איטליה? בערים השתמשנו בעיקר בתח"צ !
בעלי ואני ביקרנו בונציה, פירנצה, פיזה, רומא, ואמלפי (דרך נאפולי), כל ביקור - במסגרת של 4-5 ימים, וכל פעם השתמשנו בתחבורה ציבורית.
ונציה: כשהגענו לעיר פיספסנו את אוטובוס המים (ואפארטו) האחרון משדה התעוופה למלון, אז היינו צריכים לקחת מונית מים ב €80 וזו בהחלט היתה חוויה חד פעמית. בשאר הימים השתמשנו בכרטיס יומי של ACTV (רשות התחבורה של ונציה)- הנה לינק למפת הרשת -
http://www.venice.nu/vapmap/vapomapLatest.jpg - ונסענו בעיקר בקו בין כיכר סן מרקו לסנטה מריה אליזבתה (שהינו בלידו) אך השתמשנו גם בקווים המקומיים בתעלה הגדולה ובמספר נסיעות סביב האיים המרכזיים בעיר. לשדה התעופה חזרנו בואפארטו הראשון של 4:50 בבוקר וראינו את הזריחה מעל ללגונה.
פירנצה ופיזה: משדה התעופה לקחנו אמנם מונית (שדה התעופה נמצא בתוך העיר, אך לא היה מידע ברור על תח"צ, חבל כי טסנו עם תיקי יד בלבד וללא מזוודה). את מרכז פירנצה עשינו בעיקר ברגל בעיקר כי הסימטאות סגורות לכלי רכב רגילים, וכמו כן השתמשנו באוטובוס התיירים האדום לסיבוב מודרך אחד, אך כשיצאנו אל מחוץ לעיר (יש כפר על גבעה עם נוף לעיר כולל הדואומו, מספר מסעדות וכו') השתמשנו בקו אוטובוס מקומי של ATAF (היתה שם תיירת אמריקאית מסכנה שלא הבינה את שיטת החתמת הכרטיסים האירופאית והסתבכה עם הכרטיסן, במדינות אנגלוסקסיות הנהג גובה את התשלום) וכדי להגיע לפיזה (שם היתה הטיסה חזרה) השתמשנו ברכבת.
רומא: נחתנו בנמל תעופה משני (זה די נפוץ עם חברות טיסות זולות, אך זה מה שמאפשר לעלות על מטוס 10 פעמים בשנה) והשתמשנו באוטובוס של חברת טרהוויה הפרטית להגיע לאזור תחנת טרמיני. מטרמיני היינו מרחק הליכה למלון בויה נציונאלה, ותחנת המטרו בכיכר הרפובליקה היתה בדיוק בחצי הדרך כך שלא השתלם להשתמש בה להגיע למלון. בזמנו למטרו היו רק שני קווים, והקו השלישי (הצהוב) שהולך ונבנה כיום היה מתאים לנו יותר כי הוא עבר בכיכר ונציה. מהמלון הלכנו לפורום, אך בחזור השתמשנו בקווי האוטובוס המקומיים של ATAC (רשות התחבורה של רומא). לוותיקן נסענו באוטובוס וחזרנו ברכבת עילית לטרמיני מהתחנה שאני אוהב להצמיד בוויכוחי החישמול השונים. כמו כן השתמשנו בקו A של המטרו למדרגות הספרדיות ובחשמלית מהקולוסאום. לאוסטיה נסענו בקו רכבת עילית מקומי וסיירנו באתר העתיקות. לשדה התעופה חזרנו עם אוטובוס של טרהוויה. כפי שפירטתי בוויכוחי השבת השונים - המאמינים יכולים להגיע לוותיקן בימי א' ברכבת עילית, במטרו, בחשמלית ובאוטובוס.
אמלפי: זו היתה האכזבה התח"צית הגדולה באיטליה, אך מדובר בדרום איטליה אז אפשר לקבל זאת. סיפור האיימים מתחיל בתחנת הרכבתל של נאפולי, שם הגענו במונית משדה התעופה הסמוך בכוונה לעלות על רכבת לסורנטו ומשם לקחת משהו לאמלפי עצמה. היה סיפור שלם עם תור שעמדנו בו ואז האיש סגר את הקופה, תור נוסף בו עמדנו ואז נאמר לנו שהיינו אמורים לעמוד בתור אחר, ובסוף קנינו כרטיס אחרי סיפור שלא דמה לאף חווית נסיעה איטלקית קודמת. כשסוף סוף עמדנו ברציפים היה מידע כלשהו על הרכבת אך הסתבר שמדובר ברכבת שהגיעה ולא ברכבת יוצאת, וכשסוף-סוף מצאנו את הרכבת היוצאת היא החליפה רציף ברגע האחרון והיינו צריכים למצא רציף תת-קרקעי כלשהו. כשהרכבת הגיעה סוף-סוף לסורנטו המונית משם לאמלפי עלתה בערך כמו המונית משדה התעופה, אז לא בדיוק הרווחנו הרבה ב"חוויה" הזו. באמלפי עצמה היתה מערכת אוטובוסים לאורך החוף אך ללא הקסם של הפרסומת לשוקולד שמשודרת בימינו באנגליה:
http://www.youtube.com/watch?v=j5ZVINiuv1I ולמלון עצמו ששכן על צוק מעל לעיר היה אוטובוס שאטל בתדירות של פעם בחצי שעה בערך. עשינו את האוטובוס התיירותי האדום (אפשר להתווכח אם זה תח"צ או לא) אך כדי להגיע לפומפיי ולסייר בה לקחנו סיור מאורגן אחד (היחיד שהשתתפנו בו באיטליה).
זוהי אם כן איטליה מבחינתנו: בעיקר תח"צ, בשליטת רשויות תחבורה עירוניות. לא הייתי מאחל לאף אחד להתקע עם מכונית שכורה בסימטאות הקסומות של עריה ההיסטוריות, או עם נהג מונית איטלקי פרוע.
