תוכניות לשנה הבאה - מה כתוב לכן ?

מור שלז

New member
מקסים
מתחברת מאוד להנאה של ריצה בטבע

של הריצה בנופים השונים והמשתנים.

איזה יופי לקרוא על הריצות שלך, עם חבורת רצי המרחקים, עם חצי המרתון המדברי וגם על המטרה המשותפת עם בן זוגך


שאלה: את רצה לבד בשטח? כי אני מאוד אוהבת, אבל די ממעטת לרוץ לבד בשטח. כשאני רצה לבד זה לרוב ריצות אורבניות, או בפארק. בעיקר משיקולי בטיחות.

והכי הכי התחברתי לסיכום שלך: אמן ואמן!

(נ.ב. אני כל כך שמחה שחזרת לכתוב! יש לך תרומה משמעותית כאן בפורום, תרומה מאזנת ומרגיעה. טוב שאת כאן
)
 

SarahPa

New member
ריצה בשטח

רצה לבד בבן-שמן המגרש הביתי שמכירה היטב (וגם את) אבל רק בשבתות בבוקר כשהיער מלא רוכבים ורצים ואני די בונה עליהם שאפגוש בהם, אומנם יש קטעים שאני ממש לבד ורק בגלל הידיעה שעוד מעט אפגוש רוכבים מרגיעה אותי.
וזאת באמת בעיה, כי מבחינתי הייתי הרצה את רוב הריצות בשטח ולא על אספלט, אני מרגישה את ההבדל על הרגליים שלי, ובגלל בעית הבטיחות זה מצטמצם לסופי שבוע וגם לא תמיד אפשר.
יצא לי פעם לרוץ באיזור שדה בוקר בשטח לבד אבל זה היה במסלול טיול מוכר שלקחתי מפה ממשרד הרשות, ונאמר לי שזה מסלול בטוח שרק מטיילם הולכים בו.
אני ממש לא אמיצה ולכן גבולות הגיוון וההעזה שלי בהתאם.
זו גם הסיבה שמחכה לבעלי שירוץ מרחקים ונוכל לרוץ יחד .

ותודה על הנ.ב
 

tom696

New member
נעבור את החורף ואח"כ נראה

לשמור על שגרה. as simple as that אבל לפעמים קשה להחזיק כשאין מטרה באופק.

משהו פשוט אבל שמאד משמח כשקורה - לפייסר חברים אם אני יכולה (משכירה את שירותי הפייסור לכל המרבה בחיוך).

הדבר הכי משמח שקורה - דזרט צאלנג' בהרכב משפחתי מלא - 6 אנשים, 3 מקצי ריצה שונים ואחד אלוהינו (כולל האיסלנדי שיהיה בארץ). עד שיהיו נכדים יותר מלא מזה לא יהיה (אלא אם נשכנע את סבתא שלי בת ה-82 בקרוב להתחיל לרוץ, אכן דזרט צ'אלנג
.

חוץ מזה - חצי מרתון וינה ואלי עוד דברים שיקרו בדרך.
 

SarahPa

New member
מותר לקנא???

כל המשפחה.... איזה יופי...

ומצטרפת לתמר - מבטיחה לחייך הרבה בחצי ירושלים... אבל הי, חכו לי אתן ממש מהירות בשבילי....
אז יש סיכוי שנרוץ שלושתינו ביחד?
 

מור שלז

New member
as simple as that: אהבתי!

שוכרת מייד את השירותי הפייסור שלך, ומבטיחה (להשתדל) לחייך!

הדזרט צ'אלנג' - וואו! מדהים שאתם עושים את זה בהרכב משפחתי שכזה. איזה יופי של חוויה!
מקווה שנתראה שם
 
היום שאחרי הישראמן...

