שרשור שאלות לדוקטור מירה חניק

[ס ת י ו 3]

עוד מילה (כי אני הולכת הביתה ../images/Emo8.gif)

הכוונה היא לשכנע את ההנהלה שכדאי לגייס נשים ומה היתרון של נשים לעומת גברים ובכל זאת לא לפגוע בנשים שרוצות לחלק את זמנן בין העבודה לבית. או משהו כזה...

 

[עמית@]

כן, לא חשדתי בך שאת נגד נשים ../images/Emo13.gif

רק עצוב באמת שצריך לעשות כאלו תוכניות חומש במקום שפשוט נקבל מה שמגיע לנו, בזכות, ולא בחסד

 

[מירה ח.]

תכניות לקידום נשים

סתיו, לצערי מעולם לא נתקלתי בנס הזה במדינה ישראל! אינני מכירה ולו חברת הייטק אחת שעושה איזהשהו פרוייקט לקידום נשים. ההיפך הוא הנכון: כולם אומרים שהתנאים אצלם שיוויונים לגבי גברים ונשים, אבל מיעוט קטנטן אכן פועל כך. רוב החברות בהייטק מפלות נשים לרעה באופן סמוי. קשה לנשים להתקדם באירגונים בהם מספר שעות העבודה הוא הקריטריון לקידום, משום שהן בדר"כ (ואל תהרגו אותי - אני רק השליח) אלה שאחראיות על ניהול הבית ואחזקת הילדים, ולכן, רצות הביתה להתחיל את המשמרת השנייה כשילדיהם גומרים את הגן\בי"ס\מטפלת\משפחתון. רוב הנשים שהן אימהות לא יכולות להרשות לעצמן לעבוד עד 7,8,9, או 10 בלילה ולכן הן פחות מקודמות לתפקידים בכירים. אני מכירה כמה "צדיקים בסדום", שאכן מתייחסים לאנשים על פי כישורים ולא על פי מין, ולהם מגיעה הכרה והערכה! אני מאחלת לך הרבה הצלחה במחקרך!

 

[דש1דש]

לא היתי רוצה לעבוד בכזה ארגון!

לא רוצה אפליה - לא מתקהנת ולא מקלקלת. למזלי הרב אני עובדת בחברת היי טק שכן מהצדיקים של סדום - אני קודמתי בזמן הריוני הקודם - ואני לא היחידה שזה ככה!!! ואצלנו יש גם גברים שהולכים הביתה מוקדם כדי ליהיות עם הילדים - לא רק נשים - שיווני מכל הכיוונים. גאה בחברה שלי! בכל אופן - אפילה זה דבר רע - לכל כיוון - כי זה מתנקם בשלב מסוים.... צריך לקדם לפי האדם ויכולתו ולא לפי מינו או מצבו!!!!

 

[ס ת י ו 3]

דש דש - הרשי לי רגע לתקן

שלא ישמע כאילו אני עובדת בחברת היי טק שלא מקדמת נשים. להיפך!!! לאחרונה מונתה אישה כסמנכלית משאבי אנוש ויש לנו גם סמנכלית תפעול (שהוא לרוב תפקיד גברי) וכו'. מה שכן, מחלקת משאבי אנוש רוצה להקל על נשים ולבוא לקראתן ולהגביר את אחוזי הגיוס של נשים. כרגע מדובר על כ-30% נשים (שזה הממוצע בהיי טק). ובכל הקשור לאפליה מתקנת באופן כללי - אני חושבת שלפעמים אין ברירה!

 

[דש1דש]

אז בואי ואשאל אותך

גשאת עובדת בצוות - מי הית רוצה איתך בצוות - את הטוב ביותר או מי שממלא מקום בגלל אפליה מתקנת? אני רוצה את הטוב ביותר (לא זה שמשקיע הכי הרבה שעות - אלא את המוצלח ביותר לתפקיד!) ולא משנה לי מינו! ודרך אגב - אצלנו משאבי אנוש לא עושים כלום בנושא הגיוס (פרט לדברים הטכניים) רק אנחנו המהנדסים קובעים מי יתקבל לתפקיד - לצערי רק אין כמעט צפקידים לחדשים - נשים גברים או ילדים...

בקיצור - לא שוכנעתי - אני עדיו לא רוצה לעבוד בחברה שבה מגייסים X נשים - בגלל מינן, כנ"ל לא X עולים או X מבוגרים (ושוב - יש אתלנו הרבה נשים, עולים, וגם מבוגרים (לא כאלו שהתבגרו עם המערכת) ואני מאוד גאה בחברה שלי שיודעת לבחור את המוצלחים ביותר- בלי קשר לגיל, מין ומוצא. זה מה שצריך ליהיות!

 

[מירה ח.]

יש!

