שרשור שאלות לדוקטור מירה חניק

mummy

New member
אמממ...

מודה שאני מבולבלת עכשיו. אם מחברים את מה שאמרת עכשיו לגבי גברים שמתחרטים שלא היו שם כשהילדים גדלו, עם מה שאמרת למעלה בתשובה לאמא של א וגם ר לגבי נשים שמתחרטות שלא יצאו מחוץ לבית (ואני מצטטת: "כל המחקרים מראים שנשים שהקדישו רבות לקריירה לא מתחרטות על כך בערוב ימיהן (לעומת אחרות שהיו עקרות בית - שהוא תפקיד חשוב מאין כמוהו! - אבל מצטערות בגיל מבוגר שלא פיתחו עיסוק חיצוני)" ---- אז לאן זה מביא אותנו? שחוץ מנשות הקריירה, כולם בסוף מתחרטים על מה שהם לא עשו? כלומר שלטווח הארוך יותר עדיף להיות אשת קריירה? אני חייבת להודות שמנקודת מבטי הנוכחית, של אישה בתחילת שנות השלושים לחייה, אמא לפעוט ותינוקת, שויתרה על קריירה (או בואי נאמר, הורידה הילוך
) - זה נשמע מאד בעייתי
 

lulyK

New member
בואי רק נזכיר

ש"ויתרה" על קריירה במקרה שלך, פירושו בלרה במסלול של דוקטורט ואקדמיה. וגם אני מוטרדת מהשאלה שהעלית (האם נשות קריירה מגלות שביעות רצון בעיקר כי הן הרגישו שהיתה להן בחירה? אולי העניין הוא בבחירה, ולא ב*מה* שבחרת לעשות? ואם כבר אנחנו פה, איך מגדירים "קריירה"?)
 

מירה ח.

New member
כמה השערות

אני חושבת שהסיבה שנשות קריירה מרגישות שעשו בחירה נכונה משום ש: א.כל אדם (גבר\אישה) זקוק להגשמה עצמית מחוץ לבית ולמשפחה. ההזדמנות לפעול בעולם החיצוני, זה שהתגמולים בו הם אובייקטיביים יותר, ברי מדידה וחומריים, מביאה תועלות וסיפוק גדולים משל עצמם. האתגרים האינטלקטואליים, המקצועיים והחברתיים הם שונים מאלה של המשפחה. ב. העבודה והקריירה כמובן מביאים לנו עצמאות כלכלית, חברתית, ואישית במישורים שונים. אנשים עצמאיים יותר, שיכולים לחיות בנוחיות וברווחה גדולה יותר, מרגישים שבעי רצון יותר מחייהם (על פי אחד המחקרים, אבל אל תתפסו אותי במילה). ג. א\נשים ששמים את כל יהבם על המשפחה והילדים עלולים להתאכזב מאד. יחסים עם הילדים לא תמיד מתגמלים, ולא תמיד הקשר עם הילדים מתפתח בקשר ישיר עם ההשקעה והנתינה של האם. יש א\נשים שילדיהם הבוגרים נוטשים אותם, רבים איתם, מנצלים אותם, וכן הלאה, אם אישה הקדישה את כל חייה הבוגרים לגידול המשפחה ומוצאת את עצמה במצב שילדיה מתנכרים לה או מנצלים אותה - או אפילו גרים בארץ רחוקה - היא עלולה להרגיש מאד בודדה, נטושה ונבגדת. אלו כמה השערות מדוע נשות קריירה מכריזות שהן מרוצות מן ההחלטה שלהן יותר מאשר עקרות בית שלא עבדו. מצד שני, אגב, אני מכירה אישה אחת שטוענת שההשקעה שלה בקריירה (ובמקביל הזנחת המשפחה) עלתה לה גם בנישואיה וגם בקשר עם ילדיה...
 