ההתמסרות לתכנית מסודרת לישראמן הרחיקה אותי מהמון פעילויות שאני אוהבת- רכיבות שטח טיוליות, ריצות שטח עם החבר'ה, אפילו לפעמים שחיה ארוכה בים ללא שום מטרה.
אז אחרי הישראמן (17 בינואר) אני מתכננת לקחת פסק זמן מתחרויות ופשוט לרוץ, לרכוב ולשחות בשביל הכיף ללא שום מטרה. ישנה תכנית לטיול אופניים בחו"ל בקיץ, אבל בגדול- עד ספטמבר או אוקטובר- אני מתכננת להנות מכל קילומטר של ריצה/רכיבה/שחיה בלי להתעקש על מהירויות, עצימויות וכן הלאה... זה לא אומר שאעשה פחות, ממש לא!
אולי אמצא אפילו את הזמן והחשק לחזור אל חדר הכושר ולשחק במשקולות


אני גם יודעת, שבעניינים האלה, עמוד השדרה שלי די רופף וקל לפתות אותי להירשם לתחרות כלשהי "על הדרך"...
 
אירופה

עדיין אין תכנית מגובשת, אבל הכיוון הוא איטליה/ צרפת/ שוויץ- אופני כביש. כל רעיון יתקבל בברכה
 

SarahPa

New member
דולמיטים - איטליה

בספטמבר היינו בדולמיטים המזרחיים וראינו שם המון המון רוכבי אופניים וחצי מהן נשים ממש לא צעירות...
כבישים צרים מאוד בלי שוליים, מפותלים מאוד מאוד - עליות אמתניות (כמו שאת אוהבת...) ובכל זאת כל הנהגים מאוד סבלניים לרוכבים, מחכים בסבלנות עד שאפשר לעקוף אותם... מראה נדיר.
גם ככה המהירות המירבית, כשאין מכוניות לפניך, היא 50 ק"מ... בהתחלה נשמע לנו בדיחה אבל כשנסענו שם הבנו היטב למה - פשוט אי אפשר מהר יותר... :)
והנוף - עונג צרוף...
ואם כבר שם - ממליצה על העיירה ארבה - במרכז הדולמיטים המזרחיים. עיירה קטנה וציורית, מקסימה והכי יפה לטעמי באיזור. אפשר לצאת ממנה לטיולי כוכב בסביבה.
זה איזור סקי מפותח מאוד ויש המון רכבלים, יש מסלולים מיוחדים לאופניים שעולים/יורדים עם האופניים ברכבלים ו/או נוסעים חזרה באוטובוס עם האופניים בסוף המסלול... מגוון אין סופי של מסלולים כביש ושטח יחד.

גם בדולמיטים המערביים זה מפותח מואד אבל שם היינו מעט ופחות יודעת. גם שם הנופים נהדרים בכל מקרה...

אם תחליטי עם איזור זה אוכל לתת לך טיפים אחרים אם תרצי.
 
מה לגבי קורסיקה

יש שמועת על טיסות ישירות לשם מהארץ. זה אי מקסים והררי מאוד.
הטור דה פרנס התחיל שם בשנה שעברה וזה שידרג את תשתיות הכבישים. ראיתי שם כמה רוכבים בהרים שנהנו מאוד.
ובפסגות היה עדיין שלג, גם ביולי.
 

מור שלז

New member
להנות מכל קילומטר של ריצה/רכיבה/שחייה

זה כל כך את!

מצד אחד מרשים לראות את המסירות וההתמסרות שלך לתכנית האימונים. כיף ללוות אותך דרך הפורום באימונים ולראות את התהליך שאת עוברת, את השיפור, את ההתמודדות.

ודווקא מתוך ההתמסרות הטוטאלית הזו, כל כך ברור כמה שאת צריכה את החופש שלך. את החופש לעשות את כל מה שאת אוהבת, והרבה, מתי שאת אוהבת.

נשמע לי שילוב מעולה.

אני רק דבר אחד לא מסוגלת להבין: "החשק לחזור אל חדר הכושר ולשחק במשקולות"??? כאן איבדת אותי
 
לחזור לריצות שטח

אני כל כך מתגעגעת!
וגם לאימוני קונג פו עם הקבוצה.
ולעשות איזה מירוץ 10 כייפי, כי מזמן לא עשיתי. הכי עדיף - עם כל המשפחה.
ואולי... איכשהו... הר לעמק?
 
למעלה