אכן, סתיו, אני שמחה שהעלית את הנושא. אינני חושבת שצריך "לשכנע מעסיקים", אבל בהחלט יש מבצע אחד כזה, שעוסק בנושא של העסקת נשים וקידומן. אות המעסיק המתקדם. זהו מבצע שנתי, שמחפש - ונותן פרסים - לאירגונים שמקדמים נשים, על פי קריטריונים שונים (% הנשים בהנהלה הבכירה, % הנשים שקודמו בהשוואה לגברים, ועוד). הנה פרטים:

 

[boringvered]

שלום רב,

במקום עבודתי התחושה שלי היא שאני אינני מקודמת עקב היותי אם. הדבר לא נאמר לי מפורשות ע"י המנהל הישיר, אבל אני שומעת על כך מאחרים שעובדים עימו שעימם שוחחתי על הנושא... האם בכלל ניתן לעשות משהו בנדון? ומעבר לכך... לא יודעת אם זו בדיוק שאלה - אבל חייבת לציין את העובדה שמתסכל ביותר שאמא נפסלת מראש ע"י מעסיקים ולראיה מיעוט הצעות העבודה האמיתיות שאני מקבלת כעת כשאני אמא לעומת התקופה שלפני... התחושה היא שאני אמורה לשקר על מצבי המשפחתי כדי שבכלל יסתכלו עלי... ורד

 

[מירה ח.]

לורד הלא משעממת

הבעיה שאת מעלה היא אכן בעיה כואבת ומרגיזה. אני מכירה נשים רבות במצבך. והזכרתי את האפליה הסמוייה בתשובה ל"סתיו".נשים שהן אימהות חשות שמסתכלים עליהן במקום העבודה לא על פי הכישורים, המחוייבות והפוטנציאל שלהן, אלא כעל מי שיש לה ילדים שבמהרה יהיו חולים, יגרמו לה להיעדר מהעבודה ואולי בהמשך לזלזל בעבודה או אפילו לעזוב. ולכן, מעסיקים רבים נוטים לא לקדם נשים כאלה, או אפילו להעדיף עליהן אחרים (גברים או נשים רווקות וכד'). אין לי כמעט מה לומר לך בגדר של עצה או אפילו תקווהאבל אומר לך זאת: נסי לראות מה מסייע לך במקום העבודה שלך: להפגין הרבה מחוייבות, שאפתנות והצהרה גלוייה וקולנית כי את רואה את עצמך ממשיכה באירגונך, ושאת מעונינת להצליח ולהתקדם בעבודה. חשוב שתיראי באופן ברור כמי שהעבודה מרכזית בחייה, ושתדרשי מסלול קריירה המתאים לפוטנציאל שלך. אם את מאחרת לעבודה, יוצאת מוקדם, נשארת בבית עם ילד חולה, מפסידה ימי עבודה ללא הסבר או יותר מאחרים - לצערי - יכול להיות שמקומך בסכנה. במצב הכלכלי של היום - מעסיקים לא חסים על אף אחד. לכן חשוב שבהצהרה ובמעשה תראי לאירגונך שאת מחוייבת, מרוכזת, וגם מצפה לקבל את הקידום שמגיע לך על פי כישורייך ותפקידך. מאחלת לך הצלחה, מירה

 

[מעיןבר]

דר' חניק שלום ../images/Emo13.gif

אני עומדת היום בפני פרשת דרכים. בחודשים הקרובים אני עומדת לסיים את התואר השני וטרם התברר האם יהיה לי מקום לדוקטורט, לפיכך אני כנראה אצא לשוק העבודה. יחד עם זאת, כבר לפני מספר חודשים החלטנו להרחיב את המשפחה ואני מנסה להיכנס להריון באופן פעיל. ההחלטה שלי היא שאני לא מפסיקה את התוכניות בבית בשל ההחלטה לשוב למעגל מחפשי העבודה. האם נראה לך שהגישה הזאת הגיונית? האם עלי לידע את המראיינים אותי בתוכניותי כל עוד אינני בהריון? האם כדאי לנסות "לירות נמוך" כדי למצוא מקום פרנסה? האם זה הגיוני להתפשר מתוך כוונה להתקדם בקריירה בשלב מאוחר יותר? (אני בת 30).

 

[מירה ח.]

