ללוטקה, אמא של טל
אני גם זה וגם זה. ילד אחד אמר לי פעם: "את גם משוררת וגם סופרת, אולי תקראי לעצמך בקיצור סוררת?". לפעמים אני מבטאת את עצמי בשורות קצרות, לפעמים בשורות ארוכות. מבחינתי אין הבדל בין סיפור לשיר. לגבי העכברים, כן אני אוהבת אותם. גם ספרי "סיפור שמתחיל בנשיקה ונגמר בחיבוק" עוסק בעכברים. כשהייתי קטנה פחדתי מחתולים. שמות הדמויות כמו "ממושי", "ד"ר מרשמלו מלו", "שישקו" וכו', מצלצלים לי באוזניים כשמות יפים. אפילו שהקורא רואה בהם לפעמים שמות מוזרים. כמובן שאם לגיבורה שם כמו "חג'ובה", היא וודאי מכשפה. ואם שמה "ננרלה" או "אהילי", היא ללא ספק נסיכה. אגב טל הוא שם מקסים.