תהיה זו חוצפה מצידי לשאול על סמינריונית?

[k ah]

טוב, אז קיבלת את ההצעות האלה כבר../images/Emo163.gifזה מה ש

קורה כשלא קוראים תושבות קודם, אבל עדין הצעתי בתוקף

 

[אורידיקה]

לדעתי, הרבה תלוי בעריכה

אני עשיתי בתואר הראשון עבודה סמינריונית עיונית (שבחנה את הויכוח באקדמיה בעניין גישה מסוימת בחינוך), ולחלוטין לא המצאתי את הגלגל. מה שהיה ייחודי בעבודה שלי, והפך אותה לעבודה סמינריות ולא סתם מקבץ של חומר ביבליוגרפי, היה בעיקר האופן בו הוצגו הדברים. למעשה איחדתי בפרק אחד טיעונים שונים, ואח"כ בפרק הבא עימתתי אותם עם טיעונים מנוגדים, ואני מניחה שזה מה שהיה משמעותי.הפרק הכי חשוב לדעתי הוא הסיכום והמסקנות, ושם אתה בא לידי ביטוי - ויכול להציג את העמדה שלך בעניין, או את האופן בו אתה רואה את פני הדברים. זה יצא הסבר קצת מסורבל

מקווה שתצליח להפיק ממנו משהו מועיל בהצלחה

 

[k ah]

כמה עיניינים:

מספר המקורות בדרך כלל צריך לשאול את המרצה, אבל משדהו בסביבות העשרה מאמרים/ספרים נשמע לי הגיוני. רק שצריך לחשוב על שאלות שאינן האם א הוא ב או משהו שיש לו תשובה ברורה. שאלות בסגנון מה הם הגורמים הא-ב-גשהשפיעו על א-ב-ג עשוי להיות יותר טוב. לגבי החידוש, אתה לא אמור לחדש במידע עצמו אבל אתה אמור להציג זוית מסוימת או ליצור סינתיזה בין טקסטים. לךדעתי עבודה טובה תהיה עבודה שמזהה את הנחות היסוד של עבודות בנושא מסוים ואולי גם מציעה כיוונים אחרים למחקר. אם אתה רוצה, תנסח שאלת מחקר וראשי פרקים ואני אעבור עליהם (במסר) בהצלחה

 

[משוש30]

בלתק תמיד תמיד תמיד כשתקרא מספיק

תעלה לך בסוף גם שאלה מקורית וגם תשובה מקורית אחרי שאתה מחליט על נושא מסוים בגדול וקורא עליו ספר או שניים וכמה מאמרים אתה מבין מה מעניין אותך באופן ספציפי ואיך זה מחדש משהו למרות שלא עסקת בחומרים חדשים. אני אתן לך דוגמא מפרק מעבודת סמינר שלי מלפני שנים רבות. נושא הסמינר היה גבולות בעת העתיקה. אז קראתי כל מה שנכתב על גבולות א"י בתקופה מסוימת. תוך כדי הקריאה הסתבר לי שיש שונות גדולה מאד בגישה של החוקרים ושאם לוקחים את ה"מרחיבים" שבהם מול ה"מצמצמים" מסתבר שהמפות של א"י בתקופה יראו שונה לחלוטין באופן דרסטי. זה לא משהו שיכלתי לחשוב עליו לפני שקראתי מספיק וזו גם לא הייתה שאלה מוגדרת כשהתחלתי לכתוב את העבודה. ידעתי שאני רוצה לכתוב על משהו שקשור בגבולות וידעתי באיזו תקופה מדובר. זה הגדיר לי את החומר הביבליוגרפי ומתוך החומר הביבליוגרפי עלתה מחשבה חדשה. לא הייתה פעם אחת בה התאכזבתי. מי שחוקר-מוצא.

 

[משוש30]

ועוד משהו "מי אני?" מה זאת אומרת?

הומו סאפיינס. אדם חושב. ואחרי שתקרא מספיק אין שום סיבה שלא תהיה לך דעה מבוססת, גם אם היא נוגדת את מה שכתבו "גדולי המוחות".

 

[משוש30]

ועוד דבר אחרון: מכירה מקרוב את ההרגשה

בה יש לך משהו חדש להגיד ואתה רק מתפלל שלא תקרא את זה באיזה ספר, כי אז לא תוכל להציג את זה כטיעון מקורי שלך

. וגם בקשר לזה- אל תדאג. כמו שכתבו כאן-גם אם תשכיל להציג את הטיעונים השונים, להעמידם זה מול זה ולחוות דעה מושכלת-די בכך, ואם תעשה את זה טוב זה יצא גם מענין וגם מחדש.

 

[p i t e r פן]

איזה כבוד...פתחתי שירשורפלצת!

קודם כל, תודה לכל מי שענה ונתן טיפים. תודה גם למי שהציע עזרה קונקרטית, אני בהחלט אשתדל להעזר בה אחרי שאקרא עוד קצת חומר ואגבש ראש פרקים...

אם כבר התעורר פה דיון כה סוער אודות מקורות ראשוניים, אני אנסה לדחוף עוד שאלה, בתקווה שמישהו ישים לב אליה, בודדה וגלמודה בסוף השרשור - יש לי גישה לכל מיני טקסטים, כגון קטעי עיתונות וכדומה מן התקופה בה אני הולך לעסוק. עם זאת, רוב המקורות הללו אינם חדשניים. דהיינו, הספרים והמאמרים אותם אני קורא כבר הסתמכו על הטקסטים הללו, הפנו אליהם וכו'. האם יש לי מה לעשות עם המקורות הללו במצב כזה? הרי, שוב, אני אתייחס בעצם לממצאים שאין בהם משהו חדש, לא מצאתי אותם באיזה ארכיב מאובק ואני חושף את העולם אליהם לראשונה - אותם המקורות הם המקורות עליהם מסתמכים החוקרים שכותבים את המקורות המשניים...מקווה שהשאלה מובנת.

 

[22ק ו ס ם]

זה ממש לא משנה שכתבו עליהם

תמיד ציטוט משני יהיה מוטה במידה מסוימת. הרי הם לא ציטטו הכל אלא בחרו לצטט חלק ולפרש את זה במסגרת התיאוריה שהם בנו עליה. תקרא אתה את המקורות הללו ואולי תגיע למסקנות אחרות של החוקרים האחרים מכיוון שאתה בא בגישה שונה לנושא.

 

[d a p h n a]

כמובן שאתה יכול להשתמש בהם

חלק גדול מהמקורות הראשוניים שבהם אנחנו משתמשים הם כאלה שאנשים אחרים כבר השתמשו בהם. למעשה, טכניקה ידועה ומומלצת לאיתור מקורות ראשוניים היא להסתכל על מחקרים אחרים שעוסקים בנושא דומה לשלך ולבדוק בהערות השוליים שלהם באילו מקורות הם משתמשים (כמובן אם אתה יכול להביא מקור חדש, אחלה, אבל אין חובה). היסטוריה היא לא ארכיאולוגיה. אתה לא צריך "לחפור" את המסמך מהארכיון ולחשוף אותו לאוויר העולם. החידוש שלך הוא באופן שבו אתה קורא את המאמר, בצורה שבה אתה משתמש בו, בפרשנות שלך ובאופן שבו אתה מצרף ביחד מקורות שונים ועונה על השאלה שלך דרכם.