פרשת דרכים

מעין, אני חושבת שאת עומדת אכן מול פרשת דרכים מאד מרתקת! יש לך כמה דילמות ואנסה להתייחס לכל אחת: אני חושבת שהשיקול שלך נכון - ואם לא תכנסי למסלול לד"ר כדאי וסביר שתחפשי עבודה. אחת האופציות שלפניך היא אולי באונ' בה את לומדת - ייתכן שאם הלימודים לד"ר חשובים לך, תוכלי למקסם את האפשרות שתתקבלי אם תתחילי לעבוד שם (כעוזרת הוראה, מתרגלת, מרצה וכד'). אבל זה כבר שיקול אישי שלך. לגבי שאלותיך האחרות: אני חושבת שזה הגיוני לחפש עבודה במידה ואת זקוקה להכנסה ולעיסוק. אין כל סיבה ליידע את המראיינים שלך על תכניות עתידיות שאינן מתממשות כרגע, (למרות שהם ינסו לשאול אותך את השאלה הבלתי חוקית "האם את מתכוונת להיכנס להריון" ועליך לענות "זה לא עיסקך" - בצורה עדינה כמובן). זה לחלוטין לא מעניינם אם את "מתכננת הריון" - תכנון כזה יכול לקחת חודשים ואולי שנה - מי יכול לדעת? ומדוע עליך לצמצם את ההזדמנויות שלך? "לירות נמוך" זו כמעט אף פעם לא אפשרות טובה - כדאי לך לנסות להגיע לתפקיד הכי טוב ומתאים עבורך, כזה שיספק לך בדיוק את מה שאת רוצה. תגלי שאם את בסדר - יהיו מעסיקים שממש לא יזיז להם שאת בהריון או יולדת מחר בבוקר. אם הם בני אדם לא-מינניים (סקסיסטים) הם ירצו את האינטליגנציה והיכולות המקצועיות שלך ולא יעניין אותם מה יש לך בבטן. לא כדאי לדעתי להתפשר כבר בהתחלה, אלא להיפך: לחפש מקום עבודה שיעריך אותך על תכונותיך הסגוליות ויאפשר לך להתפתח עם- ולמרות הריונות ולידות. ושיעור לכולנו: עלינו לזכור ולהזכיר למעסיקים שלנו שאנחנו אימהות האומה ואנחנו יולדות את העתיד שלהם. גם הבוסים שלנו נולדו לאמא - כדאי לזכור זאת תמיד ולא להרכין ראש. לכי ותחפשי את התפקיד הכי-הכי בשבילך, מאחלת לך הצלחה, מירה

 

[מעיןבר]

המון תודה. עשית לי קצת "סדר"

לצערי מקום לד"ר לא מתאפשר אצלינו בדיוק בגלל הבעיה של תקנים למשקרות עוזרי הוראה (בפקולטה בה אני לומדת זוהי בד"כ הדרך בה ממנים את לימודי הד"ר). אבל היתה לי היום שיחה עם אחת מאנשי הסגל אצלינו והשילוב של זה עם הטיפים שלך נותן לי תקוה למשהו טוב יותר

 

[מירה ח.]

../images/Emo140.gif

 

[מירה ח.]

שלום לכולן!

שלום לגולשות בפורום! הוזמנתי לענות על שאלות בפורום, ואני מודה למעייןבר של ההזמנה. שמחה להיות לרשותכן כאן הערב, ואשתדל לענות על כל שאלותיכן בכנות, בפירוט ובאופן מדוייק. למרות שהאירוח שלי אמור להתחיל בשעה 19:00, אני כבר קוראת את הודעותיכן, ואתחיל לענות לפי הסדר ככל שאוכל. וראשית, כמה מילים על עצמי. מעין כבר פירסמה את ה"רזומה" המקצועי שלי, ולא ארחיב עליו. אבל משהו אישי: אני אם לילדים שגיליהם מ- 31 ועד 21. כלומר, שגידלתי 3 ילדים בשנות ה- 70 וה-80, כשחלק מהתנאים הוא קצת שונים. כאם עובדת, חיפשתי - ולעיתים גם מצאתי - פתרונות שונים לבעיות או לצרכים שונים של המשפחה והילדים. אחרי כל אחת מהלידות הרגשתי אחרת. היו רגעים שונים מבחינה ריגשית וקונקרטית. פעם זה היה מאד מאד קשה, מלווה במצוקה אישית וריגשית, והזדקקתי להמון תמיכה מבחוץ, ופעם זה היה ממש "פיס אוף קייק", זרמתי ונהניתי מכל רגע. לכן, אני יכולה להבין שלכל אחת מכן, להיות אם שרוצה לחזור לעבודה, זהו מצב ייחודי עם כללים משלו, ואשתדל להיענות לכל אחת על פי המצב האישי שלה. מקווה שכולנו נפיק מן המיפגש, שלכן, מירה

 

[מעיןבר]

המון המון תודות

על הנכונות שלך להתארח ועל השיתוף בידע והניסיון. אני בטוחה שיהיה לנו מה ללמוד ממך

 

[neta2]

תודה שהסכמת להתארח. אין לי זמן

לצערי, לשאול את שרציתי, אולי מאוחר יותר. המון תודה

 

[מירה ח.]

אהיה כאן כל הערב - עד חצות.

 

[יעל י]

ד"ר מירה שלום...

