היי
ברשותך אני אתייחס גם להודעה הקודמת שלך.
- אני מסכימה שלא נדרשת הבנה עמוקה במתמטיקה שמאחורי הסטטיסטיקה כדי להיות לעשות מחקר (ברוב המקרים). זה יכול לעזור אבל לא נחוץ. מכיוון שזה פורום פומבי אני לא ארחיב על הנקודה הזאת אבל לא בכל האוניברסיטאות צוות ההוראה מעביר את החומר במקצועיות ובחלק מהמקרים הוא מעביר טעויות חמורות. מכעיס אותי שזה המצב ובכל מה שקשור לתחום אני חושבת שאב"ג היא באמת יוצאת דופן ואני שוקלת לקחת קורסים שם בהמשך.
- כל מה שקשור להכתבה: אני רואה את התוצאות היום כשמרבית הסטודנטים בקורסים שבהם אמורים לנהל דיון מתנהגים כמו זומבים ועסוקים בלכתוב כל מילה של המרצה במקום להקשיב ולנסות להבין או לחשוב. אני כמעט לא פגשתי כאלה באו"פ, בין היתר בגלל הספרים. בגלל שהיה את כל החומר בשפה מובנת ופשוטה אישית מעולם לא הרגשתי צורך לרשום שום דבר וגם אמרתי למנחה שלי השבוע שמזל שלא למדתי באוניברסיטה שלהם כי אני פוגשת אנשים מבריקים שמתבזבזים בגלל הרגלי למידה לקויים. ברור שיש שונות גדולה ושיש סטודנטים שלומדים עצמאית אבל יש מעט מהם. יש משהו בהרגלים של למידה עצמאית שהופכים אנשים ליותר אחראים במובן של לסמוך על עצמם להבין ולקרוא את החומר, בין אם הוא פשוט או מורכב. יש קורסים מתקדמים בהם יש כ-20 מאמרים באנגלית בכל אחד כמובן שיהיו כאלה שיתרגמו אבל באותה מידה יהיו סטודנטים באוניברסיטאות אחרות שיקנו סיכומים ותרגומים ככה שזה לא משנה.
בלי קשר, לדעתי הספרים של הפתוחה מעולים. הם לא קשים יותר או ברמה גבוהה יותר אבל הם כן מכסים הרבה יותר חומר מאשר הרצאות חיות. החומר שבספר הוא מחייב. זאת אומרת שכל הסטונדטים ילמדו אותו לא משנה מה בניגוד לקורסים בהם הרבה פעמים מורידים כמות לא קטנה של הסילבוס בגלל שביתות\חוסר הספק של המרצה וכד'. אבל כמות\קושי החומר הוא באמת לא הקרטריון לדעתי, בסופו של דבר בתחומים של פסיכולוגיה חוץ מהדברים הקלאסיים הכל דינאמי ומשתנה והרבה יותר חשוב בעיני לרכוש כלים נכונים והרגלי למידה נכונים על מנת ללמוד באופן עצמאי.
אני חושבת שהפתוחה מעניקה הרגלי למידה מצויינים אבל כן יש בעיה עם המחסור באנגלית אם כי הקורסים החדשים שנכתבים כוללים חומר לימוד עדכני באנגלית ולא רק ספרים בעברית שזה מצויין.
- אני מסכימה איתך גם לגבי המבחנים. האמרקאי לעומת פתוח לא בהכרח מעיד על קושי אבל הוא כן מעיד על דברים אחרים. היכולת לנסח תשובה. היכולת להתמודד עם שאלות שדורשות בניית טיעונים, היכולת לעשות אינטגרציה מורכבת לחומר הלימוד. המטלות בפתוחה חוזרות עם הערות (בדרך כלל) מדי שבוע, מה שאין באוניברסיטאות כמעט בכלל כי לאף אחד אין זמן או כוח לבדוק (לפחות לא איפה שאני לומדת). במבחן פתוח סטודנט נדרש לכתוב את התשובה שלו (או שלה) כהלכה ולא לבלות שעה באיזה ניסיון התחכמות של א וב, ב וג אבג או אף תשובה לא נכונה.
הרי הסיבה היחידה שהשאלון האמרקאי שולט היא כי הרבה יותר מהר ונוח לבדוק אותו. למי יש כוח להעריך תשובות פתוחות?
אבל זה חיסרון גדול בעיני, מבחן טוב אמור לכלול גם וגם.
- בנוגע לעבודות סמנריוניות - יש ויש. הפתוחה היא מקום עם המון שונות, לא כולם מסוגלים וזה בסדר. יש מבחר קורסים בהם ניתן לכתוב עבודה סמנריונית - בחלקם הסטודנטים כותבים עבודות שמבוססות על שאלונים, בחלקן לא (ואותן לא תיראה באינטרנט מן הסתם). את שתי העבודות שלי אני תכננתי, תיכנתתי והרצתי, יש שני מאמרים בדרך, זכיתי לעבוד עם חוקרים טובים ומן הסתם אני לא היחידה, יש אצלנו מישהי במגמה שגם הגיעה עם מאמר אחרי תואר ראשון. בגלל המחסור במנחים להרבה סטודנטים יוצא לעבוד עם חוקרים באוניברסיטאות רגילות שזה מעולה.
מה שמעולם לא ראיתי בפתוחה: עבודה סמנריונית שהיא לעשות ניתוח על נתונים שמישהו אחר אסף, לעשות עבודה על שני נבדקים (ולא הדמיה מוחית
) וכד'. לצערי מאוד נפוץ כאן.
תיראה, לכל מוסד יש את נקודות חזקות וחלשות. גם לכל סטודנט. זאת אינטראקציה כי סטודנט טוב צריך מוסד שיקדם אותו ולא ידכא אותו וסטודנט גרוע יהיה גרוע איפה שלא ילמד. כנ"ל לגבי הקצוות שיצליחו לא משנה איפה ילמדו. סיימתי תואר ראשון באו"פ, למדתי מספיק זמן במוסד אחר כדי להשוות ולגבש דיעה. אם הייתי יכולה לבחור שוב הייתי בוחרת באו"פ לא כי אין לי ברירה (מה שהיה נכון כשהתחלתי BA) אלא כי אני באמת מעריכה מאוד את המוסד. אם ההשוואה היתה בין אב"ג לאו"פ אולי התשובה שלי היתה קצת אחרת.
