כמה השערות
אני חושבת שהסיבה שנשות קריירה מרגישות שעשו בחירה נכונה משום ש: א.כל אדם (גבר\אישה) זקוק להגשמה עצמית מחוץ לבית ולמשפחה. ההזדמנות לפעול בעולם החיצוני, זה שהתגמולים בו הם אובייקטיביים יותר, ברי מדידה וחומריים, מביאה תועלות וסיפוק גדולים משל עצמם. האתגרים האינטלקטואליים, המקצועיים והחברתיים הם שונים מאלה של המשפחה. ב. העבודה והקריירה כמובן מביאים לנו עצמאות כלכלית, חברתית, ואישית במישורים שונים. אנשים עצמאיים יותר, שיכולים לחיות בנוחיות וברווחה גדולה יותר, מרגישים שבעי רצון יותר מחייהם (על פי אחד המחקרים, אבל אל תתפסו אותי במילה). ג. א\נשים ששמים את כל יהבם על המשפחה והילדים עלולים להתאכזב מאד. יחסים עם הילדים לא תמיד מתגמלים, ולא תמיד הקשר עם הילדים מתפתח בקשר ישיר עם ההשקעה והנתינה של האם. יש א\נשים שילדיהם הבוגרים נוטשים אותם, רבים איתם, מנצלים אותם, וכן הלאה, אם אישה הקדישה את כל חייה הבוגרים לגידול המשפחה ומוצאת את עצמה במצב שילדיה מתנכרים לה או מנצלים אותה - או אפילו גרים בארץ רחוקה - היא עלולה להרגיש מאד בודדה, נטושה ונבגדת. אלו כמה השערות מדוע נשות קריירה מכריזות שהן מרוצות מן ההחלטה שלהן יותר מאשר עקרות בית שלא עבדו. מצד שני, אגב, אני מכירה אישה אחת שטוענת שההשקעה שלה בקריירה (ובמקביל הזנחת המשפחה) עלתה לה גם בנישואיה וגם בקשר עם ילדיה...