא אניח לך לקחת אותו." אמר אינויאשה. "באמת? נראה אותך!" צעקה שאנגו וזרקה לעברה של קאגומה את הבומרנג שלה. "אינויאשה!!!!!" "קאגומה!" אינויאשה זינק לעברה של קאגומה והוציא אותה מטווח הבומרנג. שאנגו רצה לעברה של קאגומה, והוציאה את רסיס האבן. קאגומה שוב מתה. "קאגומה!!!!!!!" צעק אינויאשה. הוא ראה את שאנגו בורחת עם רסיס האבן. "קאגומה..." אינויאשה התחיל לבכות ולבכות ואז לפתע התעוררה קאגומה. איך זה ייתכן? יש עליה רסיס אבן? "אינויאשה... המלאכים בגן עדן מחזירים אנשים לחיים אבל רק לפעמים. אנשים שהם מחזירים לחיים הם אנשים שיש להם מישהו שם למטה שאוהב אותם, ואותי המלאכים החזירו". "קאגומה!!.." אמר אינויאשה, "אני אוהב אותך!" אינויאשה וקאגומה התקרבו זה לזה יותר ויותר קרוב עד שזה קרה. החלום שקאגומה ציפתה לו יותר מכל- הנשיקה.
סיון בטירוף
New member
למה? למה היא חזרה לחיים?
וזה מאוד יפה, למרות שלדעתי סאנגו לא הייתה כל כך מהססת להרוג את קאגומה... ו... אני רוצה המשך!
וזה מאוד יפה, למרות שלדעתי סאנגו לא הייתה כל כך מהססת להרוג את קאגומה... ו... אני רוצה המשך!
ketty the sheep
New member
אפשר קצת מידע לפני שאני קוראת?
אילו דמויות יופיעו? מה הדירוג? רקע קצר על המתרחש...? ^^;
אילו דמויות יופיעו? מה הדירוג? רקע קצר על המתרחש...? ^^;
אלונית 2006
New member
פרטים
רוב הדמויות יופיעו
הגיל:שתיים עשרה ומעלה
קגומה חזרה לעידן שלה אחרי שקיקיו הצטרפה לחבורה
ולקחה איתה רסיס מהאבן
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.