תהיה על הקמת משפחה

seelinewoman

New member


 

seelinewoman

New member
שולחת מרחוק את העוגה שאפיתי עכשיו


שוקולד-חמאה-ליקר קפה-אגוזים.
מעניין מה יצא.
 

Aronsona

New member
בעיקרון בוודאי אבל כרגע יש לי דג דניס בתנור

ומרק קישואים אז אני נשאר איתם.
מת על דגים
 

seelinewoman

New member
בוקר טוב, מותק


לתגובה שלך חיכיתי.
אם תרצה לדבר אי פעם או לשאול או אפילו להיפגש, אני כאן לרשותך.
אני רק מעדכנת שאני לא ממש משתגעת על חתולים.
אל תיפגע אם לא אתרשם מהנסיכה שלך
 

Doctor Goblin

New member
תודה רבה לך

באשר לחתולים... כל אחד וההעדפות שלו בנושא. לא מחזיק את זה נגדך


(ויש פה מספיק שיתרשמו מהנסיכה האדמונית שישנה עלי כרגע)
 

somewoman

New member
אהבתי

את הגישה שלך לחיים..
המשפט .."כל אחד לוקח מה שהיה בבית ועושה ממנו מה שהוא רוצה..." כל כך נכון בעיני וכל כך משקף דרך מחשבה בריאה


כאחת שעברה לא מעט בחיים, אני יודעת שהדרך להתקדם במצבים "בלתי אפשריים" שכאלה היא לא קלה, ויש את הימים שהיא אפילו קשה מאוד.

מאוד מעריכה את התובנות שלך ואת העובדה שאת הולכת עם הדרך שלך בלי לתת עודף התייחסות לסטיגמות והנורמות של החברה..

צמחת לאישה שיודעת להאמין באני שלה, זה לא טרויאלי בכלל לדעתי וזה ראוי להערכה מאוד גדולה בעיני.

מאחלת לך בהצלחה תמיד
 

somewoman

New member
כל דבר

ניתן לשינוי, השאלה אם רוצים ואיך מתייחסים..

זה שגדלת במשפחה כזו לא מחייב אותך להוביל להקמת משפחה שאותה צורה, להיפך, אתה יכול לקחת את המקום של הקמת משפחה לצד השני לגמרי..
הכל עניין של רצון, עבודה עצמית והשקפת חיים..

אני יודעת לומר שכשהפכתי להיות אמא, היה לי ברור שאני אל אהיה אמא כמו אמא שלי, לשם לקחתי את האמהות ואכן ההבדל ביני לבינה הוא שמיים וארץ..
 

poseidon111

Active member
לפני הכל אני חייב להביע את הערכתי העמוקה, הן

לדוקטור והן לסיליין על הפתיחות, הכנות והנכונות לשתף. זו משמעות פורום חברים, במובן הטוב ביותר.

איני יכול לספר דברים דומים לשמחתי, אלא דווקא מהצד ההפוך. הורי היו זוג אנשים חמים, תומכים ואוהבים לכל אורך הדרך. ניתן בקלות לומר שהם
הקדישו את חייהם לילדיהם. אני ואחי. הם כמעט וביטלו את חייהם עבור גידול הילדים. לא ראיתי דבר כזה בשום מקום אחר.
אבל מסתבר שאנשים הם אנשים ואינם רובוטים מתוכנתים. מאז שעמדתי על דעתי באתי אליהם "בטענות" על כי לא חיו את חייהם, על כי לא עשו
פעמים רבות עבור עצמם כמו פינוקים וטיולים לדוגמא.

אני ממש לא כמוהם. יתכן שבגלל הדוגמא הקיצונית שהם נתנו לי לגבי מה לדעתם הוא חינוך ילדים. איני חם כמוהם, איני חי עבור ילדיי ואיני
מוותר על חיי האישיים עבורם. אין זה אומר כמובן שהם לא מקבלים כל שצריך חומרית ונפשית, אך איני חי עבור ילדיי על בסיס יומי.
איני מבטל עצמי.

האם אני אבא פחות טוב? בהחלט יתכן.
האם אני מאמין שכך צריך לנהוג? בהחלט.

מסקנה עבורך- יש וצריך לעשות שינויים. אתה זה לא הוריך. סדרי העדיפויות שלך הם לא של הוריך.
אל תוותר בשום אופן, אלא אם כן יש עוד משתנים במשוואה הזו.
 

seelinewoman

New member


מי אמר שלחיות "עבור" ילדיך זאת הדרך לחיות בכלל?
ומי אמר שביטול עצמי הוא הדרך?
מי אמר שצריך לחיות במקום הילדים במקום לצדם, תוך כדי העצמתם ומתן דוגמה אישית איך לחיות טוב?
שים לב כמה חיים יש בך, ותגיד לי אתה אם זה לא לתת דוגמה אישית לילדיך איך לחיות?
הם יודעים שאתה עושה את זה בפרספקטיבה נכונה,
אתה והם ואשתך יחד, מבלי לוותר על מה שחשוב.

לעניות דעתי, מתוך שלא לשמה באבו-אבוהה באת לשמה.
הילדים שלך יודעים שאתה שם בשבילם.
אתה פשוט עושה את זה כפי שנכון לך.
אתה לא הוריך ולעולם לא תהיה.
אתה מה שאתה, וזה יצא נהדר, לפחות כשאני מביטה דרומה מרמת גן.
לא כדאי להעמיס על עצמך את מטען האשמה התמידי של הוריך בכל מה שקשור לילדים,
משום שבזאת אתה דווקא נוהג כהוריך, בהפוך על הפוך.
 

רינתי77

Active member
בהחלט מסכינה עם דברייך.

גם אני באה ממשפחה שבה הוריי הקדישו את חייהם לילדיהם,
בצורה טוטאלית. כל מעשיהם ומחשבותיהם כוונו כדי שלילדים
שלהם יהיה טוב. עבדו קשה מאד כל חייהם ולא עניין אותם אף פעם
בילויים, או חברים, או טיולים או כל דבר אחר שלא למען המשפחה.
ניתן לומר שהם חיים את חייהם דרכנו, הילדים שלהם.
אני יכולה לומר בצורה חד משמעית שזאת טעות. הביטוי "הדרך לגהינום
רצופה כוונות טובות" מתאר את התוצאה הסופית של ההקרבה המיותרת
שלהם. לא הפכנו לאנשים מאושרים יותר כתוצאה מההקרבה של הורינו.
הטוטאליות הזאת הייתה ונשארה חונקת לגמרי.
 

somewoman

New member
הכל

שאלה של איזון..

מצד אחד לא לשכוח את עצמך ומצד שני להיות שם בשבילהם..
 
למעלה