אני נמצאת בפרשת דרכים אני עובדת ברשת שיווק קמעונית (מזון) ומצוייה במצב של שחיקה מאד קשה עד כדי מיאוס בעבודה , יחד עם זאת אין לי מקצוע או השכלה. במסגרת עבודתי ניסיתי להחליף תפקיד ונתקלתי בסירוב אני מאד רוצה להתפטר מהעבודה לאחר שלא הוחלף לי תפקיד וחוששת בעיקר בגלל המצב במשק ובגלל שאין לי אפשרות להתסדר גם עם משכורת של בעלי יש לי מס' רעיונות ליציאה לעצמאות איך ניתן לשלב את העצמאות עם חיי התינוק והילדים הבוגרים יותר (2)? האם היציאה לעצמאות ולא כשכירה אכן מומלצים? מה התחום שכדאי לצאת בו לעצמאות בהנחה שאין דבר שאני במיוחד אוהבת לעשות עד כדי התעסקות בו כמקצוע? המון תודות

 

[מירה ח.]

יציאה לעצמאות

שלום יעלי, כל הכבוד לך על היוזמה ועל כך שאת לא מקבלת את הסירוב והזלזול של מעסיקייך. אני חושתב שיציאה לעבודה כעצמאית חלאימהות צעירות היא אופציה מאד חיובית וטובה. יש אפשרויות רבות שפתוחות בפניך אם את מוכשרת, ויש לך כישורים או שירות או מוצר שאת יכולה לייצר, למכור או לשווק. אמנה כמה מהיתרונות: עבודה כעצמאית מאפשרת לך חופש לבחור כמה שעות, מתי, היכן, ואיך את עובדת. היא מאפשרת לך להכתיב את קצב העבודה ועוד גורמים רבים. אני עצמי עובדת כעצמאית (יש לי מכון ליעוץ משלי, ואני גם עובדת בשיתופי פעולה עם יועצים אירגוניים אחרים) ומאד אוהבת את החירות, הצמיחה, הגיוון והיצירתיות שסוג כזה של עיסוק מאפשר. כאם לילדים קטנים את לא חייבת לדווח לאף אחד אם הילד היה חולה כל הלילה או אם את נשארת איתו בבית - כל עוד את מבצעת ומביאה תוצאות לעצמך וללקוחות. את זו שמחליטה כמה חלקי מישרה את רוצה לעבוד ואיך לבצע כל דבר. יש יתרונות עצומים. ועכשיו לצד השני: עבודה כעצמאית דורשת ממך להשקיע לפעמים הרבה מאד (אנרגיה, זמן, כסף, ומשאבים אחרים) ללא ודאות שתצליחי בסוף להתפרנס - או אפילו להחזיר לעצמך את ההוצאות. היא לא מתאימה לכל אחת. אם את לא מסוגלת לנהל נכון את זמנך, לעמוד בלו"ז, להיות סופר-שירותית, לשווק את עצמך - את עלולה למצוא את עצמך במצב קשה, ללא הכנסה ועם הוצאות רבות. לכן, כדאי מאד לבדוק אם את מתאימה לכך. לגבי איזה עיסוק מתאים לך - אינני יכולה לענות משום שאינני מכירה אותך ואת ההסטוריה התעסוקתית שלך. ממליצה לך לקרוא את סידרת הכתבות "העסק שלך" באתר "הדרך למעלה: הן יעזרו לך לעשות סדר בראש ולחשוב בצורה הגיונית לגבי כל השיקולים שלך. בהצלחה! מירה

 

[בלינקה]

עד כמה להיות גלויה?

אני עובדת כרגע עבור מעסיק שהוא לקוח של משרד עו"ד (אני עו"ד בעצמי), ויושבת (מתארחת) במשרד של עוה"ד של המעסיק שלי. מקווה שהסיטואציה ברורה. זה נראה די ברור, וגם נאמר לי בפה מלא, שהסטטוס שלי כעובדת של הלקוח, ולא של משרד עוה"ד, הוא בין השאר למטרת בחינה שלי, ואם הם יתרשמו לטובה, אהפוך להיות עובדת של משרד עוה"ד עצמו. כרגע אני עובדת במסגרת של 5 שעות ביום. במשרד ש"בוחן אותי" עובדים הרבה יותר. גם האמהות. אני אמא לפעוטה, ומתכננת עוד הריון בטווח הלא רחוק (פחות משנה). אני מתלבטת האם לגלות את כוונת ההריון למעסיק הפוטנציאלי כשהנושא יעלה (והוא יעלה). מצד אחד, זה לא עניינם. מצד שני, נראה לי לא לעניין להתחיל להיות מועסקת על ידם תוך שאני יוצרת מצג של פנויה לעבודה ויומיים (או חודשיים) אחרי זה להיכנס להריון.