גם לנגד עיני עומדת אישה שעשתה

קריירה מדהימה ובחרה לעזוב את הכל כי רגשות האשם כילו כל חלקה טובה בתפיסה העצמית שלה. כמי שטיפלה בילדים שלה תקופה וראתה את התוצאות המזעזעות של רגשות האשם האלה הגעתי למסקנה שהדרך היחידה לניהול קריירה ואמהות ועדיין לשמור על שפיות היא התמודדות עם רגשות האשם. (ומשהו שמציק לי - גם עבודה לאורך זמן במקצוע מספק נחשבת קריירה? לדוגמא אמא שלי, אחות שמאד מאד אוהבת את עבודתה ואפילו סירבה להצעות לניהול המחלקה כי זה אומר מעבר לעבודה משרדית, זה נחשב קריירה? קצת צורמת לי המילה הזאת כי היא תמיד באה בקונטקסט של הגעה להישגים במקצוע מסויים לעומת עבודה "סתם").
 

מירה ח.

New member
סדר בבלאגן

אל תשכחי שמדובר במחקר - ומחקר מתייחס לממוצעים ולסטטיסטיקות. כששאלו נשים שעבדו מחוץ לבית, % מסויים מהן (אני מניחה מעל 60% או יותר) אמרו שהן מגשימות את עצמן ומרוצות מההחלטה. לעומתן, אצל "עקרות בית במישרה מלאה" היתה אי שביעות רצון מהבחירה אצל יותר ממחצית. את יכולה להבין מכך שכל אישה היא אינדיבידואלית ואין לומר למישהי מה טוב לה. המחקרים מדברים על הכלל והכלל הוא בדר"כ יותר ממחצית או מספר אחר, אבל לא 100%!
 
יש לי קצת בעיה עם המחקר הזה../images/Emo132.gif

לא מכירה את המחקר, אבל מהפרטים המעטים שהובאו כאן יש לדעתי בעייתיות ב"נקיון" הנבדקים, ולמה אני מתכוונת: מאוד תלוי האם הנבדקות שהשתייכו לקבוצה של 'עקרות בית' היו שם מתוך בחירה. כי אם היו שם מתוך בחירה יש משמעות מאוד גדולה למחקר הזה, אבל אם הן שם כברירת מחדל (חוסר השכלה/היעדר מקצוע...) קשה לי להתייחס אל תוצאות המחקר. ולצורך הפרוטוקול - אני ממש גרועה בסטטיסטיקה ובמתודולוגיה מחקרית (למרות שסיימתי תואר שני), אבל משהו במחקרים כאלו מרגיש לי לא נכון.
 

מירה ח.

New member
מצטרפת אליך

צריך להיזהר בקריאת מחקרים, משום שאף מחקר הוא לא מדוייק וגם יש לקחת בחשבון שתוצאות המחקר עלולות להיות מוטות בגלל צורת השאלה או בחירת המיגדם. אנחנו מכירים את המחקרים שנערכו ב- 30 השנים האחרונות על הורמונים חלופיים לנשים בגיל המעבר - כל המחקרים הראו שיש שיפור ניכר בבריאותן של נשים שלקחו הורמונים לאורך זמן, וזה המידע שרופאי נשים נתנו לנשים הלקוחות שלהם. לפני שנתיים, אם זכור לכן , התפרסם מאמר גדול המצביע על כך שרוב המחקרים האלה היו ממומנים ע"י חברות התרופות - שיש להם כמובן אינטרס ברור למכור לנו יותר הורמונים (מדובר במיליארדי דולארים). לכן, צריך להיזהר ממחקרים משום שהמתודולוגיה עצמה יכולה לשמש להטיית המימצאים או למניפולציה שלהם כדי שהתשובות שיתקבלו יהיו תואמות את סדר היום של החוקרים.
 

מאז

New member
רק רציתי לומר

ש(גם) השרשור הזה היה מאוד מאוד מעניין. וכיף להיות חלק מהפורום הזה!
 

ornaok

New member
איזה שרשור מרתק!

לא יצא לי להיות כאן אתמול בזמן אמת לצערי, אבל קראתי הכל.
 
למעלה