מי אמר שלחיות "עבור" ילדיך זאת הדרך לחיות בכלל?
ומי אמר שביטול עצמי הוא הדרך?
מי אמר שצריך לחיות במקום הילדים במקום לצדם, תוך כדי העצמתם ומתן דוגמה אישית איך לחיות טוב?
שים לב כמה חיים יש בך, ותגיד לי אתה אם זה לא לתת דוגמה אישית לילדיך איך לחיות?
הם יודעים שאתה עושה את זה בפרספקטיבה נכונה,
אתה והם ואשתך יחד, מבלי לוותר על מה שחשוב.
לעניות דעתי, מתוך שלא לשמה באבו-אבוהה באת לשמה.
הילדים שלך יודעים שאתה שם בשבילם.
אתה פשוט עושה את זה כפי שנכון לך.
אתה לא הוריך ולעולם לא תהיה.
אתה מה שאתה, וזה יצא נהדר, לפחות כשאני מביטה דרומה מרמת גן.
לא כדאי להעמיס על עצמך את מטען האשמה התמידי של הוריך בכל מה שקשור לילדים,
משום שבזאת אתה דווקא נוהג כהוריך, בהפוך על הפוך.